האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

טנדינופתיה - Tendinopathy

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



פגיעות כרוניות בגידי הגפה העליונה - גישה טיפולית
Chronic injuries of tendons in the upper extremity – treatments
יוצר הערך ד"ר ריטה משוב
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדלקת גידים

גישה כללית לאבחון

אנמנזה

הביטוי האופייני לטנדינופטיה הוא כאב מקומי תלוי עומס מוגבר של פעילות פיזית הכולל התחלת כאב והחמרה הדרגתית בו. רוב המטופלים ידווחו כי התחילו בפעילות גופנית חדשה או הגבירו את עצימות הפעילות השוטפת לפני הופעת התסמינים. בשלבים המוקדמים, הכאב מופיע במהלך הפעילות בלבד, בהמשך, משך הכאב ועוצמתו עולים בהדרגה, ובשלבים מאוחרים יותר של הטנדינופטיה הכאב עשוי להיות נוכח גם במנוחה. החולים מתארים את הכאב כ"חד" או "דוקר" במהלך פעילות אינטנסיבית, ולעתים קרובות הם מדווחים גם על כאב "עמום" מיד לאחר הפעילות ובמנוחה.

בדיקה פיזית

הבדיקה כוללת בדיקה של אטרופיית שרירים, אסימטריה, נפיחות, אודם, ותפליט תוך-מפרקי. אטרופיית שרירים במצב של טנדינופטיה כרונית יכולה להצביע לעתים קרובות על משך המחלה. אטרופיה, נפיחות, אודם ואסימטריה הם סימנים אופייניים בטנדינופטיות. תפליטים תוך-פרקיים אופייניים פחות ויכולים להצביע על בעיה אינטרה-ארטיקולרית. טווח התנועות לרוב מוגבל בצד הסימפטומטי, מישוש הגידים המעורבים יכול לגרום לרגישות מקומית אשר דומה לרגישות מקומית שמופיעה במהלך הפעילות. האבחנה של טנדינוזיס מתבססת על בדיקה ומבחנים ספציפיים המדמים טעינת גיד ומשחזרים את הכאב של המטופל.

הדמיה

צילומי רנטגן רגילים אינם יכולים להדגים באופן כללי את השינויים ברקמות הרכות של טנדינופטיה אבל עשויים לחשוף ליקויים גרמיים, כגון loose bodies או דלקת מפרקים ניוונית אשר יכולה לגרום לתסמינים. יש לערוך בדיקות הדמיה נוספות רק במקרים שבהם האבחנה אינה ברורה אחרי קבלת אנמנזה מדוקדקת ובדיקה גופנית יסודית, וכן למקרים של כאב סורר למרות מיצוי טיפול שמרני הולם, או להערכה לפני הניתוח. בדיקות אולטרסאונד ותהודה מגנטית יכולות להראות שינויים אופייניים לטנדינוזיס,[1], [2], [3], [4], [5], [6], [7], [8], [9] אמנם שינויים במורפולוגיית הגיד המודגמים בהדמיה אינם בהכרח תואמים את התסמינים הקליניים.[1]

גישה לטיפול

שיפור בסימני טנדינופטיה יכול להימשך עד שישה חודשים, אבל רוב החולים בסופו של דבר יגיבו לטיפול שמרני. מטרת הטיפול היא להפחית את הכאב ולהחזיר את המטופל לתיפקוד. למרבה הצער קיים קומץ של מחקרים אקראיים מבוקרים במתודולוגיה נאותה אשר חקרו את מגוון הטיפולים המומלצים לחולי טנדינוזיס. מנוחה של האזור הפגוע, מתיחות, קרח ומשככי כאב הם הטיפולים המקובלים בשלב האקוטי של הכאב.

מנוחה של האזור הפגוע

אין המלצות ברורות לתקופת המנוחה, וטיפולים שונים לא נחקרו במחקרים אקראיים מבוקרים. רוב הרופאים ממליצים לחולים להמשיך בפעילות עד להופעת הכאב. יש להימנע מקיבוע מלא כדי למנוע ניוון שרירים.

קרח

קריותרפיה יעילה להקלת הכאב לטווח קצר. קרח עשוי להאט שחרור של דם וחלבונים מכלי הדם המקיפים את הגיד על ידי הפחתת קצב חילוף החומרים ברקמות. קרח עשוי להיות יעיל להפחתת נפיחות וכאב במקרים של טנדינופטיה דלקתית חריפה על ידי הפחתת תגובה דלקתית. אף שטיפול בקריותרפיה לא נחקר היטב, מחברי הסקירה השיטתית האחרונה של קריותרפיה כטיפול בפגיעות ברקמות רכות הגיעו למסקנה שהנחת רטיות קרח לפרקי זמן של כ-10 דקות יעילה ביותר.[10]

חיזוק ומתיחה

מרגע הפחתת הכאב חייבים להתחיל בטיפול לחיזוק ומתיחת שרירים. תרגילי חיזוק אקסצנטרי יעילים במיוחד בטיפול בטנדינופטיות ומסייעים לחידוש הקולגן.[11], [12] תרגילים אקסצנטריים הוכיחו את יעילותם בטיפול בטנדינוזיס של האכילס,[11], [12] בטנדינוזיס של הפיקה[13] ועשויים להיות יעילים גם בטנדינופטיות אחרות. תרגילי מתיחה נחשבים לרוב יעילים ומקובלים מאוד.

שיטות טיפול אחרות

אולטרסאונד וטיפולים בגלי הלם חוץ-גופיים הטיפולים המקובלים בטנדינופטיות Ontophoresis ו-Phonophoresis (ESWT).

אולטרסאונד טיפולי מייצר גלים בתדירות גבוהה, אשר מפיקים חום תוך כדי חדירתם לרקמות שטחיות. הוא עשוי להפחית כאב ולהגביר את קצב סינתזת הקולגן אך ראיות עקביות ליעילותו חלשות.[14], [15]

ESWT משתמש בגלי הלם אקוסטיים להקניית שינויים מבניים ונויכוכימיים שעשויים להפחית את הכאב ולקדם את ריפוי הגיד. ESWT נראה בטוח ויעיל, אך יש צורך במחקר נוסף כדי להבהיר את מנגנוני הפעולה שלו ואת אסטרטגיות הטיפול המיטביות.[16], [17]

Ontophoresis ו-וPhonophoresis משתמשים בפולסים חשמליים ואולטרה-סונוגרפיים כדי להחדיר Nsaid's וסטרואידים אל תוך רקמות סימפטומטיות תת-עוריות. שניהם נמצאים בשימוש נרחב ויעילותם הוכחה במחקרים בעלי מדגם קטן. אך מחקרים אקראיים מבוקרים מתקשים להוציא המלצות אמינות לגבי שיטות אלה.[15], [18]

התערבות ניתוחית

אף על פי שמנגנון הריפוי לאחר התערבות כירורגית אינו מובן דיו, ניתוח הוא אפשרות טיפול יעילה בחולים שנבחרו בקפידה.[19], [20] במקרים של מיצוי טיפול שמרני יש להפנות את המטופל להערכה אורתופדית. טכניקות ניתוחיות משתנות בהתאם למיקום הטנדינופטיה אך כוללות בדרך כלל כריתה של רקמת גיד אבנורמלית וביצוע חתכים לאורך הגיד כדי לשחרר אזורים של הצטלקות ופיברוזיס. החלטה על התערבת כירורגית מוצדקת רק לאחר מיצוי טיפול שמרני במשך 6-3 חודשים.

טנדינופטיה של שרוול המסובב

טנדינופטיה של שריר שרוול המסובב מופיעה באחד מתוך 50 מבוגרים[21] ונפוצה בעיקר בספורטאים העוסקים בזריקות כדור חוזרות ובפועלים שצריכים לעבוד כשידיהם מונפות באוויר.

השרוול מורכב משריר סוב סקפולריס בחלק הקדמי, סופרה-ספינטוס בחלק העליון ואינפרה-ספינטוס וטרס מינור בחלק התחתון. תפקיד שרירים אלו הוא למקם את ראש עצם הזרוע מול הגלנואיד במהלך כל תנועת הכתף. השרירים גם מסייעים בפועל בביצוע תנועה של הרמת הכתף ובתנועות הסיבוב. תפקוד לא תקין וחולשת שרירים גורמים לראש עצם הזרוע להגר למעלה, וגורמים לצביטה של הסופרה-ספינטוס. במהלך אבדוקציה תקינה קומפלקס של הסופרה-ספינטוס תופס שטח צר, תוך מגע קל בין הסופרה-ספינטוס לקשת הקורקו-אקרומיאלית. צביטה חוזרת של הקשת הקורקו-אקרומיאלית בגיד הסופרה-ספינטוס מהווה מנגנון אפשרי של פגיעה בגיד. מיעוט כלי דם באזור הפרוקסימלי למקום החיבור של גיד הסופרה-ספינטוס גם עשוי לתרום לטנדינופטיה של שרוול המסובב.[22]

מבחן על שם חוקינס (איור 1) מעורר כאב על ידי סיבוב פנימי פסיבי של זרוע המטופל ממצב פלקסיה של הכתף ב-90 מעלות. הוא רגיש (92%) אך לא ספציפי (25%) לצביטה. המבחן על שם Neer (איור 2) מעורר כאב בכיפוף קדמי מלא בזווית של 120-70 מעלות. הוא גם די רגיש (88%) אך לא ספציפי (33%).[23], [24]


Tendons1.jpg


פיזיותרפיה המתמקדת בהשגת טווח תנועה מלא, חיזוק שרוול המסובב וייצוב עצם השכמה היא עמוד התווך של הטיפול.[25] זריקות סטרואידים משמשות בדרך כלל לטיפול בטנדינופטיה של שרוול המסובב, אך מחקרים מבוקרים הראו יתרון צנוע, בייחוד לטווח הארוך.[26] זריקות סטרואידים צריכות להישמר לחולים שאינם מסוגלים לעסוק בתרגילים שיקומיים בגלל הכאב. אופציה כירורגית מומלצת לחולים בעלי תסמינים מתמשכים, או לחולים שבהם לא מושג שיפור בטווח התנועות.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  1. 1.0 1.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה1
  2. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה2
  3. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה3
  4. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה4
  5. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה5
  6. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה6
  7. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה7
  8. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה8
  9. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה9
  10. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה10
  11. 11.0 11.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה11
  12. 12.0 12.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה12
  13. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה13
  14. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה14
  15. 15.0 15.1 שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה15
  16. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה16
  17. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה17
  18. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה18
  19. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה19
  20. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה20
  21. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה21
  22. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה22
  23. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה23
  24. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה24
  25. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה25
  26. שגיאת ציטוט: תג <ref> לא תקין; לא נכתב טקסט עבור הערות השוליים בשם הערה26

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ריטה משוב



פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, יוני 2014, גיליון מס' 181, מדיקל מדיה