הצגת המקור של הדף "איטומי חריצים וחרירים במסגרת מניעת נגעים עששתיים - Pit and fissure sealants for preventing dental decay"

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי= איטומי חריצים וחרירים במסגרת מניעת נגעים עששתיים
|שם לועזי= Pit and fissure sealants for preventing dental decay
|שמות נוספים=איטומי חריצים וחרירים - עבר ועתיד
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך= ד"ר אורי זילברמן {{ש}}[[קובץ:Themedical.png|80px]]
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|בריאות השן וחלל הפה}}
שימוש באיטומי חריצים יעיל במניעת נגעים עששתיים בחריצים וחרירים בטוחנות ומלתעות. יש להתייחם ל[[איטומי חריצים]] כשחזור לכל דבר ולבצע מעקבים תקופתיים.
 
מחלת ה[[עששת]] היא מחלה חיידקית, כרונית, המועברת מדור לדור בצורה אנכית ובין בני אותו דור בצורה אופקית. המחלה היא בעלת נפיצות של מעל 90% באוכלוסייה המערבית ופוגעת בעיקר בחומר השן הקשה. בשנות ה-70 וה-80 של המאה הקודמת זוהתה ירידה בשכיחות המחלה בארצות מתפתחות בקבוצת הילדים והמתבגרים הצעירים{{הערה|שם=הערה13|Petersson GH, Bratthall D. 1996. The caries decline: a review of reviews. Europ J oral Scien.436-443.}}, אולם מאז, הירידה בשכיחות המחלה נבלמה ובחלק מהמדינות נצפתה עלייה בשכיחות המחלה{{הערה|שם=הערה9|Haugejorden O, MagneBirkeland J. 2006. Ecological time-trend analysis of caries experience at 12 years of age and caries incidence from age 12 to 18 years: Noeway 1985-2004. Acta Odontol Scand. 64:368-375.}}. בילדי גיל בית ספר יסודי, רוב מוקדי ה[[עששת]] החדשים, עד 90% מהם, מופיעים בחריצים וחרירים של טוחנות קבועות{{הערה|שם=הערה6|Brown LJ, Selwitz RH. 1995. The impact of recent changes in the epidemiology of dental caries on guidelines for the use of dental sealants. J Public Health Dent. 55:274-291.}}. ההגנה הראשונית באזור חרירים וחריצים היא על ידי שימוש בחומרים המונעים את התפתחות הנגע העששתי באזורים אלה. מבנה החריצים המרכזיים כטוחנות, כאשר הוא עמוק וצר (תמונה מס׳ 1), אינו מאפשר חדירה של סיבי מברשת השיניים לתחתיתו ומעודד פעילות עששתית.
 
[[קובץ:איטומי_חריצים1.png|ממוזער|מרכז|500px|תמונה 1. חריץ מרכזי בטוחנת ראשונה קבועה. יש לשים לב לקרבת תחתית החריץ ל-DEJ (מארכיון ד"ר אליהו מס)]]

==סוגי איטומי החרירים והחריצים הקיימים בשוק==

איטומי חריצים וחרירים פותחו בשנות ה-60 של המאה הקודמת על מנת להגן על חרירים וחריצים במשטחים לעיסיים של טוחנות ומלתעות מפני התקפה עששתית. תפקידם למנוע חדירה של חיידקים, תוצרי מזון ורוק לתוך החריצים ועל יד כך לעצור את הפעילות העששתית בתוך החריצים ובתחתיתם. שני סוגים עיקרים של איטומי חריצים קיימים בשוק: איטומי חרירים וחריצים המבוםסים על [[Razin]]{{כ}} (Phentermine), ואיטומי חרירים וחריצים המבוססים על יונומר הזכוכית (Glass ionoiner). קיים סוג נוסף המבוסס על קומפומר (Compomer), שהוא תערובת של חומר מרוכב ויונומר הזכוכית (Composite and Glass ionomer){{כ}}. 4 דורות של איטומי החרירים והחריצים המבוססים על [[Razin]] הופיעו לאורך התקופות: 
*דור ראשון - חומר שעבר שפעול בעזרה אור אולטרא-סגול
*דור שני - חומרים שעברו שפעל עצמי לאחר הערבוב, דוגמא- [[Deiton]], (תמונה 2), 
*דור שלישי - חומר שעבר שפעול על יד אור ונראה באורכי גל של הצבע הכחול, דוגמא - [[Heiioseai]] (תמונה 3).
*דור רביעי - חומר דומה לדור השלישי בתוספת [[פלואוריד]].

[[קובץ:איטומי_חריצים2.png|ממוזער|מרכז|500px|תמונה 2. איטום דור שני(Deiton)]]

[[קובץ:איטומי_חריצים3.png|ממוזער|מרכז|500px|תמונה 3. איטום דור שלישי(Heiioseai) לאתר 3 שנים. יש לשים לב לצביעה בחריץ הדיסטלי]]

דור ראשון אינו משווק ואילו היעילות של תוספת הפלואוריד באיטומי חריצים המבוססים על [[Razin]] מוטלת בספק{{הערה|שם=הערה7|Carlsson A, Petersson M, Twetman S. 1997.2-year clinical performance of a fluoride-containing fissure sealant in young schoolchildren at caries risk. Am J Dent. 10:115-119.}}. היעילות של חומרי האיטום המבוססים על Razin קשורה קשר ישיר בקיום האיטום בצורה מושלמת לאורך זמן. 

סוג שני של חומר איטום חרירים וחריצים מבוסס על יונומר הזכוכית, חומר שהוכנס לתחום רפואה השיניים על יד McLean and Wilson בשנת 1974{{הערה|שם=הערה11|McLean JW, Wilson AD. 1974. Fissure sealing and filling with an adhesive glass-ionomer cement. Brit Dent J. 136:269-275.}} (תמונה 4 ו־4א).

[[קובץ:איטומי_חריצים4.png|ממוזער|מרכז|500px|תמונה 4. איטום חריצים מבוסס יונומר הזכוכית - Fuji triage{{כ}}(GC)]]

[[קובץ:איטומי_חריצים4א.png|ממוזער|מרכז|500px|תמונה 4א. איטום חריצים מבוסס יונומר הזכוכית, דור ישן, אחרי 5 שנים - Fuji VII)]]

יונומר הזכוכית (Glass-ionomer) יוצר קשרים כימיים עם זגוגית השיניים על יד קבוצות קרבוקסיליות (-C00) המתחברות ל[[סידן]] (תמונה 5), ומשחרר פלואוריד לאורך זמן.

[[קובץ:איטומי_חריצים5.png|ממוזער|מרכז|500px|תמונה 5. החיבור הכימי בין יונומר הזכוכית לסידן שבזגוגית]]

==אחיזה ויעילות של חומרי האיטום==

כאשר מדברים על הצלחה קלינית של חומרי איטום החריצים והחרירים יש להבחין בין שני נושאים נפרדים: 
#אחיזה של חומר האיטום על פני השן (Retention) 
#השפעת חומר האיטום על הפעילות העששתיח בחריצים וחרירים של מלתעות וטוחנות (Effectiveness).

==איטום חריצים מבוססי רזין==

יעילות חומרי האיטום המבוססים על Razin נבדקה{{הערה|שם=הערה12|Mejarel, Lingstrom P, Petersson LG etal. 2003. Caries preventive effect of fissure sealants: a systematic review. Acta Odontol Scand. 61:321-330.}} והיא קשורה באורך החיים של האיטום על פני השן{{הערה|שם=הערה14|Ripa LW. 1993. Sealants revisited: an update of the effectiveness of pit-and-fissure sealants. Caries Res. 27:77-82.}}. ההנחה הרווחת היום היא שאיטומי חריצים מבוססי [[Razin]] הם בטוחים. בעבר הועלו ספקות לגבי שחרור מולקולות דמויות [[אסטרוגן]] מהאיטומים מבוססי Razin, אך בדיקות עדכניות הראו שאין סכנה לילדים{{הערה|שם=הערה3|Azarpazhooh A, Main PA. 2008. Is there a risk of harm or toxicity in the placement of pit and fissure sealant materials? A systematic review. J Can Dent Assoc. 74:179-183.}}. שיעורי הצלחת האחיזה של איטומי חריצים מבוססי Razin:
* 93%-79% לאחר 12 חודשים
* 85%-71% לאחר 24 חודשים
* 80%-61% לאחר 36 חודשים
* 52% לאחר 48 חודשים
*39% לאחר 108 חודש{ים{הערה|שם=הערה1|Ahovou-Saloranta A, Hiiri A, Nordblad A etal. 2008. Pit and fissure sealants for pre¬venting dental decay in the permanent teeth of children and adolescents. Cochrane Database of Sys Rev, Oct 8(4), CD001830.}}.

אחת הבעיות במחקרים שבדקו אחיזה היא שההצלחה נקבעת קלינית בלבד ללא בדיקה רנטגנית. קיימים מקרים בהם פינה של האיטום נשברת במהלך השנים ומתחת מתחיל תהליך עששתי נרחב (תמונה 6).

[[קובץ:איטומי_חריצים6.png|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 6. התהליך העששתי המתרחש באזורי שבר של איטומים מבוססי Razin]]

בנוסף, אבחון תהליך עששתי בחריצים עמוקים ליד איטום או באזור בו האיטום חסר, אינו חד משמעי. גם הפעילות העששתית של אוכלוסיית הנבדקים לא צוינה בחלק גדול של המחקרים, כך שהיו מקרים בהם הונחו איטומי חריצים באוכלוסיות עם פעילות עששתית נמוכה ועם סיכון נמוך לפתח נגעים עששתיים בחריצים. יעילות חומרי האיטום מבוססי [[Razin]] במניעת נגעים עששתיים בחריצים נעה כין 87% בתקופה של 12 חודשים ועד 60% לאחר 54-48 חודשים. לאחר 9 שנים 27% מהמשטחים עליהם הונח איטום הראו נגע עששתי לעומת 77% מהמשטחים ללא איטום{{הערה|שם=הערה5|Bravo M, Montero J, Bravo JJ et al. 2005. Sealant and fluoride varnish in caries: a randomized trial. Dent Res. 84:1138-1143.}},

==איטומי חריצים וחרירים מבוססי יונומר הזכוכית==

כמות המחקרים שבדקו את האיטומים המבוססים יונומר הזכוכית מעטה יחסית. רק שמונה מחקרים השוו את איטומי חריצים המבוססים ינומר הזכוכית לעומת איטומי חריצים המבוססים Razin. מתוכם, כשלושה איטומי חריצים מבוססי [[Razin]] היו יעילים יותר, בשניים איטומי חריצים מבוססי יונומר הזכוכית היו יעילים יותר ובשלושה נוספים לא נמצא הבדל. לאחר 5 שנים נמצא שאיטום מבוסס יונומר הזכוכית עדיף{{הערה|שם=הערה4|Beiruti N, Frencken JE, van't Hof MA etal. 2006. Caries-preventive effect of a one time application of compositr resin and glass ionomer sealants after 5 years. Caries Res. 40:52-59.}}, ולאחר 7 שנים לא נמצא הבדל סטטיסטי בין שני סוגי האיטומים{{הערה|שם=הערה8|ForssH, Halme E. 1998. Retentionof a glass-ionomer cement and a resin-based fissure sealant and effect on carious outcome after 7 years. Comm Dent Oral Epidem. 26:21-25.}}.

==העתיד==

מחקרים חדשים הוכיחו שאיטום חריצים המבוסס על יונומר הזכוכית המשחרר יוני פלואוריד לתוך החריץ משפיע על סביבת החריץ וגורם למילויו על יד חומר מסויד דמוי זגוגית{{הערה|שם=הערה15|Van Duinen RN, Davidson CL, DeGee AJ, Feilzer AJ 2004. In situ transformation of glass-ionomer into an enamel like material. Am J Dent. 17:223-227.}}  (תמונה 7).
 
[[קובץ:איטומי_חריצים7.png|ממוזער|מרכז|400px|תמונה 7. חריץ של טוחנת לאחר איטום חריצים מבוסס יונומר הזכוכית למשך שנתיים. יש לשים לב לחומר הקשה הממלא את החריץ ומבטל את הצורך באיטום חריצים]]

מלוי החריץ עם חומר דמוי זגוגית ימנע חדירה של חיידקים וחומרי מזון לתוך חריץ ויקטין את הצורך להגן על החריץ בעתיד מפני התקפה עששתית. בנוסף נמצא שמבחינת יעילות, שני סוגי איטומי החריצים מונעים נגעים עששתיים חדשים במידה דומה. מדוע, אם כך, להשתמש בחומרי האיטום מבוססי יונומר הזכוכית?

#נוחות בעבודה - הנחת איטומים המבוססים על יונומר הזכוכית דורשת פחות צעדים והיא מהירה יותר. שלבי הנחת איטומים מבוססי יונומר הזכוכית כוללים: 
##ניקוי פני החריץ עם תמיסת סודיום היפו-כלוריד (Naocl) או כלורהקסידן למשך 10 שניות בעזרת מברשת, 
##שטיפה, 
##ייבוש לא מלא (יש להשאיר לחות על פני השן), 
##הנחת האיטום ודחיסתו בעזרת האצבע לתוך החריץ, 
##חימום החומר בעזרת מנורת אור למשך 60 שניות.
#שחרור הפלואוריד מתוך חומר האיטום משפיע הן על החריץ עליו החומר הונח והן על כל סביבת השן הקרובה למשך זמן ארוך.
#התקופה הקריטית להיווצרות נגע עששתי בחריצים עמוקים היא מייד לאחר בקיעת הטוחנות, כאשר הזגוגית לא סיימה את ההתבגרות הסופית ולעיתים חלק מהכותרת עדין מכוסה ברקמת חניכיים. בתקופה זו אין אפשרות להשתמש באיטומי חריצים מבוססי Razin, מאחר ואין אפשרות לקבל יובש מוחלט, הנדרש לצורך אחיזה של איטומים אלה. מחקר חדש בדק אחיזה ויעילות של איטומי חריצים מבוססי Razin לעומת איטומים מבוססי יונומר הזכוכית לאחר 24 חודשים בטוחנות שלא סיימו בקיעה. נמצא שהאחיזה של שני סוגי האיטומים הייתה זהה, אך בשיניים עליהם הונחו איטומי חריצים מבוססי יונומר הזכוכית לא התפתחו נגעים עששתיים גם במקרים בהם נפלו האיטומים. לעומת זאת בקבוצה השנייה אובחנה דמינרליזציה של הזגוגית במקרים בהם האיטומים מבוססי הRazin נפלו{{הערה|שם=הערה2|Antonson SA, Antonson DE, Brener Set al. 2012. Twenty-four month clinical evalu¬ation of fissure sealants on partially erupted permanent first molars: glass-ionomer versus resin-based sealant. J Am Dent Assoc. 143:115-122.}}.

==סיכום==

שימוש באיטומי חריצים יעיל במניעת נגעים עששתיים בחריצים וחרירים בטוחנת ובמלתעות. הנחת איטומים מבוססת על הערכה פרטנית של הסיכון הקיים ל[[עששת]] ועל אבחנה קלינית של חריצים וחרירים עמוקים המועדים לפתח נגע עששתי. המדיניות שחייבים להניח איטום חריצים על כל טוחנת ומלתעה חדשה שבקעה, פגה מהעולם. יש להתייחס לאיטומי חריצים כשחזור לכל דבר ויש לבצע מעקבים תקופתיים. במקרים של שבר איטומים או צביעה בשוליים של איטומים מבוססי [[Razin]] יש להחליף את האיטום. אין לצאת מתוך הנחה שאיטום חריצים אמור להישאר על פני השן עד סוף חיי השן.

לאור הפיתוח החדש של איטומי חריצים מבוססי יונומר הזכוכית יש לשקול להשתמש בהם:
#בכל טוחנת או מלתעה שמצריכה איטום חריצים כאשר השן לא בקעה לחלוטין.
#כאשר הערכת הסיכון לעששת היא גבוהה ושחרור הפלואוריד מתוך חומר האיטום ישפיע על החריץ וימלא אותו בחומר דמוי זגוגית, וישפיע הן על סביבת השן להורדת פעלוה עששתית.

תוצאות מחקרים הראו שהיעילות של שני סוגי האיטום זהה, אלם קלות ונוחות העבודה עם איטום המבוסם יונומר זכוכית, הפרשת הפלואוריד והיכולת להשפיע על חוזק החומר האישום על ידי הכנסת אנרגיה (חימום){{הערה|שם=הערה10|KleverlaanCJ, van Duinen R, Feilzer AJ. 2004. Mechanical properties of glass ionomer cements affected by curing method. Dent mater. 20:45-50.}}, הופכים אותו לחומר יעיל במניעת הופעת נגעים עששתיים כחריצים וחרירים של טוחנות ומלתעות.

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">

{{הערות שוליים}}

</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==

{{ייחוס|ד"ר אורי זילברמן, מנהל מרפאת שיניים לילדים, המרכז הרפואי ע"ש ברזילי, אשקלון}}


<center>'''פורסם בכתב העת Dental כתב עת רופאי השיניים בישראל, מאי 2013, גיליון מס' 25'''</center>


[[קטגוריה: רפואת הפה והשיניים]]
[[קטגוריה: Themedical]]