האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

טיפול בדיסליפידמיה בגיל השלישי - נייר עמדה

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־21:29, 25 במרץ 2015 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (הפעיל הגנה על טיפול בדיסליפידמיה בגיל השלישי - נייר עמדה ([עריכה=רק מפעילי מערכת מורשים] (בלתי מוגבלת בזמן) [העברה=רק מפעילי מערכת מורשים] (ב�)

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
טיפול בדיסליפידמיה בגיל השלישי
קישור באתר doctorsonly
יוצר הערך
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםהפרעה בשומני הדם

מטרה: התווית קווים מנחים לטיפול בסטטינים בבני הגיל השלישי; התחלה, המשך והפסקת הטיפול.

רקע

  • ישנה עלייה מתמשכת בתוחלת החיים עם אחוז גובר והולך של פלח אוכלוסיה זה.
  • בני הגיל השלישי נוטים ליטול יותר תרופות ונמצאים בסיכון מוגבר לאינטראקציות ותופעות לוואי.
  • ישנה נטייה לתת תזונה עם ירידה במשקל ושינוי במטבוליזם התרופות שגורם ליותר תופעות לוואי בגיל זה מאשר בגיל צעיר יותר.
  • רוב האירועים הכליליים מתרחשים בגיל השלישי וכרוכים בתמותה גבוהה (80% ממקרי המוות מעל גיל 56 הם משניים למחלה כלילית )[1].
  • עישון, יל"ד, דיסליפידמיה וסוכרת הם גורמי הסיכון העיקריים למחלה קרדיווסקולרית בכל גיל, אך הסיכון המוחלט עולה בצורה אקספוננציאלית עם הגיל [1].
  • כ- 70% מבני 56 ומעלה סובלים ממחלה כלילית או טרשתית תת קלינית[1].
  • לרבע מהגברים וכ- 40% מהנשים בגיל 56 ומעלה יש Total Cholesterol של מעל 240 מ"ג/ד"ל[1].
  • בני הגיל השלישי כקבוצה נמצאים בסיכון מוגבר. דווקא הם יכולים להרוויח מטיפול להורדת הליפידים ולצמצום התחלואה והתמותה הקרדיווסקולרית [2].
  • יש הוכחות טיפוליות מצומצמות לטיפול בסטטינים מעל לגיל 80-85 ולכן יש צורך בשיקול דעת קליני.
  • לפי קריטריוני ה- START ‏ (Screening Tool to Alert doctors to Right Treatment) הטיפול בסטטינים בגיל השלישי מומלץ לחולים עם מחלה קורונרית, צרברלית או ווסקולרית פריפרית מוכחת אלא אם כן לחולה תוחלת חיים קצרה או אם המטופל בן 85 ומעלה.
הטיפול בדיסליפידמיה מחולק למניעה ראשונית ומניעה שניונית.

מניעה ראשונית

  • לא קיימות הנחיות מוגדרות למניעה ראשונית בבני הגיל השלישי.
להלן הנחיות האיגודים הקרדיולוגים בעולם (תלויות ערך LDL) באוכלוסייה הכללית
  • האיגוד האירופאי:
  • כאשר 190 < LDL מ"ג'/ד"ל או
  • בסיכון התפתחות מאורע קרדיוווסקולרי משוקלל ≥ 5%
LDL מטרה: < 100 מ"ג/ד"ל.
  • האיגוד האמריקאי:
  • הורדת ה- LDL ב- ≥ 50% ע"י סטטין במינון גבוה.
  • בסיכון התפתחות מאורע קרדיוווסקולרי משוקלל ≥ 7.5%: סטטין במינון גבוה.
  • בסיכון התפתחות מאורע קרדיוווסקולרי משוקלל = 5-7.5%: סטטין במינון בינוני.
הנחיות האיגודים הקרדיולוגים למניעה ראשונית בבני הגיל השלישי
  • האיגוד האירופאי:
ניתן לשקול טיפול בסטטינים בעיקר בנוכחות גורם סיכון קרדיווסקולרי אחד לפחות [1].
  • האיגוד האמריקאי:
טיפול בסטטינים בבני 75 שנים ומעלה בהתאם למחלות הרקע, בטיחות החולה וסדר חשיבות טיפולי [3].

במחקר ה-PROSPER ‏ (the PROspective Study of Pravastatin in the Elderly at Risk) שבדק מניעה ראשונית בגברים (בני 70-82 שנים) ואשר השווה טיפול בסטטין במינון נמוך (PRAVSTATIN במינון 40 מ"ג/יום) לעומת אינבו, הדגים הן ירידה משמעותית של רמות ה-LDL והן ירידה בסיכון לתחלואה ותמותה קרדיוווסקולרית [4].

מניעה ראשונית: מומלץ להתחיל טיפול בסטטינים במינון נמוך.

הרווח הוא כאשר ישנם גורמי סיכון (עישון, יל"ד, השמנת יתר) .

הסיכון תלוי איכות חיים, העדפת החולה, סיכון תופעות הלוואי ותשישות החולה.

מניעה שניונית

להלן הנחיות האיגודים הקרדיולוגים בעולם (תלויות ערך LDL) באוכלוסיה הכללית
  1. 1.0 1.1 1.2 1.3 1.4 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה1
  2. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה2
  3. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה3
  4. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה4