התפרצות מחלת נגיף הזיקה - חוזר משרד הבריאות

ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
התפרצות מחלת נגיף הזיקה
תחום	בריאות הציבור
מספר החוזר	3/2016
סימוכין	13800616
תאריך פרסום	11 בפברואר 2016

רקע

מחלת הזיקה היא מחלה נגיפית, המועברת על ידי עקיצות יתושים, ומתבטאת בחום, פריחה, כאבי פרקים ודלקת בלחמית העין. המחלה לרוב קלה או אסימפטומטית, אך במקרים נדירים תיתכן הופעה של סיבוכים נוירולוגיים כגון Guillain-Barre syndrome. בנוסף, קיים חשש כי הדבקה במחלה זו במהלך היריון עלולה לגרום למומים נוירולוגיים ביילוד, כולל מיקרוצפליה (microcephaly). המחלה מתפשטת במהירות במרכז ובדרום אמריקה (כולל האיים הקריביים), איי האוקיאנוס השקט, ובקייפ ורדה לחוף מערב אפריקה (ראו רשימה מעודכנת)

עקב המשך התפשטות נגיף הזיקה, בתאריך 1.2.16 הכריז ארגון הבריאות העולמי על מצב חירום בבריאות הציבור בעל השלכות בין-לאומיות Public Health Emergency of International) (Concern. לאור זאת, להלן הנחיות משרד הבריאות להתמודדות עם חשיפה ו/או אירועי תחלואה אפשריים בקרב נוסעים וחוזרים ממדינות בהן מתרחשת העברה פעילה של המחלה.

אפידמיולוגיה ומיקרוביולוגיה

המחלה נגרמת על ידי נגיף הזיקה השייך למשפחת - Flaviviridae.

נגיפים מוכרים מאותה משפחה: נגיף קדחת מערב הנילוס, נגיף דנגה, נגיף קדחת צהובה, נגיף דלקת מוח יפנית.

סימנים קליניים

כ-80% ממקרי הזיקה הינם אסימפטומטיים. במקרים עם סימפטומטיים,

התסמינים הנפוצים הם

• חום
• פריחה
• כאבי פרקים
• דלקת לא מוגלתית של לחמית העין (עיניים אדומות)

סימפטומים פחות שכיחים הם

• כאבי שרירים
• כאבי ראש
• כאבים בארובת העין
• הקאות

Guillain-Barre syndrome הינו סיבוך נדיר.

המחלה בדרך כלל קלה, נמשכת מספר ימים עד שבוע וחולפת לרוב ללא סיבוכים. מחלה קשה המצריכה אשפוז נדירה ושיעור הקטלניות נמוך מאוד.

תקופת הדגירה

3 עד 12 יום.

דרכי העברה

המחלה מועברת בעיקר על ידי עקיצת יתושים מסוג Aedes . יתושים אלה פעילים בעיקר בשעות היום אך גם בשעות הלילה, ועוקצים הן בתוך הבית והן מחוצה לו. באופן נדיר המחלה יכולה להיות מועברת באמצעות מגע מיני עם גבר שנדבק בנגיף, מועברת מאשה הרה שנדבקה אל העובר, וכן מועברת סביב הלידה מאם שנדבקה אל הילוד. בנוסף, המחלה מועברת דרך עירויי דם שמקורם באנשים שנדבקו בנגיף. אין עדות להעברה בהנקה.

טיפול

אין חיסון או טיפול ספציפי במחלת הזיקה.

ניתן לתת Paracetamol להורדת חום ומניעת כאבים. אין לתת תרופות מכילות אספירין או תרופות מקבוצת NSAlDs.

היסטוריה והאירוע הנוכחי

נגיף הזיקה בודד לראשונה בקופי רזוס ביער זיקה שבאוגנדה. המחלה אובחנה לראשונה בניגריה ב-1954. מאז, הנגיף התפשט מאפריקה לאסיה וגם לאיים באוקיאנוס השקט כגון מיקרונזיה, גבון וסנגל וכן לפולינזיה הצרפתית בשנים 2013-2014.

בחודש מאי 2015, דווח על הדבקה מקומית ראשונה בברזיל, ומאז נפוצה המחלה בדרום אמריקה. עד כה, דווח על העברה מקומית במדינות רבות במרכז ובדרום אמריקה (כולל האיים הקריביים), איי האוקיאנוס השקט, וקייפ ורדה לחוף מערב אפריקה ותאילנד. רשימת מדינות מעודכנת בציון חודש קובע תחילת תחלואה מקומית בנגיף הזיקה באתר משרד הבריאות.

מאז סוף אוקטובר 2015, משרד הבריאות הברזילאי מדווח על עלייה חריגה במקרים של מיקרוצפליה שהופיעה בילודים בעקבות התפרצות מחלת הזיקה במדינה.

יש חשד לקשר בין הדבקה בנגיף הזיקה בעת הריון לבין הופעת מיקרוצפליה בילוד, למרות שהקשר לא הוכח סופית.

הופיעה גם עליה חריגה בסיבוכים נוירולוגיים כולל Guillain-Barre syndrome (GBS) אצל חולים בפולינזיה הצרפתית במהלך התפרצות נגיף הזיקה שאירעה בשנים -2013 2014, וכן בברזיל מאז אוקטובר 2015. הקשר בין המחלות נבדק גם באל סלבדור, קולומביה, סורינאם, וונצואלה.

לא נצפתה התפשטות מחלת הזיקה באזורים ממוזגים (כלומר אזורים לא-טרופיים). בשבועות האחרונים תוארו באירופה מספר מקרים מיובאים ובשבוע אחרון תוארו בצרפת ובניו זילנד מקרים מיובאים עם סיבוכים נוירולוגיים.

בישראל דווח עד כה על שני מקרים קלים של מחלת נגיף הזיקה שנדבקו במחלה בעת שהייתם בקולומביה. שני החולים הבריאו ומצבם טוב.

יתוש האדס המצרי (Aedes aegypti), הוקטור העיקרי של נגיף הזיקה אינו מצוי בארץ. יתוש הטיגריס האסייתי (Ae. albopictus), הנחשב גם הוא לוקטור של הנגיף, נפוץ מאוד ברוב אזורי הארץ. משרד הבריאות והמשרד להגנת הסביבה מבצעים בישראל ניטור של כלל היתושים והנגיפים שהם מעבירים, והמשרד להגנת הסביבה פועל מול הרשויות המקומיות ומול גורמים נוספים העוסקים במניעת מפגעי היתושים. בכל הנוגע לסיכון להעברה מקומית של נגיף הזיקה, המצב בישראל דומה למצב ברבות ממדינות אירופה, כלומר: יתוש הטיגריס האסייתי הינו נפוץ, אך הוא אינו הוקטור העיקרי, בעוד שיתוש האדס המצרי, שהינו הוקטור העיקרי לנגיף, אינו מצוי. כמו כן, בעונה הזו של החורף היתושים אינם פעילים בישראל. משרד הבריאות מקיים התייעצויות עם המשרד להגנת הסביבה ועם גורמים מקצועיים נוספים לעדכון המדיניות והפעולות הנדרשות למניעת הפצת המחלה, וכן עוקב אחר הערכת הסיכונים של ארגונים אירופאיים ועולמיים, ונערך להתמודדות עם היתושים בהתאם להנחיות בינלאומיות.

חשיבות ההנחיות היא בעיקר במניעת מומים מולדים במקרים בהם התרחשה או עלולה להתרחש הדבקה מאם לעובר.

מדובר בתרחיש אפידמיולוגי דינמי. על כן משרד הבריאות עוקב אחר הנתונים המתפרסמים בעולם, ונמצא בקשר עם כלל הגורמים הרלבנטיים, לרבות ארגון הבריאות העולמי והמרכזים לבקרת מחלות בארצות הברית ובאירופה.

הגדרת המקרה

• חשיפה

גבר או אישה שביקרו במדינה בה התרחשה העברה פעילה של נגיף הזיקה, החל מהחודש הקובע לגבי אותה המדינה.

או

קיום יחסי מין מכל סוג הכוללים העברת זרע מאדם שביקר במדינה שבה התרחשה העברה פעילה של נגיף הזיקה, החל מהחודש הקובע לגבי אותה המדינה.

• מקרה חשוד

עונה על הגדרת ״נחשף״ והופיעו אצלו לפחות שני סימנים קליניים מתוך סעיף 2.1

• מקרה מאומת

אדם עם בדיקת PCR חיובית לנגיף הזיקה.

הנחיות למניעה ולהתמודדות עם הדבקה או חשד להדבקה בנגיף הזיקה

נסיעה למדינה עם העברה פעילה של נגיף הזיקה

1. לנשים הרות או שמתכננות היריון בתקופה הקרובה, מומלץ לשקול דחיית נסיעה לאזור בו מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה.
2. לנוסעים למדינות אלו, מומלץ להשתמש באמצעים לצמצום הסיכון לעקיצת יתושים, הן בשעות היום והן בשעות הלילה:
   • מריחה של חומר דוחה יתושים
   • לבוש ארוך: חולצה עם שרוולים ארוכים, מכנסיים ארוכים, כובע
   • לינה בחדרים מוגנים מפני יתושים: רשתות תקינות וסגורות ממוקמות בחלונות ובדלתות, והם מרוססים נגד יתושים, או ממוזגים. או תחת כילה מרוססת בקוטל יתושים.
3. לאישה המבקרת באחת המדינות שברשימה - מומלץ להימנע מלהרות במהלך ביקורה וכן במהלך ארבעה שבועות מעזיבת האזור שבסיכון.
4. לגברים שביקרו במדינות אלו, מומלץ להשתמש בקונדום בעת מגע מיני עם אישה הרה עד תום ההיריון.

לאחר חזרה ממדינה עם העברה פעילה של נגיף הזיקה

מאחר וכ- 80% מהנדבקים בנגיף הזיקה הם ללא סימנים קליניים, ההתייחסות תהיה אל כל אדם ששהה במדינה בה מתרחשת העברה פעילה של נגיף הזיקה כאל נחשף לנגיף הזיקה. ההתייחסות לעונים על הגדרות המקרה השונות תהיה על פי קבוצות אוכלוסייה כמפורט להלן:

1. גברים.
2. נשים הרות.
3. יילודים לאימהות ששהו במהלך הריונן, ו/או במהלך ארבעה שבועות לפני שהרו, במדינה בה התרחשה העברה פעילה של נגיף הזיקה.
4. שאר האוכלוסייה.

גברים

על פי המידע הקיים היום, גבר אשר נדבק במחלת הזיקה עלול להפריש נגיף עם פוטנציאל הדבקה בנוזל הזרע עד 10 שבועות לאחר הדבקה. אין כיום מידע השולל אפשרות להפרשת הנגיף בזרע גם לאחר מכן. ההנחיות שלהלן מתייחסות לכל המצבים (נחשף, חשוד ומאומת).

• לגברים עם בת זוג בהיריון מומלץ:

הימנעות מיחסי מין מכל סוג הכוללים העברת זרע.

או

קיום יחסי מין רק באמצעות קונדום בשימוש תקין.

• לגברים עם בת זוג אשר אינה בהיריון:

ניתן לשיקול דעת בני הזוג להחליט אם לאמץ אחת משתי דרכי ההתגוננות המוצעות לעיל.

לגבי זוגות כאלה יש להתחשב בנתונים הבאים: זיקה היא לרוב מחלה קלה. מחלה חמורה הדורשת אשפוז הינה נדירה. הסיכוי להדבקה ע״י יתושים תלויה במשך השהייה, מידת החשיפה ליתושים נושאי מחלה ובאמצעי מיגון נגד יתושים שננקטו. אין אפשרות לחשב סיכון מדויק להדבקה.

נשים הרות

יש להציע לכל אישה הרה העונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, לבצע, בנוסף לבדיקות מעקב היריון המקובלות כשגרה בארץ, גם סקירה מכוונת למוח העובר משבוע 16 ואילך. על בדיקה זו לכלול מדידת היקף הגולגולת וסקירה מכוונת לאברי המוח. במידה ואין ממצאים חריגים יש לחזור על הבדיקה פעמיים נוספות במרווחים של 4-6 שבועות (בהתאם לגיל ההיריון). לפי הצורך, ניתן להיעזר באמצעי דימות נוספים דוגמת MRI. במידה שיימצא ממצא מחשיד, מומלץ להפנות את האישה למרפאה להיריון בסיכון גבוה. על מנת לקבל מידע על בדיקות אבחון נוספות, זמינותן ומשמעותן, רופא מרפאה להיריון בסיכון יכול לפנות למרכז הארצי לנגיפים זואונוטים במעבדה המרכזית לנגיפים בתה״ש.

אישה הרה שאינה עונה על הגדרת מקרה של נחשף, חשוד או מאומת, אינה נדרשת לביצוע פעולות מעבר למומלץ לכל אישה הרה.