מתיחה של המרפק - Ulnar collateral ligament injury of the elbow

הדפס

מתיחה של המרפק (Ulnar collateral ligament)
Injury to ulnar collateral ligament (elbow)
יוצר הערך	ד"ר מתן אלעמי-סוזין

מתיחה של המרפק (Injury to ulnar collateral ligament) מוגדרת כהחלשה או קרע של רצועה זו כתוצאה מחבלה מיקרוסקופית נשנית או מחבלה חדה, הגורמת לכאב מדיאלי במרפק.

אבחנה

אנמנזה

באופן טיפוסי, מטופלים עם פגיעה זו מעורבים בספורט הדורש זריקות כדור מעל לראש, כמו למשל בייסבול.

הם בדרך כלל ידווחו על היסטוריה ארוכה של כאב במרפק המדיאלי עם החמרה חדה (עקב קרע של הרצועה) בזמן ביצוע פעילות גופנית.

הכאב מוחמר בזריקה (Throwing) ומוקל במנוחה.

בדיקה גופנית

הפעלת כוח ואלגוס על המרפק תייצר את התסמינים.

כשכף ידו של הנבדק מונחת בין זרוע הבודק לחזהו, המרפק מכופף לזוית של 30 מעלות ומופעל כוח ואלגוס. האמה חייבת להיות בפרונציה על מנת למנוע תת-פריקה של ה-Radius וה-Ulna במידה שקיימת בו זמנית גם פגיעה ב-Lateral collateral ligament.

במקרה של קרע ב-Medial ulnar collateral ligament עשויים להבחין בגמישות או להפיק כאב במבחן תגר זה.

יש להשוות למרפק הקונטרלטראלי על מנת לקבוע הבדלים בין צד לצד.

ניתן לבצע מבחן זה גם כשהנבדק שוכב על גבו וזרועו מעל לראשו. בתנוחה זו הבודק תופס את שורש כף היד והמרפק של הנבדק ממש כשם שהקרסול והברך נאחזים במהלך בדיקת ברך. תנוחה זו מקנה לבודק שליטה טובה יותר על המרפק.

דימות/אלקטרומיוגרפיה

צילומי רנטגן עשויים להדגים הסתיידות בתוך ה-Ulnar collateral ligament, או אוסטאופיטים ב-Olecranon הפוסטרומדיאלי.

ניתן לבצע צילום תוך כדי הפעלת כוח ואלגוס על מנת להעריך את פתיחת קו המפרק המדיאלי, אך בדיקה זו לא ממש רגישה ויש לבצע אותה גם במרפק השני לצורך השוואה.

גם MRI וגם CT arthrography רגישים ב- 100% לאבחנת קרע מלא. CT arthrography טוב יותר מ- MRI לאבחנת קרעים חלקיים, עם רגישות של 71% לעומת 14% בהשוואה ל- MRI.(18) EMG לא יעיל בהערכת הרצועה, אך הוא מאפשר הערכה של תפקוד העצב האולנארי.

אבחנה מבדלת

סיבות נוספות לכאבים במרפק המדיאלי הם Medial epicondylitis ו-Cubital tunnel syndrome.

טיפול

בשלב החד הטיפול כולל מנוחה, קרח, חבישה ו-NSAID's.

טיפול נוסף מותאם למטופל הספציפי. בספורטאים שאינם מתחרים, בהם חשוב להשיג הפחתה בכאב ויציבות, פיזיותרפיה שמטרתה לחזק ולמתוח את קבוצת שרירי הפלקסור/פרונאטור בדרך כלל מספיקה.(19)

בספורטאים תחרותיים ללא קרע מלא, טיפול שמרני המלווה בתוכנית שיקום של 3-6 חודשים מומלץ בטרם מפנים את המטופל לניתוח.(20) ניתוח מותווה לספורטאים תחרותיים שפעילותם כולל זריקות מעל לראש (Overhead throwing) עם קרע מלא של הרצועה.

חזרה לפעילות מלאה לאחר שחזור הרצועה באתלטים הזורקים מעל לראש איננה פשוטה.(19)

קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מתן אלעמי-סוזין