כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אבחון וטיפול של מיוקרדיטיס חדה - נייר עמדה - Diagnosis and treatment of acute myocarditis
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
 | |
|---|---|
| אבחון וטיפול של מיוקרדיטיס חדה - נייר עמדה של האיגוד הקרדיולוגי הישראלי | |
| תחום | קרדיולוגיה |
.JPG)
| |
| האיגוד המפרסם | האיגוד הקרדיולוגי הישראלי |
| תאריך פרסום | 2023 |
| יוצר הערך | פרופ' אנדרי קרן, פרופ' רביע עאסלה, פרופ' עידו י . בירתי, דר' טוביה בן גל, פרופ' מיכאל ארד |
| ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון. כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים. | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת
מטרות
מיוקרדיטיס מהווה אתגר אבחוני וטיפולי עקב השונות באתיולוגיות וההסתמנות שלה. אין אחידות בניירות העמדה וההנחיות של האיגודים הקרדיולוגיים השונים לגבי הגדרת המחלה, אופן האבחון (כולל מתי לבצע ביופסיה אנדומיוקרדיאלית), והמלצות לטיפול, בפרט טיפולים מדכאי חיסון[1][2][3]. כמו כן, קיימת שונות בין המרכזים הרפואיים בישראל בגישות האבחוניות והטיפוליות לדלקת חריפה של שריר הלב. מטרת מסמך זה היא לנסח קריטריונים אבחוניים וגישות טיפוליות למיוקרדיטיס חדה, המתאימים למציאות של מערכת הבריאות הישראלית.
הגדרה
מיוקרדיטיס היא דלקת של שריר הלב הנובעת מזיהום, מחשיפה לחומרים רעילים או מתגובה אימונית ראשונית או פוסט זיהומית. האטיולוגיה השכיחה ביותר הינה נגיפית. ההתייצגות הקלינית יכולה להיות חריפה, תת-חריפה, או כרונית. התקופה החריפה של המחלה הוגדרה בעבר כעד שלושה חודשים[1][2] אך צומצמה לחודש אחד בלבד מתחילת התלונות[3]. מיוקרדיטיס תת-חריפה מתייחסת לתהליך דלקתי לבבי הנמשך בין 1-3 חדשים לאחר ההתייצגות הקלינית[3]. קרדיומיופתיה דלקתית כרונית (לשעבר "מיוקרדיטיס כרונית") מוגדרת כהמשך התהליך הדלקתי מעבר לתקופה החריפה (תרשים 1). לפיכך, תהליך דלקתי בלב הנמשך מעבר ל- 3 חודשים, ומלווה בירידה בהתכווצות שריר הלב עם או ללא הרחבת חדרי הלב יקרא קרדיומיופתיה דלקתית[4].
במיוקרדיטיס, הגורם האטיולוגי יכול לגרום לדרגות שונות של נזק ישיר לשריר הלב. במקרים אחרים, מיוקרדיטיס היא תוצאה של תגובה אימונולוגית הפוגעת בשריר הלב, אם במבודד או כחלק ממחלה דלקתית רב מערכתית, דהיינו מחלה אוטואימונית[3]{{[4] (תרשים 1).
קריטריונים לאבחון קליני ומעבדתי
אבחנה של מיוקרדיטיס חדה יכולה להיות מורכבת. אבחנה ודאית מסתמכת על ביופסיה אנדומיוקרדיאלית. אולם, עקב הסיכון הכרוך בביופסיה, המיומנות הנדרשת לביצועה ולפיענוח הממצאים, היא אינה מבוצעת במרבית החולים עם חשד קליני למיוקרדיטיס. על כן, חשד הקליני למיוקרדיטיס )clinically suspected myocarditis( מתבסס על שילוב של ממצאים קליניים ובדיקות עזר בהעדר הסבר אלטרנטיבי לממצאים, כגון תסמונת כלילית חדה. על פי נייר העמדה של האגוד הקרדיולוגי האירופי מ 2013, חשד קליני למיוקרדיטיס חדה מתבסס על שילוב של הסתמנות קלינית (כאבים בחזה, קוצר נשימה, דפיקות לב, התעלפות, הלם לבבי או מוות פתאומי( ועדות לתהליך דלקתי או/ו נזק מיוקרדיאלי על פי אק"ג, בדיקות מעבדה )בפרט טרופונין(, ובדיקות הדמיה )טבלה 1(. דרוש ממצא קליני 1 או יותר וממצא 1 או יותר בבדיקות עזר לבסס חשד למיוקרדיטיס. במטופל אי תסמיני נדרשים > 2 ממצאים חיוביים
- ↑ 1.0 1.1 Caforio AL, Pankuweit S, Arbustini E, Basso C, Gimeno-Blanes J, Felix SB, Fu M, Helio T, Heymans S, Jahns R, Klingel K, Linhart A, Maisch B, McKenna W, Mogensen J, Pinto YM, Ristic A, Schultheiss HP, Seggewiss H, Tavazzi L, Thiene G, Yilmaz A, Charron P, Elliott PM; European Society of Cardiology Working Group on Myocardial and Pericardial Diseases. Current state of knowledge on aetiology, diagnosis, management, and therapy of myocarditis: a position statement of the European Society of Cardiology Working Group on Myocardial and Pericardial Diseases. Eur Heart J. 2013 Sep;34(33):2636-48, 2648a-2648d.
- ↑ 2.0 2.1 Bozkurt B, Colvin M, Cook J, Cooper LT, Deswal A, Fonarow GC, Francis GS, Lenihan D, Lewis EF, McNamara DM, et al; American Heart Association Committee on Heart Failure and Transplantation of the Council on Clinical Cardiology; Council on Cardiovascular Disease in the Young; Council on Cardiovascular and Stroke Nursing; Council on Epidemiology and Prevention; and Council on Quality of Care and Outcomes Research. Current diagnostic and treatment strategies for specific dilated cardiomyopathies: a scientific statement from the American Heart Association. Circulation. 2016;134:e579-e646. doi: 10.1161/CIR.0000000000000455.
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 Ammirati E, Frigerio M, Adler ED, Basso C, Birnie DH, Brambatti M, Friedrich MG, Klingel K, Lehtonen J, Moslehi JJ, Pedrotti P, Rimoldi OE, Schultheiss H-P, Tschope C, Cooper LT, Camici PG. Management of Acute Myocarditis and Chronic Inflammatory Cardiomyopathy: An Expert Consensus Document. Circ Heart Fail. 2020;13:e007405.
- ↑ 4.0 4.1 . Tschope C, Cooper LT, Torre-Amione G, Van Linthout S. Management of Myocarditis-Related Cardiomyopathy in Adults. Circulation Research 2019;124:1568-1583.