תיקוף מערך בינלאומי של מדדי איכות עבור התשתית והניהול של מירפאות ראשוניות (EPA) בישראל

ארגז כלים לחוקר ברפואת המשפחה
מאת ד"ר טומי ספנסר, פרופסור דורון חרמוני, פרופסור מרגלית גולדפרכט, פרופסור שמואל רייס

הפרק הבא הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #2: תיקוף מערך בינלאומי של מדדי איכות עבור התשתית והניהול של מירפאות ראשוניות (EPA) בישראל

הקדמה

על־פי Donabedian‏, מתקנים ותשתיות (מבנה) מחד־גיסא ותהליך הטיפול מאידך־גיסא, מהווים שני גורמים המצויים בתלות הדדית, ויחדיו הם משפיעים על התוצאים הקליניים. בשילוש זה מתייחס המבנה למאפיינים הפיזיים של תהליך הטיפול הרפואי, תוך שימת דגש על מתקני המירפאות, הציוד, הרשומות הרפואיות והיבטים נוספים של ניהול המירפאות. התהליך מתייחס ליחסי־הגומלין ולתקשורת בין המטפלים לבין עצמם ולמטופלים. התוצא מוגדר כשינוי במצב הבריאות של המטופל. כיצד יש להעריך את הגורמים הללו ואת התלות ההדדית ביניהם, ובאיזה כלי להעריך כל אחד מהם? אחת השיטות המוכחות היא הערכת מירפאות על־ידי ביקור במקום (Practice visits)‏. אלו הוכחו כאמצעי יעיל להשגת שינוי וכנכס בעל ערך פוטנציאלי גבוה לשיפור איכות. הערכה על־ידי ביקור במירפאה מתבצעת באמצעות תהליך התערבות רב־ממדי: צופה אחד או מספר צופים מגיעים למירפאה כדי להעריך את איכות השירותים הניתנים על־פי מערכת של עקרונות מנחים ומדדים, וכדי לדון בכך עם חברי הסגל. שיטה זו עשויה להוות דרך יצירתית להעריך באיזו מידה מגיעים ביצועי רופאים ושיטות במערכת הטיפול הרפואי הראשוני לרמת הביצועים המתוכננת, וכן להצביע על כיווני התפתחות אפשריים. בחיפוש שנערך במאגר Cochrane Library על היעילות של ביקורי ייעוץ (Outreach visits), נמצאו השפעות חיוביות בכל 18 הניסויים שנבחרו. למרות האמור לעיל, לא קיים עדיין כלי מחקר מוגדר ומבוסס להערכת הביצועים של מירפאות המעניקות טיפול רפואי ראשוני. כלי מעין זה חייב להיות מבוסס על מדדים של איכות הביצוע. המדדים לאיכותו של מדד הם מהימנות, תקפות, רגישות, סגוליות, רלבנטיות להשלכות קליניות והאפשרות למדוד אותו. מדדים ראויים צריכים גם להיות קשורים להשלכות עבור המטופל, להיות ישימים בטווח רחב של מקרים, לאפשר מדידה קלה ולהיות רגישים לשינוי.

ההתמקדות במחקר הנוכחי היא ביישום מקומי של כלי הערכה המתייחס לשלושת ההיבטים העיקריים של איכות הטיפול במערך הטיפול הרפואי הראשוני (מבנה, תהליך ותוצאים); הוא מתבסס על מחקר נרחב שנערך במספר מדינות באירופה (EPA TOPAZ)‏תבנית:הער, ונועד לבדוק את המהימנות, הישימות ומידת הקבילות של כלי ההערכה בישראל.

שיטות

פותחו המשגה ומערך מדדים (indicators), ונאספו נתונים הנוגעים לביצועים בפועל על־פי מדתם אלה. המתודולוגיה של המשגה זו ושל מערך המדדים תוארו במקום אתר [6]. כלי ההערכה שהתקבל כלל חמישה תחומים כלליים שנמצאו רלבנטיים לניהול מירפאה: תשתיות, ניהול משאבי אנוש, ניהול מידע, ניהול פיננסי, וניהול מערך האיכות והבטיחות. כל תחום כלל מספר מדדים, לדוגמה תחום התשתיות כלל מדדים כגון מתקנים וציוד רפואי — סך־הכל 32 ממדים. לכל מדד ניתן לפתות פריט אחד. במספר תחומים כמו הערכת עובדים — שביעות־רצון מהעבודה [7] והערכת

ביבליוגרפיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי

• פרופסור מרגלית גולדפרכט - המחלקה לרפואת משפחה, הפקולטה לרפואה רפפורט, חיפה, ושירותי בריאות כללית, מחוז חיפה והגליל המערבי, שירותי בריאות כללית, חטיבת קהילה, אגף הרפואה, המח׳ לקידום האיכות, תל־אביב
• פרופסור שמואל רייס - המחלקה לרפואת משפחה, הפקולטה לרפואה רפפורט, חיפה, ושירותי בריאות כללית, מחוז חיפה והגליל המערבי, המחלקה להוראת רפואה, הפקולטה לרפואה רפפורט, הטכניון, חיפה
• פרופסור דורון חרמוני - המחלקה לרפואת משפחה, הפקולטה לרפואה רפפורט, חיפה, ושירותי בריאות כללית, מחוז חיפה והגליל המערבי,