כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק חיסון לדלקת כבד נגיפית מסוג Hepatitis B vaccine - B
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| חיסון להפטיטיס B | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| יוצר הערך | פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר
|
|
זיהום בדלקת כבד נגיפית מסוג B היא אחת הסיבות הנפוצות ביותר למחלת כבד. על פי הערכות ארגון הבריאות העולמי, יותר משני מיליארד בני אדם, כמעט שליש מאוכלוסיית העולם, נדבקו בדלקת כבד נגיפית מסוג B במהלך חייהם. מתוכם כ- 400 מיליון הם נשאים כרוניים ו- 1.2-0.5 מיליון חולים מתים מדי שנה מסיבוכי המחלה (כגון: אי ספיקת כבד, שחמת וסרטן הכבד מסוג קרצינומה הפטוצלולרית). למרות ההתקדמות בטיפול האנטי-וירלי, החלמה מתרחשת רק במיעוט החולים הכרוניים, והטיפולים הקיימים ממושכים וכרוכים בתופעות לוואי קשות. בשנים האחרונות התברר כי אפילו חולים שלכאורה החלימו ספונטנית מדלקת כבד נגיפית מסוג B, ויצרו נוגדנים לאנטיגן המעטפת, עלולים בתנאים מסוימים, כמו דיכוי חיסוני, לסבול מרה-אקטיבציה של הנגיף.
מניעה ראשונית באמצעות חיסון היא הדרך העיקרית והיעילה ביותר למיגור המחלה. פיתוח החיסונים נגד דלקת כבד נגיפית מסוג B נחשב לאחת מפריצות הדרך המדעיות המשמעותיות של הרפואה המודרנית. במדינות שהנהיגו מדיניות חיסון לכלל היילודים (כיום למעלה מ-170 מדינות) חלה ירידה משמעותית בשיעורי הנשאות של המחלה ובסיבוכיה הכרוניים.
התרכיבים הקיימים בישראל
- שני התרכיבים העיקריים[1] הקיימים בישראל לחיסון שיגרה למניעת צהבת נגיפית B הינם
- התרכיב Engerix B (חברת GSK). חיסון דור שני. החיסון מיוצר בתהליך של הנדסה גנטית (מסוג Recombinant DNA) ומופק באמצעות שיבוט של הגן לחלבון המעטפת של הנגיף הפטיטיס (HBsAg) בתרבית של תאי שמרים. יעילות החיסון באנשים בריאים במניעת זיהום בכל הסרוטיפים והגנוטיפים של הנגיף עולה על 90%.
- תרכיב SciBVac (חברת SciGen IL). חיסון דור שלישי. חיסון זה מכיל נוסף על חלבון המעטפת העיקרי S, גם שני חלבוני מעטפת מאזור הקרוי Pre S Pre S1: ו-Pre S2. הפקת החיסון בתאי יונקים מאפשרת ייצור של חלבון מעטפת S מצומד לשיירים סוכריים (Glycosylated), וזאת בדומה לחלבון המעטפת המקורי בנגיף הטבעי. תרכיב זה מאפשר יצירת נוגדנים (נגד HBsAg) מוגברת ומזורזת. תגובה חיסונית זו מהווה יתרון במיוחד באוכלוסיות שצפויות לפתח תגובה חיסונית נמוכה.
במצבים הבאים מומלץ לתת עדיפות לתרכיב SciBVac :
- לחולים מבוגרים המטופלים בהמודיאליזה
- לאנשים שמשתמשים בסמים בהזרקה
- חולים עם חסר חיסוני כגון HIV
- למגעים מיניים ומשפחתיים של נשא דלקת כבד נגיפית מסוג B
- בקרב מקבלי חיסון, שעבורם נדרשת התחסנות מהירה (למשל מטיילים לאזורים אנדמיים, צוות רפואי, בעקבות חשיפה לנגיף או חולים המתוכננים לתרומת אברים).
אופן מתן החיסון
שני התרכיבים מוזרקים לשריר הדלתא (Deltoid muscle) או לשריר הירך. נמצא כי הזרקה באזור העכוז במבוגרים הביאה לתגובה חיסונית נמוכה יחסית.
מועדי מתן החיסון
סדרת החיסון הראשוני כוללת שתי מנות ברווח של חודש אחד ביניהן ומנת דחף חמישה חודשים לאחר המנה השניה.
במסגרת שגרת החיסונים סדרת החיסון כוללת שלוש מנות הניתנות לאחר הלידה (רצוי תוך 12 שעות), בגיל 1 חודש ובגיל 6 חודשים.
כאשר יש צורך במתן חיסון בלוחות זמנים מזורזים (למשל לקראת טיול לאזור היפראנדמי לדלקת כבד B) ניתן לחסן ב-4 מועדים חלופיים כגון: 0, 1, 2, ו- 12 חודשים או 0, 7, 21 יום ו- 12 חודשים.
הרווח המינימלי בין המנה ראשונה למנה השלישית הינו 4 חודשים ובין המנה השניה לשלישית הינו 2 חודשים.
כאשר קיים איחור במנה מסוימת של החיסון יש להשלים את הסדרה ללא קשר לזמן שחלף מהמנה האחרונה שנתנה.
מינונים מומלצים
- תרכיב B Engerix: בילדים עד גיל 15 (כולל) - 10 מיקרוגרם למנה. התרכיב למבוגרים (מגיל 16 ומעלה) מכיל 20 מיקרוגרם למנה.
- תרכיב SciBVac: בילדים עד גיל 9 (כולל) – 2.5 מיקרוגרם למנה. התרכיב למבוגרים מיועד לבני 10 שנים ומעלה ומכיל 10 מיקרוגרם למנה.
תופעות לוואי
- Engerix B
התגובות כוללות כאב באזור ההזרקה (בשכיחות של 1-10%) וחום נמוך (בשכיחות של 1%-6%). תגובות אלרגיות אינן שכיחות והסיכון לאנפילקסיס מוערך בכ-1 ל-600000 מנות.
קיימים דיווחים על הופעה נדירה של מחלות אוטואימוניות כמו Guillian-Barre syndrome, rheumatoid arthritis, central nervous system demyelinating diseases לאחר החיסון, אך לא הוכח קשר סיבתי בין החיסון למחלות הללו. בניגוד לטענות קודמות, לא נמצא קשר בין החיסון לבין תסמונת המוות בעריסה, טרשת נפוצה או סכרת נעורים.
- SciBVac
לא דווח על תופעות לוואי חמורות.
תופעות הלוואי דומות לתרכיב B Engerix חלקן בשכיחות גבוהה יותר כגון חום, חולשה.
שני התרכיבים יכולים לגרום לנוכחות HBsAg בסרום למשך 21 ימים מהחיסון.
התוויות נגד
אין הוראות נגד מלבד הוראות הנגד הכלליות למתן חיסונים (קישור)
הוראות לחיסון במצבים מיוחדים
הריון והנקה
אינם מהווים הורית נגד למתן החיסון.
חיסון פגים
פגים במשקל של פחות מ- 2 ק"ג שנולדו לאם סרונגטיבית לצהבת B יחוסנו סמוך למועד השחרור מבית החולים או בגיל חודש או כאשר יגיעו למשקל של 2 ק"ג.
אם הפג נולד לאם נשאית של צהבת B והוא שוקל פחות מ- 2 ק"ג יש לחסנו סמוך ככל האפשר (תוך 12 שעות) ללידה ביחד עם מתן HBIG 0.5 ml ((Hepatitis B Immune Globulin במקומות נפרדים בגוף. לאחר הגיעו לגיל חודש או למשקל של 2 ק"ג יש לתת את סדרת החיסונים מהתחלה (בלא לקחת בחשבון את המנה שנתנה סמוך ללידה). מומלץ לבדוק את הסטטוס החיסוני לצהבת B (HBsAg וanti- HBs) 3 חודשים לאחר השלמת סדרת החיסון ולא יאוחר מגיל 18 חודשים.
חיסון לאחר חשיפה לנגיף
- תינוק בשל שנולד לאם נשאית לצהבת B
יחוסן לאחר הלידה במנה הראשונה של התרכיב וכן יקבל מנה של HBIG תוך 12 שעות מהלידה. אם הסטטוס החיסוני של האם אינו ידוע, מומלץ לחסן בתרכיב הפעיל בלבד. אם בהמשך מתברר כי האם נשאית, מומלץ לתת מנת 0.5 ml HBIG תוך שבוע מהלידה.
- חשיפה עקב דקירה/חשיפה לדם או מגע מיני
- כשהמקור HBsAg חיובי: אם הנחשף אינו מחוסן מומלץ לתת לו חיסון סביל (HBIG) במינון של 0.06 מ"ל/ק"ג ולהתחיל בסדרת החיסון הפעיל. אם הנחשף חוסן בעבר, מומלץ לבדוק את כייל הנוגדנים (anti-HBs) תוך 24 שעות. אם הרמה נאותה (מעל mIU/mL 10) אין צורך בחיסון. אם הרמה נמוכה יותר מומלץ להזריק חיסון סביל (HBIG) וכן מנת דחף של החיסון הפעיל בהקדם האפשרי, עדיף תוך 24 שעות מהחשיפה.
אם אין אפשרות לבדוק את הנחשף תוך 24 שעות יש להתיחס אליו כאילו אינו מחוסן.
לאחר חשיפה לדם אפשר להשלים את מתן החיסון הסביל תוך 7 ימים, ולאחר מגע מיני תוך 14 ימים מהחשיפה.
- אם הסטטוס החיסוני של מקור החשיפה אינו ידוע, מומלץ לתת לנחשף שאינו מחוסן או עם רמת נוגדנים נמוכה חיסון פעיל בלבד בהקדם האפשרי לאחר החשיפה. גם במקרה שבו אין אפשרות לקבל תשובה של כייל הנוגדנים בנחשף המחוסן תוך 24 שעות מהחשיפה יש לתת מנת דחף של חיסון פעיל.
במקרים בהם המועמד לחיסון לא יכול לקבל חיסון פעיל מסיבה כלשהי, ניתן לתת מנה שניה של חיסון סביל HBIG חודש לאחר המנה הראשונה.
קבוצות בסיכון
מומלץ לחסן אוכלוסיות המצויות בסיכון מוגבר להיחשף לנוזלי גוף והפרשות אדם כגון, דם ורוק. אוכלוסיות היעד הללו כוללות מטופלים בהמודיאליזה ומדוכאי חיסון, חולי HIV, אנשים בסיכון מקצועי לחשיפה לצהבת B כגון עובדי בריאות, חולים עם חסר חיסוני ובסיכון לחשיפה ל-HBV, ילודים לאם שהיא נשאית ל-HBV, בני בית ומגעים מיניים של נשאי צהבת B.
בשל יעילותו הגבוהה של החיסון באוכלוסיות בריאות, אין כיום המלצה על בדיקת נוגדנים שגרתית או מתן מנת דחף לאחר השלמת סדרת החיסון הראשוני נגד דלקת כבד B מלבד בקבוצות סיכון ברורות.
האוכלוסיות בסיכון כוללות חולים שמטופלים על ידי המודיאליזה וחולים עם ליקוי במערכת החיסון, כמו גם חולים המצויים בסיכון מוגבר לחשיפה לנגיף, כגון: עובדי בריאות, בני בית של נשאים וילדים שנולדו לאם נשאית.
באוכלוסיות הללו יש לבצע בדיקת רמת נוגדנים כעבור חודש עד חודשיים מהשלמת סדרת החיסון (ביילודים לאם נשאית מומלץ לבצע את הבדיקה כעבור שלושה חודשים מהשלמת הסדרה, ולא לפני גיל 9 חודשים).
אם הודגמה רמת נוגדנים נאותה בזמן כלשהו לאחר השלמת סדרת החיסונים, אין בדרך כלל צורך בבדיקות נוספות או בטיפול מניעתי לאחר חשד לחשיפה. אולם, אם רמת הנוגדנים בסמוך להשלמת סדרת החיסון נמוכה מ-10mIU/ml, מומלץ על אחת מהחלופות הבאות:
מתן סידרה מלאה של החיסון מחדש (עדיפות לתרכיב SciBVac) או מתן מנת דחף אחת והשלמת סידרת חיסון מלאה רק במידה ואין תגובה מספקת לאחר מנת הדחף. אם אין תגובה נאותה לאחר 3 זריקות נוספות, קרוב לודאי שלא תהא תגובה גם למנות נוספות של החיסון ויש להתייחס לאדם כלא מחוסן.
הערות שוליים
- ↑ חיסון משולב לצהבת נגיפית A ו-B: מאושר לשימוש תרכיב המכיל את האנטיגנים הכלולים בחיסונים לצהבת A ו-B. התכשיר מופץ בשם TWINRIX, והוא מופיע בשתי צורות:
Pediatric Twinrix: מיועד לילדים עד גיל 16 שנים, מכיל 10 מיקרוגרם של חלבון המעטפת של נגיף צהבת B ו- 360 יחידות של אנטיגן של נגיף צהבת A.
Adult Twinrix: מיועד למבוגרים מגיל 16 שנים, מכיל 20 מיקרוגרם של חלבון המעטפת של נגיף צהבת B ו- 720 יחידות של אנטיגן של נגיף צהבת A.
סדרת החיסון כוללת 3 זריקות בזמנים 0 , 1, ו- 6 חודשים.
ביבליוגרפיה
- Pink Book's chapter on Hepatitis B Updated April 2011 Epidemiology & Prevention of Vaccine-Preventable Diseases, 12th Edition.
- American Academy of Pediatrics. Red book: 2009 report of the Committee on Infectious Diseases. 28th ed. Elk Grove Village, IL: American Academy of Pediatrics 2009;352-356
- Rendi-Wagner P, Shouval D, Genton B, et al. Comparative immunogenicity of a PreS/S hepatitis B vaccine in non- and low responders to conventional vaccine. Vaccine 2006;24(15):2781-2789
- McMahon BJ. Epidemiology and natural history of hepatitis B. Semin Liver Dis 2005;25(Supp 1):3
- Chang MH, YouSL, Chen, CJ, et al. Decreased incidence of hepatocellular carcinoma in hepatitis B vaccinees: a 20-year follow-up study. J Natl Cancer Inst 2009;101:1348
- Poland GA, Jacobson RM. Prevention of hepatitis B with the hepatitis B vaccine. NEJM 2004;351:2832–2838
- Alper CA, Kruskall MS, Marcus-Bagley D, et al. Genetic prediction of nonresponse to hepatitis B vaccine. NEJM 1989;321:708
- Miller ER, Alter MJ, Tokars JI. Protective effect of hepatitis B vaccine in chronic hemodialysis patients. Am J Kidney Dis 1999; 33:356.
- Bialek SR, Bower WA, Novak R, et al. Persistence of protection against hepatitis B virus infection among adolescents vaccinated with recombinant hepatitis B vaccine beginning at birth: a 15-year follow-up study. Pediatr Infect Dis J 2008;27:881
קישורים חיצוניים
- התרכיבים לדלקת כבד נגיפית B והתגובה החיסונית אליהם, ד"ר דיאנה טשר ופרופ' אלי סומך, Israeli journal of pediatrics. 2010 (73)
- תדריך החיסונים של משרד הבריאות
- מתוך האתר "חיסונים - כל מה שחשוב לדעת"
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' אלי סומך, ד"ר מיכל שטיין וד"ר דיאנה טשר, היחידה למחלות זיהומיות, בי"ח וולפסון