האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

כאב - השפעת המגדר והמין - Pain - gender and sex influence

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־08:58, 30 בספטמבר 2012 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (דף חדש: {{ערך בבדיקה}} {{מחלה |תמונה= |כיתוב תמונה= |שם עברי= כאב - השפעת המגדר והמין |שם לועזי= Pain - gender and sex influence |ש...)
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



כאב - השפעת המגדר והמין
Pain - gender and sex influence
יוצר הערך פרופ' מיכאל טל
TopLogoR.jpg
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםכאב

בעשרות השנים האחרונות נערכו רוב הניסויים הביו-רפואיים בתחום הכאב בחיות ממין זכר.

עם השנים מתברר כי גישה מעין זו היא טעות, משום שהניסויים הנערכים במין אחד אינם מספקים אינפורמציה הקשורה במשתנה חשוב נוסף שהוא המין. ואומנם נמצא כי יש הבדלים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים בין המינים במבחנים ביו-רפואיים הקשורים בכאב, והשאלה היא אם אפשרית גישה טיפולית שונה בהתאם למין לנוכח הממצאים בספרות המתארים הבדל בין המינים בהתייחס לתגובה ולטיפול בכאב.

כאשר מסכמים את המדווח בספרות, מוצאים כי נשים מדווחות על כאבים חזקים יותר, ממושכים יותר, תכופים ומפושטים אנטומית יותר מאשר גברים. בטבלה 1 ניתן לראות את התסמינים השונים ואת פיזורם בקרב בני שני המינים. אולם, יש לזכור כי השכיחות האפידמיולגית השונה של התסמינים בקרב גברים ובקרב נשים, כפי שמובאים בטבלה 1, מושפעת ממשתנים תרבותיים וחברתיים, ולאו דווקא ממשתנים ביולוגיים גרידא. אחד המשתנים היא העובדה שנשים פונות ומבקשות טיפול בכאב יותר מאשר אוכלוסיית הגברים, דבר שמטה את הממצאים ומצביע על כאב שנפוץ לכאורה יותר בנשים ואינו מבוסס בהכרח על עובדות ביולוגיות. ניסויים בחיות מעבדה היו אמורים לנטרל את המשתנים שהוזכרו, ולתת תשובה בלתי מוטה לבעיה. אך האם באמת זה כך? נמצא שבחיות מעבדה הסף לכאב בגרויים טרמליים, מכניים, כימיים ודלקתיים נמוך יותר בנקבות מאשר בזכרים. כאשר בודקים את השונות בין זכרים לנקבות בהקשר לאופי הנזק (דלקתי או נוירופתי), הממצאים המדווחים אינם אחידים בתשובה לשאלה אם נקבות רגישות יותר לכאב. השונות למשככי כאב אופיואידיים נבדקה בחיות באופן ישיר ובאופן עקיף. מבין עשרות המחקרים שדווחו עולה כי ב-70% מהם נמצא שזכרים מגיבים טוב יותר לטיפול אופיואידי, ואולם ב-20% מהדיווחים נמצא שזכרים ונקבות הגיבו באופן דומה לטיפול אופיואידי וב-10% מהדיווחים נקבות הגיבו טוב יותר לטיפול, כך שהממצאים אינם מצביעים על מגמה אחידה.

Genderpain19.JPG

מאמצע שנות ה-90 החל ה-NIH לחייב הכללת נשים וגברים בכל ניסוי קליני בהתבסס על ההנחה שקיימים הבדלים בין המינים בסף הכאב ובתגובה האנלגטית לתרופות משככות כאב. על פניו נראה, שקביעת הסף לכאב אצל אנשים היא פשוטה לביצוע משום שלהבדיל מחיות מעבדה, שאצלן בודקים תגובות של סף כאב באמצעות רישום של רפלקסים לגירויים, בני אדם ניחנים ביכולת לדווח על תחושות ועל אפקטיביות הטיפול בצורה מילולית בהירה. אולם, ניסויים בבני אדם מציבים קשיים מרובים אחרים, למשל: ניסויים בבני אדם יקרים מאוד, ניסויים מכאיבים מעוררים שאלות אתיות, הכאב שמושרה בבני אדם מושרה לפרקי זמן קצרים יחסית ואינו נותנים תמונה אמיתית של כאבים כרוניים המופיעים בקליניקה. נוסף על כך, בני אדם מושפעים בדיווח שלהם מגורמים פסיכולוגיים ותרבותיים שאינם אחידים למין ולמגדר. מסקירות של מאמרים שעסקו בכאב אצל בני אדם מתחת לגיל 60 עולה שנשים מדווחות על כאב חזק יותר ובסף נמוך יותר מאשר גברים וכן על סבולת (Tolerance) נמוכה מאשר גברים בעיקר בגירויים מכניים שכללו צביטה. משתנים פיזיולוגיים ופסיכולוגיים הקשורים במחזור החודשי ובשינויים ההורמונליים הקשורים בו נמצאו בעלי השפעה חזקה בין המינים ובעיקר בהורדת הסף לכאב ובסבולת נמוכה לכאב על-סיפי. כאבי מפרק הלסת נפוצים יותר בנשים, אבל רק לאחר תהליך ההתבגרות. מעבר לגיל 40 ההבדל בין המינים הולך ומיטשטש. נמצא שסבולת לכאב גבוהה יותר ככל שהתדמית הגברית חזקה יותר. כמו כן, נמצא כי למין של עורך בדיקת הכאב יש השפעה על התגובה לכאב. גברים מדווחים על סף גבוה וכאב נמוך כאשר הם נבדקים ע"י אישה ובמיוחד אם היא יפה ומושכת. לעומת זאת, נשים מדווחות על סף נמוך ויותר כאב אם הן נבדקות ע"י גבר מושך. אחד הנושאים המעניינים יותר בגלל היישום הקליני הוא ההבדל בין נשים לגברים בתגובתם למשככי כאב ובמיוחד לאופיואידים. בחיות נעשו מחקרים רבים עם אופיואידים, אבל התוצאות מחיות מעבדה, בעיקר עם מורפין, אינן תואמות את הנמצא בבני אדם. בבני אדם לא נמצא הבדל בין המינים בתגובה למתן אופיואיד הנקשר ל-µ רצפטור, ואילו בחיות מעבדה נמצא הבדל ברור. אחת ההשערות[1] מציעה כי השונות בין הממצאים בחיות לבני אדם בתגובה לטיפול באופיואיד (בעיקר k) תלויה בהימצאות הגן MC1r. תוצריו של הגן MC1r הם אנטגוניסטים לאופיואיד, ולכן נשים שיש להן הגן, מגיבות פחות טוב לטיפול. בכל מקרה, אין לנו מספיק ידע על ההבדל בתגובה לטיפול אופיואידי של נשים לעומת גברים, שנוכל ליישמו. במחקרים נוספים בוודאי ייעשה ניסיון לתת מענה לכך. קבוצת עניין מיוחדת בנושא מין, מגדר וכאב של האיגוד העולמי לחקר הכאב IASP כתבה הנחיות לעריכת מחקרים נאותים בחיות ובבני אדם כך שבעתיד נוכל להבין יותר את ההבדל המגדרי באשר לכאב.

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

  • Hurley RW, Adams MC. Sex, gender, and pain: An overview of a complex field. Anesth Analg 2008;107(1):309-317
  • Popescu A, LeResche L, Truelove EL, et al. Gender differences in pain modulation by diffuse noxious inhibitory controls: A systematic review. Pain 2010;150(2):309-318
  • Javier RM, Perrot S. Do men and women experience pain differently? What are the implications for the rheumatologist? Joint Bone Spine 2010;77(3):198-200
  • Hashmi JA, Davis KD. Women experience greater heat pain adaptation and habituation than men. Pain 2009;145(3):350-357
  • Defrin R, Shramm L, Eli I. Gender role expectations of pain is associated with pain tolerance limit but not with pain threshold. Pain 2009;145(1-2):230-236
  • Pud D, Yarnitsky D, Sprecher E, et al. Can personality traits and gender predict the response to morphine? An experimental cold pain study. Eur J Pain 2006;10(2):103-112
  1. Mogil JS, Ritchie J, Smith SB, et al. Melanocortin-1 receptor gene variants affect pain and mu-opioid analgesia in mice and humans. J Med Genet 2005;42(7):583-587

קישורים חיצוניים


המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' מיכאל טל - המחלקה לנוירוביולוגיה רפואית, מנהל המרכז לחקר הכאב, הפקולטה לרפואה, האוניברסיטה העברית, ירושלים



פורסם בכתב העת "כאב", נובמבר 2010 , גיליון מס' 21, מדיקל מדיה