האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

אסטרדיול - Estradiol

מתוך ויקירפואה
     מדריך בדיקות מעבדה      
אסטרדיול
Estradiol
 שמות אחרים  β-Estradiol, 17β-estradiol,‏ (estradiol)‏E2
אסטרדיול.jpg
מולקולת אסטרדיול
מעבדה אנדוקרינולוגיה בדם ואנדוקרינולוגיה בשתן
תחום מערכת המין באישה ובגבר, פוריות, היריון
Covers bdikot.jpg
יחידות מדידה פיקוגרם למ"ל
 
טווח ערכים תקין בדם טבורי: 810-7,800; בגיל 30-60 יום: בנים - 10-32, בנות - 5-50; בגיל 6 חודשים עד 10 שנים: פחות מ-15; שנות ההתבגרות המינית על פי חמשת שלבי Tanner: שלב ראשון (pre-pubertal) - בנים - 3-15, בנות - 5-10; שלב שני - בנים - 3-10, בנות - 5-115; שלב שלישי - בנים - 5-15, בנות - 5-180; שלב רביעי - בנים - 3-40, בנות - 25-345; שלב חמישי - בנים - 15-45, בנות - 25-410.
ערכי אסטרדיול בדם במבוגרים: גברים - 12-48. נשים - בשלב הפוליקולרי המוקדם של המחזור החודשי (ימים 3-5) - 20-140; בשלב פוליקולרי מתקדם - 75-380; שלושת הימים שלפני אמצע המחזור (ביוץ) - 110-420; שלב לוטאלי - 20-310; בתקופת המנופאוזה - פחות מ-42; נשים הצורכות אמצעי מניעה - 12-50.
בשתן: נערים ונערות בתקופה של קדם בשלות מינית: פחות מ-5 מיקרוגרם ליום; מבוגרים: גברים - 1-4 מיקרוגרם ליום; נשים: בפאזה הפוליקולרית של המחזור - 1-13 מיקרוגרם ליום, באמצע המחזור - 4-20 מיקרוגרם ליום, בפאזה הלוטאלית - 1-17 מיקרוגרם ליום. נשים בגיל המעבר - 0-4 מיקרוגרם ליום.
בנוזל מי השפיר בשעת הלידה - 800-1,900 פיקוגרם למ"ל.
יוצר הערך פרופ' בן-עמי סלע

מטרת הבדיקה

מדידת רמת אסטרדיול יכולה להידרש בבירור הסיבה של איחור או לחילופין התחלה מוקדמת מהמקובל של בשלות המינית (puberty), שכן רמות גבוהות של אסטרדיול כרוכות עם בשלות מינית מוקדמת, כאשר רמות נמוכות של הורמון זה יכולות להצביע על עיכוב בהתפתחות המינית. רמות אסטרדיול נותנות מידע חיוני לתפקודן של השחלות, מה שעשוי לסייע בהבנת בעיות בתפקוד הגונדות ואי-סדירות של המחזור החודשי, כולל דמם או אל-וסת (amenorrhea). הבדיקה יכולה להידרש בנערות ונערים לבירור נזק לשחלות, לאשכים או לבלוטות יותרת הכליה (אדרנל). מדידת רמת אסטרדיול יכולה להתבצע לצורך ניטור של תקינות היריון, טיפולי פוריות, או לבירור תסמיני גיל המעבר בנשים. ביצוע מדידת אסטרדיול בגברים שימושית בברור של גינקומסטיה, וכן בנשים עם גידולים סרטניים מייצרי אסטרוגנים, או בשעת ניטור של יעילות טיפול ב-hMG דוגמת פרגונל.

בסיס פיזיולוגי

אסטרדיול הוא האסטרוגן העיקרי באדם, והורמון המין הדומיננטי בנשים. הביטוי E2 מתייחס ל-2 שיירי ה-OH במבנה שלו. האסטרוגן האחר estrone מכונה E1 על כי הוא מכיל שייר הידרוקסיל בודד, ואילו estriol או E3, מכיל 3 שיירי הידרוקסיל. אסטרדיול הוא הפעיל מבין השלושה, בהיותו פעיל פי-10 בהשוואה ל-E1 ופעיל פי-80 בהשוואה ל-E3. פרט לשלבים המוקדמים של הפאזה הפוליקולרית של המחזור החודשי, רמת אסטרדיול בנסיוב גבוהה במעט מזו שלestrone , בשנות הפוריות של האישה. בגיל המעבר, estrone הוא האסטרוגן הדומיננטי בדם האישה, ואילו בתקופת ההיריון estriolהוא האסטרוגן העיקרי, מבחינת רמותיהם בנסיוב.

אסטרדיול, כמו סטרואידים אחרים, נוצר במטבוליזם של כולסטרול, כאשר לאחר ביקוע שרשרת צדדית של זה, נוצר תוצר הביניים androstenedione, שחלקו מותמר לטסטוסטרון, כאשר חלקו של האחרון מוסב בשני המינים לאסטרדיול על ידי האנזים aromatase. בשנות הפוריות באישה, רוב האסטרדיול מיוצר בתאי גרנולוזה בשחלות, על ידי ארומטיזציה של androstenedione, המיוצר בתאי ה- theca folliculi ליצירת estrone, כאשר תוצר זה מותמר ל-estradiol על ידי האנזים 17β-hydroxysteroid dehydrogenase. כמויות קטנות יותר של אסטרדיול מיוצרות גם כן על ידי הקורטקס באדרנל, ובגברים באשכים.

נראה אם כן שאסטרדיול לא נוצר רק בגונאדות, כאשר תאי שומן גם הם מקור נכבד ליצירת אסטרדיול, והם ממשיכים להיות כאלה גם לאחר המנופאוזה. אסטרדיול מיוצר גם במוח כמו גם בדופן העורקים, אם כי הוא אינו יכול לעבור מהצירקולציה לתוך המוח. יחד עם זאת, כאחד משני מטבוליטים פעילים של טסטוסטרון בגבר, כאשר השני הוא dihydrotestosterone, אסטרדיול יכול להיווצר מטסטוסטרון במוח. רמות אסטרדיול בזכרים (14-55 פיקוגרם למ"ל), דומות לרמות אסטרוגן זה בנשים בגיל המעבר (נמוכות מ-35 פיקוגרם למ"ל). בגוף יש שחלוף מתמיד בין אסטרדיול ל-estrone, אם כי מועדפת הפיכת אסרדיול ל-estrone על פני הפיכת estrone לאסטרדיול.

מנגנון הפעולה

אסטרדיול חודר לתאים בקלות ומגיב בציטופלזמה עם קולטנים. לאחר ההתקשרות לקולטן, יכול אסטרדיול לחדור לגרעין תא המטרה, כדי לווסת תהליכי שעתוק גנים, יצירת mRNA ולבסוף יצירת חלבונים ספציפיים המבטאים את השפעת אסטרדיול על תאי המטרה. אסטרדיול נקשר היטב לשני הקולטנים לאסטרוגנים, ERα ו-ERβ, בניגוד לאסטרוגנים אחרים המגיבים רק עם אחד משני הקולטנים. זו אחת הסיבות שהופכת את אסטרדיול לאסטרוגן הטבעי הפעיל ביותר. גם תכשירים אסטרוגנים הניתנים אקסוגנית נקשרים באופן מועדף לאחד משני הקולטנים ולכן הם מכונים selective estrogen receptor modulators או SERMs.

מטבוליזם

בפלזמת הדם אסטרדיול קשור בעיקר ל-SHBG או sex hormone-binding globulin, וכן לאלבומין. רק מקטע קטן של 2.2% מכלל האסטרדיול בפלזמה הוא חופשי ופעיל ביולוגית, כאשר אחוז המקטע החופשי נותר קבוע לאורך המחזור החודשי. כאשר פעילות אסטרדיול בדם גבוהה מדי, היא יכולה לעבור דה-אקטיבציה על הסבתו לאסטרוגנים הפחות פעילים, estrone ו-estriol, כאשר האחרון מבין השנים הוא המטבוליט העיקרי שמוצאים בשתן. אסטרדיול עובר בכבד קוניוגציה עם סולפאט ויצירת נגזר גלוקורוניד, וכך הוא מופרש דרך הכליות. אחדים מקוניוגאטים המסיסים במים של אסטרדיול מופרשים דרך צינור המרה, וחלקם נספגים מחדש לאחר שהם עוברים הידרוליזה, במעי. מסלול אנטרו-הפאטי זה תורם לשמירה על רמות נאותות של אסטרדיול.

אסטרדיול ומערכת הרבייה בנשים

בנערות, רמות אסטרדיול בדרך כלל נמוכות. לקראת תקופת הבשלות המינית, בגיל 8 עד 14 שנים, בלוטת יותרת המוח (היפופיזה) בהשפעת GnRH המופרש מההיפותאלאמוס, מגבירה את הפרשת LH ו-FSH הפועלים ביחד לעודד את השחלות לייצר אסטרדיול. הגברת ייצור אסטרדיול בגיל זה, אחראית במידה רבה להתפתחות השדיים, לשגשוג אברי הרבייה, כמו גם לשינויים במתאר הגוף, בפיזור השומן בגופן של נערות לקראת הבשלות המינית, תוך שאסטרדיול משפיע בנערות על התפתחות העצמות, המפרקים, ואף על שינויים בהרכב העור. בנערים רמת אסטרדיול עולה בהדרגה בשנות הבחרות והתפתחות בשלות מינית כתוצאה מהפיכה של טסטוסטרון היקפי לאסטרדיול.

בנשים, פועל אסטרדיול כעין הורמון גדילה של אברי הרבייה, מתוך שהוא תומך ברירית הנרתיק, בבלוטות מפרישות הריר של צוואר הרחם, בשכבת אפיתל הרחם (אנדומטריום), וברפידת צינורות השחלה. אסטרדיול מעודד את שגשוג שכבת שריר הרחם (מיומטריום), ונראה שהוא בעל תפקיד בשימור הביצית הבלתי בשלה (oocyte) בשחלה.

במהלך מחזור חודשי תקין, רמות אסטרדיול הנמדדות בעת המחזור נמוכות מ-50 פיקוגרם למ"ל, ולאחריו הן עולות עם התפתחות הזקיק בפאזה הפוליקולארית בהדרגה עד הגיען לרמה סביב 400 פיקרוגרם למ"ל לפני הביוץ, כאשר לאחריו הן יורדות. בפאזה הלוטאלית, החל מיום 17 למחזור, מתחילה שוב עליה ברמת אסטרדיול אשר מגיעה ביום 20 למחזור לרמה של 160 פיקוגרם למ"ל, הנשמרת עד יום 24 למחזור, ומתחילה שוב לדעוך עד הגיעה לרמת השפל שלה בימי המחזור, אלא אם כן מתרחש היריון. במהלך ההיריון, רמות אסטרוגנים, כולל אסטרדיול, עולות בדרגה לקראת מועד הלידה. מקור האסטרוגנים בהיריון היא השליה, בה מתרחשת ארומטיזציה של קדם-הורמונים הנוצרים בבלוטת האדרנל של העובר. מייחסים לאסטרוגנים כמו אסטרדיול במהלך היריון תפקיד בסיוע לשפיעת דם ברחם, לשגשוג המיומטריום, להגדלת השדיים לקראת לידה, לסייע ל"ריכוך" צוואר הרחם בתהליך הלידה, וכן להתבטאות הקולטנים לאוקסיטוצין (פיטוצין) במיומטריום, המסייע לכיווץ הרחם בשעת הלידה.

במהלך המחזור החודשי, אסטרדיול שנוצר על ידי הזקיק הגדל, מעודד על ידי מערכת משוב חיובית אירועים בציר היפותאלאמוס-היפופיזה, המביאים לעליה ניכרת ברמת ההורמון LH מה שמשרה ביוץ. בפאה הלוטאלית, אסטרדיול ביחד עם פרוגסטרון, מכינים את שכבת האנדומטריום ברחם לקראת השרשת הביצית המופרה.

מדידת רמת אסטרדיול בנסיוב נשים, נועדת בעיקר לשקף את פעילות השחלות. מעקב זה חיוני בעיקר לגילוי רמות נמוכות במיוחד בנשים עם אי תפקוד של המחזור עד כדי העדרו (amenorreha, אל-וסת), או לגילוי ירידה עקבית ברמת האסטרוגנים לקראת המנופאוזה ובמהלכה. ניטור רמת אסטרדיול חיונית במהלך טיפולי פוריות לבחון את התפתחות הזקיק ואת תוצאות הטיפול.

מדידת אסטרדיול להערכת הרזרבה השחלתית

באופן תקין, רמת אסטרדיול ביום 3 אמורה להיות נמוכה מה שמשקף פעילות נמוכה באופן טבעי של השחלות במועד זה. כאשר רמת אסטרדיול ביום 3 נמדדת לצורך הערכת הרזרבה השחלתית, נמדדת במקביל רמת FSH. בדיקה זו חיונית בפרט כאשר מתקבלות רמות הורמון FSH תקינות, ומיועדת לשלול אפשרות שאסטרדיול מדכא את רמות FSH באופן מלאכותי. רמות הורמון אסטרדיול גבוהות מ-75 יכולות להצביע על חשש לרזרבה שחלתית נמוכה, בעוד שרמות העולות על 100, מצביעות על רמות שאינן תקינות באופן מוחלט. רמות בין 75 ל – 100, נחשבות רמות גבוליות.

HRT - טיפול הורמונאלי חלופי

כדי למנוע השפעות לא רצויות של רמות אסטרדיול נמוכות בדמן של נשים (אן כתוצאה ההגעה לגיל המנופאוזה או כתוצאה מניתוח להסרת שחלות (oophorectomy), ניתן להידרש ל-HRT, טיפול המשלב נגזרת אסטרדיול עם פרוגסטין. תרפיה עם אסטרוגנים יכולה להידרש בטיפולי פוריות בנשים, בתרחישים בהם יש לפתח באישה סביבה רירית נאותה של צוואר הרחם להקל על פעילות תאי הזרע. בדרך כלל הטיפול עם אסטרוגן משולב עם קלומיפן. טיפול באסטרדיול יכול להינתן לטיפול במצבים מתקדמים של סרטן הערמונית.

אסטרדיול למניעת היריון

נגזרת של אסטרדיול, ethinylestradiol, במינון מרבי של 200 מיקרוגרם הוא מרכיב עיקרי של תכשירים למניעת היריון. מניעה הורמונאלית משולבת מכילה ethinylestradiol ופרוגסטין, כאשר שניהם תורמים לעיכוב GnRH, LH ו-FSH, ובכך אחראיים לפעילות המונעת ביוץ ובכך מונעת היריון.

השפעת אסטרדיול על מערכת הרבייה הזכרית

השפעת אסטרוגנים ובתוכם אסטרדיול על מערכת הרבייה של הגבר היא מורכבת. אסטרדיול נוצר על ידי פעולת האנזים ארומטאזה בעיקר בתאי Leydig באשכים, אך גם בתאי נבט (germ cells) ובתאי Sartoli בזכר בשלב המוקדם והלא בשל מינית. מחקרים in vitro הראו שאסטרדיול פועל למניעת אפופטוזיס של תאי זרע. טיפול לדיכוי יצירת אסטרדיול בין השאר על ידי עיכוב ארומטאזה בתת אוכלוסיה של גברים עם פוריות מוחלשת, עשוי לשפר את ספירת הזרע שלהם.

השפעת אסטרדיול על שגשוג תאים סרטניים ומניעתו

אסטרדיול נכרך עם התפתחות ושגשוג של מספר סוגי סרטן כמו סרטן השד, השחלות וסרטן רירית הרחם. בהתקשרות אסטרדיול לקולטנים האסטרוגניים מסוג α, הקומפלקס אסטרדיול-קולטן נקשר לרצפים ספציפיים של DNA ומגביר את השכפול של DNA ואת קצב שגשוג התאים. על מנת למנוע סוגי סרטן התלויים באסטרוגנים, או לטפל בתחלואה מסוגי סרטן אלה, יש לחסום את הפעילות האסטרוגנית ברקמות הנגועות, זאת בלי לפגוע בפעילות הביולוגיות הסיסטמיות החיוניות של אסטרוגנים. נמצא שהקולטן ERα מעודד שגשוג של תאי סרטן כאשר הקולטן ERβ דווקא פועל כמדכא (tumor suppressor).

חוקרים ניסו לחשוף תאי HeLa שמקורם בסרטן צוואר הרחם ותאי HepG2 שמקורם בסרטן הכבד לפלבונואידים ונוגדי חמצון כדי לברר את השפעתם של פלבונואידים ונוגדי חמצון על קולטני ERβ, על מנת לעודד את השפעתם האנטי-אסטרוגנית או לדכא את ההשפעה האסטרוגנית של קולטני ERα. תאי סרטן אלה גודלו בתרבית תאים, ונבחנה השפעת אסטרוגנים על שגשוגם, כמו ההשפעה הנגדית של פלבונואיד דוגמת naringenin על פעילות אסטרדיול.

כאשר naringenin מוחדר לתאי הסרטן הללו, הוא מתחרה עם אסטרדיול על הקישור לקולטני ERα, כאשר לפלבונואיד יש עדיפות בזיקה לקולטן זה. כך נחלשת יכולת הקישור של אסטרדיול לקולטן האמור, נחלש שגשוגם של התאים הסרטניים ואף מתרחש בהם תהליך אפופטוטי. נמצא גם ש-naringenin נקשר לקולטן ERβ עד פי-5 טוב יותר מאשר קישורו לקולטן ERα, ובכך הוא מגביר למעשה את פעילותו האנטי-אסטרוגנית של ERβ. תוצאות דומות הושגו במספר ניסויים עם תמצית מיץ רימון שנוסתה בשל תכונותיה כנוגד חמצון. תאי HeLa וכן תאי SKOV3 ממקור קרצינומה שחלתית, שגודלו בתרבית בנוכחות תמצית מיץ רימון, הראו שגשוג מואט שכן חומר זה נקשר לקולטן ERα ומונע באופן חלקי את הקישור של אסטרדיול לקולטן זה.

תופעות לוואי של טיפול באסטרדיול

כחלק מטיפול באסטרוגנים (במשולב עם פרוגסטין או בלעדיו) יש תופעות לוואי הכוללות דימום מהנרתיק, כאב בעת המחזור (דיסמנוריאה), הגדלת ממדים של גידולים שפירים הרחם (leiomyomata), דלקות בנרתיק כולל קנדידיאזיס, שינויים בהפרשות צוואר הרחם ואפשרות של אקטרופיון צווארי, סרטן השחלות, שגשוג טב של רירית הרחם (endometrial hyperplasia) או סרטן רירית הרחם, הפרשות מהפטמות, זיבת חלב (גלקטוראה), שינויים פיברוציסטיים ברקמת השד, וסרטן השד.

תופעות לוואי קרדיו-וסקולאריות עלולות לכלול כאבים בחזה, פקקת ורידים עמוקים (DVT) או שטחיים, תסחיף ריאתי, תרומבו-פלביטיס, אוטם שריר הלב, אירוע מוחי, ויתר לחץ-דם.

השפעות גסטרו-אנטרליות כוללות בחילה, והקאות, התכווצויות ביטניות, נפיחות יתר, שלשולים, דיספפסיה, כאבים במתן שתן (dysuria), גסטריטיס, צהבת חסימתית, הגברת תסמיני כיס המרה, דלקת הלבלב, הגדלת ממדי המנגיומה כבדית.

תופעות לוואי בעור עלולות להתבטא בהופעת כתמי עור בעיקר באזור הפנים (melasma ו-chloasma) שעלולים להימשך גם לאחר הפסקת השימוש בתרופה. תופעות לוואי עוריות נוספות כוללות erythema multiforme ו-erythema nodosum, שטפי-דם עוריים, איבוד שיער בקרקפת, שעירות יתר (hirsutism), פריחה עורית., חרלת (urticaria).

תופעות לוואי בעיניים כוללות פקקת כלי דם ברשתית, שינויים בקשת (curvature) של הקרנית, או אי יכולת לשאת עדשות מגע.

תופעות לוואי של מערכת העצבים המרכזית כוללות כאבי ראש או מיגרנה, טשטוש, דיכאון, chorea, עצבנות ודאגנות יתר, שינויים תכופים במצבי רוח, נטייה לרגזנות, שינויים בליבידו והחמרת התקפי אפילפסיה. יש דיווחים על כך שטיפול באסטרדיול משולב עם medroxyprogesterone כרוך בסיכון מוגבר לתופעות שיטיון, אך לא ברור אם טיפול באסטרדיול בלבד כרוך בסיכון זה.

תופעות לוואי אחרות כוללות שינויי משקל, אי סבילות לפחמימות, החמרת תסמיני פורפיריה, בצקת, ברונכיטיס והחמרת התקפי קצרת, התכווצויות רגלים, הופעת טחורים, תופעות אנאפילקטות דמויות אנגיואדמה, כאבי מפרקים, כאבי שיניים, התעלפויות, היפוקלצמיה, רמת טריגליצרידים מוגברת, אי נקיטת שתן.

שינויים ברמות אסטרדיול בנסיוב

רמת אסרדיול בנסיוב עולה בתרחישים הבאים: גידולים מייצרי אסטרדיול, גינקומסטיה, צמקת הכבד (צירוזיס), היפרתירואידיזם, הבלטת מאפיינים נשיים בילדים (feminization).

רמת אסטרדיול בנסיוב פוחתת בתרחישים ראשוניים או שניוניים של hypogonadism, תסמונת Turner, אנורקסיה.

רמת אסטרדיול בנסיוב עולה בהשפעת clomiphene ,diazepam, אך יורדת בנטילת גלולות למניעת היריון, megestrol.

רמת אסטרדיול בשתן עולה בגברים בנטילת spironolactone. רמת אסטרדיול בשתן יורדת בנטילת גלולות למניעת היריון, probenecid.

השפעת אסטרדיול על הגוף

עצם: ידועה ההשפעה הניכרת של אסטרדיול על העצמות. בדרך כלל אלה עם חסר כרוני של אסטרדיול כמו גם של אסטרוגנים אחרים, אנשים גבוהים יותר מהממוצע בגלל העיכוב בסגירת האפיפיזות. גם מבנה העצם מושפע מה שמתבטא ב-osteopenia ואוסטיאופורוזיס בגיל מוקדם יחסית. כמו כן, נשים בגיל המעבר לוקות באיבוד מואץ של מסת עצם כתוצאה מחסר יחסי באסטרוגן בגיל זה.

כבד: לאסטרדיול יש השפעה מורכבת על הכבד. תצמיד הגלוקורוניד של אסטרדיול, estradiol-17β-D-glucuronide, עלול לגרום לעמדון מרה (cholestasis), על ידי הפחתת כמות מלחי המרה הנספגים על ידי הפאטוציטים. אסטרדיול משפיע על סינתזה של חלבונים רבים המסונתזים בכבד כולל ליפופרוטאינים, וגורמי קרישה.

מוח: אסטרוגנים יכולים להיות מסונתזים במוח מקודמנים (precursors) של סטרואידים. בתור נוגדי חמצון, הם כנראה בעלי תפקיד הגנתי על תאי עצב. לאסטרוגנים דוגמת אסטרדיול מייחסים תפקיד משמעותי בבריאות הנפשית של האישה, כולל קשר בין רמת הורמון זה למצבי רוח של האישה. ירידה מהירה או שינויים תזזיתיים, או תקופה ארוכה של ערכים נמוכים של האסטרוגן, עלולים להיות כרוכים עם ירידה משמעותית במצבי רוח עד כדי מצבי דיכאון. אכן, לאחר טיפול באסטרוגנים לייצוב רמתם והחזרתו לרמות הנורמה, מורגשת לעתים היחלצות קלינית ממצבי דיכאון שלאחר לידה (PPD), או דיכאון בתחילת גיל המעבר או במהלכו.

כלי דם: לאסטרוגנים השפעה על חלק מכלי הדם, ונראה שפעילות אסטרוגנית סדירה יכולה לשפר את זרימת הדם בעורקים הכליליים.

אסטרדיול כטיפול רפואי

אסטרדיול משווק במספר צורות בעיקר לצורך טיפול במקרים של היפו-אסטרוגניזם. ישנם תכשירים של אסטרדיול, או של נגזרות hemihydrate, אצטאט או valerate שלו הניתנים פומית (Estrace ,Estrofem ,Femtrace ,Estrofem ,Progynova); תכשירים טרנסדרמאליים כגון Dot ,Estradot ,Menostar Estrderm TTS ,Estraderm MX ,EvaMist; משחה עורית כגון Divigel ,Estrasorb ,Elestrin ,Estrogel; ג'ל כגון Estrogel ,Estrasorb Estraderm); הזרקה כגון נגזרות בנזואט, valerate ו-cypionate של אסטרדיול; משחה וגינאלית Estrace Vaginal Cream; טבליות וגינאליות (Vagifem) טבעת וגינאלית. בגלולות למניעת היריון, נגזרת אסטרדיול השכיחה ביותר היא ethinylestradiol.

הנגזרות האסטריות השונות של אסטרדיול שיוצרו באופן סינתטי על ידי קישור שייר alkyl בעמדות C3 או C17 של ההורמון המקורי, הן בעלות מנגנון ספיגה שונה וממילא משל פעילות שונה בגוף. לדוגמה, Estradiol cypionate, שהוכנס על ידי Upjohn לשימוש כבר בשנת 1952, נספג לאט יותר מאסטרדיול עצמו, לכן הוא יכול להינתן לעתים פחות תכופות. בהשוואה לנגזרות של אסטרדיול-אסטר אחרות, בהזרקה לתוך השריר יש ל-estradiol cypionate משך פעילות של כ-11 יום, כאשר ל-estradiol benzoate משך פעולה של 4-5 ימים ול-estradiol valerate משך פעילות של 7-8 ימים. החיוניות של צורות טיפול מגוונות של מתן אסטרדיול, נובעת מכך שנטילה פומית של אסטרדיול חושפת את ההורמון למטבוליזם יחסית נמרץ בכבד, שם עלולה ללכת לאיבוד חלק מפעילות ההורמון.

התוויות נגד

יש להימנע ממתן טיפולי של אסטרדיול במצבים של דימום גניטאלי מסיבה לא מפוענחת, במצבים של היסטוריה ידועה או חשודה של סרטן שד, בעת טיפול עכשווי במחלה גרורתית, במצבים של ממאירות ידועה או נחשדת התלויה באסטרוגנים, במקרים של DVT או של תסחיף ריאתי או במטופלת עם היסטוריה של מצבים אלה, במצב עכשווי או סמוך למחלת פקקת תסחיפית עורקית, וכן בסמוך לאירוע אוטם שריר לב, אירוע מוחי, מחלת אי תפקוד של הכבד. אסטרדיול אינו אמור להילקח על ידי מטופלים עם נטייה למצבי יתר רגישות/אלרגיה, או נשים הרות או חשודות להיריון בתחילתו.

אינטראקציה של אסטרדיול עם תכשירים אחרים

תמצית צמח היפריקום (St.John’s wort) המשמשת לטיפול בדיכאון קל, פנוברביטאל, carbamazepine ו-rifampicin, מפחיתים את השפעת אסטרוגנים דוגמת אסטרדיול, על ידי החשת המטבוליזם שלו. לעומת זאת, אריתרומיצין, clarithromycin ,ketoconazole ,ritonavir ואף מיץ אשכוליות מאיטים את המטבוליזם של אסטרדיול, ועל ידי כך מביאים להגדלת רמתו בפלזמה.

חסימת אסטרוגנים

השריית מצב של hypoestrogenism עשויה להיות מועילה בתרחישים אחדים בהם נראה שאסטרוגנים תורמים להשפעות לא רצויות, כגון סוגים מסוימים של סרטן השד, גינקומסטיה, או סגירה טרם-עת של האפיפיזות (קצות העצמות הארוכות). ניתן להפחית רמות אסטרוגן על ידי עיכוב יצירתו על ידי אגוניסטים של GnRH, או על ידי חסימה של האנזים aromatase המייצר אסטרוגנים תוך שימוש במעכבים של אנזים זה כגון anastrozole, או על ידי אנטגוניסטים של הקולטן לאסטרוגנים כגון tamoxifen. תמצית צמח פשתן (flaxseed) ידועה כבעלת השפעה המפחיתה רמת אסטרדיול.

מדידת הקולטן לאסטרדיול (ERP או Estradiol receptor protein)

המבדק נועד לנשים עם סרטן שד בברור יכולתן להגיב לטיפול הורמונאלי. נבדקות הנמצאות חיוביות הן ל-ERP וכן לקולטן לפרוגסטרון, הן בעלות תגובה גבוהה יותר (75-80%) לטיפול הורמונאלי מאשר נשים הנמצאות חיוביות רק לאחד משני סוגי הקולטנים (ERP או PRP). רק 40-50% מנשים שהן חיוביות ל-ERP ושליליות ל-PRP תגבנה לטיפול ההורמונאלי, ורק 25-30% מבין אלו שהן חיוביות ל-PRP אך שליליות ל-ERP מגיבות לטיפול. תגובה לטיפול היא רק 10% או פחות בנשים הנמצאות שליליות ל-ERP ול-PRP. התגובתיות בדרך כלל גבוהה יותר בנשים בגיל המעבר מאשר בנשים בגיל הפוריות.

הבדיקה לקולטני אסטרוגן יכולה להתבצע באופן כמותי על ידי מדידת קישור הליגנד בשיטת DCC או dextran -coated charcoal, או בשיטה חצי-כמותית או איכותית בצביעה אימונו-היסטוכימית. למרות ששיטת DCC היא הוותיקה מבין השתיים, המדידה האימונו-היסטוכימית נחשבת זהה או עדיפה והיא השיטה המועדפת בשגרה הקלינית.

רקמת שד, קפואה או מקובעת בפרפין, או רקמה המתקבלת ב-FNA משמשת למבדק, בו נעשית הערכה סובייקטיבית של עוצמת הצביעה ומספר התאים הנצבעים, כאשר רק צביעה של גרעיני התאים נחשבת חיובית. תוצאות המבדק נחשבות חיוביות כאשר מעל 20% מהתאים נצבעים, ואילו כאשר 11-20% מהתאים נצבעים התוצאה מוגדרת גבולית. התוצאה מוערכת כשלילית כאשר פחות מ-10% מהתאים נצבעים.

הוראות לביצוע הבדיקה

דגימת הדם נלקחת במבחנה כימית (פקק אדום או צהוב), ולאחר סרכוז עדיף להעביר את הנסיוב המופרד למבחנת זכוכית. ניתן לשמר את הדגימה עד יומיים בקירור, או בהקפאה ל-3 חודשים. בשעת נטילת הדם, יש לברר את המועד של הדיגום, ביחס למחזור החודשי. יש להימנע מביצוע הבדיקה במועד סמוך לחשיפת הגוף לחומר רדיואקטיבי במהלך סריקה הדמייתית של הגוף. לצורך מדידת אסטרדיול בשתן, יש צורך באיסוף שתן של 24 שעות, בכלי המכיל חומצה בורית.

ראו גם