האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "אבחון וטיפול בזיהום בדרכי השתן בילדים - הנחיה קלינית"

מתוך ויקירפואה

שורה 15: שורה 15:
  
 
==תמצית המלצות הוועדה לאבחון, טיפול ובירור של זיהומים בדרכי השתן==
 
==תמצית המלצות הוועדה לאבחון, טיפול ובירור של זיהומים בדרכי השתן==
===יש לחשוד בזיהום במקרים הבאים===
+
===אבחנה של זיהום בדרכי השתן===
 +
;יש לחשוד בזיהום במקרים הבאים
 
#חום ביילוד (עד גיל חודש)
 
#חום ביילוד (עד גיל חודש)
 
#חום בגילאי 3-1 חודשים (בהיעדר מקור ברור אחר לחום)
 
#חום בגילאי 3-1 חודשים (בהיעדר מקור ברור אחר לחום)

גרסה מ־18:13, 30 בינואר 2023

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא הנחיה קלינית סגורה לעריכה
אבחון וטיפול בזיהום בדרכי השתן בילדים
Bladder Infection.png
הוועדה המקצועית איגוד רופאי הילדים,
איגוד רופאי המשפחה,
האיגוד הישראלי לנפרולוגיית ילדים,
החברה הישראלית לרפואה ילדים בקהילה (חיפ"א),
החברה הישראליח לפדיאטרייה קלינית (חיפ"ק),
החוג למחלות זיהומיות בילדים
עריכה חברי הוועדה
תחום אורולוגיה, ילדים
קישור באתר ההסתדרות הרפואית
תאריך פרסום 2014
הנחיות קליניות מתפרסמות ככלי עזר לרופא/ה ואינן באות במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםזיהום בדרכי השתן


זיהום בדרכי השתן מהווה את אחת הסיבות השכיחות לביקור אצל רופאים ולטיפול אנטיביוטי בקהילה. במסגרת מדיניות של הנחלת השימוש המושכל באנטיביוטיקה בקרב רופאי הילדים בקהילה, חובר בשנת 2014 מסמך קווים מנחים לאבחון וטיפול בזיהום ראשון בדרכי השתן בילדים. בשנת 2021 בוצע עדכון נוסף של ההנחיות על ידי ועדה מקצועית שכללה: נציגים מהחוג למחלות זיהומיות בילדים, החוג לאורולוגיה ילדים, החוג לנפרולוגיה ילדים ורופאי ילדים בקהילה. ההנחיות מיועדות לכל הרופאים המטפלים בילדים. להנחיות אלו נוספו פרקים חדשים הדנים בהתוויות לטיפול אנטיביוטי מונע, המלצות לבירור הדמייתי, הצורך בייעוץ נפרולוגי ואורולוגי, והגישה להפרעה בתפקוד השלפוחית והמעי בילדים עם זיהומים בדרכי השתן.

תמצית המלצות הוועדה לאבחון, טיפול ובירור של זיהומים בדרכי השתן

אבחנה של זיהום בדרכי השתן

יש לחשוד בזיהום במקרים הבאים
  1. חום ביילוד (עד גיל חודש)
  2. חום בגילאי 3-1 חודשים (בהיעדר מקור ברור אחר לחום)
  3. בנות עד גיל 2 שנים, בנים שאינם נימולים עד גיל שנה, ובנים נימולים עד גיל 6 חודשים עם חום (מעל 39 מעלות צלזיוס) הנמשך 2 יממות או יותר (בהיעדר מקור ברור אחר לחום)
  4. בכל גיל בנוכחות אחד מהבאים:
    1. תסמינים המחשידים לזיהום
    2. חום ללא מקור ברור בנוכחות היסטוריה של זיהום קודם בדרכי השתן, או מום במערכת השתן
    3. חום ממושך ללא מקור

בדיקת שתן כללית משקית יכולה לשמש כבדיקת סקר בעלת ערך מנבא גבוה שלילי לקיום הזיהום. באם בדיקת שתן כללית תקינה, אין חובה לשלוח גם שתן לתרבית, למעט במצבים הבאים:

  1. עד גיל 2 חודשים (או עד גיל 8 ימים על פי ההנחיות האמריקאיות העדכניות)
  2. בחשד קליני גבוה לזיהום
  3. בנוכחות תמונה קלינית של אלח דם

אין להתחיל טיפול אנטיביוטי בחשד לזיהום בדרכי השתן מבלי לשלוח תרבית שתן. תרבית שתן משקית אינה מומלצת כאמצעי לאבחנת הזיהום בשל הסיכוי הגבוה לתוצאה כוזבת חיובית בתרבית שתן. תרבית שתן הנלקחת בצורה זו היא אינפורמטיבית רק אם תוצאתה שלילית.