האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

אי ספיקת לב - חידושים באבחנה בטיפול ובמעקב - Congestive heart failure - Innovations in diagnosis treatment and follow up

מתוך ויקירפואה

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.



אי ספיקת לב – חידושים באבחנה, בטיפול ובמעקב
– Congestive heart failure - Innovations in diagnosis treatment and follow up
יוצר הערך ד"ר טוביה בן נל
 


עמוד 37, הערות לעורכים: ויקיזציה. להוריד אמירות כמו "לדעתי" וכו'.

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאי ספיקת לב

שכיחות אי-ספיקת הלב עולה עם נטיית האוכלוסיה הכללית להזדקנות וכן עם שיפור הישרדות החולים שעברו אירועים כליליים חריפים. שיעורי התחלואה והתמותה עולים טיבה של המחלה להתקדם עם שיעורי תחלואה וחמותה גבוהים ושיעור גבוה של אשפוזים ואשפוזים חוזרים הברוך בעומס ניכר על מערכת הבריאות. מסקרים שבוצעו, עולה כי בארה"ב ישנם מעל 5 מיליון חולי אי-ספיקת לב וההערכה היא שבארץ מספר החולים עם אי-ספיקת לב (בדרגות חומרה שונות) נע סביב 100,000.

מספר המחקרים בתחום אי ספיקת הלב רב מאוד בעיקר בשל היארעות המחלה, סבלם של החולים והמחיר הכלכלי הגבוה הנגבה ממערכות הבריאות בעולם.

המחקר העוסק בפיתוח דרכים לשיפור ניהול חולי אי-םפיקת הלב ער מאד, בשל שכיחות המחלה, הסבל הניכר של החולים ובשל הנטל הכלכלי העצום שהיא גובה ממערכת הבריאות בכל העולם.

(ניתן לחלק את ניהול הטיפול בחולי אי-ספיקת לב לשלושה שלבים: האבחנה, הטיפול והמעקב. )


אבחנה

האבחנה מתבססת על תסמינים וסימנים טיפוסיים, הוכחה באמצעות בדיקות הדמיה שונות, כשבראשן עומדת בדיקת האקו לב המדגימה את תפקוד הלב, השיפור לאחר טיפול תרופתי מתאים וכן בדיקת הדם ל- BNP: B-type Natriuretic Peptide שנוספה לאחרונה. הורמון ה- BNP מופרש מהתאים הנמצאים בעליות הלב, בתגובה לעלייה בלחץ בחדרי הלב האופיינית למצב אי-ספיקת הלב. רמת BNP מהווה מדד להערכת המצב ההמודינמי של החדר השמאלי. הבדיקה מסייעת באבחנה מבדלת של אי-ספיקת לב כרונית וחריפה ומסייעת בהערכת חומרת המחלה והתגובה לטיפול. למרות היותה חלק מרכזי באבחנת אי ספיקת הלב היא אינה זמינה עדיין ברוב בתי החולים בארץ.

טיפול

עד שנות ה- 80 של המאה הקודמת בסיס הטיפול בחולי אי-םפיקת לב כרונית היה תרופות שמנגנון פעולתם היה המודינמי, כלומר, הורדת העומס מולו נדרשה לעבוד משאבת הלב. מאמצע שנות ה-80 חל שינוי בגישה הטיפולית. גישה זו מתמקדת בדיכוי המנגנונים ההורמונליים המשופעלים בגוף במצב של אי־ספיקת לב: מערכת הרנין-אנגיוטנסין-אלדוסטרון והמערכת הסימפטטית. בהתאם לכך, בשנות ה־80 נכנסו לשימוש תרופות מקבוצת חוסמי ACE = Angiotensin converting enzime. באמצע שנות ה-90 חוסמי הבטא ובתחילת שנת 2000, חוסמי הרצפטור לאלדוסטרון: Spironolactone = ALDACTONE.

בשנים האחרונות נוספו לטיפול מספר תרופות. באותם החולים אשר למרות טיפול במינון מרבי של חוסמי בטא עדיין חווים דופק מהיר מ-70 לדקה, נמצא בשנת 2010 במחקר SHIFTS כי Ivabradine = Coralan, תרופה קרדיוטונית המשפיעה בעיקר על ה- sinoatrial node מביאה להאטת הדופק ובכך מעלה את תוחלת החיים של חולי אי־ספיקת הלב.

בשנת 2011 תוארה התרופה Omecamtiv Mecarbil, השמפעלת מיוזין, בטיפול בחולי אי-ספיקת לב. התכשיר הביא לשיפור בתפקוד הלב בחולים אלה אולם עדיין לא נמצאת בשימוש שגרתי.

בשנת 2013 נמצא כי התרופה Eplerenone = Inspra, חוסם הרצפטור ל- Aldactone, יעילה באותה המידה כמו Spironolactone בטיפול בחולי אי־ספיקת לב אך חסרת תופעות הלוואי הטיפוסיות לתכשיר זה, בעיקר גניקומסטיה כואבת בגברים. מעבר לכך ה - Eplerenone נמצאה יעילה גם באותם חולי אי-םפיקת לב בדרגת החומרה הפחות קשה, קבוצה שלא נבדקה במחקרי ה- Spironolactone. לאחרונה נמצאת בשלבי מחקר מתקדם תרופה מאותה הקבוצה, הפינריטן, שמבטיחה יעילות טובה לפחות כשני התכשירים הקודמים אך עם סבילות טובה יותר מבחינה משק האשלגן והתפקוד הבלייתי,

תרופות חדשות אלו שתוארו מיועדות בעיקר לקבוצות חולים ספציפיות וייתרונן הוא יעילות גבוהה יותא ומיעוט תופעות לוואי לעומת התרופות הישנות יותר.

ההתקדמות בטיפול באי ספיקת לב

הטיפול התרופתי באי־ספיקת לב התמקד בדיכוי התהליכים השליליים שמופיעים בגוף במצב זה (הפעלת מערכת הרנין-אנגיוטנסין והמערכת הסימפטטית). הורמון BNP שכבר הוזכר במאמר זה, מעבר להיותו סמן לחומרת המחלה, מהווה אח אחד המנגנונים החיוביים המשופעלים בגוף במצב של אי־ספיקת לב. ל-BNP יש, בין היתר, תכונות של הרחבת בלי דם עורקיים, ורידיים וכליליים, דיכוי מערכת הרנין-אנגיוטנסין והגברת הפרשת הנתרן בשתן. בשנה 2014 פורסם מחקר PARADIGMS אשר בדק את יעילות האנטרסטו (Entresto או בשמו המחקרי 696 LCZ) בטיפול בחולי אי-ספיקה לב מול אנלפריל (מקבוצה מעכבי האנזים המהפך). האנטרסטו משלב חסימת הרצפטור לאנגיוטנסין (עם ולסרטן) עם מעכב הפירוק של הורמון BNP (נפריליזין). נמצא כי האנטרסטו משפר את ההישרדות של חולי אי-ספיקת לב בכ-20%. זו הפעם הראשונה שמחקר עושה שימוש בתכשיר המאתגר את אבן הבסיס לטיפול בקבוצת חולים זו: מעכבי האנזים המהפך. התכשיר עבר את אישור ה-FDA בהליך מזורז וכך נם ברשויות הבריאות באירופה וממתין לאישורו בארץ.

מבחינת הטיפול בחולי אי-ספיקה לב המאושפזים עקב החמרה באי-ספיקה הלב, האפשרויות הטיפוליות מוגבלות יותר. כאשר לחץ הדם הםיסטולי גבוה מ-100 ממ"כ הטיפול המומלץ הוא במרחיבי כלי דם (ניטרטים תוך ורידית, לדוגמה) אך במצבים בהם לחץ הדם מתחת ל־100 ממ"כ עדיין נעשה שימוש בתכשירים ותיקים כגון הדוביוטמין והמילרינון. מזה מספר שנים שבאירופה מאושר הלבוסימנדן: Calcium Sensitizer כטיפול מוצלח בחלק מהחולים המאושפזים עקב החמרה באי-ספיקת לב. התכשיר קיים גם בארץ אך לא במסגרת הסל וממומן ע"י בתי החולים עצמם.

תכשירים נוספים נמצאים בשלבי מחקר, בהם הסרלקסין והאולריטייד. מעבר לטיפול התרופתי נבדקות גישות חדשניות לטיפול באי-ספיקח לב במטרה לשפר אח איכות החיים של החולים הללו ולהאט אח קצב התקדמות המחלה. בין ההתערבויות הניסיוניות:

  • מכשירים שמטרתם הפעלת ברו-רצפטורים קרוטידיים בכוונה להוריד את הטונוס הסימפטטי: Baroreceptot activation therapy. המכשיר נבדק במחקר מבוקר שפורסם בשנת 2015. נמצא שרמת ה-BNP ירדה משמעותית בקבוצה שטופלה לעומת קבוצה הביקורת כביטוי ליעילותו.
  • גירוי עצב הוואגוס: vagal nerve stimulation נבדק במספר מחקרים בשנים האחרונות עם תוצאות שאינן חד משמעיות. בתקופה זו מתנהל מחקר INOVATE HF שבסיכומו נוכל להעריך טוב יותר את יעילות הגישה הטיפולית הזו.
  • קיצוב בתקופה הרפרקטורית: CCM או Cardiac Contractility Modulation. תכשיר המיועד לאותם חולים בדרגה תפקודית ירודה במידה בינונית עם מקטע QRS צר שאינם מתאימים לקיצוב דו חדרי או שלא הגיבו לטיפול זה. התכשיר, פרי רעיון ישראלי, נבדק במאות חולים במחקרי ה-4+5 Fix-HF ונמצא יעיל בשיפור איכות החיים והיכולת למאמץ של החולים שטופלו. המכשיר מושתל באופן מסודר בעיקר בגרמניה.
  • התקנת "מסתם חמישי" של חברת v-wave: רעיון ופיתוח ישראלי שמטרתו הורדת הלחץ בעלייה השמאלית באמצעות השתלת מכשיר זעיר במחיצה הבין עלייתית המאפשר מעבר חד כיווני של דם מהעלייה השמאלית לעלייה הימנית. עם הירידה בלחץ בעלייה השמאלית יורד הלחץ בוורידי הריאה והקלה בגודש הריאתי ובתגובה לכך, ירידה גם בלחץ בעורקי הריאה עם שיפור בתפקוד חדר ימין והקלה בבצקות הפריפריות. מחקר פיילוט של גישה טיפוליה זו התחיל להיערך בישראל ובמספר ארצות נוספות בעולם.
  • טיפול בדום נשימה לילי השכיח בחולי אי- ספיקה לב: כשליש מחולי אי־ספיקת לב סובלים מדום נשימה חסימהי ובשליש מדום נשימה מרכזי אשר תורם לפאתופיזיולוגיה של אי-ספיקת הלב. גירוי העצב הפרני בגישה תוך ורידית באמצעות מערכת ה-Remede אמור לשפר דום נשימה מרכזי ולשפר את מצבם של חולי אי ספיקת הלב. טכנולוגיה זו נמצאת עדיין בשלבי מחקר.
  • טיפולים בדליפה פונקציונלית של חמסתם המיטרלי (דליפה שלא נגרמת כתוצאה ממום ראשוני של המסתם) בגישות שונות: בקליפס שנמצא כבר בשימוש שגרתי ובטכנולוגיות נוספות שמטרתן הקטנת ה-MR שנגרם על ידי ההרחבה בקטרי חדר שמאל שנגרמת עקב הפגיעה בתפקוד חדר שמאל. הרחבת חדר שמאל מחמירה את ה-MR, שמחמיר בעצמו אה תסמיני אי-ספיקה הלב.
  • המכשיר האולטימטיבי לטיפול באי-ספיקת לב מתקדמת הוא השחלה התומך בחדר שמאל: LVAD) Left ventricular assist device). זוהי משאבה מכנית המושתלת כולה בתוך הגוף למעט כבל הזנת אנרגיה וניטור שיוצא מדופן הבטן. המשאבה תומכה בפעולת החדר השמאלי. בקצה האחד שואבת המשאבה דם מהחור של חדר השמאלי ומזרימה אותו לשורש של אבי העורקים. גם בארץ, כברוב ארצות העולם המפותח, נעשה שימוש במכשירי LVAD משני סוגים: Heart Mate ו-Heart-Ware, זהו אמצעי טיפולי לכל אותם חולים שאינם יכולים להיות מועמדים להשתלת לב (בטיפול קבוע) ולכל הממתינים להשתלת לב אשר מצבם מדרדר במהלך ההמתנה, למרוח טיפול תרופתי אופטימלי. ניתן להשתמש במכשירים הללו גם לצורך תמיכה בגוף בהמתנה להתאוששות הלב (כבאי-ספיקה לב שלאחר לידה או לאחר זיהום ויראלי של שריר הלב: מיוקרדיטיס) או כטיפול ביניים לחולי אי-ספיקה לב שאינם מועמדים ראויים להשתלת לב במצבם הנוכחי, אך עשויים לחזור ולשקם את מערבות הגוף שנפגעו משום אי-ספיקת לב ולהפוך למועמדים ראויים להשתלח לב. הצלחתו של הטיפול במכשירים אלה באה לידי ביטוי בכך שחלק לא מבוטל מהנתמכים במכשירים אלה מעדיף להישאר עם המכשיר ולא לעבור את ניתוח ההשתלה. בארץ החולה הוותיקה ביותר נתמכה במכשיר 5 שנים עד שהסכימה לעבור השתלת לב.
  • לב מלאכותי מלא: הפתרון של מכשירי LVAD אינו ישים בחולים הסובלים מכשל של שני החדרים. לקבוצת חולים זו קיים מזה שנים רבות מכשיר שפועל כלב מלאכותי מלא במקומו של הלב המקורי. מכשיר זה ניתן רק כגשר להשתלה לב.

המעקב

אי־ספיקת לב מתאפיינת בהידרדרות רציפה. הטיפולים התרופתיים שניתנים רובם ככולם, נועדו להאט את קצב ההידרדרות ואינם מתיימרים להשיג ריפוי של המחלה. ההחמרה באי-ספיקה לב גורמת לפגיעה באיברי הגוף השונים החל מהופעת אי-ספיקת כליות, פגיעה בתפקוד הכבד, אובדן מסת השריר, עלייה בלחץ הריאתי ולמעשה פגיעה בכל איברי הגוף. בשל העלות העצומה שגורמים האשפוזים החוזרים של חולי אי-ספיקה לב וההכרה שלא ניתן לרפא את המחלה, מושקע מאמץ אדיר בניסיון לאתר מוקדם ככל הניתן את הרגע בו מתחילה ההחמרה באי-ספיקת הלב, אשר בסיכומו של עניין תביא לאשפוז חוזר. קיימים כעת שני מכשירים שאושרו על ידי ה-FDA שמטרתם מעקב ביתי אחר חולי אי-ספיקת לב ואיתור סימנים ראשונים להחמרה במצבם:

  1. מערכת Cardiomems אשר כוללת קולטן זעיר המוצמד בצנתור עורק הריאה לדופן העורק. הקולטן אינו מכיל מקור אנרגיה ולכן גודלו זעיר ביותר. בהצבת החלק החוץ גופי של המערכה מעל החזה, הקולטן נטען דרך העור ומשדר למערכה החיצונית את הלחץ בעורק הריאה. מידע זה מועבר באינטרנט למחשבו של הרופא המטפל. עלייה קלה בלחץ הריאתי משקפת התחלה של החמרה באי- ספיקת לב. התערבות טיפולית בשלב מוקדם זה עשויה למנוע אה האשפוז הבא. מערכה זו אושרה על ידי ה-FDA.
  2. מערכה Sensible: פרי פיתוח ישראלי שנבדק לראשונה בארץ ומודד באופן מדויק את תכולה המים בבית החזה וליתר דיוק בריאות עצמן. המערכת כוללת וסט קטן שנלבש על ידי החולה למשך 5 דקות ביממה. בחלקו הקדמי של הוסט נמצא משדר זעיר ובחלקו האחורי מקלט. באמצעות אנרגיה אלקטרומגנטית בעוצמה נמוכה עשרות מונים מזו של טלפון סלולרי, מתקבל מידע מדויק על תכולה המים בריאות החולה. מידע זה מועבר באינטרנט למחשבו של הרופא המטפל אשר מזהה שינויים מינימאליים בתכולת המים בבית החזה, שהחולה עצמו אינו מודע להם. במחקר הפיילוט שבוצע בארץ נמצא כי התערבות בשלב מוקדם מנעה אשפוזים חוזרים.

סיכום

במאמר זה בדונו החידושים הטיפוליים באי ספיקת לב. טבעו של מאמר מסוג זה, שאינו יכול להכיל את כל החידושים הקיימים. החידוש העיקרי שלא נדון כאן הוא השינוי בגישה לחולים בשלבים המתקדמים של המחלה, אלה שמיצו אה הטיפול הרפואי במחלתם ודורשים טיפול פליאטיבי. שילוב הטיפול הפליאטיבי בניהול חולי אי-ספיקה לב נמצא אמנם בחיתוליו אך צפוי להיות חלק אינטגרלי ממכלול הטיפולים המוענקים לקבוצה חולים זו.

ניהול חולי אי-ספיקה לב עובר בשנים האחרונות מטמורפוזה של ממש עם המעקב אחר החולים בקהילה. כפי שתמותת יילודים מהווה מדד איכות של מערכות רפואה.

ביבליוגרפיה


קישורים חיצוניים

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר טוביה בן נל, מנהל היחידה לאי-ספיקת לב, המרפאה להשתלות לב, המערך לקרדיולוגיה, מרכז רפואי רבץ, פתח תקוה

--אורית קרני-רחקוביץ' (שיחה) 18:27, 23 בדצמבר 2015 (IST)--אורית קרני-רחקוביץ' (שיחה) 18:27, 23 בדצמבר 2015 (IST)