האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

בדיקת ניטרול טסיות דם - Platelet neutralization test

מתוך ויקירפואה
     מדריך בדיקות מעבדה      
בדיקת ניטרול טסיות דם
Platelet neutralization test
 שמות אחרים  PNT
250 פיקסלים
מעבדה המטולוגיה בדם
תחום מפגעים במשק הטסיות.
Covers bdikot.jpg
 
יוצר הערך פרופ' בן-עמי סלע

מטרת הבדיקה

סיוע באישור או בשלילה של נוכחות מעכב של lupus anticoagulant כאשר הבדיקה מתרחשת בשילוב עם מבחני קואגולציה מתאימים. הבדיקה מסייעת להבדיל בין חסרים או מעכבים של גורמי קואגולציה כגון פקטור VIII לבין מעכבי אנטי-קואגולנטים של זאבת.

כללי

ה-PNT משחק תפקיד מרכזי באבחון מפגעי דם, בעיקר אלה הקשורים לתפקוד טסיות. בדיקה זו קריטית באבחון מפגעים כגון Heparin-Induced Thrombocytopenia (להלן HIT), כמו גם autoimmune Thrombocytopenic Purpura (ITP), ומפגעי טסיות אחרים. בזיהוי של נוגדנים כנגד טסיות, PNT מסייע לקלינאים להחליט על אסטרטגית הטיפול המתאים באלה עם פעילות אנומלית של טסיות. בהשוואת בדיקה זו לבדיקות מסורתיות אחרות של קואגולציה כגון Prothrombin Time (להלן PT) ו-activated Partial Thromboplastin Time ) (להלן aPTT), בדיקת PNT מתוכננת לזהות נוגדנים המנטרלים את פעילות הטסיות, המוליכים למצבים כמו HIT ו-ITP. בניגוד לבדיקות אבחוניות אחרות המתמקדות בקסקדה של קואגולציה, PNT קובעת ישירות את פעילות הטסיות ואת ההרס האוטו-אימוני שלהן.

העיקרון של PNT

בדיקה זו פועלת לפי העיקרון של נטרול, כאשר נוגדנים בפלזמת הדם של המטופל מגיבים עם הטסיות, או על ידי עיכוב פעילותן או על ידי שהיא גורמת להם לעבור איגור (aggregation). דרגת האיגור קובעת את נוכחות נוגדנים מנטרלים אלה. בדיקת HIT מהווה אפליקציה ספציפית של PNT, הקובעת ומזהה את הנוגדנים כנגד קומפלקסים של platelet pactor 4 (להלן PF4) הנוצרים בתגובה לתרפיה עם הפארין.

PNT1.jpg

אפליקציות קליניות של PNT

  1. אבחון של heparin-induced thrombocytopenia (‏HIT): המפגע HIT הוא חמור ומסוכן לחיים פוטנציאלית הנגרם על ידי יצירת נוגדנים כנגד הקומפלקסים PF4-הפארין. בדיקת PNT חיונית לאבחון HIT על ידי זיהוי הנוגדנים האמורים, הגורמים לאיגור טסיות ולפקקת הנגרמת בשל כך (Warkentin ו-Greinacher ב-Thrombosis Res משנת 2008)
  2. Autoimmune thrombocytopenia purpura: ב-ITP, מערכת החיסון הורסת בטעות טסיות. ה-PNT משמש לזהות את הנוגדנים כנגד גליקופרוטאינים של טסיות, ובכך הבדיקה הזו מספקת ראייה לפתו-פיזיולוגיה של ITP. הבדיקה מסייעת להבדיל בין סיבות אחרות לתרומבוציטופניה, ועוזרת לקבוע את הגישה הטיפולית המתאימה (Kuter ב-Am J Hematol משנת 2017)
  3. הניטור של תפקוד הטסיות: בדיקת PNT יכולה לשמש גם לצורך הערכת סטאטוס התפקוד של טסיות במצבים של מחלת von Willebrand או תסמונת Bernard-Soulier, בהם פגיעה בתפקוד הטסיות תורמת לתסמיני דימום
  4. ניטור של תרפיה עם הפארין ואנטי-טסיות: PNT יעיל בניטור היעילות של תרפיות אנטי-טסיות ואנטי-קואגולנטים, בעיקר במטופלים המטופלים עם הפארין או עם קומאדין. הבדיקה עשויה לסייע לגלות עמידות לתרופות או ריאקציות שליליות לתרופות אנטי-טסיות

פעולת הבדיקה לניטרול טסיות

בדיקת PNT פועלת בשיטה פשוטה יחסית אך מדויקת: דגימת דם נלקחת מהמטופל ומופרדת על ידי סרכוז. הכנת תמיסת טסיות מתורם בריא, מבודדת ומוכנה בתמיסה. בהדגרה לצורך ניטרול אם יש נוכחות של נוגדנים, הם יקשרו לטסיות וינטרלו את פעילותן.

בדיקת איגור הטסיות: לאחר הדגרה נמדד איגור הטסיות. ירידה באיגור מצביעה על ניטרול הנוגדנים ומאשרת את נוכחות נוגדנים ספציפיים כנגד טסיות.

אנליזה של התוצאות: נבחנת דרגת איגור הטסיות. ניטרול חזק יותר מרמז על רמה גבוה יותר של נוגדנים שניתן להימדד.

הבדלי המפתח בין PNT לבין PT ו-aPTT

בה בשעה ש-PT, PNT ו-aPTT הן בדיקות דם, הן שונות משמעותית בדגשים שלהן ובאפליקציות הקליניות.

  • PNT: מטרת הבדיקה גילוי נוגדנים המשפיעים על תפקוד הטסיות, בעיקר במצבים של תרומבוציטופניה אוטואימונית, HIT ו-ITP. הדגש בבדיקה זו הוא תפקוד טסיות והאינטראקציות עם הנוגדן. השימוש הקליני של בדיקה זו הוא אבחון של מפגעי טסיות הנובעים מסיבה אוטו-אימונית כגון HIT ו-ITP
  • PT: מטרת הבדיקה היא בהערכה של המסלול האינטרינזי של קואגולציה. הדגש בבדיקה זו הם גורמי הקרישה VII, X, V, II ו-I. השימוש הקליני של בדיקה זו הוא לנטר תרפיה עם קומאדין, תפקוד כבד וגילוי חסר בגורמי קרישה
  • aPTT: מטרת בדיקה זו היא הערכת המסלול האינטרינזי של קואגולציה. הדגש בבדיקה זו הם גורמי הקרישה VIII ,IX ,X ,XI ,XII, ופקטור I (פיברינוגן). השימוש הקליני של הבדיקה הוא לנטר תרפיה עם הפארין, להעריך מפגעי דימום, ולאבחן המופיליה

יתרונות ומגבלות של בדיקת PNT

יתרונות: ספציפיות גבוהה בזיהוי של נוגדנים הקשורים ל-HIT ול-ITP; הבדיקה מספקת מידע קריטי על תפקוד טסיות, מידע שאינו מסופק על ידי בדיקות אחרות כגון PT ו-aPTT; לבדיקה עלות-יעילות בהשוואה לבדיקות מסובכות יותר כגון Serotonin Release Assay (להלן SRA).

מגבלות: הבדיקה דורשת ציוד מעבדה מתוחכם, וצוות מאומן לביצועה ולאנטרפרטציה של התוצאות; עלולות להתקבל תוצאות false positive בגלל cross-reactivity עם נוגדנים אחרים; הבדיקה אינה נפוצה כמו PT ו-aPTT במעבדות שונות.

כיצד PNT שונה מ-PT ומ-aPTT? שלא בדומה ל-PT ול-aPTT, המעריכים את מסלולי הקואגולציה (חיצוניים ופנימיים), בדיקת PNT קובעת את תפקוד הטסיות ואת נוכחות נוגדנים המפריעים לפעילותן. PT ו-aPTT משמשים לניטור תרפיות של אנטי-קואגולנטים ולאבחון של חסרים ב-clotting factor, ואילו PNT מתמקד בפגיעה בתפקוד של טסיות הנגרמת על ידי מערכת החיסון.

האם בדיקת PNT מדויקת? כן, בדיקה זו ספציפית מאוד ומדויקת בגילוי של HIT ושל ITP. עם זאת, תשובות false positive עלולות להתקבל כתוצאה מ-cross reactivity, ולפיכך חיוני מאוד המתאם הקליני עם תסמיני הנבדק לצורך אבחון מדויק. תוצאה חיובית מראה את הנוכחות של נוגדנים המנטרלים את פעילות הטסיות. אך נדרשות בדיקות נוספות (כגון HIT ו-ITP) והערכה קלינית להחליט מהי הסיבה המדויקת של תרומבוציטופניה (Greinacher ו-Warkentin ב-Thrombo Res משנת 2015, Cines ו-Levine ב-Hematology/Oncology Clin North America משנת 2009).