כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק בקטריוריה אי-תסמינית בהיריון - Asymptomatic bacteriuria in pregnancy
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| בקטריוריה א-סימפטומטית בהיריון | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| ||
בקטריוריה
| ||
| יוצר הערך | ד"ר ביביאנה חזן 
|
|
זיהום בדרכי השתן (זד"ש) הוא הזיהום השכיח ביותר בהיריון. נוסף על כך, בקטריוריה א-סימפטומטית (ב"א) שבכלל האוכלוסייה אינה מצריכה התייחסות, בהיריון דורשת אבחון מוקדם, טיפול ומעקב עד הלידה.
אפידמיולוגיה
בקטריוריה א-סימפטומטית (ב"א) מוגדרת כנוכחות של תרבית שתן חיובית באישה ללא סימנים של דלקת בשתן .השכיחות של ב"א בהיריון היא זהה לזו שלא בהיריון: 7%-4%. עם זאת, אירועים של ב"א חוזרת הם נפוצים יותר בהיריון . גורמי סיכון לב"א הם: גיל, ריבוי הריונות, פעילות מינית, סוכרת, מצב חברתי-כלכלי נמוך, נשים עם Sickle Cell Trait ונשים עם עבר של זד"ש.
כעשרים עד ארבעים אחוז מהנשים עם ב"א בתחילת ההיריון יפתחו זד"ש, כולל פיאלונפריטיס בהמשך ההיריון, אם לא יטופלו, לעומת נשים ללא ב"א שרק 1.5%-1% מהן יפתחו פיאלונפריטיס. חשוב לציין שהוכח שטיפול מוקדם בב"א ימנע את רוב האירועים של זיהום מורכב - פיאלונפריטיס. במקרים של ב"א קשים לטיפול, יש סיכון גבוה יותר להתפתחות של זד"ש, וייתכן שחוסר הצלחה בטיפול בב"א מצביע ככל הנראה על זיהום עליון (פיאלונפריטיס) לעומת תחתון (ציסטיטיס).
ידוע על קשר בין לידה מוקדמת ופיאלונפריטיס במשך ההיריון (50%-20%), וכבר בשנת 1959 דיווח Kass שטיפול בב"א מצמצם באופן משמעותי את השכיחות של לידה מוקדמת. נוסף על כך, מכיוון שפיאלונפריטיס בהיריון היא מחלה מסוכנת גם לאם, נראה מוצדק לסרוק שתן לתרבית בשבועות הראשונים להיריון ולטפל בכל מקרה של ב"א.
תדירות הביצוע של בדיקות שתן לא נקבעה, הבדיקה הראשונה תיעשה בשליש הראשון להיריון.
אטיולוגיה
הסיבה לשכיחות של זיהומי שתן בהיריון היא הרחבת השופכנים והפלביס הכלייתי, נוסף על ירידה של הפריסטלסיס (תנועתיות) בשופכנים. שינויים אלו מתחילים מהשבוע השביעי, בחלקם בגלל עלייה ברמת האסטרוגנים. השינויים מחמירים עם המשך ההיריון (קרוב לוודאי בגלל לחץ של הרחם על השופכנים). הטונוס של שריר הדטרוזור בשלפוחית השתן יורד בהיריון, כך שקיבולת השלפוחית מכפילה את עצמה. בדרך כלל בולט יותר מצד ימין ויותר שכיח בהיריון הראשון או בהריונות רצופים, יש לציין שהמצב חוזר לקדמותו כחודשיים אחרי הלידה.
קליניקה
אבחנה
לפי הנחיות בספרות העולמית כל אישה חייבת לעבור בדיקת שתן סקירה (שתן כללית ותרבית) בשליש הראשון והאחרון של ההיריון, ואם מתקבלת צמיחה של חיידקים, יש לטפל באנטיביוטיקה. מטרת הטיפול היא להשיג שתן סטרילי במשך כל ההיריון ולמנוע כך את הסיבוכים שתוארו לעיל. ההנחיות של משרד הבריאות כוללות המלצה של סיקור בשליש הראשון להיריון בלבד.
טיפול
יש לתת טיפול אנטיביוטי לא מסוכן לעובר: Trimetoprim-Sulfamethoxazole, Nitrofurantoin Amoxicillin Cephalexin ,Amoxiclavulanate, Fosfomycin שמשיגים שתן סטרילי בכ-80%-70% מהמקרים.
יש לציין ש-Trimetoprim-Sulfamethoxazole לא מתאים לשימוש בשבועות האחרונים של ההיריון בגלל שהוא עלול להחמיר היפרבילירובינמיה של הילוד ו-Kernicterus. רצוי גם להימנע מ-Trimetoprim בתחילת ההיריון היות והוא מעכב של חומצה פולית. תרופות נוספות שלא מומלצות בהיריון הן טטראציקלין וקוינולונים.
לגבי משך הטיפול, אין עבודות שבדקו שימוש באנטיביוטיקה חד-פעמית או 3 ימי טיפול בא"ב בהיריון. באופן כללי טיפול במנה אחת בודדת יעיל פחות מטיפול בן מספר ימים, ולא מקובל בהיריון. נראה ששלושה ימי טיפול יכולים להיות יעילים, אך אין על זה עבודות מבוקרות. ההנחיות האחרונות ממליצות על 7-3 ימי טיפול.
בדיקה חוזרת של תרבית שתן היא חובה שבוע עד שבועיים לאחר סיום טיפול וגם פעם בחודש עד סיום ההיריון. אם יש שוב ב"א, יש צורך בטיפול חוזר. חשוב גם להימנע מקטתריזציה בעת הלידה. אם יש אירועים חוזרים (2≤) יש לערוך בירור (הדמיה) לאחר הלידה. נוסף על כך, מומלץ לשקול טיפול אנטיביוטי מניעתי עד הלידה (מקרודנטין 100-50 מ"ג כל לילה), אך יש לשים לב שהתרופה אסורה לקראת הלידה, במיוחד אם קיים חשד ל-G-6PD. אפשרות אחרת היא צפלוספורין דור ראשון (Cephalexin 500-250) מ"ג כל לילה.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
הטיפול בבקטריוריה א-סימפטומטית בהיריון
בחרתי לסכם את הספרות העדכנית על בקטריוריה א-סימפטומטית בגלל השכיחות והחשיבות של תופעה זאת. עם זאת, חשוב להבדיל מצב של בקטריוריה א-סימפטומטית בנשים הרות מרוב המצבים האחרים (למשל נשים מבוגרות אחרי גיל הבלות, אנשים עם קתטר קבוע, נשים צעירות לא בהיריון), שבהן אין צורך בבירור או בטיפול.
- תשובות לשאלות CME
- באיזה מצבים מומלץ לטפל בבקטריוריה א-סימפטומטית?
- אישה צעירה לא בהיריון.
- אישה צעירה בהיריון.
- גבר עם קתטר קבוע.
- אשת אחרי גיל הבלות.
- מתי יש מקום לשקול טיפול אנטיביוטי מונע לבקטריוריה בהיריון?
- לכל אישה בהיריון עם סיפור של זד"ש בעבר (לפני ההיריון).
- לאישה בהיריון אחרי אירוע אחד של בקטריוריה א-סימפטומטית.
- לאישה בהיריון אחרי שני אירועים של בקטריוריה א-סימפטומטית.
- אין מקום לטיפול אנטיביוטי מניעתי בהיריון.
ביבליוגרפיה
- Sobel JD, Kaye D. Urinary tract infection, in Mandell, Douglas and Bennett's Principles and Practice of Infectious Diseases, 6th edition, 892-893
- Raz R. Asymptomatic bacteriuria. Clinical significance and management. International Journal of Antimicrobial Agents 2003;22:45-47
- Jamieson DJ, Theiler RN, Rasmussen SA. Emerging Infections and Pregnancy. Emerging Infectious Diseases 2006;12:11:1638-1643
- Gilbert GL. Infections in pregnant women. Med J 2002;176:229-232
- Nicolle LE, Bradley S, Colgan R, et al. IDSA Guidelines for the diagnosis and treatment of asymptomatic bacteriuria in adults. Clin Infect Dis 2005;40:643
- Ministry of Health, mother and child division; http://www.health.gov.il
- American Academy of Pediatrics and the American College of Obstetricians. Guidelines for Perinatal Care.2002; 5th ed. Elk Grove Village, Illinois:AAP; Washington, DC:ACOG
קישורים חיצוניים
- בקטריוריה א-סימפטומטית בהיריון, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ביביאנה חזן - היחידה למחלות זיהומיות, מרכז רפואי העמק, עפולה; שירותי בריאות כללית, מחוז צפון, המחלקה לרפואת המשפחה, שלוחה צפונית של אוניברסיטת בן גוריון בנגב