האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

מזותרפיה וטיפול בכאב - Mesotherapy and pain management

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



מזותרפיה וטיפול בכאב
'
יוצר הערך ד"ר אהרון קפלן, ד"ר מיכאל תורג'מן
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםכאב


הקדמה

המזותרפיה היא טכניקה טיפולית שהתפתחה בצרפת ושימושה העיקרי הינו טיפול בכאב.

בשיטה משתמשים בהזרקות מקומיות תת–עוריות, המכילות בדרך כלל כמויות מזעריות של תרופות אלופתיות. צורת הטיפול המקומי והמינון הנמוך של התרופות מפחיתים את הסיכון לפגיעה יאטרוגנית, מצד אחד, ותורמים לפעולה יעילה יותר שלהן, מצד שני. המזותרפיה היא שיטה טיפולית המשתמשת בתת-העור כמדיום להחדרת תרופות במינונים מדוללים אל הגוף. התרופות המוחדרות הינן לרוב תרופות קונבנציונליות, אך במהלך הטיפול מסתייעים גם במלחים, מינרלים ווויטמינים. התרופות מדוללות ומוחדרות בכמויות קטנות אל תת–העור, מעל האזור הפתולוגי או אל נקודות אחרות הקשורות למחלה. מאחר שהתרופות נותרות באזור המוזרק זמן ארוך יחסית, ניתן לטפל במזותרפיה בתדירות נמוכה יותר בהשוואה לטיפול קונבנציונלי אחר. ד"ר פיסטור מייסד הטכניקה הגדיר את הטיפול במזותרפיה כ"כמות קטנה, לעתים רחוקות, במיקום קרוב".

היסטוריה

המזותרפיה החלה להתפתח משנת 1952. היא איננה סוג של רפואה חדשה אלא שיטה טיפולית נוספת בתוך הרפואה הקיימת. הרעיון הבסיסי של המזותרפיה עלה מתוך התנסות קלינית של ד"ר מישל פיסטור, על פיו יש להחדיר את התרופה הדרושה קרוב לאזור הפגוע, דרך העור. רעיון זה כבר מצא את ביטויו באותה תקופה, לדוגמה בהזרקה מקומית כטיפול בכאבי מפרקים. ד"ר פיסטור היה הראשון שלימד ואירגן את השיטה לשימוש קליני. הוא ייסד את העמותה הצרפתית למזותרפיה, הכוללת היום כ-1,000 חברים, ואת העמותה הבין-לאומית למזותרפיה.

בשנת 1976 פתח ד"ר אנדרה דאלוז–בורגיניון את המרפאה למזותרפיה המייעצת הראשונה בבית החולים נקר בפריז. ב-1982 ערכו ד"ר דניאל קורבל וד"ר אנדרה קפלן את הניסויים הקלינים הראשונים בתחום המזותרפיה. הם השתמשו באיזוטופים רדיואקטיביים כדי להוכיח את יעילות הטיפול. עבודות אלו הובילו, בין השאר, להכרה בשנת 1987 במזותרפיה ע"י האקדמיה הצרפתית לרפואה כ"חלק אינטגרלי מהרפואה בכלל".

היום השימוש במזותרפיה נפוץ ברחבי צרפת במספר רב של מרפאות, בתוך בתי החולים ומחוץ להם ומזותרפיה אף נלמדת ב-5 בתי ספר לרפואה בצרפת. הטיפול במזותרפיה נכלל כטיפול נגד כאב בסל הבריאות הצרפתי[1]. ברחבי העולם פועלים 20 עמותות לטיפול במזותרפיה, כולל בצרפת ובישראל, בהן רק רופאים מורשים לתת טיפול זה. הקונגרס הבין-לאומי השניים עשר למזותרפיה נערך בפברואר 2008 במקסיקו.

מחקרים מדעיים על המזותרפיה

זמן רב הייתה המזותרפיה שיטת טיפול על בסיס אמפירי בלבד, אך החל מ–1982 נעשו ניסויים מבוקרים ומחקרים קליניים רבים, בעיקר ביוזמת העמותה הצרפתית למזותרפיה. מספר דוגמאות למחקרים כאלה:

  • ד"ר דאלוז-בורגיניון (פריז 1982) חקר את הדיפוזיה של חומרים ברקמות תת–עוריות אנושיות ע"י קסרוגרפיה.
  • ד"ר פיטזורה (איטליה 1983) בדק בחזירי ים את המעבר בדיפוזיה של חומרים שהוזרקו דרך העור (למפרק הברך).
  • ד"ר קאסטל וד"ר לה קוז (פריז 1982) חקרו את הימצאות חומרים פארמקולוגיים (מתילן בלו ונוגדי דלקת מסוג NSAID) ברקמות סינוביאליות של הברך, לאחר הזרקה אינטרה-דרמלית שלהם.
  • ד"ר גוטלמן וג'ררד (בריסל 1992) אישרו באמצעות כרומטוגרפיה וספקטרוגרפיה את נוכחות צירופי התרופות שבשימוש מזותרפיה.

השימוש באיזוטופים רדיואקטיביים שינה את התפיסה לגבי דרך הפעולה של המזותרפיה.

  • ד"ר קורבל (טור 1983) חקר את הפרמקוקינטיקה המקומית, האזורית והכללית של איזוטופים שונים, שהוזרקו אינטרה-דרמלית ואת הפרפוזיה של מולקולות שונות לעבר אברי המטרה שלהן.
  • ד"ר אהרון (אנדרה) קפלן (פריז 1993-1983) חקר את ההשפעה של עומק ההזרקה של קלציטונין מסומן [2] על יעילות הטיפול. הוא חקר, עם ד"ר קוטריס, את הפרמקוקינטיקה האינטרה-דרמלית של מולקולות חומר קטנות ושל קולואידים באמצעות מיפוי אינטרה-דרמלי[3].

עבודות אלו הובילו לתפיסה חדשה של הפרמקולוגיה האינטרה-דרמלית שניתנת לסיכום בצורה הבאה [4]:

  1. שכבת העור השטחית משמשת כמאגר עורי למולקולות המוזרקות במזותרפיה. משך זמן זה עומד ביחס הפוך לעומק ההזרקה.
  2. מולקולות בעלות משקל מולקולרי נמוך עוברות בדיפוזיה דרך הקפילרות אל מחזור הדם.
  3. מולקולות בעלות משקל מולקולרי גבוה עוברות דיפוזיה דרך המערכת הלימפתית.
  4. החומרים המוזרקים מגיעים ומתרכזים ברקמות ובאברי המטרה, על פי האָפִינִיוּת שלהם. בדרך זו הם עוקפים את המערכת הכבדית הראשונית.

יש לציין, שדרך ההזרקה הזאת דומה במקצת למתן תרופות ע"י מדבקות עוריות (First Pass Effect) או משחות שונות, אך בצורת מתן זו ניתן להחדיר מספר מוגבל בלבד של מולקולות קטנות המסוגלות לחדור את מחסום האפידרמיס. לעומת זאת, במזותרפיה אנו יכולים לעקוף מחסום זה.

אפידמיולוגיה

התוויות לביצוע הניתוח

מתי יש להעדיף את השימוש במזותרפיה?

  • במקרים שהיא יעילה במידה שווה לטיפול שמרני, אך עם פחות סיכון לפגיעה יאטרוגנית, לדוגמה: טנדיניטיס.
  • במקרים שהיא יעילה יותר מטיפול שמרני, לדוגמה: CRPS ‏(Complex Regional Pain Syndrom).
  • כאשר אין טיפול יעיל אחר במחלה, לדוגמה מחלת פירוני (עיוות הפין).
  • קיימות אינדיקציות אחרות לשימוש במזותרפיה פרט לכאב, לדוגמה: מניעת זיהומים כרוניים ומחלות של המערכת החיסונית, רפואה אסתטית[5].

מטרת הניתוח

התוויות לטיפול: יש לציין כי המזותרפיה אומצה במהירות כשיטת טיפול ל"צלוליטיס" ברפואה האסתטית, עד כדי שנוצרה תדמית שזוהי ההתוויה העיקרית לטיפול. ראייה זו היא בבחינת "עץ אחד המסתיר את היער". כמו כן, יש לציין את ההצלחה הטיפולית של המזותרפיה במסגרת הרפואה הווטרינרית. הצלחה זו, יש בה בכדי להעיד על יעילות השיטה מול אלו הרואים בה בבחינת טיפול אינבו.

הטיפול בכאב באמצעות מזותרפיה

טיפול בכאב נוסיצפטיבי:

  • מזותרפיה הוא טיפול סימפטומטי: באזור הפגוע, בכאב מוקרן Reffered Pain.
  • מזותרפיה היא גם טיפול אטיולוגי שפועל על סיבת הכאב, לדוגמה: כאבים משניים לשברים אוסטאופורוטיים CTS ‏(Carpal Tunnel Syndrom), טיפול בסיסי במיגרנות וב-Tension Headaches ע"י הזרקת חוסמי בטא באזור הקרקפת.
אינדיקציה לשימוש במזותרפיה כטיפול בכאב

כאבים נמצאים כמעט בכל פתולוגיה בגוף האדם:

  • אוסטאוארתרופתיה
  • אוסטאוארתרוזיס וכאבי מפרקים
  • פתולוגיות של המפרקים, כשאין מקום לטיפול כירורגי
  • כאבים משבר אוסטאופורוטי
  • כאבי עמ"ש
  • LBP (Sciatica - כאב עם מרכיב רדיקולופתי)
  • Carpal Tunnel Syndrome
  • Myofacial Pain
  • Trigger Points
  • Lateral Epicondylitis
  • Rotator Cuff Syndrome
  • Tietze Syndrome
  • Trigger Finger

כאב אחרי כירורגיה:

  • לאחר כירורגיה אורתופדית
  • לאחר אנדוסקופיה של מפרקים

כאב מפגיעות ספורט:

  • נקעים
  • טנדיניטיס
  • סיבוכים של נקעים חוזרים, שברי מאמץ

כאב מפתולוגיות שונות נוספות:

  • כאבי ראש ומיגרנות
  • CRPS ‏ (Complex Regional Pain Syndrome)
  • פיברומיאלגיה
  • מתח וחרדה

טיפול בכאב נוירופתי

לטיפול בכאב נוירופתי משתמשים גם באפקט הרפלקסותרפיה של ההזרקות. במקרה הזה לא משתמשים בחומרים להרדמה מקומית אלא ההפך, בתרופות שגורמות גירויים לצורך דסנסיטיזציה Desensitisation)). מזותרפיה יכולה להיות מזור נוסף לטיפול בכאב נוירופתי.

מולקולות רבות נבדקות:

  • Calcitonine
  • Amitryptiline ‏(Injectable Elatrol )
  • Clomipramine (Anafranil)
  • Capsicum 5 DH
  • Morphine

חומרי דילול לחומרים פעילים: NACI (Magnesium or Water For Injection)

היתרונות של המזותרפיה בטיפול בכאב

  • הפחתה או הימנעות מתרופות עם תופעות לוואי (מורפיום, סטרואידים, NSAIDs).
  • מתן התרופה בכמויות קטנות, בהזרקות מקומיות.
  • הפחתה או הימנעות מפעולות מיותרות או טראומטיות (חסמים עצביים, גלי רדיו, הזרקות אפידורליות).
  • ניתן לטפל בחולים עם רגישות יתר (כיב פפטי, היריון, חולים מבוגרים, חולים המקבלים קומדין).

בחירת המטופלים

מטופלים שאינם מתאימים לביצוע הניתוח/הליך

התוויות נגד

  • פחד ממחטים ומזריקות
  • רגישות ידועה לחומר המוזרק
  • עור המועד ליצירת קלואיד
  • מקרים שדורשים טיפול אחר ממזותרפיה, לדוגמה ארתרוזיס קשה (תיקון כירורגי)
  • זיהום באזור ההזרקה

סוגי הניתוח\ההליכים ותיאורם

דרך הפעולה: הרופא המשתמש במזותרפיה מסתייע ברפואה הקונבנציונלית, אך מסתייע בצורות נוספות של טיפול. כצעד ראשון הוא מנסה להגיע לאבחנה מדויקת ככל האפשר באמצעות בדיקה פיזיקלית ובדיקות עזר נוספות. לאחר שהגיע לאבחנה, הוא מנסה להעריך את צורת הטיפול היעילה ביותר אצל אותו חולה ומביא בחשבון גם את המזותרפיה כצורת טיפול מועדפת. מסיבה זו יש לקחת בחשבון באנמנזה את התוויות הנגד של כל תרופה הכוללות רגישות ידועה של החולה לאותו החומר, או אינטראקציות בין-תרופתיות אחרות.

צורת הפעולה במזותרפיה היא פשוטה: "יד, מזרק ומחט". ניתן להשתמש בצורות הזרקה נוספות, מכניות, אלקטרוניות וכו', אך הן אינן בהכרח יעילות יותר מההזרקה הפשוטה, שאף פחות כואבת. בהזרקה יש להשתמש בחומרים מוכרים וכן לחטא היטב את אזור ההזרקה.

עומק ההזרקה (מ-0.2 מ"מ ועד ל-10 מ"מ) ומיקומה באזורים השונים נקבע על פי הפתולוגיה עצמה והגישות השונות המקובלות של המזותרפיה כיום.

מחטים בשימוש: מחט 4מ"מ 27G.

חומרים בשימוש: משתמשים בתרופות שונות שבדרך כלל הן חומרים אלופתיים שהפרמקולוגיה שלהם כבר ידועה (לדוגמה: נוגדי דלקת מסוג NSAID), מלחים ומינרלים, אוליגואלמנטים, ויטמינים ולעתים גם חומרים הומאופתיים. יש לדלל את החומרים הפעילים בממיס טבעי, בדרך כלל עד פי 10. יש להשתמש בכמויות קטנות של תמיסה, בדרך כלל 1 עד 2 מ"ל. לרוב יש עירוב של מספר חומרים פעילים בכל הזרקה[6] .

דוגמאות לחומרים בשימוש:

  • חומרי הרדמה מקומיים (לדוגמה: Esracaine)
  • נוגדי דלקת לא סטרואידליים
  • חוסמי בטא
  • מרחיבי כלי דם
  • קלציטונין
  • נוגדי רדיקלים חופשיים
  • מינרלים (Magnesium ,Conjonctyl)
  • חיסונים

סטרואידים אינם בשימוש במזותרפיה (מכיוון שהם גורמים להצטלקות תת-עורית, כאשר מזריקים אותם שטחית).

תוצאות הניתוח\ההליך ההתערבותי

סיבוכים

תופעות לוואי: ייתכנו תופעות לוואי שפירות, כמו שריטות מהמחט, המטומה באזור הדקירה או סימפטומים וזווגליים. תוארו תופעות חמורות יותר של זיהומים באזור ההזרקה (אבצס, בדרך כלל של מיקובקטריום). לא דווח על מקרים של שוק אנפילקטי כתוצאה מטיפול במזותרפיה. רוב תופעות הלוואי קורות עקב זהירות לא מספקת בהכנה לטיפול (לדוגמה: חיטוי לא מספק או אנמנזה לא מלאה ואי ידיעה של ההתוויות נגד טיפול), או עקב טכניקה לקויה (מחט לא מתאימה, חומר מוזרק לא נכון או עומק לא טוב של ההזרקה).


פרוגנוזה

המזותרפיה היא שיטת טיפול רפואי יעילה ולא יאטרוגנית. היא נחקרה במשך שנים רבות והפכה להיות חלק אינטגרלי מהארסנל הטיפולי בתחום הכאב בעולם.

ביבליוגרפיה

  1. Sal Ha Briouth. Classification commune des actes médicaux. (CCAM) 2002
  2. Rincourt D, Kaplan AJ. Implication for Mesotherapy of an essay of injected calcitonin labeled with 125 iodine. IVeme Congres International de Mesotherapie 1985
  3. Kaplan AJ, Coutris G. Meso-scintiscanning and proposed standardization of theories on Mesotherapy. VIth Congres International de Mesotherapie, 9-10-11 Octobre 1992;Bruxelles, Belgique
  4. Coutris G, Kaplan AJ. Superficial intradermal injection : Diagnostic use in nuclear medicine. Journal de medecine nucleaire et de biophysique 89;13,4,229-233
  5. Kaplan A, Tordjman M. What is Mesotherapy? The Israel journal of family practice 2003;13:102
  6. Silva JF, Picon RN. Tratado de farmacologia mesoterapica. Buenos Ayres (Argentina) 2000

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אהרון קפלן, ד"ר מיכאל תורג'מן



פורסם בכתב העת "כאב", דצמבר 2009, גיליון מס' 19, מדיקל מדיה