שיקום חולי לב - שלבי התוכנית

100px

שיקום חולי לב - נייר עמדה
מאת ד"ר מרום-קליבנסקי רחל - יו"ר, מר בר-און יגאל, ד"ר גביזון צחי, פרופ' דנקנר רחלי, ד"ר זיסמן יצחק, ד"ר קליין יעקב, פרופ' קלמפנר רוברט, ד"ר רופא שמואל מיטל, פרופ' שיינוביץ מיקי

הפרק הבא הפרק הקודם

תוכן עניינים > פרק #3: שיקום חולי לב - שלבי התוכנית

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – שיקום לב

שלבי תוכנית שיקום חולי לב 1. Ambrosetti M, Abreu A, Corra U, Davos CH, et al. Secondary prevention through comprehensive cardiovascular rehabilitation: from knowledge to implementation. 2020 update. A position paper from the Secondary Prevention and Rehabilitation Section of the European Association of Preventive Cardiology. Eur J Prev Cardiol. 2020. PMID: 32223332. דרורי י, מרום־קליבנסקי, פרדו, קליין, שיינוביץ. מסמך עמדה בנושא שיקום חולי לב. החוג לשיקום חולי לב .2 .והאיגוד הקרדיולוגי, ההסתדרות הרפואית בישראל; 2000 3. Thomas RJ. Cardiac rehabilitation - challenges, advances, and the road ahead. N Engl J Med. 2024;390(9):830-841. PMID: 38416431. 4. Brown TM, Pack QR, Aberegg E, et al. Core components of cardiac rehabilitation programs: 2024 update: a scientific statement from the American Heart Association and American Association of Cardiovascular and Pulmonary Rehabilitation. Circulation. 2024;150(18):e328-e347. 5. Oldridge N. Exercise-based cardiac rehabilitation in patients with coronary heart disease: meta¬analysis outcomes revisited. Future Cardiol. 2012;8(5):729-751. PMID: 2301312.

רכיבי הליבה של תוכנית שיקום חולי לב

התוויית התוכנית השיקומית נעשית על פי שלבי השיקום.

חשיבות רבה להמשכיותו של התהליך השיקומי, מהשלב הראשון ואילך.

הארכת תוחלת החיים, המהלך הדינמי של המחלה, והשימוש התדיר בשיטות פולשניות מביאים לכך שהמטופלים "עולים ויורדים" בשלבי השיקום השונים.

שלב שיקום Phase I - I

הגדרת שלב שיקומי ראשון

התערבות שיקומית המופעלת בגין אשפוז עקב אירוע לב (אירוע כלילי חד, ניתוח לב, התערבות פולשנית ועוד) במהלך האשפוז או במרכז החלמה.

מטרת שלב שיקומי ראשון

לסייע לחולה ולבני משפחתו עד לחזרתו הביתה ויצירת בסיס להשגת מטרות שיקום בשלבי השיקום הבאים.

רכיבי תוכנית שיקום שלב ראשון

תוכנית השיקום היא רב-תחומית ומובנית וחייבת לכלול את הרכיבים הבאים:

• הערכה רפואית בעת האשפוז: הערכה כללית, הערכת הלב (תפקוד הלב, קיום הפרעות קצב, קיום איסכמיה והדגמת כלי הדם הכליליים בצנתור), מחלות נלוות ומגבלות קיימות
• הענקת יסודות החינוך לבריאות על ידי ייעוץ, הדרכה ומתן מידע: החינוך לבריאות בשלב הראשון הוא רכיב מרכזי בתוכנית השיקום ומהווה בסיס להדרכה בשלבי השיקום הבאים. תפקיד זה מוטל בעיקרו על האחות שבצוות השיקום. לאחר שיחת היכרות עם החולה וניסיון להעריך את מצבו הגופני, הנפשי, את גורמי הסיכון שלו, תתמקד האחות בנושאים הבאים:
  • תפיסת המחלה ומשמעותה לגבי החולה ובני משפחתו
  • מידע מדויק על המחלה, הסבר כללי בנושאי האנטומיה, הפיזיולוגיה של הלב וכלי הדם הכליליים, הפתופיזיולוגיה של תעוקת חזה, אוטם שריר הלב, צנתור, ניתוח מעקפים וכדומה, הכול לפי מידת רצונו של החולה לדעת
  • הצורך בשינוי דפוסי החיים הקודמים והדרכה כיצד לעשות זאת.
    התזונאית שבצוות תתמקד בנושא תזונה בריאה עם דגש על גורמי הסיכון האישיים.
• ניוע/ניוד מוקדם: הפעילות הגופנית בשלב זה כוללת הפעלת המפרקים בטווח תנועת הגוף ותרגול גופני העולה באופן הדרגתי מ-MET‏ 1 עד ל־MET) 4.5-4.0 METs מוגדר כצריכת החמצן במנוחה, בישיבה, ושווה ל-3.5 מ"ל לק"ג לדקה) החל מ־24 שעות לאחר אשפוז עם אירוע לב כלילי.
  למטופלים לאחר ניתוח לב יש להדגים תרגילים למניעת כתף קפואה ותרגילי נשימה.
  בנושא תרגול גופני מומלץ להדגיש בשלב זה את הנקודות הבאות:
  • חשיבות ההדרגתיות בהארכת משך הפעילות האירובית: מ-10 עד 20 דקות של הליכה רצופה, המבוצעת 3 עד 4 פעמים ביום או עד חצי שעה הליכה פעמיים ליום
  • חשיבות התחלת כל אימון בתרגילי חימום, ולסיימו בתרגילי הרפייה
  • מומלץ שעצימות הפעילות הגופנית (במונחים של קצב לב - דופק) תעלה בשלב זה עד ל-20 פעימות לב מקצב הלב במנוחה, או עד לדופק של 120 פעימות לדקה, במטופלים שעברו אירוע כלילי חד, וב- 30 פעימות לב מקצב הלב במנוחה, במטופלים שעברו רהואסקולריזציה (אנגיופלסטיה כלילית או ניתוח מעקפים)
  • יש להסביר את הערכת עצימות המאמץ על פי טבלת בורג - הפעילות אמורה להתבצע בשלב זה בדרגת קושי עד לקשה במקצת. הטבלה מופיעה בפרק הבא - שלב שיקומי שני (דירוג עצימות המאמץ הנתפסת)
  • יש להבהיר מתי יש להימנע מפעילות גופנית:
    • כאבי חזה תעוקתיים
    • דופק גבוה במנוחה
  • תחושת פלפיטציות כביטוי להפרעות קצב
    • תסמיני אי ספיקת לב
    • כאבי חזה המתאימים לדלקת כפורת הלב (פריקרדיטיס)
    • לחץ דם סיסטולי מעל ל-200 מ"מ כספית או מתחת ל-90 מ"מ כספית
    • לחץ דם דיאסטולי מעל ל-110 מ"מ כספית
  • יש להסביר על הפסקת הפעילות הגופנית אם מופיעים התסמינים או הסימנים הבאים:
    • כאבים בחזה
    • קוצר נשימה
    • חולשה
    • סחרחורת
    • חיוורון
    • הפרעות בקצב הלב
    • ירידת לחץ הדם הסיסטולי ב־20 מ"מ כספית או יותר מתחת לרמתו הבסיסית.
      בכל המצבים הנ"ל יש לדווח ולהיוועץ ברופא על המשך הפעילות הגופנית.
• הענקת תמיכה פסיכולוגית: ראו פירוט בפרק "התערבות טיפולית פסיכוסוציאלית". בהיעדר מומחה בתחום זה בצוות השיקום, תמלא האחות המחנכת לבריאות תפקיד זה על ידי איתור תגובות רגשיות (חרדה, דיכאון, הכחשה) וטיפול ראשוני
• תחילת דירוג רמת הסיכון (Risk Stratification): באשפוז תבוצע בדיקת אקודופלר להערכת תפקוד חללי הלב, גילוי והערכת סיבוכים כמו בעיות מכניות, קיום נוזל פריקרדיאלי, גילוי הפרעות קצב ומעקב אחריהן. השלמת דירוג רמת הסיכון תתבצע לקראת הקבלה לתוכנית שיקום שלב II
• לקראת השחרור מאשפוז ו/או ממרכז החלמה:
  • מומלצת שיחת סיכום/ייעוץ עם רופא המחלקה ואחות שיקום לגבי המצב הרפואי, הדרכה לחזרה לחיים פעילים, הפעילויות המותרות והאסורות בשלושת השבועות הראשונים, בהתאם לנתונים הראשוניים של דירוג רמת הסיכון, ייעוץ בנושא תזונה בריאה עם דגש על גורמי הסיכון האישיים והדרכת הפיזיולוג/פיזיותרפיסט לגבי אימון גופני בתוכנית מותאמת אישית עם ההדגשים שפורטו בסעיף הניוד;
  • מומלץ מתן מידע כתוב כחוברות הדרכה מאוירות בנושאים של חזרה לחיים פעילים, כולל פעילות גופנית, פעילות מינית (ראו פרק "השיקום המיני של חולי לב) או מידע באמצעים מקוונים בהתאם לצורכי המטופל.

צוות התוכנית בשלב שיקומי ראשון

ראו פירוט בפרק "צוות מקצועי".

נושא החינוך לבריאות והתיאום בין חברי הצוות הרב-תחומי ירוכז בידי האחות הקרדיאלית. לאחות תפקיד מרכזי ומכריע במפגש הראשוני עם המטופל, מוטלים עליה ההסברים הראשוניים בנושא מהות המחלה, מהלכה וההכנה לשחרור הביתה, מסירת המידע הנדרש בשלב זה למטופל ובני משפחתו.

מיקום תוכנית השיקום שלב שיקומי ראשון

מעצם הגדרתו, השלב השיקומי הראשון מתבצע בעת האשפוז (ביחידה לטיפול נמרץ, ביחידת הביניים, במחלקה פנימית או במחלקה לניתוחי לב) או מרכז החלמה.

משך התוכנית שלב שיקומי ראשון

מתחילת האשפוז/הגעה להחלמה עד לחזרה הביתה.

סיום תוכנית שלב ראשון

מטרות השלב הראשון תושגנה כאשר ישוב המטופל לביתו עם מידע לגבי מחלתו, גבולות המותר והאסור בתקופת ההחלמה הראשונה, עקרונות תזונה בריאה ותוכנית אימון גופני המותאמת לו. ידע זה אמור לחזק את ביטחונו העצמי.

שלב שיקום II - ‏Phase II

הגדרה שלב שיקומי שני

השלב השני של שיקום לב הוא ההתערבות השיקומית העיקרית, בעלת חשיבות מרכזית בתוכנית השיקום הכוללנית, במהלכה מעוצבים מחדש אורחות החיים לטווח ארוך.

מטרות שלב שיקומי שני

• לאפשר התאוששות מאירוע לב חד, ניתוח לב או פעולה פולשנית אחרת בלב במטרה לחזור לרמת תפקוד גופנית, נפשית, משפחתית וחברתית מיטבית
• שימת דגש על מניעה שניונית באמצעות הערכת גורמי הסיכון והתערבות הדרכתית ייעוצית וטיפולית להקניית הרגלי אורח חיים בריא

מועד סיומה של תוכנית השלב השני נקבע על פי השגת יעדיה, שעיקרם: שיפור תפקודי ושיפור מיטבי בגורמי הסיכון, המאפשר למטופלים שמירה עצמאית על אורח החיים הבריא ועל רמת הפעילות הרצויים להם.

אוכלוסיית יעד שלב שיקומי שני

• כל המטופלים לאחר אירוע לב חד, ניתוח לב או פעולה פולשנית אחרת בלב (הפירוט בפרק "אוכלוסיית היעד").
• חולי לב בדרגת סיכון גבוהה הזקוקים להשגחה וניטור קפדניים:
  • מטופלים עם תפקוד ירוד של החדר השמאלי ו/או אי ספיקת לב דיאסטולית (HFREF או HFPEF)
  • מטופלים עם הפרעות קצב
  • מטופלים עם תעוקת חזה/איסכמיה בסף מאמץ נמוך

צוות מכון שיקום חולי לב

ראו פירוט בנושא הצוות הגרעיני והכשרתו בפרק "צוות מקצועי" לעיל.

חייבת להיות נוכחות קבועה או בזמינות מיידית של קרדיולוג או של רופא אחר בעת הפעילות הגופנית המשקמת.

מיקום התוכנית שלב שיקומי שני

שלב זה יכול להתבצע במסגרת מכון מוכר לשיקום חולי לב ו/או במסגרת תוכנית שיקום חולי לב מרחוק (ראו פרק "תוכנית שיקום לב מרחוק").

למטופלים בסיכון בינוני-גבוה וגבוה מומלץ להשתתף בתוכנית שיקום במכון שיקום חולי לב בבית חולים. מטופלים בדרגת סיכון נמוכה יכולים להשתתף בתוכנית שיקום חולי לב מרחוק.

משך תוכנית שלב שיקומי שני

ההתערבות השיקומית חייבת להתחיל מוקדם ככל האפשר לאחר השחרור מאשפוז. הצטרפות מוקדמת לתוכנית השיקום, שבועיים עד שלושה מהשחרור לאחר אשפוז עם אירוע לב, מגבירה את סיכויי ההשתתפות בתוכנית שיקום חולי לב. התחלה בתוכנית שיקום חולי לב כשבועיים לעומת מעל לחודש מהשחרור, מצביעה על שיפור ביכולת התפקודית.

על ההתערבות להימשך עד להשגת יעדי השיקום הראשוניים, לפחות 9 חודשים למטופלים בסיכון נמוך עם אפשרות להארכה עד לשנה על פי המלצת הקרדיולוג. למטופלים בדרגת סיכון גבוהה - מומלצת תקופה ממושכת יותר, בהתאם למצבו הבסיסי של המטופל, דרגת סיכונו, הצורך בניטור קצב הלב ומספר גורמי הסיכון הנדרשים לאיזון.

רכיבי התוכנית שלב שיקומי שני

• בקבלה לתוכנית השיקום תתבצע הערכה רפואית ראשונית, קביעת דירוג רמת הסיכון והצבת היעדים לשיפור היכולת התפקודית ולמדדי המניעה השניונית, כמפורט בפרק "הערכה ראשונית של המטופל" ב"פרקי הליבה של תוכנית שיקום חולי לב". בסיום ההערכה תותווה תוכנית השיקום הפרטנית וייקבעו היעדים לשיפור היכולת התפקודית ולכל אחד מגורמי הסיכון
• אימון גופני על פי המרשם שנקבע בהערכה הרפואית, )ראה סעיף "פעילות גופנית מבוקרת" בהמשך (בפיקוח רפואי וניטור טלמטרי על פי החלטת הקרדיולוג
• חינוך, ייעוץ והדרכה להרגלי אורח חיים בריא: יקבע לאחר ביצוע הערכת פרופיל גורמי הסיכון, הערכת המצב הנפשי, החברתי-משפחתי והחברתי-תעסוקתי. ראו הרחבה בפרקים "חינוך לבריאות" ו"הערכה ראשונית של המטופל". מומלץ מפגש אוריינטציה אישי או קבוצתי לצורך היכרות עם המכשור הרפואי, מכשור הניטור והפעלתו, הסבר על טבלת RPE, הכרת נוהלי בטיחות וחתימה על הבנתם, הכרת צוות השיקום וקביעת תורים לבעלי מקצועות הבריאות הנדרשים במידת הצורך
• ייעוץ והתערבות טיפולית במידת הצורך, במצבים רפואיים המתגלים תוך כדי תוכנית השיקום בשיתוף הרופא המטפל
• בסיום התוכנית יש לבצע שיחת סיכום שלב זה של התוכנית אשר תכלול את ההישגים וכן יעדים עתידיים עם התוויית תוכנית להמשך שמירת אורח חיים בריא. הסיכום יינתן למטופל עבור רופא המשפחה והקרדיולוג המטפל

פעילות גופנית מבוקרת

התווית הפעילות הגופנית תתבסס על דרגת הסיכון, גיל, משך הזמן מהאירוע, מחלות רקע ומגבלות אורתופדיות, נוירולוגיות ואחרות של המטופל, הרגלי פעילות גופנית, כושר גופני בעבר ובהווה ונתוני מבחן לב במאמץ קרוב ככל האפשר לתחילת תוכנית השיקום.

על מנת להתאים את הפעילות הגופנית באופן פרטני ומיטבי, יש צורך להתייחס:

• להערכת יכולת המאמץ
• קביעת עצימות המאמץ (טווח דופק האימון)
• קביעת סוג הפעילות הגופנית באימון.

הכושר הגופני האירובי ייקבע בעזרת אחד ממבחני המאמץ, כפי שיתואר בפרק II בנושא "פעילות גופנית". בעת ביצוע מבחן לב במאמץ "רגיל" (לא מבחן לב-ריאה), נשתמש בנוסחת קרוונן (Karvonen), בשקלול רמת היכולת ההתחלתית ומגבלותיו של המטופל לחישוב עצימות המאמץ באימון הגופני. אם במבחן לב במאמץ יהיו שינויים איסכמיים ו/או קוצר נשימה, הפרעות קצב או תעוקה, דופק היעד באימון הגופני יהיה מתחת לסף של ממצאים אלו. בביצוע מבחן לב-ריאה במאמץ, נקבל את נתוני עצימות המאמץ במונחים של "סף אירובי" ו"סף אנאירובי" (ערך הדופק בספים אלה). ערכים אלה יאפשרו להתוות את עצימויות המאמץ במונחי דופק בצורה מיטבית בהתאמה לכושר ולמצב הרפואי הקיים.

חישוב עצימות המאמץ על פי הדופק: עצימות הפעילות הגופנית במאמצים אירוביים צריכה לגרום לקצב הלב לעלות לשיעור של 50% עד 75% מקצב הלב המרבי שהתקבל במבחן מאמץ תת-מרבי לפני הכניסה לתוכנית השיקום.

ההמלצות לפעילות גופנית תכלולנה שילוב של פעילות גופנית אירובית עם אימונים לפיתוח סבולת שרירים. הפעילות הגופנית האירובית (דוגמת הליכה, רכיבה, ג'וגינג, קפיצה בחבל, ריקודים), תימשך 10 דקות לפחות, בעצימות המותאמת ליכולת המטופל, בטווח של פעילות קלה עד גבוהה, או תכלול אימון הפוגות. הפעילות הגופנית תתחיל בחימום שיכלול תרגילי מתיחה, גמישות ויציבות ותסתיים בתרגילי הרפייה ותרגילי נשימה. היות שבמכונים לשיקום חולי לב תדירות התוכנית היא פעמיים בשבוע, יקבלו המטופלים הדרכה לפעילות גופנית נוספת בבית לעוד מספר פעמים בשבוע.

דירוג עצימות המאמץ הנתפסת (Rating of Perceived Exertion - RPE): ניתן לבצע את הפעילות הגופנית בהתאם לעצימות המאמץ הנתפסת באופן סובייקטיבי (סולם Borg או טבלת RPE - ראו טבלה 1) רצוי שטווח התחושה ינוע בין 11 ל-13 בטבלה. השימוש ב־RPE הוא חיוני במטופלים שאינם מסוגלים לבצע מבחן מאמץ, מטופלים עם אי-ספיקת לב, עם מחלת כלי הדם ההיקפיים (PVD), במושתלי לב ובמטופלים המבצעים מבחן לב במאמץ תוך כדי טיפול בחוסמי-ביתא.

טבלה 1: דירוג עצימות המאמץ הנתפסת - Rating of Perceived Exertion, RPE (סולם Borg)

קל מאוד, מאוד	6
	7
	8
קל מאוד	9
	10
קל למדי	11
	12
קשה במקצת	13
	14
קשה	15
	16
קשה מאוד	17
	18
קשה מאוד, מאוד	19
	20

לפירוט הפעילות הגופנית - ראו הפרק "פעילות גופנית".

ניטור מטופלים במכון לשיקום חולי לב

מומלץ לנטר מספר מדדים בעת האימון הגופני במכון לשיקום חולי לב:

• הערכת קיום תסמינים חדשים בקבלה לאימון הגופני ומעקב אחר תסמינים בעת האימון ובהתאוששות
• מדידת דופק לפני האימון, במהלכו ובסיומו הוא חלק מהבקרה הנדרשת לאימון יעיל ובטיחותי. הדופק ינוטר באמצעות עזרים טכניים כגון שעון דופק. יש ללמד את המטופל גם למדידה וניטור ידניים
• מדידת לחץ דם לפני האימון ועל פי החלטת הקרדיולוג - במהלכו ו/או אחרי האימון
• ניטור אלקטרוקרדיוגרפי הוא אחד מאמצעי המעקב בעת האימון הגופני של מטופל לאחר אירוע לב.
  משך הניטור האלקטרוקרדיוגרפי - ייקבע על ידי הקרדיולוג בהתאם לדרגת הסיכון בהערכה הראשונית ויעבור התאמה על פי הנתונים. מומלץ שמטופל חדש, המגיע לתוכנית אימון במכון שיקום חולי לב, יחובר לניטור אלקטרוקרדיוגרפי לארבעה מפגשי פעילות גופנית ראשונים לשלילת הפרעות קצב והערכת התגובה הפיזיולוגית למאמץ אשר נקבע לו. אם בהמשך יופיעו תסמיני לב או ממצאים אובייקטיביים אחרים - יוחלט על ידי הקרדיולוג אם יש לחזור לניטור רציף עד לאיזון מחדש. מטופלים, הנמצאים בדרגת סיכון גבוהה, כדוגמת נוכחות איסכמיה פעילה (תסמינית או "שקטה"), תפקוד ירוד של החדר השמאלי, נוכחות הפרעות קצב מורכבות, יהיו מנוטרים ברובו של השלב השני ומשך הניטור ייקבע על ידי הקרדיולוג
• הערכת עצימות המאמץ הנתפסת (RPE) ותגובת הדופק למאמץ על מכשירי האימון השונים במהלך האימון
• מדידת ערכי סוכר בדם לפני ואחרי האימון בסוכרתיים המטופלים באינסולין
• מדידת סטורציה בעת הצורך בחולי COPD או אי-ספיקת לב

כל שינוי במצבו הבריאותי של המטופל מחייב את אישור הקרדיולוג להמשך ההשתתפות בפעילות הגופנית.

ייעוץ תזונתי

יינתן על ידי תזונאי/ת ומומלץ שיתחיל קרוב, ככל האפשר, לתחילת התוכנית. מטרת הייעוץ - להקנות הרגלי תזונה נכונים בהתחשב בגיל, במשקל, בגורמי הסיכון והרקע האישי / משפחתי, ועל סמך פרופיל השומנים ובדיקות דם רלוונטיות אחרות, תוך שאיפה להשגת יעדים מקובלים. יש להקפיד על מספר מפגשים תוך הדרכה ומעקב אחר התוצאות וההיענות, ומומלץ מאוד לשתף את בן/בת הזוג. מלבד הרגלי אכילה בבית, יש להתייחס גם לאכילה במסעדות, בעבודה וכדומה, כולל טכניקות לשיפור ותחזוקת ההיענות לאורך זמן. רצוי גם לחלק חומר הדרכה כולל מתכונים ו/או השתתפות בשיעורי בישול.

שיפור הרווחה הנפשית

מטופל לאחר אירוע לב חד סובל לעיתים קרובות מתופעות פסיכוסוציאליות כגון: מתח ניכר, חרדה, דיכאון וחוסר בהירות לגבי מה עבר עליו, ובעיקר מה צפוי לו בעתיד. תופעות אלו מופיעות במידה לא פחותה גם בקרב בני המשפחה. יש להתייחס לבעיות אלו מוקדם ככל האפשר ולהתוות תוכנית טיפולית. פירוט התוכנית והגישה לבעיות פסיכוסוציאליות מופיע בפרק התערבות פסיכוסוציאלית.

סיום שלב II של תוכנית שיקום חולי לב

עם סיום השלב השיקומי השני ולקראת המעבר לשלב השלישי התחזוקתי לכל החיים - מומלץ לתת הסבר מפורט, כולל מכתב לרופא המטפל אשר יכלול: תיאור פעילותו והישגיו בתוכנית, יעדים שהושגו ואף אלה שטרם הושגו, התוויית תוכנית לעתיד: מרשם להמשך פעילות גופנית סדירה (על בסיס מבחן לב במאמץ שיבוצע לקראת סיום השלב השני), המלצות להמשך טיפול תרופתי ומעקב אחר גורמי הסיכון לשמירה על ערכי היעד שהושגו ולמניעת התקדמות המחלה.

שלב שיקום III - Phase III

הגדרת שלב שיקום 3

התערבות שיקומית במתכונת "תחזוקה" (Maintenance) הננקטת לאחר השגת המטרות הראשוניות.

מטרות שלב שיקום 3

מטרת ההתערבות בשלב זה היא לשמר ולשפר את הישגי שלבי השיקום הקודמים, להגיע לערכי היעד הרצויים של המדדים הפיזיולוגיים (משקל גוף, ערכי לחץ דם) והביוכימיים (פרופיל שומני הדם, ערכי הסוכר בדם) ולמנוע את התקדמות המחלה.

רכיבי התוכנית בשלב שיקום 3

• הערכה רפואית ודירוג רמת הסיכון בשלב זה לצורך קביעת מידת הבקרה הנדרשת בעת האימון הגופני וערכי יעד חדשים למדדי גורמי הסיכון למחלות לב. הערכה זו תתבצע בעת הקבלה לתוכנית השיקום ואם המטופל יישאר באותו מכון שיקום גם לשלב השלישי, תתבצע הערכה של מצבו הרפואי בסיכום השלב השני של השיקום
• אימון גופני תוך בקרה מזערית בהתאם לנתוני המטופל
• שימור ושיפור הישגי השלב השני בנושא אורח חיים בריא בהתאם לגורמי הסיכון הקיימים של המטופל וקביעת ערכי יעד חדשים

משך התוכנית בשלב שיקום 3

מומלץ כי האימון הגופני והטיפול בגורמי הסיכון יימשכו ללא הגבלת זמן ותוך התאמה לצרכיו האישיים של כל מטופל.