הבדלים בין גרסאות בדף "אימון גופני - מבדקי מאמץ - Physical training - exercise testing"

גרסה מ־20:03, 13 בפברואר 2013

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – פעילות גופנית לאורח חיים בריא

מבדק מאמץ קליני - Clinical Exercise Testing

במבדק מאמץ קליני נבדקות תגובת הלב (אק"ג), התגובה ההמודינמית (ל"ד) ותחושת הנבדק למאמץ מדורג.

הפניה למבדק מאמץ קליני

ההחלטה אם לשלוח למבדק מאמץ קליני נתונה לשיקולו המקצועי של הרופא ואמורה להסתמך על אחת משתי הגישות שלהלן:

האיגוד הקרדיולוגי בישראל ממליץ לבצע מבדק מאמץ קליני למתאמנים פוטנציאליים שעונים לקריטריונים הבאים:
- נשים שגילן נמוך מ-55 שנים וגברים שגילם נמוך מ-45 שנים, שלהם שלושה גורמי סיכון לפחות מהרשימה שבהמשך ("גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם"), או הסובלים מסוכרת מסוג 1 במשך 15 שנים לפחות, או מסוכרת מסוג 2 בפרק זמן של 10 שנים לפחות והמעוניינים לעסוק בפעילות בעצימות גבוהה.
- נשים בנות 55 ועד 64 שנה וגברים בני 45 ועד 64 שנה, שלהם שני גורמי סיכון לפחות (נוסף לגיל) מהרשימה שבהמשך ("גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם"), או הסובלים מסוכרת (כמפורט לעיל) והמעוניינים לעסוק בפעילות בעצימות גבוהה.
- גברים ונשים בני 65 או יותר, שלהם שני גורמי סיכון לפחות (נוסף לגיל) מהרשימה שבהמשך ("גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם"), או הסובלים מסוכרת (כמפורט לעיל) והמעוניינים לעסוק בפעילות גופנית בעצימות בינונית או גבוהה.
הקולג' האמריקני לרפואת ספורט (ACSM), בהנחיותיו המעודכנות (ACSM's GETP, 2010), ממליץ לסווג את האנשים על-פי רמת הסיכון שלהם להיארעות מחלות לב וכלי דם ולקבל החלטה על ביצוע מבדק מאמץ קליני בהתאם:
- סיכון נמוך - מי שאינו סובל מתסמינים או מסימנים כדלהלן: לחץ/אי-נוחות בקדמת החזה, עייפות או קוצר נשימה חריג, דפיקות לב מהירות או לא סדירות, תחושת סחרור בעת ביצוע מאמץ גופני או לאחריו וכן בצקות ברגליים, צליעה לסירוגין או קיומה של אוושה לבבית - ויש לו עד גורם סיכון אחד מהרשימה שבהמשך ("גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם"). אנשים עם סיכון נמוך יכולים להתחיל בפ"ג ללא צורך במבדק מאמץ קליני.
- סיכון בינוני - מי שאינו סובל מתסמינים (כמפורט לעיל), ויש לו שני גורמי סיכון או יותר מהרשימה שבהמשך ("גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם"). אנשים עם סיכון בינוני יכולים להתחיל בפעילות בעצימות קלה עד בינונית ללא צורך במבדק מאמץ קליני. מומלץ לבצע מבדק מאמץ לפני תחילת פ"ג בעצימות גבוהה.
- סיכון גבוה - מי שסובל מתסמין אחד או יותר (כמפורט לעיל), מאובחן עם מחלת לב/כלי דם, מחלת ריאות או מחלה מטבולית. לאנשים אלה מומלץ לבצע מבדק מאמץ קליני לפני תחילת פ"ג בעצימות בינונית או גבוהה.

חשוב לזכור כי במרבית המקרים, לרופא אין דרך להעריך את עצימות הפ"ג שתבוצע או לשלוט בה. כמו כן, יש להביא בחשבון שעצימות האימון אמורה להתגבר במהלך האימונים, ולכן אנו מציעים להתייחס לכל נבדק כאילו הוא עומד לעסוק בפעילות בעצימות גבוהה, אלא אם ידוע בוודאות אחרת.

לעתים יידרשו בדיקות משלימות דוגמת אקו לב, מיפוי לב, הולטר, תפקודי נשימה ובדיקות דם לרמות שומני הדם, גלוקוז בצום וקריאטינין (Creatinine). לעתים יהיה צורך גם בהפניה לייעוץ נוסף ברופא ספורט, קרדיולוג, אורתופד או כל מומחה אחר. זאת בהתאם לשיקול הקליני של הרופא, תוך התחשבות בהמלצות לכלל האוכלוסייה, בגיל המטופל ובמינו, ממצאי השאלון, הבדיקה הגופנית והעצימות הצפויה של המאמצים הגופניים.

גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם

ביבליוגרפיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר נעמה קונסטנטיני, שחר נייסוהפרק נכתב בעזרתה של ד"ר דליה נבות-מינצר

@@ שורה 15: / שורה 15: @@
 [[קובץ:HARTSYMB.gif|ימין|150px]]
 במבדק מאמץ קליני נבדקות תגובת הלב (אק"ג), התגובה ההמודינמית (ל"ד) ותחושת הנבדק למאמץ מדורג.
+===הפניה למבדק מאמץ קליני===
+ההחלטה אם לשלוח למבדק מאמץ קליני נתונה לשיקולו המקצועי של הרופא ואמורה להסתמך על אחת משתי הגישות שלהלן:
+# האיגוד הקרדיולוגי בישראל ממליץ לבצע מבדק מאמץ קליני למתאמנים פוטנציאליים שעונים לקריטריונים הבאים:
+#*נשים שגילן נמוך מ-55 שנים וגברים שגילם נמוך מ-45 שנים, שלהם שלושה גורמי סיכון לפחות מהרשימה שבהמשך ("גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם"), או הסובלים מסוכרת מסוג 1 במשך 15 שנים לפחות, או מסוכרת מסוג 2 בפרק זמן של 10 שנים לפחות והמעוניינים לעסוק בפעילות בעצימות גבוהה.
+#*נשים בנות 55 ועד 64 שנה וגברים בני 45 ועד 64 שנה, שלהם שני גורמי סיכון לפחות (נוסף לגיל) מהרשימה שבהמשך ("גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם"), או הסובלים מסוכרת (כמפורט לעיל)  והמעוניינים לעסוק בפעילות בעצימות גבוהה.
+#*גברים ונשים בני 65 או יותר, שלהם שני גורמי סיכון לפחות (נוסף לגיל) מהרשימה שבהמשך ("גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם"), או הסובלים מסוכרת (כמפורט לעיל) והמעוניינים לעסוק בפעילות גופנית בעצימות בינונית או גבוהה.
+#הקולג' האמריקני לרפואת ספורט (ACSM), בהנחיותיו המעודכנות (ACSM's GETP, 2010), ממליץ לסווג את האנשים על-פי רמת הסיכון שלהם להיארעות מחלות לב וכלי דם ולקבל החלטה על ביצוע מבדק מאמץ קליני בהתאם:
+#*'''סיכון נמוך''' - מי שאינו סובל מתסמינים או מסימנים כדלהלן: לחץ/אי-נוחות בקדמת החזה, עייפות או קוצר נשימה חריג, דפיקות לב מהירות או לא סדירות, תחושת סחרור בעת ביצוע מאמץ גופני או לאחריו וכן בצקות ברגליים, צליעה לסירוגין או קיומה של אוושה לבבית - ויש לו עד גורם סיכון אחד מהרשימה שבהמשך ("גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם"). אנשים עם סיכון נמוך יכולים להתחיל בפ"ג ללא צורך במבדק מאמץ קליני.
+#*'''סיכון בינוני''' - מי שאינו סובל מתסמינים (כמפורט לעיל), ויש לו שני גורמי סיכון או יותר מהרשימה שבהמשך ("גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם"). אנשים עם סיכון בינוני יכולים להתחיל בפעילות בעצימות קלה עד בינונית ללא צורך במבדק מאמץ קליני. מומלץ לבצע מבדק מאמץ לפני תחילת פ"ג בעצימות גבוהה.
+#*'''סיכון גבוה''' - מי שסובל מתסמין אחד או יותר (כמפורט לעיל), מאובחן עם מחלת לב/כלי דם, מחלת ריאות או מחלה מטבולית. לאנשים אלה מומלץ לבצע מבדק מאמץ קליני לפני תחילת פ"ג בעצימות בינונית או גבוהה.
+חשוב לזכור כי במרבית המקרים, לרופא אין דרך להעריך את עצימות הפ"ג שתבוצע או לשלוט בה. כמו כן, יש להביא בחשבון שעצימות האימון אמורה להתגבר במהלך האימונים, ולכן אנו מציעים להתייחס לכל נבדק כאילו הוא עומד לעסוק בפעילות בעצימות גבוהה, אלא אם ידוע בוודאות אחרת.
+לעתים יידרשו בדיקות משלימות דוגמת אקו לב, מיפוי לב, הולטר, תפקודי נשימה ובדיקות דם לרמות שומני הדם, גלוקוז בצום וקריאטינין (Creatinine). לעתים יהיה צורך גם בהפניה לייעוץ נוסף ברופא ספורט, קרדיולוג, אורתופד או כל מומחה אחר. זאת בהתאם לשיקול הקליני של הרופא, תוך התחשבות בהמלצות לכלל האוכלוסייה, בגיל המטופל ובמינו, ממצאי השאלון, הבדיקה הגופנית והעצימות הצפויה של המאמצים הגופניים.
+===גורמי סיכון למחלות לב וכלי דם===

מרשם אישי לאימון גופני ולבריאות

שם המחבר	ד"ר נעמה קונסטנטיני, שחר נייס, הפרק נכתב בעזרתה של ד"ר דליה נבות-מינצר
שם הפרק	אימון גופני - מבדקי מאמץ