האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

אמות מידה לקידום שוויון במערכת הבריאות - חוזר משרד הבריאות

מתוך ויקירפואה

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
אמות מידה לקידום שוויון במערכת הבריאות
P derecho.svg
מספר החוזר mk08_2022
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 26 ביוני 2022
 

כללי

הזכות לקבלת שירות בריאות שוויוני מעוגנת בחוק ביטוח בריאות ממלכתי. על פי החוק, ביטוח הבריאות הממלכתי יהיה "מושתת על עקרונות של צדק, שוויון ועזרה הדדית". כל אדם הפונה לשירותי בריאות זכאי לקבל שירות ללא הפליה על רקע כלשהו, בהתאם להוראות הדין. כל אדם זכאי לקבל מענה הולם לצרכיו תוך שמירה על פרטיותו וכבודו.

ישנם גורמים רבים המשפיעים על הבריאות, על פערי בריאות ועל היכולת ליהנות משירותי בריאות בצורה שוויונית. לעיתים, מתן שירות זהה יוצר אי שוויון בשל ההבדלים והמאפיינים הייחודיים של מקבלי השירות השונים.

קידום שוויוניות בשירותי הבריאות נוגע בהיבטים רבים של מתן השירות. בין היתר, בנגישות לשירותי הבריאות על כל היבטיה, התאמה של שפת התקשורת בין המטופל לבין הצוות הטיפולי, התייחסות לתפיסות ולאמונות של המטופל, התייחסות לגורמים חברתיים, המשפיעים על הבריאות, כגון סביבת החיים, מעגלי התמיכה, מצב חברתי-כלכלי, מגבלות שונות, השכלה ומאפיינים נוספים. על כן, יש להיערך למתן מענה כוללני לאוכלוסיות הסובלות מפערים אלו במוסדות הבריאות, ולפתח שיתופי פעולה עם מוסדות וארגונים נוספים בקהילה.

מטרה

הגדרת אמות מידה לאספקת שירות וטיפול רפואי שוויוני למטופלים, בארגוני הבריאות ונותני השירותים השונים, במטרה להתאים שירותי בריאות למטופלים ולצמצם פערים בבריאות.

תחולה

מוסדות הרפואה וקופות החולים בישראל.

הגדרות

"מטופל" - מטופלים, מבוטחים ומקבלי שירות בריאותי.

"ארגון" - מרפאה כהגדרתה בחוק זכויות החולה תשנ"ו-1996, בתי חולים, קופת חולים ולשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות.

"קופת חולים" - כהגדרתן בחוק ביטוח בריאות ממלכתי.

"נותן שירותים" - כהגדרתו בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, למעט מעבדות, וכן לשכות הבריאות המחוזיות של משרד הבריאות.

"אוכלוסייה בסיכון" - קבוצות אוכלוסייה בהן קיימת תחלואה גבוהה יותר יחד עם קיום גורמי סיכון גבוהים לתחלואה ו/או מצבים הפוגעים באפשרות לקבלת רפואה מונעת, ביחס לאוכלוסייה הכללית, בצורה מיטבית.

"הנגשה" - מכלול הפעולות הנדרש, לפי הדין ובאורח סביר, על מנת להתאים שירות עבור מטופל באופן המתייחס למכלול מאפייניו (שפה, תרבות וכדומה).

הנחיות כלליות

  1. מדיניות ארגונית לקידום שוויון:
    1. לכל ארגון רפואי ימונה אחראי על קידום שוויוניות ליישום הנחיות חוזר זה ויינתנו לו הכלים לביצוע תפקידו
    2. הארגון יעגן פעילות לקידום שוויוניות בתוכנית העבודה השוטפת, יבחן בקביעות את מידת ההשפעה של גורמים שונים על בריאות מטופליו (פירוט של חלק מהגורמים מופיע בנספח א') ויפעל להתאים מענה בהתאם
    3. החלטות ארגוניות, ניהוליות וטיפוליות של הארגון יתקבלו תוך התחשבות בעקרונות "שוויון בבריאות בכל מדיניות"[1]
    4. הארגון יפעל לעידוד פעילויות לקידום שיפור והנגשת שירות לאוכלוסיות מגוונות
  2. מימוש זכויות:
    1. הארגון יבחן את התהליכים המתקיימים בו ויפעל ליצירת מערכות תמיכה במטופלים הזקוקים להנגשה מיוחדת במטרה למצות את זכויותיהם
    2. הארגון יסייע במימוש זכויות של כלל מטופליו בדגש על קבוצות אוכלוסייה בהן יש מימוש בחסר של זכויות
  3. כוח אדם: הארגון יפעל לגיוס עובדים מקבוצות אוכלוסייה מגוונות, ויקפיד למנוע אפליה בגיוס מועמדים לעבודה ולספקי השירות
  4. הארגון יקבע יעדים בתחום גיוון תעסוקתי, ויפעל להשגתם. יעדי הגיוון שפרסמה נציבות שירות המדינה יהוו אמת מידה ליעדים סבירים בתחום זה. יעדים אלו יכללו בין היתר גם איוש תפקידים בכירים בארגון עובדים מאוכלוסיות מגוונות
  5. שיתופי פעולה ושיתוף ציבור המטופלים:
    1. הארגון יפעל ליצירת קשרים ושיתופי פעולה עם נציגי ציבור, ארגונים חברתיים וארגונים קהילתיים, מקומיים וארציים, לצורך התאמת המענים והשירותים לצורכי המטופלים
    2. הארגון יפתח שיתופי פעולה עם מערכות מקבילות, כגון הרשויות המקומיות, שירותי הרווחה השונים, ביטוח לאומי, מערכת החינוך וכדומה
  6. מניעת גזענות, אפליה והדרה:
    1. הארגון יפעל למניעת אפליה והדרה כלפי מטפלים ומטופלים במסגרתו
    2. הארגון יפעל לביצוע הסברה והכשרת עובדים לקידום אווירה של כבוד וסבלנות לכלל המטופלים, המטפלים ונותני השירות
    3. הארגון יינטר תלונות שהוגשו אליו ושטיפל בהן בנושא גזענות, אפליה והדרה ויטמיע מעקב ייעודי במסגרת הטיפול בפניות ציבור בנושא זה
    4. הארגון לא יפריד בין מטופלים, או בין מטופלים למטפלים, מהטעמים שמנויים בסעיף 4 לחוק זכויות החולה, תשנ"ו- 1996. בתוך כך, לא יפריד הארגון בין מקבלי שירות בשיבוץ לחדרי טיפול או במחלקות טיפול, על רקע זה
  7. בקרה ארגונית:
    1. הארגון יקיים בקרה על קיום הוראות חוזר זה
    2. כל ממונה ידווח ליחידה לצמצום פערים במשרד הבריאות, אחת לשנה, על פי קריטריונים שהיחידה תגדיר, אודות תוכנית הפעולה הארגונית שלו בתחום קידום שוויוניות ואודות ממצאי הבקרות שהוא עורך בנושא זה. הדיווח יכלול גם נתוני בריאות של אוכלוסיות שונות שיוגדרו כאוכלוסיות בהן יש פערים בבריאות (תוך שמירה על פרטיותם של המטופלים)
    3. הארגון יקיים בקרה ופיקוח על קיום הוראות חוזר זה אצל ספקי שירות שלו, ויקבע חובה לפעול בשוויוניות, בהסכמים עם מטפלים ונותני שירותים
  8. נגישות וזמינות השירות:
    1. הארגון יבחן דרכי העברת מידע לקהל מטופליו תוך התאמת ערוצי מידע ותכניו לאוכלוסיות יעד שונות, ולפי הוראות הדין החלות עליו (לרבות הוראות בנושא נגישות שירות לאנשים עם מוגבלות)
    2. הארגון יפעל להספקת שירותי בריאות נגישים וזמינים, שפתית ותרבותית, לרבות תרגום השירות לשפות ולשפת הסימנים, עבור כלל המטופלים הזקוקים להנגשה כאמור
    3. הארגון יוסיף לסקרי שביעות הרצון של המטופלים לעניין איכות השירות וחוויות המטופל נושאים של מימוש זכויות ומניעת אפליה, תוך בחינה והשוואת התוצאות לפי משתני רקע חברתיים-כלכליים, דמוגרפיים, תרבותיים ואחרים של קבוצות מטופלים. הארגון יפיק לקחים ויפעל להטמעת השינויים הנדרשים
  9. אמות מידה לקופת חולים מקדמת שוויון:
    1. הנחיות כלליות לקופות החולים:
      1. הקופה תפעל לניטור פערים בתוצאי בריאות בקרב מטופליה
      2. הקופה תפעל לניטור פערים בשימוש ובזמינות השירותים בקרב מטופליה
      3. הקופה תקפיד על עמידה בסטנדרטים מקצועיים של הספקת שירותים נגישים וזמינים באזורים מרוחקים
      4. הקופה תכשיר את עובדיה ותציידם בכלים לזיהוי פערים בשירות ובבריאות ולצמצומם בפעילות הניהולית והטיפולית ולמתן שירות יעיל למטופלים הבאים מרקעים תרבותיים שונים
      5. הקופה תבטיח סביבה טיפולית מכבדת ומתחשבת לכלל מטופליה
      6. הקופה תציב ותקדם מטרות ארגוניות בתחום כשירות תרבותית ושוויון לאנשים עם מוגבלות
    2. פעילות לצמצום פערי בריאות בקרב אוכלוסיות שונות:
      1. הקופה תנקוט בפעולות יזומות באמצעות תוכניות ייעודיות לצמצום פערים בקרב מטופלים מרקע חברתי-כלכלי נמוך, אוכלוסיות מוחלשות ואוכלוסיות בסיכון
      2. הקופה תפתח תוכניות התערבות המתייחסות לכל מעגל החיים ולשלבים השונים בחייו של המטופל
    3. מענים סוציאליים לאוכלוסיות במעמד כלכלי נמוך (עוני):
      1. הקופה תקפיד על זמינות ונגישות סבירה של עובדי השירות הסוציאלי עבור מטופליה בהתאם לצרכים המשתנים שיזוהו על ידה, ותספק מעטפת תומכת למטופלים לגביהם נדרשת תמיכה פסיכו-סוציאלית. בכלל זה, זמינות ונגישות של שירותי בריאות הנפש, והכל בהתאם לסל הבריאות
      2. הקופה תפעל בצורה יזומה לאיתור מטופלים שנתוני הבריאות שלהם אינם משתפרים בשל גורמים חברתיים ותפעל לתיאום מענה רפואי-סוציאלי כולל בין כלל הגורמים המטפלים מחוץ ובתוך הקופה
      3. הקופה תאמץ דרכי טיפול והתערבות המיטיבים עם אוכלוסייה הסובלת מקשיים כלכליים, על מנת לאפשר להם מימוש זכאות לשירות רפואי שוויוני
      4. הקופה תקיים קשרים סדירים עם שירותי הרווחה ברשויות המקומיות ועם ארגונים נוספים בתוך ומחוץ למערכת הבריאות לצורך שיתוף וייעול הטיפול במטופלים הנזקקים לתמיכה סוציאלית מגורמי הרווחה
      5. הקופה תטמיע עקרונות של "פרקטיקה מודעת עוני" כפי שתפורסם ותוגדר על ידי משרד הבריאות לאוכלוסיות בעלות קשיים כלכליים באמצעות הכשרות והנחיות מקצועיות בקרב אנשי הצוותים המטפלים וצוותי המינהל[2]
    4. תוצאי בריאות:
      1. הקופה תבחן את תוצאי הבריאות בקרב מבוטחיה ותקדם לאורם פעולות לצמצום פערים בטיפול
      2. הקופה תשלב מדדים רלוונטיים לבחינת פערי איכות הטיפול בקרב מבוטחיה, תפעל לאורם לצמצום פערים אלו ותשלב מדדים אלה במערכות המידע הארגוניות ובהערכות עובדיה

בכבוד רב,

פרופ' נחמן אש המנהל הכללי.

העתק: מר ניצן הורביץ, שר הבריאות.

נספח א'

גורמים המשפיעים על הבריאות
תנאים פיזיים המשפיעים על בריאות למשל מזון, מים נקיים וראויים לשתייה, סביבה בריאה, דיור נאות, עצמאות ועוד
תנאים חברתיים המשפיעים על הבריאות מצב כלכלי, רמת השכלה, הדרה חברתית, עריריות, מוגבלות, שונות תעסוקה, אוריינות, גזענות ועוד
זמינות השירותים
  • קיומם של שירותים חיוניים
  • פריסת שירותים וזמני המתנה
נגישות השירותים
  • נגישות על כל היבטיה
  • נגישות פיזית וגאוגרפית
  • נגישות חושית
  • נגישות קוגניטיבית
  • נגישות כלכלית
  • נגישות למידע ופישוט לשוני
  • העדר אפליה במתן שירותים
התאמת השירותים
  • כבוד והתאמה להבדלים תרבותיים
  • כבוד והתאמה לאנשים עם מוגבלות
  • הגנה ורגישות למיעוטים
  • רגישות למין, זהות מגדרית ונטייה מינית
  • הקפדה על עקרונות של אתיקה רפואית: שמירה על פרטיות, הקלת כאב ומצוקה, נאמנות מוחלטת למטופל מעל אינטרסים אחרים, עצמאות קלינית ומוסרית
איכות השירותים על פי ארגון הבריאות העולמי, טיפול איכותי הוא המידה בה שירותי הבריאות ליחידים ולאוכלוסיות מגבירים את הסבירות לתוצאות בריאותיות רצויות ועולים בקנה אחד עם ידע מקצועי מבוסס ראיות.

"הטיפול האיכותי מושתת על העקרונות הבאים: יעילות, בטיחות, זמינות, האדם במרכז, שוויון, אינטגרציה בין מטפלים ושירותים ויעילות[3]

ביבליוגרפיה