כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "איתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר הלידה - דף מידע"
מתוך ויקירפואה
מ (הוספת קטגוריה:משפחה באמצעות HotCat) |
|||
| שורה 10: | שורה 10: | ||
==רקע== | ==רקע== | ||
| − | הסיכון לפתח דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה (דל"ל) | + | הסיכון לפתח [[דיכאון בהיריון ולאחר לידה|דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה]] (דל"ל) - Perinatal Depression, על פי הספרות עומד על כ-15 אחוזים מהנשים בהיריון; וכ-1 אחוז מהן עלולות לפתח [[פסיכוזה]] ואף [[אובדנות]], שהיא מהגורמים המובילים לתמותת אימהות. מידי שנה נולדים כ-26,000 תינוקות בישראל לאימהות עם דיכאון במהלך ההיריון או דיכאון לאחר הלידה. לילדים אלה יש סיכון גבוה יותר לפתח בעיות רגשיות, [[הפרעות בגדילה]], הפרעות התפתחות והפרעות התנהגות. בנוסף, ייתכן כי גם בני המשפחה האחרים סובלים מתופעות של מתח, [[חרדה]] ו[[דיכאון]] בתקופות אלה, אומנם בשיעורים נמוכים יותר ובהסתמנות שונה מאשר אצל בת הזוג; מכאן, יש חשיבות להתערבות וטיפול במשפחה כולה. |
| − | כמו כן, | + | כמו כן, לאור שכיחות תופעה זו, ללא אבחון ומתן טיפול הולם, תיתכן פגיעה בתפקוד בני הזוג בעבודה, ופגיעה כלכלית הן ברמת המשפחה והן ברמת החברה והמדינה. |
| − | במפגש של מטפל | + | במפגש של מטפל מכלל המקצועות – ברפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות, עם נשים הרות ו/או לאחר הלידה עולות לעיתים תלונות רפואיות לא ספציפיות וללא קורלציה קלינית, אשר עלולות להיות ביטוי לדיכאון. נשים אלה זקוקות לאבחון מקצועי אצל מטפל משירותי בריאות הנפש, אולם מספר הנשים המגיעות לכך נמוך ביותר. ממחקר ישראלי עולה, כי אימהות אלו פונות יותר לרופאים בשל בעיות בריאות כלליות שלהן ושל התינוק, ורבות מהן כלל לא פונות לשירותים הפסיכיאטריים על מנת לעבור אבחון ולקבל טיפול הולם. החסמים המוצעים כוללים: חשש מתיוג האם כבעלת מסוגלות הורית נמוכה, נגישות וזמינות, שיקולים כלכליים, חפיפה מטעה בין תסמיני דיכאון לבין תסמיני [[היריון]] ו[[לידה]] (לדוגמה, [[הפרעות שינה]], שינויים בתאבון וירידה באנרגיה) ומיתוס של היריון ולידה כתקופת אושר ופריחה לאישה ומשפחתה. |
| − | קיימים כיום טיפולים יעילים לדיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה, והם כוללים פסיכותרפיה, טיפול פסיכולוגי תמיכתי - פרטני ו/או קבוצתי, ביקורי בית ושיחות תמיכה, וטיפול תרופתי בהתאם לצורך. | + | קיימים כיום טיפולים יעילים לדיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה, והם כוללים [[פסיכותרפיה בדיכאון – טיפול מקוצר|פסיכותרפיה]], טיפול פסיכולוגי תמיכתי - פרטני ו/או קבוצתי, ביקורי בית ושיחות תמיכה, וטיפול תרופתי בהתאם לצורך. |
| − | מכאן | + | מכאן שמדובר בבעיית בריאות נפוצה באוכלוסייה, בעיקר בנשים במהלך היריון ולאחר הלידה, וישנן השלכות חמורות על בריאות האישה, ילדיה, חוסן המשפחה והחברה כולה; עבור בעיה זו יש טיפול הולם בעל פוטנציאל טוב לשיפור והחלמה. אולם, המודעות לאיתור נשים אלה והפנייתן לקבלת טיפול הולם היא נמוכה בקרב המטפלים - ברפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות, ובכלל שירותי הבריאות - לאו דווקא במרכזי בריאות האישה. |
| − | דף מידע זה מתמקד | + | |
| + | דף מידע זה מתמקד בנשים, אשר צורכות שירותי בריאות במהלך ההיריון, הלידה ולאחר הלידה. | ||
==מטרה== | ==מטרה== | ||
| − | *העלאת המודעות בקרב מטפלים | + | *העלאת המודעות בקרב מטפלים מכלל מקצועות הבריאות ובכל נקודות השירות אליהן פונה האישה למעקב ו/או לטיפול בה ובמשפחתה - בנוסף לצוות במרכזי בריאות האישה |
| − | *מתן כלים יישומיים לאיתור ראשוני למטפלים אלה | + | *העלאת המודעות לצורך באיתור ראשוני של הסיכון לדיכאון והפנייה למסגרות המתאימות להמשך איבחון וטיפול |
| − | *הנגשת המידע של אמצעי קשר מתאימים להמשך התייעצות עם גורמי מקצוע וקבלת סיוע והנחיות לפעולה | + | *מתן כלים יישומיים לאיתור ראשוני למטפלים אלה |
| + | *הנגשת המידע של אמצעי קשר מתאימים להמשך התייעצות עם גורמי מקצוע וקבלת סיוע והנחיות לפעולה למטפלים בסביבת עבודתם | ||
==סיווג תסמיני דיכאון== | ==סיווג תסמיני דיכאון== | ||
*סיווג קליני של דיכאון, לפי חומרת הביטוי: | *סיווג קליני של דיכאון, לפי חומרת הביטוי: | ||
| − | :*'''דכדוך או עצבות''' (Postpartum Blues ): מופיע במהלך השבוע הראשון לאחר | + | :*'''[[דכדוך לאחר הלידה|דכדוך]] או עצבות''' (Postpartum Blues): מופיע במהלך השבוע הראשון לאחר הלידה ומאופיין במצב רוח ירוד, בכי והפרעות שינה. חולף בדרך כלל באופן ספונטני, תוך כשבועיים, ללא התערבות או עם התערבות מינימלית. ממחקרים עולה, כי 80-26 אחוזים מכלל הנשים שילדו חוו תסמינים אלה במהלך השבוע שלאחר הלידה: דכדוך לאחר לידה (Baby Blues) מופיע בכ-80-50 אחוזים מהנשים, אינו מוגדר כהפרעה פסיכיאטרית, ואמור לחלוף באופן עצמוני עם תמיכה, מענה רגשי ושינה. עם זאת, נמצא שעד כ-25 אחוזים מהנשים שסובלות מכך יפתחו בהמשך דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה |
| − | :*'''דיכאון לאחר לידה''' - דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה (Postpartum Depression- PPD): מופיע | + | :*'''דיכאון לאחר לידה''' - דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה (Postpartum Depression - PPD): מופיע בדרך כלל כחודש לאחר הלידה ויכול להמשך לעיתים עד שנה. התסמינים יכולים לכלול אחד או יותר מן הבאים: ירידה ביכולת לחוות הנאה, תסמיני חרדה והתקפי [[פאניקה]], בכי לא מוסבר, מצב רוח ירוד, הפרעות שינה, ירידה בתפקוד, ירידה בתאבון ו[[ירידה במשקל|ירידה מהירה במשקל]], קשיי ריכוז, קשיי התקשרות לתינוק וקושי לטפל בו, חוסר עניין ביחסי מין, תחושת אין מוצא והעדר תקווה, ולעיתים אף מחשבות אובדניות ואובדנות, עד לתמותה |
| − | :*'''פסיכוזה לאחר לידה''' ( Psychosis | + | :*'''פסיכוזה לאחר לידה''' (Postpartum Psychosis): יכולה להופיע מיד לאחר הלידה או במהלך השבוע עד שבועיים לאחר הלידה, ומאופיינת בהתנהגות לא מאורגנת, דלוזיות והלוצינציות. זו יכולה להיות ההסתמנות הראשונית של [[הפרעה ביפולרית]], אשר עלולה להוביל לפגיעה עצמית או פגיעה בתינוק ויש צורך בהתערבות מיידית |
*הסתמנות ייחודית לאחר הלידה של הפרעות פסיכיאטריות: | *הסתמנות ייחודית לאחר הלידה של הפרעות פסיכיאטריות: | ||
| − | :*'''הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, OCD''' | + | :*'''[[הפרעה אובססיבית קומפולסיבית]], OCD'''{{כ}} '''(Obsessive Compulsive Disorder)''' |
| − | ::קיימת | + | ::קיימת עלייה בשכיחות בסוף ההיריון ואחרי הלידה, וישנם מאפיינים ייחודיים בתקופה זו, לדוגמה: מחשבות תוקפניות או בעלות אופי מיני כלפי התינוק ומחשבות על לכלוך ו[[זיהום]] בסביבת התינוק. האימהות מפתחות הימנעות מהטריגר המעורר חרדה, אולם לאחר הלידה הטריגר הוא למעשה התינוק עצמו. לכן, קיימת חשיבות לתת טיפול מקצועי מתאים למניעת פגיעה בתפקוד האם ובניית הקשר עם התינוק. קיימת חשיבות רבה לביצוע אבחנה מבדלת על ידי בעל מקצוע (למשל פסיכיאטר) בין מצב זה לבין פסיכוזה; אולם נשים אלה נרתעות במיוחד מפניה לטיפול |
| − | :*'''תסמונת פוסט טראומטית, PTSD''' | + | :*'''[[תסמונת פוסט טראומטית]], PTSD'''{{כ}} '''(Post Traumatic Stress Disorder)''' |
| − | ::עלולה להתפתח בעקבות כל לידה | + | ::עלולה להתפתח בעקבות כל לידה ולא בהכרח לאחר לידה שהסתבכה, ועלולה לגרום לפגיעה תפקודית קשה, דיכאון, חרדה ואובדנות |
==גורמי סיכון== | ==גורמי סיכון== | ||
| − | דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה יכול להופיע אצל כל יולדת גם ללא קשר לגיל, מוצא | + | דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה יכול להופיע אצל כל יולדת גם ללא קשר לגיל, מוצא ומצב סוציואקונומי; עם זאת, במטה-אנליזה נמצאו גורמי הסיכון הבאים: |
| − | + | ||
| − | == | + | * תסמיני דיכאון וחרדה בהיריון |
| + | * הפרעה נפשית בעבר כולל דיכאון לאחר לידה קודמת | ||
| + | * בעיות בזוגיות, הרגשת בדידות ותמיכה משפחתית או חברתית נמוכה | ||
| + | * בעיות רפואיות אצל האישה או התינוק | ||
| + | * היסטוריה פסיכיאטרית משפחתית | ||
| + | * מצב סוציואקונומי נמוך | ||
| + | * רמת השכלה נמוכה | ||
| + | * גיל צעיר | ||
| + | * מיעוטים אתניים | ||
| + | * חסרים תזונתיים, אירועי דחק ואירועים קשים במהלך ההיריון או לאחר הלידה, כמו מוות או מחלה של אדם קרוב | ||
| + | |||
| + | ==קליניקה== | ||
הסתמנות אפשרית כוללת, בין היתר: | הסתמנות אפשרית כוללת, בין היתר: | ||
| − | *סימפטומים של | + | *סימפטומים של דיכאון קליני |
| − | *תלונות לא ספציפיות ולא מוסברות קלינית לדוגמה, עייפות, כאבי גב, בחילות | + | *תלונות לא ספציפיות ולא מוסברות קלינית לדוגמה, [[עייפות]], [[כאבי גב]], [[בחילות]] ו[[כאבי בטן]], כאבי רגליים, קושי כללי בעבודה ובתפקוד, חשש לא מובן מהמשך עבודה במהלך ההיריון והלידה, הזנחה עצמית כולל אי היצמדות להנחיות רפואיות/מקצועיות, [[עלייה במשקל]], עלייה בשימוש ב[[אלכוהול]], [[עישון|סיגריות]] ו[[סמים|חומרים פסיכואקטיבים]] |
| − | *מחשבות אובדניות | + | *מחשבות אובדניות |
| − | *חוסר שינה חריג: קושי לישון ביום או בלילה, גם כשהתינוק ישן | + | *חוסר שינה חריג: קושי לישון ביום או בלילה, גם כשהתינוק ישן |
| − | *הרגשת כשל תפקודי כאם והחמרה בשל קושי | + | *הרגשת כשל תפקודי כאם והחמרה בשל קושי ב[[הנקה]]: לאור המודעות הגבוהה כיום לתרומה החיובית של הנקה ו[[תזונה - Nutrition|תזונה]] על בסיס חלב אם, ייתכן ונשים המתקשות בכך או שאינן יכולות להניק לדוגמה עקב נטילת תרופות, תרגשנה שאינן מתפקדות כמצופה מהן כאם לטובת התינוק |
| − | *מחשבות על פגיעה בתינוק ואי צריכת | + | *מחשבות על פגיעה בתינוק ואי צריכת שירותי בריאות מניעתיים, לדוגמה אי מתן [[חיסונים]] במועד |
| − | *'''גברים''': הנטייה היא פחות לדבר ולתאר את הרגשות אך יש הבעת מתח וחשש מהורות, חששות כלכליים, פגיעה ביחסים בין בני הזוג ועליה בסיכון לשימוש באלימות | + | *'''גברים''': הנטייה היא פחות לדבר ולתאר את הרגשות אך יש הבעת מתח וחשש מהורות, חששות כלכליים, פגיעה ביחסים בין בני הזוג ועליה בסיכון לשימוש באלימות |
| − | == | + | ==אבחנה== |
| − | *אחיות ורופאים המטפלים בנשים הרות ונשים לאחר לידה | + | *אחיות ורופאים המטפלים בנשים הרות ונשים לאחר לידה: |
| − | :בהנחיית משרד הבריאות, בהתאם ל"[[נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה]]", החל משבוע 26 להיריון ו- 4 | + | :בהנחיית משרד הבריאות, בהתאם ל"[[נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה]]", החל משבוע 26 להיריון ו-9-4 שבועות לאחר הלידה, האישה אמורה לעבור הערכה על מצבה הנפשי, באמצעות שאלון ייעודי. בישראל ובעולם, משתמשים ב-Edinburgh Postpartum Depression Scale (EPDS), שהוא שאלון למילוי-עצמי, כולל 10 היגדים וככל שהציון גבוה יותר, כך עולה הסבירות לסיכון לדיכאון. בהתאם להנחיות, כאשר האם מדווחת או מראה תסמיני דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה, והציון בשאלון נמצא מעל 13 יש להפנותה לאבחון וטיפול מקצועי בבריאות הנפש, ובציון מעל 10 לבצע הערכה חוזרת ולשקול הפניה להמשך אבחון ובירור על ידי מטפל מקצועי. האחות או הרופא נדרשים לבצע התערבות ראשונית, הכוללת הערכה תפקודית, ובהמשך ובהתאם לקליניקה לבצע גם מעקב שבועי, ביקורי בית ושיחות תמיכה. בהתאם לשיקול הדעת המקצועי, הדחיפות הקלינית והחשש לאובדנות, האם תופנה להמשך התייעצות עם מטפל ברפואה הראשונית או בשירותי בריאות הנפש, כולל מיון. במקרה של חשש לשלום הילדים במשפחה, כולל התינוק, יש לדווח לעובד/ת הסוציאלי/ת, בהתאם לחוק. "[[נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה]]" שמספרו 3/2014 |
*מטפלים מכלל שירותי הבריאות אשר האישה פונה אליהם במהלך ההיריון ו/או לאחר הלידה: | *מטפלים מכלל שירותי הבריאות אשר האישה פונה אליהם במהלך ההיריון ו/או לאחר הלידה: | ||
| − | :*הערכה בסיסית | + | :*הערכה בסיסית וראשונית של תפקוד האישה בבית ובעבודה כחלק מהביקור הרגיל, כולל הטיפול בעצמה ובילדים, לאיתור פערים תפקודיים בעשייה היומיומית - בין התקופה שלפני ההיריון, לתקופת ההיריון ולאחר הלידה. לדוגמה, ירידה בפעילות השגרתית, עליה בצריכת ימי מחלה, ביקורים במרפאה מעבר לנחוץ לבדיקות שגרה או בשל צורך רפואי קיים. רצוי לנסות להעריך כמותית את התלונה המילולית: לדוגמה, בעקבות תלונה של: "אני בוכה הרבה" אפשר לשאול: כמה פעמים ביום, האם גם בלילה, האם גם בעבודה, על סולם מ-1 ל-5 כמה זה מפריע לך וכדומה |
:*חשוב לשאול את השאלות הבאות: | :*חשוב לשאול את השאלות הבאות: | ||
::*האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעתים קרובות דיכאון, ייאוש או חוסר תקווה? | ::*האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעתים קרובות דיכאון, ייאוש או חוסר תקווה? | ||
::*האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעתים קרובות חוסר עניין, חוסר הנאה מהחיים, וחוסר רצון לעשות דברים? | ::*האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעתים קרובות חוסר עניין, חוסר הנאה מהחיים, וחוסר רצון לעשות דברים? | ||
| − | :*ניתן להשתמש בשאלון EPDS , למילוי עצמי של האישה; קידוד השאלון והערכת הסיכון | + | :*ניתן להשתמש בשאלון EPDS, למילוי עצמי של האישה; קידוד השאלון והערכת הסיכון לדיכאון, מפורט בנוהל משרד הבריאות 3/2014 "[[נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה]]" |
| − | == | + | ==טיפול== |
*אם יש רושם של אפשרות לדיכאון או שהתשובה לאחת מהשאלות בסעיף ב'2 שלעיל היא חיובית: | *אם יש רושם של אפשרות לדיכאון או שהתשובה לאחת מהשאלות בסעיף ב'2 שלעיל היא חיובית: | ||
| − | :*במקרים דחופים: | + | :*במקרים דחופים: |
| − | ::*אם דווח על מחשבות לפגיעה עצמית: | + | ::*אם דווח על מחשבות לפגיעה עצמית: |
| − | :::*יש לקיים שיחת תמיכה בסיסית מידית (כמפורט בהמשך בסעיף ב'), ככל הניתן, ולהפנות לבירור | + | :::*יש לקיים שיחת תמיכה בסיסית מידית (כמפורט בהמשך בסעיף ב'), ככל הניתן, ולהפנות לבירור מיידי על ידי גורמים מקצועיים מתחום בריאות הנפש, או למיון, לפי חומרת המצב |
| − | :::*בהסכמת האישה מומלץ ליידע בן זוג/בן משפחה וכן רופא | + | :::*בהסכמת האישה מומלץ ליידע בן זוג/בן משפחה וכן רופא ראשוני מטפל בקופה |
| − | :::*אם האישה מסרבת לפנות לטיפול או לשתף בני משפחה, יש להפנותה לרופא מטפל בליווי מכתב ולספק לה - בכתב, את דרכי הפניה לגורמים מקצועיים בקופה אשר יוכלו לסייע לה, אם תחליט בהמשך לפנות לעזרה | + | :::*אם האישה מסרבת לפנות לטיפול או לשתף בני משפחה, יש להפנותה לרופא מטפל בליווי מכתב ולספק לה - בכתב, את דרכי הפניה לגורמים מקצועיים בקופה אשר יוכלו לסייע לה, אם תחליט בהמשך לפנות לעזרה |
| − | ::*אם יש חשש לשלום הילד/ים: בהתאם לחוק, יש לדווח מידית לעובד סוציאלי ולוודא קבלת הדיווח | + | ::*אם יש חשש לשלום הילד/ים: בהתאם לחוק, יש לדווח מידית לעובד סוציאלי ולוודא קבלת הדיווח |
| − | :*אם הרושם שאין חשש מיידי לאובדנות ו/או פגיעה בילד/ים: יש להפנות לרופא המשפחה | + | :*אם הרושם שאין חשש מיידי לאובדנות ו/או פגיעה בילד/ים: יש להפנות לרופא המשפחה או לגורם מקצועי במסגרת שירותי בריאות הנפש בקופה, להמשך אבחון וטיפול, כמקובל, באמצעות הפניה כתובה להתייעצות |
| − | :*תיעוד: יש לתעד כמקובל, כחלק בלתי נפרד מהרשומה הרפואית של האישה, כולל | + | :*תיעוד: יש לתעד כמקובל, כחלק בלתי נפרד מהרשומה הרפואית של האישה, כולל הפעולות שבוצעו |
| − | *שיחת תמיכה ראשונית | + | *שיחת תמיכה ראשונית - מומלץ לקיים שיחת תמיכה ראשונית ובסיסית ביותר ובהתאם למומחיות המטפל. לעיתים, הידיעה שהתופעה שכיחה וניתן לטפל בה ולהחלים, מביאה להקלה. הצעה לעיקרי תוכן השיחה: |
| − | :*לעודד לספר על הרגשתה ותפקודה בבית ובעבודה, שינויים בחיי המשפחה בעקבות מעבר נורמטיבי מזוגיות להורות, אימהות חדשה, הצטרפות תינוק למשפחה וההשפעה על הילדים האחרים; חשיבות הקדשת זמן לעצמה - מנוחה, פגישות חברתיות, טיפוח עצמי ובילוי עם בן הזוג | + | :*לעודד את המטופלת לספר על הרגשתה ותפקודה בבית ובעבודה, שינויים בחיי המשפחה בעקבות מעבר נורמטיבי מזוגיות להורות, אימהות חדשה, הצטרפות תינוק למשפחה וההשפעה על הילדים האחרים; חשיבות הקדשת זמן לעצמה - מנוחה, פגישות חברתיות, טיפוח עצמי ובילוי עם בן הזוג |
| − | :* | + | :*יש לציין כי ייתכן ויש סיכון של דיכאון בהיריון ו/או לאחר הלידה וקיימת חשיבות רבה לפנות לאבחון וטיפול מקצועי ולהסביר שקיים לכך טיפול תמיכתי ותרופתי, בדרך כלל קצר עם סיכויי החלמה טובים, אשר יכול לסייע לה להתאושש ולהיות אם נפלאה לילדיה ובת זוג תומכת ומשמעותית במשפחתה |
| − | :*הדגשת יכולות הקופה, כמערכת, להציע לה את התמיכה והסיוע הנדרשים, באמצעות מגוון הגורמים המתאימים למצבה, במטרה להתמודד ולהחלים | + | :*הדגשת יכולות הקופה, כמערכת, להציע לה את התמיכה והסיוע הנדרשים, באמצעות מגוון הגורמים המתאימים למצבה, במטרה להתמודד ולהחלים |
| − | *גורמים מקצועיים מתחום בריאות הנפש הזמינים למטפל להתייעצות: לעיתים, המטפל מתרשם, שהוא מבקש להתייעץ באופן מיידי עם גורמים מקצועיים נוספים, במטרה לקבל החלטה מושכלת והנחיות לפעולה, ומומלץ להנגיש למטפל את דרכי הפניה לגורמים אלה בסביבת העבודה. גורמים אלה יכולים להיות | + | *גורמים מקצועיים מתחום בריאות הנפש הזמינים למטפל להתייעצות: לעיתים, המטפל מתרשם, שהוא מבקש להתייעץ באופן מיידי עם גורמים מקצועיים נוספים, במטרה לקבל החלטה מושכלת והנחיות לפעולה, ומומלץ להנגיש למטפל את דרכי הפניה לגורמים אלה בסביבת העבודה. גורמים אלה יכולים להיות פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי. יש לציין שם, תפקיד ואת דרכי הגישה לגורם המקצועי הזמין, בכל שעות פעילות המרפאה |
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה מ־12:42, 15 בנובמבר 2023
 | ||
|---|---|---|
| דף מידע לאיתור נשים בסיכון לדיכאון, במהלך ההיריון ולאחר הלידה, Perinatal Depression, ע"י מטפלים בשירותי הבריאות | ||
| סימוכין | 17807616 | |
| קישור | באתר משרד הבריאות | |
| תאריך פרסום | 24 בפברואר 2016 | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דיכאון בהיריון ולאחר לידה
רקע
הסיכון לפתח דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה (דל"ל) - Perinatal Depression, על פי הספרות עומד על כ-15 אחוזים מהנשים בהיריון; וכ-1 אחוז מהן עלולות לפתח פסיכוזה ואף אובדנות, שהיא מהגורמים המובילים לתמותת אימהות. מידי שנה נולדים כ-26,000 תינוקות בישראל לאימהות עם דיכאון במהלך ההיריון או דיכאון לאחר הלידה. לילדים אלה יש סיכון גבוה יותר לפתח בעיות רגשיות, הפרעות בגדילה, הפרעות התפתחות והפרעות התנהגות. בנוסף, ייתכן כי גם בני המשפחה האחרים סובלים מתופעות של מתח, חרדה ודיכאון בתקופות אלה, אומנם בשיעורים נמוכים יותר ובהסתמנות שונה מאשר אצל בת הזוג; מכאן, יש חשיבות להתערבות וטיפול במשפחה כולה.
כמו כן, לאור שכיחות תופעה זו, ללא אבחון ומתן טיפול הולם, תיתכן פגיעה בתפקוד בני הזוג בעבודה, ופגיעה כלכלית הן ברמת המשפחה והן ברמת החברה והמדינה.
במפגש של מטפל מכלל המקצועות – ברפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות, עם נשים הרות ו/או לאחר הלידה עולות לעיתים תלונות רפואיות לא ספציפיות וללא קורלציה קלינית, אשר עלולות להיות ביטוי לדיכאון. נשים אלה זקוקות לאבחון מקצועי אצל מטפל משירותי בריאות הנפש, אולם מספר הנשים המגיעות לכך נמוך ביותר. ממחקר ישראלי עולה, כי אימהות אלו פונות יותר לרופאים בשל בעיות בריאות כלליות שלהן ושל התינוק, ורבות מהן כלל לא פונות לשירותים הפסיכיאטריים על מנת לעבור אבחון ולקבל טיפול הולם. החסמים המוצעים כוללים: חשש מתיוג האם כבעלת מסוגלות הורית נמוכה, נגישות וזמינות, שיקולים כלכליים, חפיפה מטעה בין תסמיני דיכאון לבין תסמיני היריון ולידה (לדוגמה, הפרעות שינה, שינויים בתאבון וירידה באנרגיה) ומיתוס של היריון ולידה כתקופת אושר ופריחה לאישה ומשפחתה.
קיימים כיום טיפולים יעילים לדיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה, והם כוללים פסיכותרפיה, טיפול פסיכולוגי תמיכתי - פרטני ו/או קבוצתי, ביקורי בית ושיחות תמיכה, וטיפול תרופתי בהתאם לצורך.
מכאן שמדובר בבעיית בריאות נפוצה באוכלוסייה, בעיקר בנשים במהלך היריון ולאחר הלידה, וישנן השלכות חמורות על בריאות האישה, ילדיה, חוסן המשפחה והחברה כולה; עבור בעיה זו יש טיפול הולם בעל פוטנציאל טוב לשיפור והחלמה. אולם, המודעות לאיתור נשים אלה והפנייתן לקבלת טיפול הולם היא נמוכה בקרב המטפלים - ברפואה, סיעוד ומקצועות הבריאות, ובכלל שירותי הבריאות - לאו דווקא במרכזי בריאות האישה.
דף מידע זה מתמקד בנשים, אשר צורכות שירותי בריאות במהלך ההיריון, הלידה ולאחר הלידה.
מטרה
- העלאת המודעות בקרב מטפלים מכלל מקצועות הבריאות ובכל נקודות השירות אליהן פונה האישה למעקב ו/או לטיפול בה ובמשפחתה - בנוסף לצוות במרכזי בריאות האישה
- העלאת המודעות לצורך באיתור ראשוני של הסיכון לדיכאון והפנייה למסגרות המתאימות להמשך איבחון וטיפול
- מתן כלים יישומיים לאיתור ראשוני למטפלים אלה
- הנגשת המידע של אמצעי קשר מתאימים להמשך התייעצות עם גורמי מקצוע וקבלת סיוע והנחיות לפעולה למטפלים בסביבת עבודתם
סיווג תסמיני דיכאון
- סיווג קליני של דיכאון, לפי חומרת הביטוי:
- דכדוך או עצבות (Postpartum Blues): מופיע במהלך השבוע הראשון לאחר הלידה ומאופיין במצב רוח ירוד, בכי והפרעות שינה. חולף בדרך כלל באופן ספונטני, תוך כשבועיים, ללא התערבות או עם התערבות מינימלית. ממחקרים עולה, כי 80-26 אחוזים מכלל הנשים שילדו חוו תסמינים אלה במהלך השבוע שלאחר הלידה: דכדוך לאחר לידה (Baby Blues) מופיע בכ-80-50 אחוזים מהנשים, אינו מוגדר כהפרעה פסיכיאטרית, ואמור לחלוף באופן עצמוני עם תמיכה, מענה רגשי ושינה. עם זאת, נמצא שעד כ-25 אחוזים מהנשים שסובלות מכך יפתחו בהמשך דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה
- דיכאון לאחר לידה - דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה (Postpartum Depression - PPD): מופיע בדרך כלל כחודש לאחר הלידה ויכול להמשך לעיתים עד שנה. התסמינים יכולים לכלול אחד או יותר מן הבאים: ירידה ביכולת לחוות הנאה, תסמיני חרדה והתקפי פאניקה, בכי לא מוסבר, מצב רוח ירוד, הפרעות שינה, ירידה בתפקוד, ירידה בתאבון וירידה מהירה במשקל, קשיי ריכוז, קשיי התקשרות לתינוק וקושי לטפל בו, חוסר עניין ביחסי מין, תחושת אין מוצא והעדר תקווה, ולעיתים אף מחשבות אובדניות ואובדנות, עד לתמותה
- פסיכוזה לאחר לידה (Postpartum Psychosis): יכולה להופיע מיד לאחר הלידה או במהלך השבוע עד שבועיים לאחר הלידה, ומאופיינת בהתנהגות לא מאורגנת, דלוזיות והלוצינציות. זו יכולה להיות ההסתמנות הראשונית של הפרעה ביפולרית, אשר עלולה להוביל לפגיעה עצמית או פגיעה בתינוק ויש צורך בהתערבות מיידית
- הסתמנות ייחודית לאחר הלידה של הפרעות פסיכיאטריות:
- הפרעה אובססיבית קומפולסיבית, OCD (Obsessive Compulsive Disorder)
- קיימת עלייה בשכיחות בסוף ההיריון ואחרי הלידה, וישנם מאפיינים ייחודיים בתקופה זו, לדוגמה: מחשבות תוקפניות או בעלות אופי מיני כלפי התינוק ומחשבות על לכלוך וזיהום בסביבת התינוק. האימהות מפתחות הימנעות מהטריגר המעורר חרדה, אולם לאחר הלידה הטריגר הוא למעשה התינוק עצמו. לכן, קיימת חשיבות לתת טיפול מקצועי מתאים למניעת פגיעה בתפקוד האם ובניית הקשר עם התינוק. קיימת חשיבות רבה לביצוע אבחנה מבדלת על ידי בעל מקצוע (למשל פסיכיאטר) בין מצב זה לבין פסיכוזה; אולם נשים אלה נרתעות במיוחד מפניה לטיפול
- תסמונת פוסט טראומטית, PTSD (Post Traumatic Stress Disorder)
- עלולה להתפתח בעקבות כל לידה ולא בהכרח לאחר לידה שהסתבכה, ועלולה לגרום לפגיעה תפקודית קשה, דיכאון, חרדה ואובדנות
גורמי סיכון
דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה יכול להופיע אצל כל יולדת גם ללא קשר לגיל, מוצא ומצב סוציואקונומי; עם זאת, במטה-אנליזה נמצאו גורמי הסיכון הבאים:
- תסמיני דיכאון וחרדה בהיריון
- הפרעה נפשית בעבר כולל דיכאון לאחר לידה קודמת
- בעיות בזוגיות, הרגשת בדידות ותמיכה משפחתית או חברתית נמוכה
- בעיות רפואיות אצל האישה או התינוק
- היסטוריה פסיכיאטרית משפחתית
- מצב סוציואקונומי נמוך
- רמת השכלה נמוכה
- גיל צעיר
- מיעוטים אתניים
- חסרים תזונתיים, אירועי דחק ואירועים קשים במהלך ההיריון או לאחר הלידה, כמו מוות או מחלה של אדם קרוב
קליניקה
הסתמנות אפשרית כוללת, בין היתר:
- סימפטומים של דיכאון קליני
- תלונות לא ספציפיות ולא מוסברות קלינית לדוגמה, עייפות, כאבי גב, בחילות וכאבי בטן, כאבי רגליים, קושי כללי בעבודה ובתפקוד, חשש לא מובן מהמשך עבודה במהלך ההיריון והלידה, הזנחה עצמית כולל אי היצמדות להנחיות רפואיות/מקצועיות, עלייה במשקל, עלייה בשימוש באלכוהול, סיגריות וחומרים פסיכואקטיבים
- מחשבות אובדניות
- חוסר שינה חריג: קושי לישון ביום או בלילה, גם כשהתינוק ישן
- הרגשת כשל תפקודי כאם והחמרה בשל קושי בהנקה: לאור המודעות הגבוהה כיום לתרומה החיובית של הנקה ותזונה על בסיס חלב אם, ייתכן ונשים המתקשות בכך או שאינן יכולות להניק לדוגמה עקב נטילת תרופות, תרגשנה שאינן מתפקדות כמצופה מהן כאם לטובת התינוק
- מחשבות על פגיעה בתינוק ואי צריכת שירותי בריאות מניעתיים, לדוגמה אי מתן חיסונים במועד
- גברים: הנטייה היא פחות לדבר ולתאר את הרגשות אך יש הבעת מתח וחשש מהורות, חששות כלכליים, פגיעה ביחסים בין בני הזוג ועליה בסיכון לשימוש באלימות
אבחנה
- אחיות ורופאים המטפלים בנשים הרות ונשים לאחר לידה:
- בהנחיית משרד הבריאות, בהתאם ל"נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה", החל משבוע 26 להיריון ו-9-4 שבועות לאחר הלידה, האישה אמורה לעבור הערכה על מצבה הנפשי, באמצעות שאלון ייעודי. בישראל ובעולם, משתמשים ב-Edinburgh Postpartum Depression Scale (EPDS), שהוא שאלון למילוי-עצמי, כולל 10 היגדים וככל שהציון גבוה יותר, כך עולה הסבירות לסיכון לדיכאון. בהתאם להנחיות, כאשר האם מדווחת או מראה תסמיני דיכאון במהלך ההיריון ולאחר הלידה, והציון בשאלון נמצא מעל 13 יש להפנותה לאבחון וטיפול מקצועי בבריאות הנפש, ובציון מעל 10 לבצע הערכה חוזרת ולשקול הפניה להמשך אבחון ובירור על ידי מטפל מקצועי. האחות או הרופא נדרשים לבצע התערבות ראשונית, הכוללת הערכה תפקודית, ובהמשך ובהתאם לקליניקה לבצע גם מעקב שבועי, ביקורי בית ושיחות תמיכה. בהתאם לשיקול הדעת המקצועי, הדחיפות הקלינית והחשש לאובדנות, האם תופנה להמשך התייעצות עם מטפל ברפואה הראשונית או בשירותי בריאות הנפש, כולל מיון. במקרה של חשש לשלום הילדים במשפחה, כולל התינוק, יש לדווח לעובד/ת הסוציאלי/ת, בהתאם לחוק. "נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה" שמספרו 3/2014
- מטפלים מכלל שירותי הבריאות אשר האישה פונה אליהם במהלך ההיריון ו/או לאחר הלידה:
- הערכה בסיסית וראשונית של תפקוד האישה בבית ובעבודה כחלק מהביקור הרגיל, כולל הטיפול בעצמה ובילדים, לאיתור פערים תפקודיים בעשייה היומיומית - בין התקופה שלפני ההיריון, לתקופת ההיריון ולאחר הלידה. לדוגמה, ירידה בפעילות השגרתית, עליה בצריכת ימי מחלה, ביקורים במרפאה מעבר לנחוץ לבדיקות שגרה או בשל צורך רפואי קיים. רצוי לנסות להעריך כמותית את התלונה המילולית: לדוגמה, בעקבות תלונה של: "אני בוכה הרבה" אפשר לשאול: כמה פעמים ביום, האם גם בלילה, האם גם בעבודה, על סולם מ-1 ל-5 כמה זה מפריע לך וכדומה
- חשוב לשאול את השאלות הבאות:
- האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעתים קרובות דיכאון, ייאוש או חוסר תקווה?
- האם במהלך החודש האחרון הרגשת לעתים קרובות חוסר עניין, חוסר הנאה מהחיים, וחוסר רצון לעשות דברים?
- ניתן להשתמש בשאלון EPDS, למילוי עצמי של האישה; קידוד השאלון והערכת הסיכון לדיכאון, מפורט בנוהל משרד הבריאות 3/2014 "נוהל לאיתור נשים בסיכון לדיכאון בהיריון ולאחר לידה"
טיפול
- אם יש רושם של אפשרות לדיכאון או שהתשובה לאחת מהשאלות בסעיף ב'2 שלעיל היא חיובית:
- במקרים דחופים:
- אם דווח על מחשבות לפגיעה עצמית:
- יש לקיים שיחת תמיכה בסיסית מידית (כמפורט בהמשך בסעיף ב'), ככל הניתן, ולהפנות לבירור מיידי על ידי גורמים מקצועיים מתחום בריאות הנפש, או למיון, לפי חומרת המצב
- בהסכמת האישה מומלץ ליידע בן זוג/בן משפחה וכן רופא ראשוני מטפל בקופה
- אם האישה מסרבת לפנות לטיפול או לשתף בני משפחה, יש להפנותה לרופא מטפל בליווי מכתב ולספק לה - בכתב, את דרכי הפניה לגורמים מקצועיים בקופה אשר יוכלו לסייע לה, אם תחליט בהמשך לפנות לעזרה
- אם יש חשש לשלום הילד/ים: בהתאם לחוק, יש לדווח מידית לעובד סוציאלי ולוודא קבלת הדיווח
- אם הרושם שאין חשש מיידי לאובדנות ו/או פגיעה בילד/ים: יש להפנות לרופא המשפחה או לגורם מקצועי במסגרת שירותי בריאות הנפש בקופה, להמשך אבחון וטיפול, כמקובל, באמצעות הפניה כתובה להתייעצות
- תיעוד: יש לתעד כמקובל, כחלק בלתי נפרד מהרשומה הרפואית של האישה, כולל הפעולות שבוצעו
- שיחת תמיכה ראשונית - מומלץ לקיים שיחת תמיכה ראשונית ובסיסית ביותר ובהתאם למומחיות המטפל. לעיתים, הידיעה שהתופעה שכיחה וניתן לטפל בה ולהחלים, מביאה להקלה. הצעה לעיקרי תוכן השיחה:
- לעודד את המטופלת לספר על הרגשתה ותפקודה בבית ובעבודה, שינויים בחיי המשפחה בעקבות מעבר נורמטיבי מזוגיות להורות, אימהות חדשה, הצטרפות תינוק למשפחה וההשפעה על הילדים האחרים; חשיבות הקדשת זמן לעצמה - מנוחה, פגישות חברתיות, טיפוח עצמי ובילוי עם בן הזוג
- יש לציין כי ייתכן ויש סיכון של דיכאון בהיריון ו/או לאחר הלידה וקיימת חשיבות רבה לפנות לאבחון וטיפול מקצועי ולהסביר שקיים לכך טיפול תמיכתי ותרופתי, בדרך כלל קצר עם סיכויי החלמה טובים, אשר יכול לסייע לה להתאושש ולהיות אם נפלאה לילדיה ובת זוג תומכת ומשמעותית במשפחתה
- הדגשת יכולות הקופה, כמערכת, להציע לה את התמיכה והסיוע הנדרשים, באמצעות מגוון הגורמים המתאימים למצבה, במטרה להתמודד ולהחלים
- גורמים מקצועיים מתחום בריאות הנפש הזמינים למטפל להתייעצות: לעיתים, המטפל מתרשם, שהוא מבקש להתייעץ באופן מיידי עם גורמים מקצועיים נוספים, במטרה לקבל החלטה מושכלת והנחיות לפעולה, ומומלץ להנגיש למטפל את דרכי הפניה לגורמים אלה בסביבת העבודה. גורמים אלה יכולים להיות פסיכיאטר, פסיכולוג או עובד סוציאלי. יש לציין שם, תפקיד ואת דרכי הגישה לגורם המקצועי הזמין, בכל שעות פעילות המרפאה
ביבליוגרפיה
- ניתן לפנות למאמרים שפורסמו בינואר 2016 בעיתון ה JAMA, בקישור http://jama.jamanetwork.com/article.aspx?articleid=2484345, הכוללים:
- US Preventive Services Task Force Recommendation Statement: Screening for Depression in Adults
- Primary Care Screening for and Treatment of Depression in Pregnant and Postpartum Women: Evidence Report and Systematic Review for the US Preventive Services Task Force