כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק דלקת מפרקים שגרונתית - טיפולים חדשים - New therapies for rheumatoid arthritis
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| דלקת מפרקים שגרונתית - טיפולים חדשים | ||
|---|---|---|
| New therapies for rheumatoid arthritis | ||
| שמות נוספים | חידושים בטיפול בדלקת מפרקים שיגרונית | |
| יוצר הערך | פרופ׳ מחמוד אבו-שקרה
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דלקת מפרקים
דלקת מפרקים שיגרונית (דמ"ש) היא מחלה דלקתית אוטואימונית, כרונית ורב מערכתית שסיבתה אינה ידועה, המתאפיינת בדלקת ממושכת ושגשוגית של הרקמה הסינוביאלית ומעורבות דלקתית של איברים שונים. המחלה נחשבת למחלת המפרקים הדלקתית השכיחה ביותר: ב־0.5%־1% מהאוכלוסייה הבוגרת. המחלה מאובחנת בדרך כלל בטווח הגילאים 60-40 שנה ושכיחותה בקרב נשים גבוהה פי שניים-שלושה מאשר בקרב גברים.
למרות שהגורם המשרה את המחלה אינו ידוע, קיימת, בדומה למחלות אוטואימוניות אחרות, חשיבות לגורמים סביבתיים, אימונולוגיים, הורמונאליים ותורשתיים להתפתחות המחלה ולקביעת חומרתה.
למחלה יש השפעה על אורך החיים ואיכותם, כמו גם על תפקוד החולים. עבודות מתחילת שנות ה־90 דווחו שהמחלה מקצרת את משך החיים ב-18-3 שנים. בנוסף, לאחר 10 ו-20 שנות מחלה 50% ו-90% מהחולים, בהתאמה, מאבדים לחלוטין את כושר העבודה שלהם ומפתחים מוגבלות ונכות משמעותיות.
ביטויים קליניים עיקריים
דלקת מפרקים שיגרונית היא מחלה רב מערכתית עם מעורבות הקשורה במפרקים ובחלק מהחולים מופיעים ביטויים דלקתיים חוץ מפרקיים. בנוסף, דמ"ש קשורה עם תחלואה נלוות הכוללת שכיחות גבוהה של זיהומים, ממאירות לימפופרוליפרטיבית וטרשת עורקים מואצת.
המחלה מערבת את מפרקי כפות הידיים והרגליים ובהעדר מעורבות מפרקים אלו יש לשקול אבחנה אחרת. המעורבות המפרקית מתאפיינת על יד דלקת סימטרית של מפרקי האינטרפלאנגיאלים המקורבים, מפרקי מטהקארפו-פלאנגיאלים, שורשי כפות ידיים, מרפקים, ירכיים, כתפיים, קרסוליים וכפות רגליים. אופי כאב המפרקים הוא דלקתי ומתאפיין בנפיחות, כאב ונוקשות במנוחה והקלה לאחר הפעלת המפרק. בהעדר אבחון וטיפול מוקדם מפתח חלק משמעותי מהחולים עיוותים אופייניים הגורמים למגבלות ונכות. עיוותים אלו גורמים לאבוד המבנה והתפקוד התקין של המפרק כתוצאה מהרס רקמת הסחוס, ארוזיות של עצמות, פגיעה במיתרים וגידים ודלדול רקמת השרירים.
התופעות חוץ מפרקיות מתחלקות לשתי קבוצות עיקריות. תופעות המופיעות משנית לשקיעת מכלולים חיסוניים ברקמות וכלי דם וקבוצה שנייה המופיעה משניה להסעה ניכרת של הרקמות על ידי תאי דלקת.
דלקת של קרום הריאה והלב, כיבים עוריים, קשריות ראומטיות וואסקוליטיס הם חלק מהמנגנון הראשון ואלו תסמונת Felty, תסמונת סיוגרן, הגדלת קשריות לימפה וטחול הם תוצאה של המנגנון השני.
גורמי סיכון להתפתחות המחלה
גורמים סביבתיים ותורשתיים קשורים בהתפתחות המחלה. בתחילת שנות ה-70 תואר הקשר התורשתי בין דמ"ש ו- HLA-DR4. תפקיד מערכה HLA הוא דהוי אנטיגנים שונים והצגתם לתאי T. מערכת HLA מקודדת על ידי הגן HLA DRB1 . לגן זה יש יותר מ-20 אללים שונים ואצל מרבית האוכלוסייה הלבנה קיימים 2 האללים הקשורים בהתפתחות המחלה והם 0401* DRB1 ו-404*DRB1. האלל 0401/0401 DRBI מתאפיין במחלה בעלת מהלך קשה המלווה בעיוותי מפרקים והופעת ארוזיות במפרקים.
מאז שנת 2007 פורסמו מספר עבודות המצביעות על פולימורפיזם של גנים שונים הקשור בהתפתחות המחלה.
עישון הוא גורם הסיכון הסביבתי המובהק ביותר והקשור בהתפתחות המחלה.
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
- חידושים בטיפול בדלקת מפרקים שיגרונית, TheMEDICAL
המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ׳ מחמוד אבו-שקרה, מנהל היחידה לראומטולוניה ומחלקה לרפואה פנימית ד, המרכז הרפואי אוניברסיטאי םורוקה, באר שבע