הצגת המקור של הדף "אימון גופני - איתור אנשים בסיכון והפניה להערכה רפואית - Exercise - identifying and referring for examination at risk individuals"

{{ספר|
|שם הספר=[[מרשם אישי לאימון גופני ולבריאות]]
|תמונה=[[קובץ:כריכת מרשם.jpg|250px]]
|שם המחבר= [[משתמש:נעמה קונסטנטיני|פרופסור נעמה קונסטנטיני]], שחר נייס, הפרק נכתב בעזרתה של ד"ר דליה נבות-מינצר
|שם הפרק=איתור אנשים בסיכון והפניה להערכה רפואית
|עורך מדעי=
|מוציא לאור=
|מועד הוצאה=
|מספר עמודים=
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|פעילות גופנית לאורח חיים בריא}}
==סיכונים לאירועים לבביים במהלך מאמץ גופני==
[[קובץ:Physical_training1.jpg|200px|מרכז|]]
הסיכון ל[[אירוע לבבי]] במאמץ הוא נמוך ביותר באנשים בריאים עם מערכת לב וכלי דם תקינה, המבצעים פעילויות בעצימות בינונית. לעומת זאת, קיימת עלייה חדה בסיכון למוות פתאומי אצל אנשים עם [[מחלות לב]] קודמות (שאובחנו או שהיו סמויות), שמבצעים מאמץ בעצימות נמרצת. כלומר - רמת הסיכון לאירוע לבבי בעת מאמץ גופני תלויה בקיומן של מחלות לב.

===מוות פתאומי בעת מאמץ גופני בקרב צעירים===
שיעור מחלות לב וכלי דם בקרב צעירים מתחת לגיל 30 הוא קטן, ולכן הסיכון למוות פתאומי בעת מאמץ גופני בקרב אוכלוסייה זו נמוך מאוד (1 לכל 133,000 ספורטאים; 1 לכל 769,000 ספורטאיות){{הערה|שם=הערה1|2010 ,ACSM'S GETP}}. הסיבות השכיחות למוות פתאומי בצעירים הן שינויים מבניים-לבביים מולדים ותורשתיים (הגדלה פתולוגית של שריר הלב ([[קרדיומיופטיה היפרטרופית - Hypertrophic cardiomyopathy|HCM]]{{כ}}, Hypertrophic Cardiomyopathy), אי תקינות (אנומליה, Anomaly) במוצא העורקים הכליליים ([[Congenital coronary anomalies]])) וכמו כן [[הפרעות הולכה]] ודלקת בשריר הלב ([[Myocarditis]]), שעלולה לגרום ל[[הפרעות קצב]].

===מוות פתאומי בעת מאמץ גופני בקרב מבוגרים===
שכיחותן של מחלות לב וכלי דם (קרדיווסקולריות) בכלל ומחלת לב כלילית בפרט עולה עם העלייה בגיל. עם זאת, לאדם מאומן סיכון מופחת ב-25 עד 50 אחוזים לפתח מחלה קרדיווסקולרית מאשר לאדם לא מאומן. העלייה בתחלואה הלבבית מעצימה את הסיכון ל[[התקף לב]] בעת מאמץ גופני עצים ולמוות פתאומי בקרב אוכלוסיית המבוגרים (1 ל-15,000 עד 18,000 אנשים בכל שנה){{הערה|שם=הערה2|ACSM'S 2010 ,GETP}}. הגברת פעולת המערכת הסימפתטית (sympathetic) והפחתת הפעילות הפארא-סימפתטית (parasympathetic) בעת מאמץ גופני גורמות לעלייה זמנית בסיכון לשינויי קצב לבביים ולקרע של רובד [[טרשת עורקים ומחלות כלי דם|טרשתי]] (atherosclerosis). מוות פתאומי בעת מאמץ עצים שכיח יותר בקרב אנשים לא מאומנים, או המתאמנים באופן לא סדיר, בהשוואה לאלה המתאמנים בקביעות. אימון גופני שמבוצע באופן עקבי מעלה את הטונוס הפארא-סימפתטי (וגאלי, vagal) הבסיסי, שתוצאתו עלייה ביציבות החשמלית של הלב והגנה מפני הפרעות קצב. השפעותיו החיוביות של האימון על [[פרופיל שומנים|פרופיל השומנים]] בדם והפחתה בתגובת [[לחץ דם|לחץ הדם]] (התגובה ההמודינמית) במאמץ נתון, מפחיתות את הסיכון לקריעת רובד טרשתי ולחסימת כלי דם כליליים{{הערה|שם=הערה3|2000 ,.Christine et al}}.

==הערכת כשירות בריאותית והפניה להערכה רפואית==
פעילות גופנית סדירה ואימון גופני עקבי מומלצים לכל אדם ובכל גיל, והיתרונות הבריאותיים המושגים באמצעותם עולים על הסיכון הכרוך בהם. אחת המטרות החשובות של משרד הבריאות, שבאה לביטוי בחוזר המנהל הכללי מספר 20/5 שפורסם ב-8.5.2005, היא הגדלת שיעור האוכלוסייה המבצעת פעילות גופנית שגרתית. על פי החוזר, הצוות הרפואי מהווה מקור סמכות, ידע והכוונה לאוכלוסיית המטופלים, ועל כן יש חשיבות רבה לעידוד המטופלים לפעילות גופנית על ידי הרופא והצוות הרפואי. התאמתה של פעילות למטופל חייבת להיות חלק בלתי נפרד ממרשם רופא, לשיפור ולקידום בריאות המטופל. לחוזר צורפו הנחיות מפורטות שיאפשרו לציבור המטפלים ליישם את הוראתו.
במקביל להשקעת מאמצים בהשגת מטרה זו יש לאתר אנשים, שעקב פציעות קודמות, מחלות או גורמים אחרים נמצאים בסיכון מוגבר לפציעה, לתחלואה ולאירועים לבביים עקב המאמץ, ולהפנותם להערכה רפואית לפני שהם מתחילים להתאמן. במקרים מסוימים בהערכה רפואית, איתור גורמי הסיכון והצורך אינו צריך להוות מכשול משמעותי בדרך לביצוע פעילות גופנית.

בחוק הספורט (1997), המכוון לספורטאים הפעילים במסגרת איגודים ואגודות ספורט, ובחוק מכוני הכושר (1994), המכוון לכלל המעוניינים להתאמן בחדר כושר, מוגדר האישור הרפואי שיש להציגו כדי להתאמן או להתחרות במסגרת הכפופה לחוק. מי שמעוניין להתחיל בתוכנית אימונים בכל מסגרת אחרת, כולל באופן עצמאי, מומלץ שימלא את השאלון של איגוד הלב האמריקני (AHA{{כ}}, American Heart Association) והקולג' האמריקני לרפואת ספורט (ACSM{{כ}}, American College of Sports Medicine) המוצג בהמשך והמעיד על מצבו הבריאותי{{הערה|שם=הערה4|2010 ,Bernhardt & William}}. מומלץ גם שאיש מקצוע בתחום הבריאות והכושר יעבור על השאלון או יהיה נוכח בעת מילוי הפרטים בו. יש לאמץ קו קשוח בעת הערכת גורמי הסיכון למחלות לב, בפרט כאשר אין מידע לגבי גורם הסיכון. אם קיומו או היעדרו של גורם סיכון מסוים איננו ברור (אין מידע/בדיקה), יש להתייחס אליו כאילו הוא קיים. כפי שניתן לראות בהמשך, הצורך בהערכה רפואית לפני בניית תוכנית אימון ויישומה תלוי בהצהרות שהאדם יסמן בשאלון.

==שאלון איגוד הלב האמריקני (AHA) והקולג' האמריקני לרפואת ספורט (ACSM) להערכת כשירות בריאותית טרם התחלת תוכנית אימון==
עליך לסמן V ליד ההצהרות הנכונות.

===חלק א' - היסטוריה בריאותית האם עברת===
*התקף לב
*[[ניתוח לב]]
*[[צנתור לב - coronary catheterization|צנתור לב]]
*צנתור לב עם בלון ([[PTCA]]{{כ}}, Percutaneous Transluminal Coronary Angioplasty)
*[[השתלת לב]]

האם היו/יש לך:
*[[קוצב לב]]
*הפרעות קצב לבביות
*[[מחלות מסתמיות|מחלות הקשורות למסתמי הלב]]
*[[אי-ספיקת לב]]
*[[מום לבבי מולד]]
*תרופות לבעיות לב

===חלק ב' - תסמינים===
*חווית [[כאבים בחזה - גישה - Approach to chest pain|כאב בחזה]] בזמן מאמץ
*חווית [[קוצר נשימה]] ללא סיבה מיוחדת
*חווית [[סחרחורת]], [[התעלפות]], [[איבוד הכרה]] רגעי

===חלק ג' - נושאי בריאות נוספים===
*אתה חולה ב[[סוכרת]]
*אתה חולה ב[[אסתמה]] או ב[[מחלת ריאה]] אחרת
*אתה חולה ב[[סרטן]] או שהחלמת ממחלת הסרטן
*אתה חש צריבה או התכווצות בשרירי הרגליים התחתונים בעת הליכה למרחקים קצרים
*אתה סובל מבעיות במערכת השלד או במערכת השרירים שמגבילות אותך בפעילות גופנית
*אינך מרגיש בטוח מבחינה בריאותית בעת ביצוע מאמץ
*אתה משתמש בתרופות מרשם
*את ב[[היריון]]

===חלק ד' - גורמי סיכון למחלות לב===
*אתה גבק מעל גיל 45
*את אישה מעל גיל 55, עברת [[כריתת רחם]], או שאת ב[[גיל המעבר - Menopause|גיל המעבר]]
*אתה [[עישון|מעשן]] או שהפסקת לעשן במהלך ששת החודשים האחרונים
*לחץ הדם שלך גבוה מ-140/90 מילימטר/כספית
*אינך יודע את ערכי לחץ הדם שלך
*אתה נוטל תרופות לטיפול בלחץ דם
*רמת ה[[כולסטרול - Cholesterol|כולסטרול]] הכללי בדמך מעל 200 מיליגרם/100 מיליליטר דם
*אינך יודע את רמת הכולסטרול בדמך
*אתה לוקה ב[[טרום-סוכרת]], שמשמעותה ערכי [[t:גלוקוז - Glucose|גלוקוז]] בצום - בין 100 מיליגרם/100 מיליליטר דם ל-126 מיליגרם/100 מיליליטר דם, או ערכי גלוקוז שעתיים לאחר העמסה - בין 140 מיליגרם/100 מיליליטר דם ל-200 מיליגרם/100 מיליליטר דם
*אינך יודע את רמת הגלוקוז בדמך בצום או לאחר העמסה (יש להתייחס לגורם הסיכון כאילו הוא קיים כאשר האדם בגיל 45 ומעלה עם [[BMI]]{{כ}} (Body Mass Index) מעל 25. לגבי צעירים יותר - כאשר BMI מעל 25 ויש גורמי סיכון נוספים לטרום-סוכרת)
*יש לך קרוב משפחה (קרבת דם) שחווה התקף לב או ניתוח לב לפני גיל 55 (אב או אח) או לפני גיל 65 (אם, אחות)
*אינך פעיל גופנית (במהלך שלושת החודשים האחרונים לא ביצעת פעילות שנמשכת יותר מ-30 דקות בתדירות של 3 פעמים בשבוע לפחות)
*משקלך חורג ב-10 קילוגרמים מעל המשקל המתאים למינך, לגילך ולגובהך, או שמדד ה-BMI שלך גבוה מ-27

{{ש}}הנני מצהיר בזאת שמסרתי ידיעות מלאות ונכונות על מצבי הרפואי בעבר ובהווה. הנני מתחייב להודיע לאנשי המקצוע בתחום הכושר והבריאות על כל שינוי שיחול במצבי הבריאותי.

תאריך:	{{ש}}
שם:	{{ש}}
חתימה:

אם סומנה אחת או יותר מההצהרות בחלקים א' עד ג', או שסומנו שתיים או יותר מההצהרות בחלק ד', יש להתייעץ ברופא ולקבל את אישורו לפני התחלת תוכנית של פעילות גופנית (ראו פרק ג). אם לא סומנה אף אחת מההצהרות בחלקים א'-ג' ולא סומנה יותר מהצהרה אחת בחלק ד', אין הכרח בהערכה רפואית לפני התחלת התכנית. זו צריכה להתאים לרמת כושרו הגופני של המתאמן ולגילו ולהתבצע על פי עקרונות האימון.

==ביבליוגרפיה==
<blockquote>
{{הערות שוליים|יישור=שמאל}}
</blockquote>

{{ייחוס|ד"ר נעמה קונסטנטיני, שחר נייס, הפרק נכתב בעזרתה של ד"ר דליה נבות-מינצר}}

[[קטגוריה:פעילות גופנית ובריאות]]
[[קטגוריה:קרדיולוגיה]]