כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אוליגוסכרידים בשתן
| מדריך בדיקות מעבדה | |
| אוליגוסכרידים בשתן | |
|---|---|
| ' | |
| מעבדה | כימיה בשתן. |
| תחום | אוליגוסכרידים בשתן. |
 | |
| טווח ערכים תקין | נמוך ביותר, לרוב לא ניתן לגילוי. |
| יוצר הערך | פרופ' בן-עמי סלע |
מטרת הבדיקה: גילוי של אוליגו-סכרידוזיס.
אוליגוסכריד הוא פולימר סכרידי המכיל מספר קטן (בין 3 ל-10 מונוסכרידים) (Walstra וחב' ב-Dairy Sci Technol משנת 2008). אוליגוסכריגדים הם בעלי תפקידים רבים כולל הכרה בינתאית וספיחה תאית. אוליגוסכרידים מופיעים באופן נורמלי כגליקנים: שרשרות אוליגוסכרידים קשורות לליפידים או לחומצות אמינו צדדיות של חלבונים, על ידי קשרים N-glycosides או O-glcosides. קשרים N-אוליגוסכרידיים הם תמיד pentasaccharides הקשורים לאספרגין בקשר בטא לחנקן האמיני של השרשרת הצדדית (Voet וחב' ב-Fundament Biochem משנת 2013). לעומת זאת, אוליגוסכרידים הקשורים בקשר O, בדרך כלל קשורים לסרין או לתראונין דרך קבוצת האלכוהול בשרשרת הצדדית. לא כל האוליגוסכרידים הטבעיים מהווים חלק מגליקופרוטאינים או מגליקוליפידים. חלקם, כמו קבוצת ה-raffinose מופיעים כקרבוהידרטים של אגירה או של טרנספורט בצמחים. אחרים, כגון ה-maltodextrins, נובעים משבירה על ידי חיידקים של פוליסכרידים גדולים יותר כגון עמילן או תאית (צלולוזה). בביולוגיה, גליקוזילציה הוא התהליך בו קרבוהידרטים נקשרים קו-ולנטית למולקולות אורגניות, תוך יצירת מבנים כגן גליקופרוטאינים או גליקוליפידים (Varki ב- Essentials of Glycobiology משנת 2009).
אוליגוסכרידים N-Linked: דוגמה ל-אוליגוסכריד N-Linked היא GlcNAc. הקישור יכול להיות לכל חומצת אמינו פרט לפרולין. גליקוזילציה של קשרי N כרוכה באוליגוסכרידים המחוברים לאספרגין על ידי קשרי בטא לחנקן האמיני של השרשרת הצדדית. משערים שגליקוזילציה של קשרי N מסייעת להתקפלות של פוליפפטידים בגין האופי ההידרופילי של סוכרים. כל האוליגוסכרידים הקשורים בקשרי N הם פנטה-סכרידים. ב-N-גליקוזילציה של אאוקריוטים, המצע האוליגוסכרידי מופיע בממברנה של הרטיקולום האנדופלזמטי (Schwarz ו-Aebi ב-Curr Opin Struct Biol משנת 2011). באשר לפרוקריוטים, תהליך זה מתרחש בממברנה הפלזמטית של תאים. בשני המקרים, המצע האקצפטורי הוא שייר אספרגין, שהוא חלק מהרצף Asn-X-Ser/Thr, בו ה-X יכול להיות כל חומצת אמינו פרט לפרולין, אם כי נדיר למצוא Glu ,Asp ,Leu או Trp בעמדה זו.
אוליגוסכרידים O-linked: אוליגוסכרידים הקשורים בגליקוזילציה O-linked, קשורים לסרין או לתראונין בקבוצת ההידרוקסיל של השרשרת הצדדית. גליקוזילציה O-linked מתרחשת ב-Golgi apparatus. חלבונים של ממברנת תאים עוברים O-גליקוזילציה (Peter-Katalinić ב-Methods of Enzymol משנת 2005).
גליקופרוטאינים: בעלי תפקידים תאיים רבים ומשפיעים על האנטיגניות, ועל עמידות לפרוטאזות (Goochee ב-Develop Biol Standardization משנת 1992). גליקופרוטאינים רלוונטיים כקולטנים של פני התא, כמוליקולות של ספיחה תאית, כאימונוגלובולינים וכאנטיגנים סרטניים (Elbein ב-Trends Biotechnol משנת 1991).
גליקוליפידים: חיוניים להכרה תאית, וחשובים לאפנון (מודולציה) של תפקוד חלבונים בממברנה, הפועלים כקולטנים (Manna וחב' ב-Biochim Biophys Acta משנת 2014). גליקוליפידים הם מולקולות ליפידיות הקשורים לאוליגוסכרידים, ונמצאים לרוב ב-lipid bilayer. בנוסף, הם יכולים לשמש קולטנים להכרה ואיתות תאיים. יש רבגוניות רבה במנגנוני הקישור של גליקוליפידים, מה שהופך אותם ליעדים חשובים לקישור ולחדירת פתוגנים (Fantini ב-Curr Med Chem משנת 2007). לדוגמה, פעילות ה-chaperone של גליקוליפידים קשורה לרלוונטיות שלהם בהדבקה על ידי HIV.
הכרה תאית
כל התאים מצופים עם גליקופרוטאינים או עם גליקוליפידים, שקובעים את סוגי התאים. לקטינים, או חלבונים הקושרים קרבוהידרטים, יכולים להכיר אוליגוסכרידים ספציפיים, ולספק מידע חיוני להכרה תאית בהתבסס על הקישור לאוליגוסכרידים. דוגמה חשובה של הכרה תאית על ידי אוליגוסכרידים היא תפקיד הגליקוליפידים בקביעת סוגי הדם (Kailemia וחב' ב-Anal Chem משנת 2014). האוליגוסכרידים הנמצאים באנטיגנים B ,A ו-H מופיעים בקצוות הלא-מחזרים של אוליגוסכרידים. אנטיגן H המבטא את סוג דם O, משמש כקודמן של אנטיגנים A ו-B. לפיכך, אדם עם סוג דם A יכיל את אנטיגנים A ו-H על פני גליקוליפידים, על פני שטח הפנים של ממברנת התא. אדם עם סוג דם B, יכיל את אנטיגנים B ו-H. אדם עם סוג דם AB יכיל את אנטיגנים B ,A ו-H. לבסוף, אדם עם סוג דם O, יכיל רק את אנטיגן H. משמעות הדבר היא של סוגי הדם מכילים את אנטיגן H, ולכן סוג דם זה נחשב לתורם האוניברסלי.