כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק אגוניסטים לקולטנים ל-1-GLP לטיפול בסוכרת - GLP1R agonists in the treatment of diabetes
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| אנאלוגים של GLP1R לטיפול בסוכרת | ||
|---|---|---|
| GLP1R agonists in the treatment of diabetes | ||
| שמות נוספים | חידושים בתחום ה- GLP-1R אגוניסטים | |
| יוצר הערך | ד"ר עדנאן זינה
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – אינקרטינים , סוכרת
סוכרת מסוג 2 הינה מחלה מורכבת ובאופן שכיח סובלים חולי סוכרת מסוג 2 ממחלות נלוות, כגון: יתר לחץ דם והשמנה. כידוע, קיימת חשיבות לטפל בהיפרגליקמיה ובמקביל כמחלות הנלוות לצורך הפחתת הסיבוכים ובעיקר אלה הקרדווסקולאריים. למרות שקיים מגוון רחב של תרופות לטיפול בסוכרת מסוג 2, חלקן הגדול גורם לעלייה במשקל ולנטייה לאירועי היפוגליקמיה.
ה- GLP-1 אגוניסטים מוכרים מזה שנים ומהורם כיום זרוע חשובה בארסנל הטיפולי שעומד לרשות הצוותים המטפלים בחולה הסוכרת מסוג 2. שתיים מהתרופות הנמצאות בשימוש כיום בארץ הן אקסנטיד (BYETTA) ולירגלוטיד (VICTOZA).
אקסנטיד הינה התרופה הראשונה מקבוצת האגוניסטים ל- 1R־GLP. השיפור ברמות הסוכר בחולי סוכרת מסוג 2 נוצר כתוצאה ממספר מנגנוני פעולה הגורמים לכך שהיא מגבירה את הפרשת האינסולין בצורה תלוית רמה סוכר, מפחיתה הפרשת הגלוקאגון לאחר הארוחה, מאיטה את התרוקנות הקיבה ומגבירה את הרגשת השובע. מתן הזריקה פעמיים ביום משפר אה ערבי הסוכר בצום וגם לאחר ארוחות ומוריד אה ערכי המוגלובין A1c בין 1.4%-1.0% בממוצע. ידדה זו נשמרת לאורך שנים.
השימוש באקסנטיד מלווה לרוב בירידה במשקל ושיפור בגורמי הסיכון הקרדיווסקולאריים, כולל ירידה בערכי לחץ הדם ושיפור פרופיל השומנים. יתרה מזו, מנגנון הפעולה שהינו תלוי רמת סוכר ממזער בצורה משמעותית את הסיכון לאירועי היפוגליקמיה. בשנים האחרונות, האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA), האגודה האירופית לחקר הסוכרת (EASD), האגודה האמריקאית לאנדוקרינולוגיה (AACE) והאגודה הישראלית לסוכרת ממקמות את מתן התרופות מקבוצת GLP-IR באלגוריתם הטיפולי כקו שני לאחר מטפורמין, במיוחד בקרב חולי סוכרת מסוג 2 עם השמנה. מתן אקסנטיד פעמיים ביום, בשעה לפני ארוחות הבוקר והערב, הוא בעל השפעה פרמקודדינמית על רמות הסוכר, בעיקר לאחר הארוחות.
לאחרונה פותחה פורמולה חדשה של אקסנטיד הנקראת BYDUREON. להבדיל מה- GLPI האנדוגני והאקסנטיד קצר הפעולה שניתן פעמיים ביום, ל-BYDUREON פרופיל פרמקוקינטי ופרמקודינמי התואמים את מתן התרופה לחולי סוכרת מסוג 2 פעם בשבוע.
התרופה פותחה על פי טכנולוגית שחרור של מיקרוספרות, במטרה להביא ל:
- איזון טוב יותר של רמות סוכר בצום ולאחר ארוחות.
- הפחתה מספר ההזרקות.
- הגברה הסבלות ע"י הצטברות הדרגתית של ריכוז האקסנטיד בפלסמה.
- הפחתת השינויים בריכוז התרופה בנקודה השיא והשפל.
מדובר, אפוא, במיקרוספרות שהינן פולימרים המתכלים ביולוגית ומשחררים מים ופחמן דו-חמצני. המיקרוספרות משחררות כמות אחידה של אקםנטיד לאחר מהן זריקה חד שבועית. לרוב, נדרשים שבועיים עד שרמת האקסנטיד מגיעה לרמה טיפולית. ריכוז יציב של התרופה דורש מספר שבועות (ראו איור 1).
התרופה מאושרת בארץ לטיפול בחולי סוכרת מסוג 2 לא מאוזנים תחת טיפול במטפורמין, סולפונילאוריה, בנפרד או בשילוב. המינון המומלץ הנו 2 מ"ג פעם בשבוע, מביא לריכוז טיפולי בפלזמה תוך שבועיים מתחילת הטיפול, ולאחר 6 שבועות מתחילת הטיפול ריכוז התרופה מתייצב. במעבר מבייטה פעמיים ביום ל-BYDUREON פעם בשבוע, נצפית לרוב עלייה קלה וחולפת ברמות הסוכר בצום בשבועיים הראשונים. רצוי להבהיר בפני המטופל עובדה זו בטרם התחלת הטיפול. לגבי המטופלים במטפורמין בלבד, אין כל צורך בשינוי מינון התרופה. לעומת זאת, במטופלים שמקבלים תרופה מקבוצת הסולפונילאוריה בלבד או בשילוב עם מטפורמין, יש לבחון הפחתה מינון הסולפונילאוריה מחמת היפוגליקמיה.
מתן BYDUREON פעם בשבוע מהווה יתרון עצום בהשוואה לתרופות אחרות מאותה קבוצה. בנוסף, יש לציין שניתן לתה את הזריקה בכל שעות היום ללא קשר לארוחות, אך מומלץ מאוד להקפיד על מתן הזריקה באותו יום בשבוע באופן עקבי. יתרה מזו אין צורך בניטור עצמי אינטנסיבי כפי שנהוג בעת מתן תרופה חדשה, למעט במטופלים המקבלים סולפונילאוריה.
יעילות קלינית
מוצגות תוצאות עבודות קליניות ארוכות טווח על BYDUREON, אשר כללו כ-1,628 חולים מהם 804 מטופלים ב- BYDUREON, 54% מהם גברים ו-46% נשים. 281 מהמטופלים היו בגיל ≥ 65 שנים כאשר מחציתם היו מטופלים ב- BYDUREON. שתי עבודות השוואתיות (5 ,1־DURATION) בדקו מתן 2 BYDUREON מ"ג פעם בשבוע לעומת בייטה פעמיים ביום. האחת נערכה במשך 24 שבועות וכללה 252 מטופלים והשנייה ארכה 52 שבועות, בחלוקה לשתי תקופות: בתקופה הראשונה השתתפו 295 מטופלים במשך 30 שבועות ובפרק ההמשך אשר נמשך 22 שבועות עברו 243 מטופלים לטיפול ב-BYDUREON פעם בשבוע. בשתי העבודות נצפתה ירידה ברורה בשתי הקבוצות ברמת ההמוגלובין A1c, החל מהתקופה הראשונה של המחקרים (שבוע 4 או 6). בקבוצה שקיבלה BYDUREON הירידה ברמת ההמוגלובין Aic הייתה משמעותית יותר מאשר בקבוצה שקיבלה בייטה פעמיים ביום (1.6 ± 0.1% לעומת 0.9 ± 0.1%). כמו כן, שיעור המטופלים בקבוצה שקבלה BYDUREON והגיעו לערכי המוגלובין AIC ≤ מ-7% היה גדול יותר בהשוואה לקבוצה שקבלה בייטה פעמיים ביום. התוצאות היו עם מובהקות סטטיסטית. מבחינה הירידה במשקל לא היה הבדל משמעותי בשתי הקבוצות. ראוי לציין כי קבוצת המטופלים שעברו מטיפול פעמיים ביום לטיפול ב-BYDUREON פעם בשבוע השיגה אותו שיפור בערכי ההמוגלובין AIC (ירידה של 2%} בתום תקופה ההארכה של 22 שבועות, כמו הקבוצה שקיבלה הטיפול ב-BYDUREON במשך 52 שבועות.
בעבודה נוספה (2-DURATION) נצפתה ירידה ברמת ההמוגלובין A1C (±1.6% 0.1%) וברמה הסוכר בצום (32 ± 5 מ"ג/דל) יותר בקבוצה שקבלה BYDUREON, לעומת הקבוצה שקיבלה מינון מקסימאלי של סיטגלפטין או פיוגליטזון בתוספת למטפורמין בתום תקופה של 52 שבועות. כמו כן, בשתי הקבוצות שטופלו בסיטגלפטין ופיוגליטזון בוצע מעבר ל-BYDUREON פעם בשבוע לאחר 26 שבועות. בתום 26 שבועות נוספים, בקבוצה שעברה מסטיגלפטין נצפתה ירידה נוספת של 0.4% בממוצע ברמת ההמוגלובין A1C, ובקבוצה שעברה מפיוגליטזון לאקםנטיד פעם בשבוע נצפתה ירדה של 1.6% ברמת המוגלובין A1C, במקביל לירידה ממוצעת של 30 מג/דל ברמת הסוכר בצום וירידה במשקל של 3 ± 0.3 ק"ג.
במהלך המחקר נצפה שמתן אקסנטיד פעם בשבוע נסבל טוב, למעט בחילה שהופיעה ב-5% מהמקרים שקיבלו את ההרופה מתחילת המחקר ובמשך 52 שבועות וב-10% במטופלים שעבור מסיטגלפטין/ פיוגליטזון. לא נצפו אירועי היפוגליקמיה קשים לאורך כל המחקר.
בעבודה השוואתית נוספה, 3-DURATION, שכללה 456 מטופלים, מתן אקסנטיד פעם בשבוע לעומת אינסולין גלרג׳ין בחולי סוכרת לא מאוזנים עם טיפול במטפורמין או טיפול במטפורמין וסולפונילאוריה הראה ירידה ברמת המוגלובין A1C יותר בקבוצה שקיבלה אקסנטיד פעם בשבוע (1.6% לעומת 1.3%). תוצאות מחקר המשך טרם פורסמו.
אחת העבודות ההשוואתיות החשובות והחלוצות, 6־DURATION, השוותה מתן לירגלוטיד (ויקטוזה) לעומת אקסנטיד פעם בשבוע במשך 26 שבועות. בעבודה נכללו 912 חולים אשר חולקו לשתי קבוצות. האחת קיבלה 1.8 מ"ג לירגלוטיד ביום והשנייה אקסנטיד 2 מ"ג בשבוע. בשתי הקבוצות נצפתה ירידה בערכי ההמוגלובין A1c אך הירידה הורגשה יותר בקבוצה שקיבלה לירגלוטיד לעומת אקסנטיד פעם בשבוע. כמו כן בקבוצה שקיבלה לירגלוטיד הגיעו 60% לרמת A1C מתחת ל-7% לעומת 53% בקבוצה שקיבלה אקסנטיד פעם בשבוע, אך יש לקחת בחשבון שוויקטוזה ניתנה במינון מכסימלי - מינון פחות שימושי בפרקטיקה היום יומית, כאשר מרבית החולים מקבלים 1.2 מ "ג ליום.
בשתי הקבוצות נצפתה ירידה במשקל אם כי הייתה ירידה גדולה יותר בקבוצה שקבלה לירגלוטיד, כמו כן, נצפתה ירידה זהה בשתי הקבוצות בערכי לחץ הדם ושיפור בסמנים הקרדיווסקולאריים כגון פרופיל שומנים בדם, CRP , ו-Brain Natriuretic Peptide.
תופעות הלוואי במערכה העיכול (בחילה, הקאה ושלשול) הורגשו יותר בקבוצה הלירגלוטיד לעומת הקבוצה שקיבלה אקסנטיד. 5% מהחולים שקיבלו לירגלוטיד הפסיקו טיפול, לעומת 3% בקבוצה המקבילה.
בטיחות התרופה
תופעות הלוואי השכיחות ביותר > 5% הינן התופעות במערכת העיכול(בחילה, הקאה, שלשול ועצירות). בחילה הינה הופעת הלוואי השכיחה ביותר, בעיקר עם התחלה הטיפול. הופעות במקום ההזרקה כגון גרוד, אודם או הופעת קשרית (גבשושיות) פחות שכיחות. אירועי היפוגליקמיה אינם שכיחים ולרוב מופעים במטופלים המקבלים טיפול משולב בסולפונילאוריה. בחולי סוכרת עם אי ספיקת בליות קלה עם פינוי קראטנין 80-50 מל/דקה אין צורך בהתאמת מעון התרופה. הניסיון לגבי חולי אי ספיקת כליות בינונית מוגבל ועל כן לא מומלץ להשתמש בתרופה בחולים עם פינוי קראטנין בין 50-30 מל/דקה. אץ להשתמש בתרופה באי ספיקה כליוה מתקדמת עם פינוי קראטנין מתחת ל-30 מל/דקה. מחקר EXSCEL-H הבודק את נושא הבטיחות הקרדיווסקולארית של אקסנטיד פעם בשבוע נמצא כעת בשלב גיוס המטופלים, הצפי לקבלת תוצאות הנו לקראת 2017. סיכום בסקירה שהוצגה לעיל, מתן אקסנטיד פעם בשבוע (BYDUREON) הוכח כיעיל יותר לעומת סיטגלפטץ, פיוגליטזון ואינסולין בקרב חולי סוכרת מסוג 2 אשר מטופלים במטפורמץ, הן בהורדה ערך המוגלובין Aic והן בהורדה משקל. לגבי בחירת מתן אקםנטיד פעם בשבוע לעומת לירגלוטיד פעם ביום, שתי התרופות יעילות בהורדת רמות הסוכר, הורדת משקל ועם מעט מאוד אירועי היפוגליקמיה, יחד עם זאת, יש לקחת בחשבון אה ההבדלים שהוצגו ביעילות לירגלוטיד פעם ביום לעומת אקסנטיד פעם בשבוע במינונים שניתנו ותדירות מתן שתי התרופות.
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
- חידושים בתחום ה- GLP-1R אגוניסטים, TheMEDICAL
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר עדנאן זינה, מומחה לאנדוקרינולוגיה סוכרת ומטבוליזם, מרכז רפואי זבולון, שירותי בריאות כללית