האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "אבחון וטיפול בכאב רדיקולרי מותני - נייר עמדה - Diagnosis and treatment of radicular pain"

מתוך ויקירפואה

שורה 19: שורה 19:
 
'''הערה:''' מסמך זה אינו מהווה קווים מנחים (Guidelines) לטיפול בכאב גב ואינו מחליף קווים מנחים קיימים.
 
'''הערה:''' מסמך זה אינו מהווה קווים מנחים (Guidelines) לטיפול בכאב גב ואינו מחליף קווים מנחים קיימים.
  
*העלאת המודעות לקיומו של מרכיב עצבי (רדיקולרי) אצל מטופלים עם כאב גב תחתון.
+
*העלאת המודעות לקיומו של מרכיב עצבי (רדיקולרי, Radicular) אצל מטופלים עם כאב גב תחתון
*להיות כלי עזר שימושי לאבחון כאב רדיקולרי.
+
*להיות כלי עזר שימושי לאבחון כאב רדיקולרי
*העלאת המודעות לטיפול מכוון לכאב רדיקולרי.
+
*העלאת המודעות לטיפול מכוון לכאב רדיקולרי
  
 
==הנחות יסוד==
 
==הנחות יסוד==
  
*רופא הקהילה יכול לאבחן ולטפל בחלק ניכר מכאבי הגב.
+
*רופא הקהילה יכול לאבחן ולטפל בחלק ניכר מכאבי הגב
*לצורך כך יש להבחין בין כאב גב עם מרכיב עצבי שמקורו בפגיעה בשורש העצב לבין כאב סומאטי המוקרן מן הגב (referred pain).
+
*לצורך כך יש להבחין בין כאב גב עם מרכיב עצבי שמקורו בפגיעה בשורש העצב לבין כאב סומאטי (Somatic) המוקרן מן הגב (referred pain)
*הטיפול התרופתי בשני סוגי כאב אלה עשוי להיות שונה.
+
*הטיפול התרופתי בשני סוגי כאב אלה עשוי להיות שונה
  
==גורמים תומכים בקיום כאב גב עם מרכיב עצבי ( - כאב רדיקולרי)==
+
==גורמים תומכים בקיום כאב גב עם מרכיב עצבי (כאב רדיקולרי)==
  
*פיזור הכאב הינו על פי דרמטום ספציפי.
+
*פיזור הכאב הינו על פי דרמטום (Dermatome) ספציפי
*כאב המקרין אל מתחת לחגורה(עכוז, גפה תחתונה).
+
*כאב המקרין אל מתחת לחגורה (עכוז, גפה תחתונה)
*הקרנת כאב אל מתחת לגובה הברך(דרמטומים L4, L5, S1) מחשידה עוד יותר בקיום כאב רדיקולרי(בגלל השכיחות הגבוהה של כאב רדיקולרי בדרמטומים אלו).
+
*הקרנת כאב אל מתחת לגובה הברך (דרמטומים L4, L5, S1) מחשידה עוד יותר בקיום כאב רדיקולרי (בגלל השכיחות הגבוהה של כאב רדיקולרי בדרמטומים אלו)
*תלונות של כאב שורף, דוקר, מושך או דמוי זרם.
+
*תלונות של כאב שורף, דוקר, מושך או דמוי זרם
*תלונות של נימול ו/או ירידה בתחושה ו/או חולשת שרירים.
+
*תלונות של נימול ו/או ירידה בתחושה ו/או חולשת שרירים{{ש}}
  
 
[[קובץ:רדיקולרי1.JPG|מרכז|450px]]
 
[[קובץ:רדיקולרי1.JPG|מרכז|450px]]
  
==טבלה 1: אבחנה מבדלת בין כאב גב תחתון עם וללא מרכיב עצבי==
+
=={{ש}}טבלה 1: אבחנה מבדלת בין כאב גב תחתון עם וללא מרכיב עצבי==
  
 
{| class="wikitable"
 
{| class="wikitable"
שורה 49: שורה 49:
 
}}
 
}}
 
|-
 
|-
| פיזור הכאב ||ממוקד. על פי דרמטום ספציפי. לעיתים קרובות מקרין עד מתחת לגובה הברך.||לא ממוקד. ללא התאמה לדרמטום ספציפי.
+
| פיזור הכאב ||ממוקד. על פי דרמטום ספציפי. לעיתים קרובות מקרין עד מתחת לגובה הברך||לא ממוקד. ללא התאמה לדרמטום ספציפי
 
|-
 
|-
|תיאור הכאב||כאב "שורף", "מושך", "דמוי זרם", או "חד" (כשקיימים מאוד תומכים באבחנה של כאב עצבי).||כאב "כואב" או "לוחץ".
+
|תיאור הכאב||כאב "שורף", "מושך", "דמוי זרם", או "חד" (כשקיימים מאוד תומכים באבחנה של כאב עצבי)||כאב "כואב" או "לוחץ"
 
|-
 
|-
|תיאור תסמינים נוירופתיים||נימול, חסר תחושתי, חולשת שרירים.||בדרך כלל ללא תסמינים נוירולוגיים.
+
|תיאור תסמינים נוירופתיים||נימול, חסר תחושתי, חולשת שרירים||בדרך כלל ללא תסמינים נוירולוגיים
 
|-
 
|-
|בדיקת SLR ||חיובית במרבית המקרים (כשחיובית מאוד תומכת באבחנה).||תקינה (החמרה בכאב הגב בעת ביצועה אינה נחשבת לחיובית).
+
|בדיקת SLR ||חיובית במרבית המקרים (כשחיובית מאוד תומכת באבחנה)||תקינה (החמרה בכאב הגב בעת ביצועה אינה נחשבת לחיובית)
 
|-
 
|-
|ממצאי בדיקה נוירולגית ||חסר תחושתי/חולשת שרירים/דלדול שרירים/ ירידה או העדר החזרים בפיזור תואם לשורש הפגוע. ||ללא חסרים נוירולוגיים.
+
|ממצאי בדיקה נוירולגית ||חסר תחושתי/חולשת שרירים/דלדול שרירים/ ירידה או העדר החזרים בפיזור תואם לשורש הפגוע ||ללא חסרים נוירולוגיים
 
|-
 
|-
|ממצאי הדמיה||התאמה בין ממצאי ההדמיה לממצאים הקליניים. ||אין התאמה בין ממצאי ההדמיה לממצאים הקליניים.
+
|ממצאי הדמיה||התאמה בין ממצאי ההדמיה לממצאים הקליניים ||אין התאמה בין ממצאי ההדמיה לממצאים הקליניים
 
|}
 
|}
 
+
<nowiki>*</nowiki>SLR=Straight Leg Raise
 
;הערות
 
;הערות
*הבסיס העיקרי לאבחון כאב רדיקולרי הוא קליני (אנמנזה ובדיקה).
+
*הבסיס העיקרי לאבחון כאב רדיקולרי הוא קליני (אנמנזה ובדיקה)
*במקרים בהם אין חסר מוטורי בולט ואין "דגלים אדומים" מקובלים אין הכרח לביצוע בדיקות הדמיה ו/או בדיקות אלקטרופיזיולוגיות.
+
*במקרים בהם אין חסר מוטורי (Motor) בולט ואין "דגלים אדומים" מקובלים אין הכרח לביצוע בדיקות הדמיה ו/או בדיקות אלקטרופיזיולוגיות (Electrophysiological)
*יש לציין שקיום של חלק מן הגורמים התומכים הנ"ל, ולא בהכרח כולם, מאפשר אבחון כאב רדיקולרי. כמו כן תסמינים קליניים המרמזים על קיום כאב מוםקלוםקלטלי/ אקםיאלי אינם שוללים קיום של כאב רדיקולרי במקביל.
+
*יש לציין שקיום של חלק מן הגורמים התומכים הנזכרים למעלה, ולא בהכרח כולם, מאפשר אבחון כאב רדיקולרי. כמו כן תסמינים קליניים המרמזים על קיום כאב מוסקלוסקלטלי (Musculoskeletal)/אקסיאלי (Axiaal) אינם שוללים קיום של כאב רדיקולרי במקביל
  
 
==ייחודיות הטיפול התרופתי בכאב הרדיקולרי==
 
==ייחודיות הטיפול התרופתי בכאב הרדיקולרי==
*למרות שלעתים כאב רדיקולרי יגיב למשככי כאב, נוגדי דלקת ו/או [[אופיואידים]], לרשותו של הרופא המטפל עומדים טיפולים ספציפיים לסוג כאב זה
+
*למרות שלעתים כאב רדיקולרי יגיב למשככי כאב, [[נוגדי דלקת לא סטרואידלים|נוגדי דלקת]] ו/או [[אופיואידים]] (Opioids), לרשותו של הרופא המטפל עומדים טיפולים ספציפיים לסוג כאב זה
*בין הטיפולים יש לציין את התרופות נוגדות כפיון ודיכאון (פירוט בטבלה מספר 2)
+
*בין הטיפולים יש לציין את התרופות נוגדות [[כפיון]] (Epilepsy) ו[[דיכאון]] (פירוט בטבלה מספר 2)
 
*בכאב רדיקולרי הנמשך למעלה משבועיים יש מקום לשקול שילוב של טיפולים אלה
 
*בכאב רדיקולרי הנמשך למעלה משבועיים יש מקום לשקול שילוב של טיפולים אלה
 
*במקרים בהם קיים כאב אקוטי חזק, אשר עוצמתו 7/10 ומעלה, ניתן לשקול שילוב תרופות אלה גם בשלבים מוקדמים יותר
 
*במקרים בהם קיים כאב אקוטי חזק, אשר עוצמתו 7/10 ומעלה, ניתן לשקול שילוב תרופות אלה גם בשלבים מוקדמים יותר
שורה 80: שורה 80:
 
!משפחה!!שם גנרי!!שמות מסחריים!!מינון יומי התחלתי(מ"ג)!!מינון יומי כולל(מ"ג)!!מס' מנות ליום!!הערות
 
!משפחה!!שם גנרי!!שמות מסחריים!!מינון יומי התחלתי(מ"ג)!!מינון יומי כולל(מ"ג)!!מס' מנות ליום!!הערות
 
|-
 
|-
|rowspan="2"|נוגדי פירכוס חסמי תעלות סידן||[[פרגבלין]]||ליריקה||25-75 ||150-600||2||
+
|rowspan="2"|נוגדי פירכוס חסמי תעלות סידן||[[t:Pregabalin|Pregabalin]]||Lyrica||25-75 ||150-600||2||
 
|-
 
|-
||[[גבפנטין]]||גבפנטין נוירונטין||300-400||900-3600||2-3||
+
||[[t:Gabapentin|Gabapentin]]||Gabapentin Neurontin||300-400||900-3600||2-3||
 
|-
 
|-
|נוגדי פירכוס חסמי תעלות נתרן||[[קרבמזפין]]||טגרטול [[t:טריל - Teril cr|טריל]] טימוניל ||200-400 ||400-800||1-3||תרופות CR בשתי מנות יומיות; [[t:טימוניל - Timonil|טימוניל]] מנה חד יומית; השאר בשלוש מנות יומיות
+
|נוגדי פירכוס חסמי תעלות נתרן||[[t:Carbamazepine|Carbamazepine]]||Tegretol
 +
Teril
 +
 
 +
Timonil
 +
|200-400 ||400-800||1-3||תרופות CR בשתי מנות יומיות; Timonil מנה חד יומית; השאר בשלוש מנות יומיות
 
|-
 
|-
|rowspan="3"|נוגדי דיכאון||[[דולוקסטין]]||סימבלטה ||30 ||60||rowspan="3"|1||אינה רשומה אך כלולה בסל לכאב עצבי
+
|rowspan="3"|נוגדי דיכאון||[[t:Duloxetine|Duloxetine]]||Cymbalta ||30 ||60||rowspan="3"|1||אינה רשומה אך כלולה בסל לכאב עצבי
 
|-
 
|-
|[[נורטריפטילין]]||נורטילין ||25||50-75||במנה אחת לפני השינה
+
|[[t:Nortriptyline|Nortriptyline]]||Nortylin
 +
|25||50-75||במנה אחת לפני השינה
 
|-
 
|-
|[[דזיפרמין]]||דפרקסן|| 25||  50-75||  במנה אחת לפני השינה
+
|[[t:Desipramine|Desipramine]]||Deprexan|| 25||  50-75||  במנה אחת לפני השינה
 
|}
 
|}
  

גרסה מ־15:31, 4 באוגוסט 2023

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא נייר עמדה סגור לעריכה
אבחון וטיפול בכאב רדיקולרי מותני
תחום כאב
האיגוד המפרסם האגודה הישראלית לכאב יחד עם איגוד רופאי המשפחה
קישור באתר e-Med
יוצר הערך יוצרים:
  • פרופ׳ אילון איזנברג - מנהל יחידת המחקר, המכון לרפואת כאב, הקריה הרפואית רמב"ם והפקולטה לרפואה, הטכניון, חיפה
  • ד"ר סילביו בריל - יו"ר האגודה הישראלית לכאב, מנהל היחידה לטיפול בכאב, המרכז הרפואי ת"א
  • ד"ר איתי גור אריה - מנהל היחידה לשיכוך כאב, המרכז הרפואי ע"ש שיבא, תל השומר
  • ד"ר אמנון להד - ראש החוג לרפואת המשפחה באוניברסיטה העברית בירושלים, מנהל המחלקה לרפואת המשפחה, שירותי בריאות כללית -מחוז ירושלים, יו"ר המועצה הלאומית לבריאות הקהילה
  • ד"ר יורם מור - מנהל היחידה לשיקום בית, מנהל מרפאת כאב כרמים, מחוז מרכז, שירותי בריאות כללית
  • ד"ר ליאור מרום - מנתח עמוד שדרה בכיר, היחידה לניתוחי עמו"ש, מרכז רפואי רמב"ם
ניירות עמדה מתפרסמים ככלי עזר לרופא/ה ואינם באים במקום שיקול דעתו/ה בכל מצב נתון.

כל הכתוב בלשון זכר מתייחס לשני המגדרים.
 

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםכאב גב

מטרות המסמך

הערה: מסמך זה אינו מהווה קווים מנחים (Guidelines) לטיפול בכאב גב ואינו מחליף קווים מנחים קיימים.

  • העלאת המודעות לקיומו של מרכיב עצבי (רדיקולרי, Radicular) אצל מטופלים עם כאב גב תחתון
  • להיות כלי עזר שימושי לאבחון כאב רדיקולרי
  • העלאת המודעות לטיפול מכוון לכאב רדיקולרי

הנחות יסוד

  • רופא הקהילה יכול לאבחן ולטפל בחלק ניכר מכאבי הגב
  • לצורך כך יש להבחין בין כאב גב עם מרכיב עצבי שמקורו בפגיעה בשורש העצב לבין כאב סומאטי (Somatic) המוקרן מן הגב (referred pain)
  • הטיפול התרופתי בשני סוגי כאב אלה עשוי להיות שונה

גורמים תומכים בקיום כאב גב עם מרכיב עצבי (כאב רדיקולרי)

  • פיזור הכאב הינו על פי דרמטום (Dermatome) ספציפי
  • כאב המקרין אל מתחת לחגורה (עכוז, גפה תחתונה)
  • הקרנת כאב אל מתחת לגובה הברך (דרמטומים L4, L5, S1) מחשידה עוד יותר בקיום כאב רדיקולרי (בגלל השכיחות הגבוהה של כאב רדיקולרי בדרמטומים אלו)
  • תלונות של כאב שורף, דוקר, מושך או דמוי זרם
  • תלונות של נימול ו/או ירידה בתחושה ו/או חולשת שרירים
רדיקולרי1.JPG


טבלה 1: אבחנה מבדלת בין כאב גב תחתון עם וללא מרכיב עצבי

כאב גב עם מרכיב עצבי כאב גב ללא מרכיב עצבי
כאב שורשי (Radicular pain) כאב סומאטי מוקרן (Somatic referred pain)[1]
פיזור הכאב ממוקד. על פי דרמטום ספציפי. לעיתים קרובות מקרין עד מתחת לגובה הברך לא ממוקד. ללא התאמה לדרמטום ספציפי
תיאור הכאב כאב "שורף", "מושך", "דמוי זרם", או "חד" (כשקיימים מאוד תומכים באבחנה של כאב עצבי) כאב "כואב" או "לוחץ"
תיאור תסמינים נוירופתיים נימול, חסר תחושתי, חולשת שרירים בדרך כלל ללא תסמינים נוירולוגיים
בדיקת SLR חיובית במרבית המקרים (כשחיובית מאוד תומכת באבחנה) תקינה (החמרה בכאב הגב בעת ביצועה אינה נחשבת לחיובית)
ממצאי בדיקה נוירולגית חסר תחושתי/חולשת שרירים/דלדול שרירים/ ירידה או העדר החזרים בפיזור תואם לשורש הפגוע ללא חסרים נוירולוגיים
ממצאי הדמיה התאמה בין ממצאי ההדמיה לממצאים הקליניים אין התאמה בין ממצאי ההדמיה לממצאים הקליניים

*SLR=Straight Leg Raise

הערות
  • הבסיס העיקרי לאבחון כאב רדיקולרי הוא קליני (אנמנזה ובדיקה)
  • במקרים בהם אין חסר מוטורי (Motor) בולט ואין "דגלים אדומים" מקובלים אין הכרח לביצוע בדיקות הדמיה ו/או בדיקות אלקטרופיזיולוגיות (Electrophysiological)
  • יש לציין שקיום של חלק מן הגורמים התומכים הנזכרים למעלה, ולא בהכרח כולם, מאפשר אבחון כאב רדיקולרי. כמו כן תסמינים קליניים המרמזים על קיום כאב מוסקלוסקלטלי (Musculoskeletal)/אקסיאלי (Axiaal) אינם שוללים קיום של כאב רדיקולרי במקביל

ייחודיות הטיפול התרופתי בכאב הרדיקולרי

  • למרות שלעתים כאב רדיקולרי יגיב למשככי כאב, נוגדי דלקת ו/או אופיואידים (Opioids), לרשותו של הרופא המטפל עומדים טיפולים ספציפיים לסוג כאב זה
  • בין הטיפולים יש לציין את התרופות נוגדות כפיון (Epilepsy) ודיכאון (פירוט בטבלה מספר 2)
  • בכאב רדיקולרי הנמשך למעלה משבועיים יש מקום לשקול שילוב של טיפולים אלה
  • במקרים בהם קיים כאב אקוטי חזק, אשר עוצמתו 7/10 ומעלה, ניתן לשקול שילוב תרופות אלה גם בשלבים מוקדמים יותר
  • בכל כאב יש להתאים את הטיפול לעוצמת וסוג הכאב, לנטר את יעילות הטיפול ותופעות הלוואי ובהתאם להחליט על אופן המשך הטיפול

טבלה 2: מינונים מומלצים יומיים של תרופות קו ראשון להפחתת כאב נוירופתי

משפחה שם גנרי שמות מסחריים מינון יומי התחלתי(מ"ג) מינון יומי כולל(מ"ג) מס' מנות ליום הערות
נוגדי פירכוס חסמי תעלות סידן Pregabalin Lyrica 25-75 150-600 2
Gabapentin Gabapentin Neurontin 300-400 900-3600 2-3
נוגדי פירכוס חסמי תעלות נתרן Carbamazepine Tegretol

Teril

Timonil

200-400 400-800 1-3 תרופות CR בשתי מנות יומיות; Timonil מנה חד יומית; השאר בשלוש מנות יומיות
נוגדי דיכאון Duloxetine Cymbalta 30 60 1 אינה רשומה אך כלולה בסל לכאב עצבי
Nortriptyline Nortylin 25 50-75 במנה אחת לפני השינה
Desipramine Deprexan 25 50-75 במנה אחת לפני השינה

הערות שוליים

  1. מקורות לכאב סומאטי מוקרן: vertebra; muscles; fascia; facet joints; intervertebral disc; dura; ligaments; sacroiliac joint