האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "אנטומיה של הכרכשת - Large intestine anatomy"

מתוך ויקירפואה

שורה 12: שורה 12:
 
}}
 
}}
  
אורך המעי הגס הוא כמטר וחצי - כחמישית מאורך מערכת העיכול. חלקי המעי הגס הם (איור 6.1 ):
+
אורך הכרכשת הוא כמטר וחצי - כחמישית מאורך מערכת העיכול. חלקי הכרכשת הם (איור 6.1 ):
 
#צקום - המעי העיוור (Cecum)
 
#צקום - המעי העיוור (Cecum)
#המעי הגס העולה (Ascending colon)
+
#הכרכשת העולה (Ascending colon)
 
#הכפיפה הכבדית (Hepatic flexure)
 
#הכפיפה הכבדית (Hepatic flexure)
#המעי הגס הרוחבי (Transverse colon)
+
#הכרכשת הרוחבית (Transverse colon)
 
#הכפיפה הטחולית (Splenic flexure)
 
#הכפיפה הטחולית (Splenic flexure)
#המעי הגס היורד (Descending colon)
+
#הכרכשת היורדת (Descending colon)
 
#הפרשדון (המעי העקול, או המעי הסיגמואידי - Sigmoid colon -Sigma)
 
#הפרשדון (המעי העקול, או המעי הסיגמואידי - Sigmoid colon -Sigma)
 
#החלחולת (Rectum)
 
#החלחולת (Rectum)
שורה 25: שורה 25:
 
 
 
{|
 
{|
|+'''איור 6.1: חלקי המעי הגס ויחסם בבטן'''
+
|+'''איור 6.1: חלקי הכרכשת ויחסם בבטן'''
 
|-
 
|-
 
|[[קובץ: אנטומיהכרכשת1.jpg|מרכז|ממוזער|300px|]]
 
|[[קובץ: אנטומיהכרכשת1.jpg|מרכז|ממוזער|300px|]]
שורה 33: שורה 33:
 
אורך החלחולת הוא 15-12 ס"מ. החלחולת נחלקת ל-3 חלקים: החלק הקריבני, המתחיל בחיבור החלחולת לסיגמה, עד לגובה הקפל (Reflexion) הצפקי הקדמי; החלק האמצעי, המתחיל בגובה הקפל הצפקי הקדמי, ומסתיים כ-5-4 ס"מ מתחת לקפל; והחלק הרחיקני המסתיים בפי הטבעת. חלוקה זו אינה אנטומית או פיזיולוגית, אך היא חשובה ביותר בהחלטתו של המנתח על סוג הניתוח או על הגישה הניתוחית.
 
אורך החלחולת הוא 15-12 ס"מ. החלחולת נחלקת ל-3 חלקים: החלק הקריבני, המתחיל בחיבור החלחולת לסיגמה, עד לגובה הקפל (Reflexion) הצפקי הקדמי; החלק האמצעי, המתחיל בגובה הקפל הצפקי הקדמי, ומסתיים כ-5-4 ס"מ מתחת לקפל; והחלק הרחיקני המסתיים בפי הטבעת. חלוקה זו אינה אנטומית או פיזיולוגית, אך היא חשובה ביותר בהחלטתו של המנתח על סוג הניתוח או על הגישה הניתוחית.
  
הקוטר הגדול ביותר הוא של הצקום: 8.5-7.5 ס"מ, והקטן ביותר הוא של 2.5 ס"מ. באזור החלחולת קוטר המעי הגס גדל שוב עד אזור פי הטבעת, שם הוא נעשה צר עקב התכווצות השרירים השולטים במתן הצואה (צאייה).
+
הקוטר הגדול ביותר הוא של הצקום: 8.5-7.5 ס"מ, והקטן ביותר הוא של 2.5 ס"מ. באזור החלחולת קוטר הכרכשת גדל שוב עד אזור פי הטבעת, שם הוא נעשה צר עקב התכווצות השרירים השולטים במתן הצואה (צאייה).
  
לפי חוק לפלס, המתח על פני הדופן נמצא ביחס ישר לקוטר וללחץ (T=PxR). במקרים של [[חסימת המעי הגס]], הלחץ לפני החסימה הוא אחיד, ולכן המתח תלוי רק בקוטר, שהוא הגדול ביותר בצקום, ומכאן שגם מתח הפנים הוא הגדול ביותר בצקום, ולכן הוא [[פרפורציה של הצקום|מתנקב]] ראשון בכל מקרה של עליית לחץ עקב חסימה. המעי הגס מאופיין ב-4 מרכיבים:
+
לפי חוק לפלס, המתח על פני הדופן נמצא ביחס ישר לקוטר וללחץ (T=PxR). במקרים של [[חסימת הכרכשת]], הלחץ לפני החסימה הוא אחיד, ולכן המתח תלוי רק בקוטר, שהוא הגדול ביותר בצקום, ומכאן שגם מתח הפנים הוא הגדול ביותר בצקום, ולכן הוא [[פרפורציה של הצקום|מתנקב]] ראשון בכל מקרה של עליית לחץ עקב חסימה. הכרכשת מאופיינת ב-4 מרכיבים:
 
#סרטי המעי הגס (Taeniae coli).
 
#סרטי המעי הגס (Taeniae coli).
 
#דליי המעי הגס (האוסטרציות - Haustra coli), שהן התרחבויות בצורת שק המופרדות על-ידי הקמטים (Plicae) של הרירית, שהם מבנים רוחביים דמויי סהר.
 
#דליי המעי הגס (האוסטרציות - Haustra coli), שהן התרחבויות בצורת שק המופרדות על-ידי הקמטים (Plicae) של הרירית, שהם מבנים רוחביים דמויי סהר.
#התוספתנים הפדריים (Appendices epipiloicae), שהם מבנים שומניים המופיעים לאורך המעי הגס, ולהם שימוש בהגנה על קו ההשקה בניתוחי המעי הגס.
+
#התוספתנים הפדריים (Appendices epipiloicae), שהם מבנים שומניים המופיעים לאורך הכרכשת, ולהם שימוש בהגנה על קו ההשקה בניתוחי הכרכשת.
#המעי הגס הוא חוץ-צפקי, פרט לצקום, לסיגמה ולמעי הגס הרוחבי.
+
#הכרכשת היא חוץ-צפקית, פרט לצקום, לסיגמה ולכרכשת הרוחבית.
  
 
==אספקת הדם==
 
==אספקת הדם==
  
אספקת הדם למעי הגס העולה ולמעי הגס הרוחבי היא מעורק מצע המעי העליון (Superior mesenteric artery), (איור 6.2-(1)), דרך עורק המעי הכרוך והמעי הגס (Ileocecol artery), (איור 6.2-(2)), העורק הימני של המעי הגס (Right colic artery) (איור 6.2-(3)) והעורק האמצעי של המעי הגס (Middle colic artery) (איור 6.2-(4)). המעי הגס השמאלי והסיגמה מקבלים אספקת דם מעורק מצע המעי התחתון (Inferior mesenteric artery) (איור 6.2-(7)) ודרך העורק השמאלי של המעי הגס (Left colic artery) (איור 6.2-(6)) ועורק החלחולת העליון (Superior hemorrhoidal artery). אספקת הדם לחלחולת ולאזור פי הטבעת היא מעורקי החלחולת העליון, האמצעי והתחתון (Inferior, middle & superior hemorrhoidal arteries). עורקי החלחולת האמצעי והתחתון הם ענפים של ה- Hypogastric artery וה- Pudendal artery. אספקת הדם דרך המערכת הקולטרלית המקשרת בין כלי דם אלה היא מצוינת, והיא יוצרת מערכת של קשתות המקשרות בין הענפים השונים.
+
אספקת הדם לכרכשת העולה ולכרכשת הרוחבית היא מעורק מצע המעי העליון (Superior mesenteric artery), (איור 6.2-(1)), דרך עורק המעי הכרוך והכרכשת (Ileocecol artery), (איור 6.2-(2)), העורק הימני של הכרכשת (Right colic artery) (איור 6.2-(3)) והעורק האמצעי של הכרכשת (Middle colic artery) (איור 6.2-(4)). הכרכשת השמאלית והסיגמה מקבלים אספקת דם מעורק מצע המעי התחתון (Inferior mesenteric artery) (איור 6.2-(7)) ודרך העורק השמאלי של הכרכשת (Left colic artery) (איור 6.2-(6)) ועורק החלחולת העליון (Superior hemorrhoidal artery). אספקת הדם לחלחולת ולאזור פי הטבעת היא מעורקי החלחולת העליון, האמצעי והתחתון (Inferior, middle & superior hemorrhoidal arteries). עורקי החלחולת האמצעי והתחתון הם ענפים של ה- Hypogastric artery וה- Pudendal artery. אספקת הדם דרך המערכת הקולטרלית המקשרת בין כלי דם אלה היא מצוינת, והיא יוצרת מערכת של קשתות המקשרות בין הענפים השונים.
  
[[קובץ: אנטומיהכרכשת3.png|ממוזער|מרכז|400px|איור 6.2: אספקת הדם למעי הגס:{{ש}}(1){{כ}} Superior mesenteric artery;{{ש}}{{כ}}(2){{כ}}Iliocolic artery;{{ש}}{{כ}}(3){{כ}}Right colic artery;{{ש}}{{כ}}(4){{כ}}Middle colic artery;{{ש}}{{כ}}(5){{כ}}Arch of Rioland;{{ש}}{{כ}}(6){{כ}}Left colic artery;{{ש}}{{כ}}(7){{כ}}Inferior mesenteric artery;{{ש}}{{כ}}(8){{כ}}Marginal vessel of Drummond;{{ש}}{{כ}}(9){{כ}}Sigmoidal arteries]]
+
[[קובץ: אנטומיהכרכשת3.png|ממוזער|מרכז|400px|איור 6.2: אספקת הדם לכרכשת:{{ש}}(1){{כ}} Superior mesenteric artery;{{ש}}{{כ}}(2){{כ}}Iliocolic artery;{{ש}}{{כ}}(3){{כ}}Right colic artery;{{ש}}{{כ}}(4){{כ}}Middle colic artery;{{ש}}{{כ}}(5){{כ}}Arch of Rioland;{{ש}}{{כ}}(6){{כ}}Left colic artery;{{ש}}{{כ}}(7){{כ}}Inferior mesenteric artery;{{ש}}{{כ}}(8){{כ}}Marginal vessel of Drummond;{{ש}}{{כ}}(9){{כ}}Sigmoidal arteries]]
  
המערכת הוורידית, המנקזת את הדם מהמעי הגס, עוברת במקביל לעורקים ומתנקזת לורידי מצע המעי העליון והתחתון (Superior & inferior mesenteric veins), ומשם למערכת השער. וריד החלחולת התחתון (Inferior hemorrhoidal vein) מוליך את הדם אל ה-Pudendal vein, המתנקז למערכת הסיסטמית. כאן נוצר קשר חשוב בין המערכת השער למערכת הוורידית הסיסטמית.
+
המערכת הוורידית, המנקזת את הדם מהכרכשת, עוברת במקביל לעורקים ומתנקזת לורידי מצע המעי העליון והתחתון (Superior & inferior mesenteric veins), ומשם למערכת השער. וריד החלחולת התחתון (Inferior hemorrhoidal vein) מוליך את הדם אל ה-Pudendal vein, המתנקז למערכת הסיסטמית. כאן נוצר קשר חשוב בין המערכת השער למערכת הוורידית הסיסטמית.
  
 
==עצבוב==
 
==עצבוב==
  
העצבוב הסימפתטי מקורו ב-10-12-T משם הוא עובר דרך העצבים הספלנכניים בחזה למקלעת הצליאק, ומשם דרך מקלעת ה-Preaortic ומצע המעי (מזנטריאלית), מהם יוצאים סיבים פוסטגנגליוניים, לאורך עורק מצע המעי העליון וענפיו למעי הגס הימני. המעי הגס השמאלי מעוצבבת על-ידי סיבים שמקורם ב-1-3-L העוברים דרך המקלעת שליד עמוד השדרה (פאראוורטברלית), ומצטרפים לעורק מצע המעי התחתון.
+
העצבוב הסימפתטי מקורו ב-10-12-T משם הוא עובר דרך העצבים הספלנכניים בחזה למקלעת הצליאק, ומשם דרך מקלעת ה-Preaortic ומצע המעי (מזנטריאלית), מהם יוצאים סיבים פוסטגנגליוניים, לאורך עורק מצע המעי העליון וענפיו לכרכשת הימנית. הכרכשת השמאלית מעוצבבת על-ידי סיבים שמקורם ב-1-3-L העוברים דרך המקלעת שליד עמוד השדרה (פאראוורטברלית), ומצטרפים לעורק מצע המעי התחתון.
  
העצבוב הפארא-סימפתטי של המעי הגס הימני מקורו בעצב התועה (הואגוס) הימני. המעי הגס השמאלי מקבל עצבוב פארא-סמפתטי מהסגמנטים 2-4-S ודרך ה-Nervi erigentes, היוצרים את מקלעת האגן, ושולחים ענפים למעי הגס השמאלי.
+
העצבוב הפארא-סימפתטי של הכרכשת הימנית מקורו בעצב התועה (הואגוס) הימני. הכרכשת השמאלית מקבלת עצבוב פארא-סמפתטי מהסגמנטים 2-4-S ודרך ה-Nervi erigentes, היוצרים את מקלעת האגן, ושולחים ענפים לכרכשת השמאלית.
  
 
==היסטולוגיה==
 
==היסטולוגיה==
  
דופן המעי הגס מורכבת מ-4 שכבות:
+
דופן הכרכשת מורכבת מ-4 שכבות:
 
#'''רירית''' - שטוחה ואינה מכילה סיסים (Villi), אבל נמצאים בה בלוטות מעיים (Crypts of Lieberkuhn), המכילים תאי גביע (Goblet) רבים מפרישי ריר. השכבה המיוחדת (Lamina propria) מכילה תאי רקמת חיבור, כלי דם וסיבי עצב, נוסף על הסננה של לימפוציטים, ואף ניתן למצוא בה קשריות לימפה.
 
#'''רירית''' - שטוחה ואינה מכילה סיסים (Villi), אבל נמצאים בה בלוטות מעיים (Crypts of Lieberkuhn), המכילים תאי גביע (Goblet) רבים מפרישי ריר. השכבה המיוחדת (Lamina propria) מכילה תאי רקמת חיבור, כלי דם וסיבי עצב, נוסף על הסננה של לימפוציטים, ואף ניתן למצוא בה קשריות לימפה.
 
#'''תת-רירית'''.
 
#'''תת-רירית'''.
#'''שריר''' - שכבת שרירים מעגלית פנימית מקיפה את כל רוחב המעי הגס. מעליה נמצאת שכבת השרירים האורכיים. שכבה זו מורכבת מ-3 קבוצות שרירים הנקראים סרטי המעי הגס (Taeniae coli). קבוצה אחת נמצאת בחלק הקדמי של המעי הגס, ואילו שתי הקבוצות האחרות נמצאות משני צדי המעי הגס, בחלק האחורי-צדי (Posterolateral). באזור החלחולת השרירים הללו נפרשים ומכסים את כל החלחולת. באזור פי הטבעת שכבה זו מתעבה והופכת לסוגר החיצוני של פי הטבעת.
+
#'''שריר''' - שכבת שרירים מעגלית פנימית מקיפה את כל רוחב הכרכשת. מעליה נמצאת שכבת השרירים האורכיים. שכבה זו מורכבת מ-3 קבוצות שרירים הנקראים סרטי המעי הגס (Taeniae coli). קבוצה אחת נמצאת בחלק הקדמי של הכרכשת, ואילו שתי הקבוצות האחרות נמצאות משני צדי הכרכשת, בחלק האחורי-צדי (Posterolateral). באזור החלחולת השרירים הללו נפרשים ומכסים את כל החלחולת. באזור פי הטבעת שכבה זו מתעבה והופכת לסוגר החיצוני של פי הטבעת.
#'''נסיובית (Serosa)''' - הצפק מקיף את המעי הגס באזור הצקום, המעי הגס הרוחבי והסיגמה. בשאר חלקי המעי הגס מכסה הצפק רק את חלקה הקדמי של המעי הגס. באזור החלק השני והחלק השלישי (הרחיקניים) של החלחולת אין כלל כיסוי צפקי, ולכך משמעות רבה בריפוי חתכים ניתוחיים.
+
#'''נסיובית (Serosa)''' - הצפק מקיף את הכרכשת באזור הצקום, הכרכשת הרוחבית והסיגמה. בשאר חלקי המעי הגס מכסה הצפק רק את חלקה הקדמי של הכרכשת. באזור החלק השני והחלק השלישי (הרחיקניים) של החלחולת אין כלל כיסוי צפקי, ולכך משמעות רבה בריפוי חתכים ניתוחיים.
  
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
  
* לנושא הבא: [[פיזיולוגיה של המעי הגס - Large intestine physiology]]
+
* לנושא הבא: [[פיזיולוגיה של הכרכשת - Large intestine physiology]]
  
 
* [[כירורגיה של הכרכשת|לתוכן העניינים של הפרק]]
 
* [[כירורגיה של הכרכשת|לתוכן העניינים של הפרק]]

גרסה מ־10:04, 21 ביולי 2012

כותרתכרכשת.jpg


עקרונות בכירורגיה
ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg
שם המחבר ד"ר צבי קויפמן
שם הפרק כירורגיה של הכרכשת
 


אורך הכרכשת הוא כמטר וחצי - כחמישית מאורך מערכת העיכול. חלקי הכרכשת הם (איור 6.1 ):

  1. צקום - המעי העיוור (Cecum)
  2. הכרכשת העולה (Ascending colon)
  3. הכפיפה הכבדית (Hepatic flexure)
  4. הכרכשת הרוחבית (Transverse colon)
  5. הכפיפה הטחולית (Splenic flexure)
  6. הכרכשת היורדת (Descending colon)
  7. הפרשדון (המעי העקול, או המעי הסיגמואידי - Sigmoid colon -Sigma)
  8. החלחולת (Rectum)
  9. פי הטבעת (Anus)


איור 6.1: חלקי הכרכשת ויחסם בבטן
אנטומיהכרכשת1.jpg
אנטומיהכרכשת2.jpg

אורך החלחולת הוא 15-12 ס"מ. החלחולת נחלקת ל-3 חלקים: החלק הקריבני, המתחיל בחיבור החלחולת לסיגמה, עד לגובה הקפל (Reflexion) הצפקי הקדמי; החלק האמצעי, המתחיל בגובה הקפל הצפקי הקדמי, ומסתיים כ-5-4 ס"מ מתחת לקפל; והחלק הרחיקני המסתיים בפי הטבעת. חלוקה זו אינה אנטומית או פיזיולוגית, אך היא חשובה ביותר בהחלטתו של המנתח על סוג הניתוח או על הגישה הניתוחית.

הקוטר הגדול ביותר הוא של הצקום: 8.5-7.5 ס"מ, והקטן ביותר הוא של 2.5 ס"מ. באזור החלחולת קוטר הכרכשת גדל שוב עד אזור פי הטבעת, שם הוא נעשה צר עקב התכווצות השרירים השולטים במתן הצואה (צאייה).

לפי חוק לפלס, המתח על פני הדופן נמצא ביחס ישר לקוטר וללחץ (T=PxR). במקרים של חסימת הכרכשת, הלחץ לפני החסימה הוא אחיד, ולכן המתח תלוי רק בקוטר, שהוא הגדול ביותר בצקום, ומכאן שגם מתח הפנים הוא הגדול ביותר בצקום, ולכן הוא מתנקב ראשון בכל מקרה של עליית לחץ עקב חסימה. הכרכשת מאופיינת ב-4 מרכיבים:

  1. סרטי המעי הגס (Taeniae coli).
  2. דליי המעי הגס (האוסטרציות - Haustra coli), שהן התרחבויות בצורת שק המופרדות על-ידי הקמטים (Plicae) של הרירית, שהם מבנים רוחביים דמויי סהר.
  3. התוספתנים הפדריים (Appendices epipiloicae), שהם מבנים שומניים המופיעים לאורך הכרכשת, ולהם שימוש בהגנה על קו ההשקה בניתוחי הכרכשת.
  4. הכרכשת היא חוץ-צפקית, פרט לצקום, לסיגמה ולכרכשת הרוחבית.

אספקת הדם

אספקת הדם לכרכשת העולה ולכרכשת הרוחבית היא מעורק מצע המעי העליון (Superior mesenteric artery), (איור 6.2-(1)), דרך עורק המעי הכרוך והכרכשת (Ileocecol artery), (איור 6.2-(2)), העורק הימני של הכרכשת (Right colic artery) (איור 6.2-(3)) והעורק האמצעי של הכרכשת (Middle colic artery) (איור 6.2-(4)). הכרכשת השמאלית והסיגמה מקבלים אספקת דם מעורק מצע המעי התחתון (Inferior mesenteric artery) (איור 6.2-(7)) ודרך העורק השמאלי של הכרכשת (Left colic artery) (איור 6.2-(6)) ועורק החלחולת העליון (Superior hemorrhoidal artery). אספקת הדם לחלחולת ולאזור פי הטבעת היא מעורקי החלחולת העליון, האמצעי והתחתון (Inferior, middle & superior hemorrhoidal arteries). עורקי החלחולת האמצעי והתחתון הם ענפים של ה- Hypogastric artery וה- Pudendal artery. אספקת הדם דרך המערכת הקולטרלית המקשרת בין כלי דם אלה היא מצוינת, והיא יוצרת מערכת של קשתות המקשרות בין הענפים השונים.

איור 6.2: אספקת הדם לכרכשת:
(1)‏ Superior mesenteric artery;
‏(2)‏Iliocolic artery;
‏(3)‏Right colic artery;
‏(4)‏Middle colic artery;
‏(5)‏Arch of Rioland;
‏(6)‏Left colic artery;
‏(7)‏Inferior mesenteric artery;
‏(8)‏Marginal vessel of Drummond;
‏(9)‏Sigmoidal arteries

המערכת הוורידית, המנקזת את הדם מהכרכשת, עוברת במקביל לעורקים ומתנקזת לורידי מצע המעי העליון והתחתון (Superior & inferior mesenteric veins), ומשם למערכת השער. וריד החלחולת התחתון (Inferior hemorrhoidal vein) מוליך את הדם אל ה-Pudendal vein, המתנקז למערכת הסיסטמית. כאן נוצר קשר חשוב בין המערכת השער למערכת הוורידית הסיסטמית.

עצבוב

העצבוב הסימפתטי מקורו ב-10-12-T משם הוא עובר דרך העצבים הספלנכניים בחזה למקלעת הצליאק, ומשם דרך מקלעת ה-Preaortic ומצע המעי (מזנטריאלית), מהם יוצאים סיבים פוסטגנגליוניים, לאורך עורק מצע המעי העליון וענפיו לכרכשת הימנית. הכרכשת השמאלית מעוצבבת על-ידי סיבים שמקורם ב-1-3-L העוברים דרך המקלעת שליד עמוד השדרה (פאראוורטברלית), ומצטרפים לעורק מצע המעי התחתון.

העצבוב הפארא-סימפתטי של הכרכשת הימנית מקורו בעצב התועה (הואגוס) הימני. הכרכשת השמאלית מקבלת עצבוב פארא-סמפתטי מהסגמנטים 2-4-S ודרך ה-Nervi erigentes, היוצרים את מקלעת האגן, ושולחים ענפים לכרכשת השמאלית.

היסטולוגיה

דופן הכרכשת מורכבת מ-4 שכבות:

  1. רירית - שטוחה ואינה מכילה סיסים (Villi), אבל נמצאים בה בלוטות מעיים (Crypts of Lieberkuhn), המכילים תאי גביע (Goblet) רבים מפרישי ריר. השכבה המיוחדת (Lamina propria) מכילה תאי רקמת חיבור, כלי דם וסיבי עצב, נוסף על הסננה של לימפוציטים, ואף ניתן למצוא בה קשריות לימפה.
  2. תת-רירית.
  3. שריר - שכבת שרירים מעגלית פנימית מקיפה את כל רוחב הכרכשת. מעליה נמצאת שכבת השרירים האורכיים. שכבה זו מורכבת מ-3 קבוצות שרירים הנקראים סרטי המעי הגס (Taeniae coli). קבוצה אחת נמצאת בחלק הקדמי של הכרכשת, ואילו שתי הקבוצות האחרות נמצאות משני צדי הכרכשת, בחלק האחורי-צדי (Posterolateral). באזור החלחולת השרירים הללו נפרשים ומכסים את כל החלחולת. באזור פי הטבעת שכבה זו מתעבה והופכת לסוגר החיצוני של פי הטבעת.
  4. נסיובית (Serosa) - הצפק מקיף את הכרכשת באזור הצקום, הכרכשת הרוחבית והסיגמה. בשאר חלקי המעי הגס מכסה הצפק רק את חלקה הקדמי של הכרכשת. באזור החלק השני והחלק השלישי (הרחיקניים) של החלחולת אין כלל כיסוי צפקי, ולכך משמעות רבה בריפוי חתכים ניתוחיים.

ראו גם


המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר צבי קויפמן, מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, מרכז רפואי מאיר, כפר סבא