כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אמצעי בטיחות בלפרוסקופיה - כניסה בטוחה לבטן - נייר עמדה"
מתוך ויקירפואה
| שורה 16: | שורה 16: | ||
גבולות השיטה תלויים באופי הפתולוגיה, בבריאותה הכללית של המנותחת ובניסיונו וכישוריו של המנתח. | גבולות השיטה תלויים באופי הפתולוגיה, בבריאותה הכללית של המנותחת ובניסיונו וכישוריו של המנתח. | ||
| − | שכיחות הסיבוכים בלפרוסקופיה נמדדת באחוזים בודדים. רוב הסיבוכים קשורים בשלב הראשון של הפעולה, כלומר שלב הכניסה לבטן{{הערה|שם=הערה1|Van Der Voort M, Heijnsdijk EA, Gouma DJ (2004) Bowel injury as a complication of laparoscopy. Br J Surg 91(10):1253–1258}},{{הערה|שם=הערה2| Champault G, Cazacu F (1995) Laparoscopic surgery: injuries caused by trocars. (French Survey 1994) in reference to 103,852 interventions. J Chir (Paris) 132(3):109–113}} , {{הערה|שם=הערה3|Chapron C, Pierre F, Querleu D, Dubuisson JB (2001) Complications of gynaecological laparoscopy. Gynecol Obstet Fertil 29(9):605–612}},{{הערה|שם=הערה4| Harkki-Siren P, Kurki T (1997) A nationwide analysis of laparoscopic complications. Obstet Gynecol 89(1):108–112}}. | + | שכיחות הסיבוכים בלפרוסקופיה נמדדת באחוזים בודדים. רוב הסיבוכים קשורים בשלב הראשון של הפעולה, כלומר שלב הכניסה לבטן{{הערה|שם=הערה1|Van Der Voort M, Heijnsdijk EA, Gouma DJ (2004) Bowel injury as a complication of laparoscopy. Br J Surg 91(10):1253–1258}},{{הערה|שם=הערה2| Champault G, Cazacu F (1995) Laparoscopic surgery: injuries caused by trocars. (French Survey 1994) in reference to 103,852 interventions. J Chir (Paris) 132(3):109–113}},{{הערה|שם=הערה3|Chapron C, Pierre F, Querleu D, Dubuisson JB (2001) Complications of gynaecological laparoscopy. Gynecol Obstet Fertil 29(9):605–612}},{{הערה|שם=הערה4| Harkki-Siren P, Kurki T (1997) A nationwide analysis of laparoscopic complications. Obstet Gynecol 89(1):108–112}}. |
==מטרה== | ==מטרה== | ||
| − | מטרת נייר עמדה זה לסקור את אמצעי הבטיחות הלפרוסקופים הקיימים, ולתת | + | מטרת נייר עמדה זה לסקור את אמצעי הבטיחות הלפרוסקופים הקיימים, ולתת המלצות תוך מגבלות המידע הקיים בספרות(נדירות הסיבוכים ואופיים מקשים על ביצוע מחקר פרוספקטיבי ומגבילים את איכות המידע הקיים בספרות){{הערה|שם=הערה5|Chapron C, Fauconnier A, Goffinet F, Breart G, Dubuisson JB (2002) Laparoscopic surgery is not inherently dangerous for patients presenting with benign gynaecologic pathology. Results of a meta-analysis. Hum Reprod 17(5):1334–1342}},{{הערה|שם=הערה6| Chapron C, Querleu D, Bruhat MA et al (1998) Surgical complications of diagnostic and operative gynaecological laparoscopy: a series of 29,966 cases. Hum Reprod 13(4):867–872}},{{הערה|שם=הערה7| Jansen FW, Kapiteyn K, Trimbos-Kemper T, Hermans J, Trimbos JB (1997) Complications of laparoscopy: a prospective multicentre observational study. Br J Obstet Gynaecol 104(5):595–600}}. |
| − | המלצות תוך מגבלות המידע הקיים בספרות | ||
| − | מקשים על ביצוע מחקר פרוספקטיבי ומגבילים את איכות המידע הקיים | ||
| − | בספרות) {{הערה|שם=הערה5|Chapron C, Fauconnier A, Goffinet F, Breart G, Dubuisson JB (2002) Laparoscopic surgery is not inherently dangerous for patients presenting with benign gynaecologic pathology. Results of a meta-analysis. Hum Reprod 17(5):1334–1342}} , {{הערה|שם=הערה6| Chapron C, Querleu D, Bruhat MA et al (1998) Surgical complications of diagnostic and operative gynaecological laparoscopy: a series of 29,966 cases. Hum Reprod 13(4):867–872}} , {{הערה|שם=הערה7| Jansen FW, Kapiteyn K, Trimbos-Kemper T, Hermans J, Trimbos JB (1997) Complications of laparoscopy: a prospective multicentre observational study. Br J Obstet Gynaecol 104(5):595–600}} | ||
==אמצעי בטיחות לפני הניתוח== | ==אמצעי בטיחות לפני הניתוח== | ||
| − | * יש לבצע הליך הסכמה מודעת {{הערה|שם=הערה8|Preventing entry-related gynaecological laparoscopic injuries. RCOG Green-top Guideline No. 49, May 2008}} ולהחתים את המטופלת על טופס ייעודי ללפרוסקופיה | + | * יש לבצע הליך הסכמה מודעת{{הערה|שם=הערה8|Preventing entry-related gynaecological laparoscopic injuries. RCOG Green-top Guideline No. 49, May 2008}} ולהחתים את המטופלת על טופס ייעודי ללפרוסקופיה |
| − | *הכנה מוקדמת של מערכת העיכול אינה נדרשת כשגרה. הכנה תבוצע במקרים מסוימים לפי שיקול המנתח, אופי הפתולוגיה והפעילות הניתוחית | + | *הכנה מוקדמת של מערכת העיכול אינה נדרשת כשגרה. הכנה תבוצע במקרים מסוימים לפי שיקול המנתח, אופי הפתולוגיה והפעילות הניתוחית |
| − | *לפני הפעולה יש לבדוק את הבטן לזיהוי/מיפוי צלקות של ניתוחים קודמים ,אורגנומגליה וגושים | + | *לפני הפעולה יש לבדוק את הבטן לזיהוי/מיפוי צלקות של ניתוחים קודמים, אורגנומגליה (Organomegaly) וגושים |
==מיכשור== | ==מיכשור== | ||
| − | על הכירורג להכיר את הציוד בו הוא משתמש {{הערה|שם=הערה8}} | + | על הכירורג להכיר את הציוד בו הוא משתמש{{הערה|שם=הערה8}}. |
| − | #בשימוש במחט ורז/טרוקאר ראשון מסוג רב פעמי - יש לבדוק את תקינותו/ה | + | #בשימוש במחט ורז/טרוקאר ראשון מסוג רב פעמי - יש לבדוק את תקינותו/ה |
| − | #בשימוש במחט/טרוקאר ראשון מסוג חד פעמי - יש להשתמש במכשיר חדש בלבד | + | #בשימוש במחט/טרוקאר ראשון מסוג חד פעמי - יש להשתמש במכשיר חדש בלבד |
==השכבת החולה== | ==השכבת החולה== | ||
| − | *יש לשים לב לתנוחת הידיים והרגליים בכדי למנוע פגיעה עצבית או נזק לרקמות | + | *יש לשים לב לתנוחת הידיים והרגליים בכדי למנוע פגיעה עצבית או נזק לרקמות |
| − | *האשה צריכה לשכב ישר לגמרי {{הערה|שם=הערה8}} , {{הערה|שם=הערה9|Bakkum EA, Bongers M Bosteels J, et. al. ESGE Clinical Practice Guideline-Laparoscopic entry, 2009}} | + | *האשה צריכה לשכב ישר לגמרי {{הערה|שם=הערה8}} ,{{הערה|שם=הערה9|Bakkum EA, Bongers M Bosteels J, et. al. ESGE Clinical Practice Guideline-Laparoscopic entry, 2009}} |
*יש לרוקן את שלפוחית השתן לפני ביצוע לפרוסקופיה גינקולוגית {{הערה|שם=הערה9}}. | *יש לרוקן את שלפוחית השתן לפני ביצוע לפרוסקופיה גינקולוגית {{הערה|שם=הערה9}}. | ||
גרסה מ־15:42, 17 בינואר 2016
 | |
|---|---|
| אמצעי בטיחות בלפרוסקופיה – כניסה בטוחה לבטן | |
|
| |
| ניירות עמדה של האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה | |
| תחום | גינקולוגיה |
| האיגוד המפרסם |  |
| קישור | באתר האיגוד הישראלי למיילדות וגינקולוגיה |
| תאריך פרסום | 23 בפברואר 2011 |
| יוצר הערך | צוות הכנת נייר העמדה |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – לפרוסקופיה
לפרוסקופיה אבחנתית היא כלי חשוב במקרים בהם קיים צורך לאבחן פתולוגיה תוך בטנית.
הלפרוסקופיה הניתוחית נחשבת כיום כטיפול הבחירה במגוון רחב של ממצאים גינקולוגיים. יתרונותיה המובהקים הם: משך אשפוז קצר יותר, החלמה וחזרה מהירה יותר לתפקוד שוטף, צורך מופחת במשככי כאבים, תוצאות קוסמטיות משופרות, פגיעה מופחתת ברקמות, שכיחות מופחתת של זיהומים ויצירה של פחות הדבקויות.
גבולות השיטה תלויים באופי הפתולוגיה, בבריאותה הכללית של המנותחת ובניסיונו וכישוריו של המנתח.
שכיחות הסיבוכים בלפרוסקופיה נמדדת באחוזים בודדים. רוב הסיבוכים קשורים בשלב הראשון של הפעולה, כלומר שלב הכניסה לבטן[1],[2],[3],[4].
מטרה
מטרת נייר עמדה זה לסקור את אמצעי הבטיחות הלפרוסקופים הקיימים, ולתת המלצות תוך מגבלות המידע הקיים בספרות(נדירות הסיבוכים ואופיים מקשים על ביצוע מחקר פרוספקטיבי ומגבילים את איכות המידע הקיים בספרות)[5],[6],[7].
אמצעי בטיחות לפני הניתוח
- יש לבצע הליך הסכמה מודעת[8] ולהחתים את המטופלת על טופס ייעודי ללפרוסקופיה
- הכנה מוקדמת של מערכת העיכול אינה נדרשת כשגרה. הכנה תבוצע במקרים מסוימים לפי שיקול המנתח, אופי הפתולוגיה והפעילות הניתוחית
- לפני הפעולה יש לבדוק את הבטן לזיהוי/מיפוי צלקות של ניתוחים קודמים, אורגנומגליה (Organomegaly) וגושים
מיכשור
על הכירורג להכיר את הציוד בו הוא משתמש[8].
- בשימוש במחט ורז/טרוקאר ראשון מסוג רב פעמי - יש לבדוק את תקינותו/ה
- בשימוש במחט/טרוקאר ראשון מסוג חד פעמי - יש להשתמש במכשיר חדש בלבד
השכבת החולה
- יש לשים לב לתנוחת הידיים והרגליים בכדי למנוע פגיעה עצבית או נזק לרקמות
- האשה צריכה לשכב ישר לגמרי [8] ,[9]
- יש לרוקן את שלפוחית השתן לפני ביצוע לפרוסקופיה גינקולוגית [9].
- כאשר נקודת החדירה נמצאת מעל גובה הטבור יש להחדיר זונדה לקיבה לפני כניסה לבטן
מיקום החתך הראשון
- החדרת הטרוקאר הראשון תתבצע בטבור, או במיקום אחר לפי שיקול המנתח. בהם:
טכניקת הכניסה
השיטה הסגורה (closed laparoscopy) והשיטה הפתוחה (open laparoscopy) מקובלות, ואין יתרון לשיטה אחת על האחרת. על המנתח להיות בקיא ובעל ניסיון בשיטה אותה הוא מבצע.[9] , [10]
השיטה הסגורה - Closed laparoscopy
- החדרת מחט ע"ש ורז תבוצע לאחר חתך ראשוני בעור
- ביצוע מבחני בטיחות. בהם:
- שאיבה לשלילת כניסה למעי או כלי דם
- החדרת אויר או מים לבדיקת התנגדות
- נסיון שאיבה של האויר/ מים המוחדרים
- מדידת תת לחץ על ידי האינסופלטור.
- חשוב לציין כי אין עדות חותכת שבדיקות אלו מורידות את שיעור הסיבוכים או מעלות את סיכוי ההצלחה
- יש לוודא שהגז זורם בחופשיות ובלחץ תוך בטני התחלתי נמוך מ 10 מ"מ כספית [9] .
- יש לשים לב לניפוח סימטרי של הבטן
- ניתן לנקש מעל איזור הכבד. שמיעת החזר טימפאני(היעלמות העמימות) בניקוש מעל הכבד יכולה להעיד על ניפוח נכון של החלל.
כשלון בכניסה לבטן
במקרים של שני כשלונות בהחדרת מחט ורז או טרוקאר מומלץ לשקול טכניקה חליפית[9].
לפני הכנסת הטרוקאר יש לנפח את החלל הפריטונאלי ללחץ תוך בטני של 15 מ"מ לפחות [9], למעט במקרים חריגים. אין חשיבות לכמות הגז המוחדרת בשלב הניפוח, אלא ללחץ בלבד.
מומלץ להוריד את הלחץ התוך בטני ל 12-15 מ"מ כספית [8] לאחר החדרת הטרוקארים ושינוע המעי מהאגן. הפחתת הלחץ מורידה את הלחץ מן הסרעפת ומכלי הדם הגדולים, עם כל הקשור בכך.
השיטה הפתוחה - Open laparoscopy
נכנסים לחלל הצפק ( בד"כ בטבור או מעליו בקו האמצע) בדרך הקלאסית של ביצוע לפרוטומיה ( מזערית כמובן) הטרוקאר (ללא החלק הפנימי החד) מוחדר לחלל הצפק בראיה ישירה.
- מילוי חלל הצפק בגז מתבצע דרך שרוול הטרוקאר
- לאחר מלוי חלל הצפק בגז יש להכניס לפרוסקופ, ולבצע סקירה של 360 מעלות בחיפוש אחר פגיעות אפשריות וזיהוין.
- אין להחדיר את מחט הורז ו/או הטרוקאר הראשון אלא כאשר האשה שוכבת על שולחן ניתוחים ישר לגמרי- זוית 0 [8], [9]
השיטה הישירה - Direct entry
בשיטה זו מוחדר הטרוקאר הראשון לחלל הצפק ללא ניפוח מקדים שלה בגז [8].
טרוקארים משניים
- יש להחדיר טרוקארים משניים תוך הסתכלות דרך הלפרוסקופ.
- יש לנקוט אמצעים סבירים לזיהוי מיקום כלי דם מהמערכת העמוקה או השטחית של דופן הבטן.
- יש להחדיר את הטרוקארים ב 90 מעלות לדופן הבטן. לאחר מעבר של הפריטונאום, יש לכוון את הטרוקאר לכיוון האגן [9]
צוות הכנת נייר העמדה
- ד"ר רועי משיח - יו"ר, חבר וועד של החברה הישראלית לאנדוסקופיה גינקולוגית.
- ד"ר חן גולדשמיט - יושב ראש החברה הישראלית לאנדוסקופיה גינקולוגית מנהל שרות אנדוסקופיה גינקולוגית – מרכז רפואי רבין.
- ד"ר אריק אוחנה - חבר וועד של החברה הישראלית לאנדוסקופיה גינקולוגית.
- ד"ר משה בוסתן
- ד"ר יצחק פיינשטיין - חבר וועד של החברה הישראלית לאנדוסקופיה גינקולוגית
- ד"ר מרדכי פנסקי - מנהל יחידה לאנדוסקופיה גינקולוגית בית החולים אסף הרופא.
- ד"ר א. ליסק- ס. מנהל מח' נשים יולדות, מנהל יח' אנדוסקופיה גינקולוגית מרכז רפואי כרמל ,חיפה
- ד"ר אבישלום שרון -מחלקת נשים המרכז הרפואי "הלל יפה", חדרה. חבר וועד של החברה הישראלית לאנדוסקופיה גינקולוגית.
ביבליוגרפיה
- ↑ Van Der Voort M, Heijnsdijk EA, Gouma DJ (2004) Bowel injury as a complication of laparoscopy. Br J Surg 91(10):1253–1258
- ↑ Champault G, Cazacu F (1995) Laparoscopic surgery: injuries caused by trocars. (French Survey 1994) in reference to 103,852 interventions. J Chir (Paris) 132(3):109–113
- ↑ Chapron C, Pierre F, Querleu D, Dubuisson JB (2001) Complications of gynaecological laparoscopy. Gynecol Obstet Fertil 29(9):605–612
- ↑ Harkki-Siren P, Kurki T (1997) A nationwide analysis of laparoscopic complications. Obstet Gynecol 89(1):108–112
- ↑ Chapron C, Fauconnier A, Goffinet F, Breart G, Dubuisson JB (2002) Laparoscopic surgery is not inherently dangerous for patients presenting with benign gynaecologic pathology. Results of a meta-analysis. Hum Reprod 17(5):1334–1342
- ↑ Chapron C, Querleu D, Bruhat MA et al (1998) Surgical complications of diagnostic and operative gynaecological laparoscopy: a series of 29,966 cases. Hum Reprod 13(4):867–872
- ↑ Jansen FW, Kapiteyn K, Trimbos-Kemper T, Hermans J, Trimbos JB (1997) Complications of laparoscopy: a prospective multicentre observational study. Br J Obstet Gynaecol 104(5):595–600
- ↑ 8.0 8.1 8.2 8.3 8.4 8.5 8.6 Preventing entry-related gynaecological laparoscopic injuries. RCOG Green-top Guideline No. 49, May 2008
- ↑ 9.0 9.1 9.2 9.3 9.4 9.5 9.6 9.7 9.8 Bakkum EA, Bongers M Bosteels J, et. al. ESGE Clinical Practice Guideline-Laparoscopic entry, 2009
- ↑ Merlin TL, Hiller JE, Maddern GJ, Jamieson GG, Brown AR, Kolbe A (2003) Systematic review of the safety and effectiveness of methods used to establish pneumoperitoneum in laparoscopic surgery. Br J Surg 90(6):668–679