כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "אסטרטגיות תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה"
| שורה 1: | שורה 1: | ||
==דיאטת DASH (Dietary Approaches to Stop hypertension)== | ==דיאטת DASH (Dietary Approaches to Stop hypertension)== | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==צמחונות וטבעונות== | ==צמחונות וטבעונות== | ||
גרסה מ־18:53, 8 באוקטובר 2021
דיאטת DASH (Dietary Approaches to Stop hypertension)
צמחונות וטבעונות
צמחונים נמנעים מאכילת בעלי חיים וטבעונים נמנעים מאכילת כל מזון שמקורו מהחי (בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב). תזונה צמחונית או טבעונית נובעת לרוב ממניעים אידאולוגיים של אי פגיעה בבעלי חיים ו/או ממניעים בריאותיים[1].
קיימים סוגים שונים של צמחונות וטבעונות[2]:
- Lacto-ovo vegetarian diet: נמנעים מבשר, דגים ועופות, אך אוכלים מוצרי חלב וביצים.
- Lacto vegetarians: נמנעים מבשר, עופות, דגים וביצים, אך אוכלים מוצרי חלב.
- Ovo vegetarians: נמנעים מבשר, עופות, דגים ומוצרי חלב, אך אוכלים ביצים.
- Vegan diet: דיאטה טבעונית. נמנעים מבשר, עופות, דגים, מוצרי חלב, ביצים, ג'לטין, דבש ותוספי מזון שמקורם מבעלי חיים.
- Macrobiotic diet: נמנעים מבשר, עופות, ביצים, מוצרי חלב, פירות טרופיים, ממתיקים, עגבניות ותפוחי אדמה. אוכלים דגים.
- Fruitarian diet: דיאטה טבעונית המבוססת על צריכת פירות טריים או מיובשים.
מחקרי תצפית
במחקרי עוקבה נמצא כי בהשוואה לאוכלי כל, לצמחונים ולטבעונים משקל גוף נמוך יותר[3][4], כמות קטנה יותר של רקמת שומן[5], לחץ דם נמוך יותר, רמות סך כולסטרול נמוכות ב-32% ורמות LDL-C ב-44%[3].
במחקר סיני נמצא כי ככל שמשך ההיצמדות לצמחונות היה ארוך יותר, שומני הדם היו מאוזנים יותר ושכבת הטרשת על עורק הקרוטיד הייתה קטנה יותר[6].
במטה-אנליזה של 7 מחקרי עוקבה, שכללו 124,706 משתתפים, הסיכון היחסי בקרב צמחונים בהשוואה ללא צמחונים לסך תמותה היה RR=0.91 (0.66-1.16 :95% CI), ולתמותה ממחלת לב כלילית - RR=0.71 (0.56-0.87 :95% CI)[7].
לעומת זאת, במחקר EPIC Oxford (Prospective Investigation into Cancer and Nutrition-Oxford), שכלל 46,562 משתתפים, מתוכם כ-32% צמחונים, במשך מעקב של 5.6 שנים, לא נמצא הבדל בין צמחונים ללא צמחונים בתמותה ממחלת לב כלילית (Death Rate Ratio=0.75; 0.41-1.37 :95% CI) ובסך התמותה (Death Rate Ratio=1.05; 0.86-1.27 :95% CI)[8].
במטה-אנליזה של 12 מחקרים התערבותיים או תצפיתיים, שכללו 1,300 משתתפים, נמצא כי במדינות מתפתחות נמצא קשר בין דיאטה צמחונית/טבעונית לרמות TG נמוכות יותר. קשר כזה לא נמצא בקרב המשתתפים ממדינות מפותחות[9].
מחקרי התערבות
במטה-אנליזה שכללה 27 מחקרי התערבות, נמצא כי הירידה הגדולה ביותר ברמות LDL-C (עד 35%) היתה בקרב אנשים שעברו לדיאטה צמחונית או טבעונית[10].
בקרב חולי סוכרת, דיאטה טבעונית הביאה לשיפור גדול יותר בשומני הדם בהשוואה לדיאטה שוות קלוריות על פי הנחיות ה-ADA (American Diabetes Association). רמות LDL-C ירדו בדיאטה הטבעונית ב-13.5 מ"ג/ד"ל (10%-) לעומת 3.4 מ"ג/ד"ל (3%-) בדיאטה הרגילה[11]. במחקרים נוספים נמדדה ירידה גדולה יותר ב-HbA1C (1.23 מ"ג/ד"ל לעומת 0.38 מ"ג/ד"ל) ובמשקל (6.5 ק"ג לעומת 3.1 ק"ג) בדיאטה הטבעונית לעומת דיאטת ה-ADA, בהתאמה[12][13], וכן שיפור בתנגודת לאינסולין ובעקה החמצונית. השיפור הגדול יותר באיזון הסוכרת, סייע להורדת תרופות בקרב 53% מקבוצת ההתערבות לעומת 5% מקבוצת הביקורת[14].
מנגנונים אפשריים
באופן כללי, לצמחונים ולטבעונים יש אורח חיים בריא יותר הכולל פחות עישון ויותר פעילות גופנית, המשפיעים על הסיכון למחלות קרדיווסקולריות.
דיאטות צמחוניות וטבעוניות מאוזנות הן עשירות בפירות, בירקות, בדגנים מלאים, בקטניות ובאגוזים ועל כן מכילות יותר סיבים תזונתיים, מגנזיום, חומצה פולית, ויטמין C, ויטמין E ופיטוכימיקלים, בהשוואה לדיאטה מערבית. דיאטות אלו מכילות מעט, אם בכלל, מזונות מעובדים; כתוצאה מכך הן דלות יותר בקלוריות, בשומן רווי ובכולסטרול.
גורמים תזונתיים אלה משפיעים לטובה על גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם כמו משקל גוף, לחץ דם, רבדים טרשתיים בכלי הדם ועקה חמצונית[1][15][16].
דיאטות טבעוניות וצמחוניות מאוזנות יכולות לשפר גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
חשוב לוודא שהדיאטות אכן מאוזנות, כדי למנוע חסרים בוויטמין B12, בוויטמין D, בחומצות שומן מסוג אומגה-3, ובסידן (במיוחד באנשים הנמנעים ממוצרי חלב), ברזל ואבץ[16].
| המלצות הוועדה | חוזק המלצה | רמת הוכחה |
|---|---|---|
| דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת משפרת את הפרופיל המטבולי, באנשים בריאים ובאנשים עם סוכרת | I | A |
| דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת תורמת להפחתת הסיכון לתחלואה ולתמותה כללית וקרדיווסקולרית | I | B |
מזון מעובד ומתועש
מזונות מעובדים, המכונים לעיתים "מהירי הכנה" או "מוכנים לחימום" (Ready to heat), ומשקאות מעובדים, אינם מאוגדים תחת קטגוריית מזון אחת ולכן קשה לנתח את השפעתם הקרדיווסקולרית[17].
ניתן לחלק את המזונות המעובדים ל-3 קבוצות: מזונות לא מעובדים או מעובדים באופן מינימלי, מזונות מבוססי רכיבים מעובדים ומזונות "אולטרה-מעובדים"; אולם תחת הגדרה זו קיימים הבדלים תרבותיים בין מדינות[18].
- קבוצה 1: מזונות לא מעובדים; כוללים מוצרים מהחי שנצרכים קרוב לזמן שחיטתם או מזונות מהצומח שנצרכים בצורתם הטבעית. מזונות מעובדים באופן מינימלי כוללים מזונות שלא עברו שינוי פיזיקלי ורכיבי התזונה המקוריים שלהם לא השתנו. תהליכי העיבוד המינימליים כוללים הוצאת חלקים לא אכילים, ניקוי, חיתוך, ייבוש, הקפאה, קירור, פיסטור, התססה, הפחתת שומן, אריזת ואקום, סחיטה ועטיפה.
- קבוצה 2: מזונות ממרכיבים מעובדים; כוללים מזונות שעברו שינוי פיזיקלי או כימי כמו הידרוליזציה, זיקוק או טחינה והם שונים מהמזון המקורי, למשל: שומן מהחי, סוכרוז, קמחים ופסטות. הם לכשעצמם בדרך כלל לא אכילים, אך משמשים לבישול ביתי כדי להעשיר ארוחות שמכינים ממזונות לא מעובדים.
- קבוצה 3: מזונות "אולטרה-מעובדים"; כוללים מזונות מוכנים לאכילה, שעברו הכנה מתועשת מרכיבי תזונה מקבוצה 2 או מחלקים זולים של בשר. לצורך עיבוד הבשר מוספים כימיקלים רבים לצורך עיבוד ושימור ושיפור הנפח, המרקם, הצבע והטעם. והם כמעט ואינם מכילים מזון מלא. בקבוצה זו נכללים נקניקיות, המבורגרים, טוגנים בשקית, שניצלים מעובדים ומשקאות קלים ממותקים. חיי המדף שלהם ארוכים והם בדרך כלל עתירי אנרגיה, שומן, שומן רווי ושומן טרנס, סוכרים פשוטים ונתרן[17].
מחקרי תצפית
במחקרי חתך נמצא קשר בין צריכת דפוס אכילה של אוכל מתועש, לגורמי סיכון קרדיווסקולריים כמו השמנה[18][19] יתר לחץ דם[19], דיסליפידמיה[20] וסוכרת[21].
במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה, צריכת בשר מעובד, כדוגמת נקניקיות, המבורגרים ושניצלים מעובדים, נמצאה קשורה להיארעות גבוהה יותר של מחלות קרדיווסקולריות וסוכרת[22][23][24] ושל סוגי סרטן שונים[25][26][27].
מנגנונים אפשריים
בין המנגנונים המוצעים להשפעה של דיאטה מעובדת על הבריאות נכללים השפעה של שומן טרנס, שומן רווי, ניטריטים, פוספטים, מלחים ו-AGEs (Advanced Glycation End-products) על המערכת הקרדיווסקולרית, על הרגישות לאינסולין, על שינוי במיקום צבירת השומן ועל שינויים אפיגנטיים, כגון מתילציה של DNA[18].
| המלצות הוועדה | חוזק המלצה | רמת הוכחה |
|---|---|---|
| מומלץ להימנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים, ובעיקר בשר מעובד | III | B |
הערות שוליים
- ↑ 1.0 1.1 Dominique Ashen M. Vegetarian diets in cardiovascular prevention. Curr Treat Options Cardiovasc Med 2013;15:735-45.
- ↑ Venderley AM, Campbell WW. Vegetarian diets: Nutritional considerations for athletes. Sports Med 2006;36: 293-305. Craig WJ. Health effects of vegan diets. Am J Clin Nutr. 2009;89:1627S-1633S.
- ↑ 3.0 3.1 Fraser GE. Vegetarian diets: what do we know of their effects on common chronic diseases? Am J Clin Nutr 2009;89:1607S-1612S.
- ↑ Zhang Z, Ma G, Chen S, Li Z, Xia E, Sun Y, Yang F, Zheng L, Feng X. Comparison of plasma triacylglycerol levels in vegetarians and omnivores: a meta-analysis. Nutrition 2013;29:426-30.
- ↑ Yang SY, Zhang HJ, Sun SY, Wang LY, Yan B, Liu CQ, Zhang W, Li XJ.Relationship of carotid intima-media thickness and duration of vegetarian diet in Chinese male vegetarians. Nutr Metab (Lond) 2011;8:63.
- ↑ Clifton PM. Protein and coronary heart disease: the role of different protein sources. Curr Atheroscler Rep 2011; 3:493-8.
- ↑ Key TJ, Appleby PN, Davey GK, Allen NE, Spencer EA, Travis RC. Mortality in British vegetarians: review and preliminary results from EPIC-Oxford. Am J Clin Nutr 2003;78:533S-538S.
- ↑ Neal D Barnard, Joshua Cohen, David JA Jenkins, Gabrielle Turner-A low-fat vegan diet and a conventional diabetes diet in the treatment of type 2 diabetes: a randomized, controlled, 74-wk clinical trial. Am J Clin Nutr 2009; 89:1588S-1596S.
- ↑ Ferdowsian HR, Barnard ND. Effects of Plant-Based Diets on Plasma Lipids. Am J Cardiol 2009;104:947-56.
- ↑ Huang T, Yang B, Zheng J, Li G, Wahlqvist ML, Li D. Cardiovascular disease mortality and cancer incidence in vegetarians: a meta-analysis and systematic review. Ann Nutr Metab 2012;60:233-40.
- ↑ Neal D Barnard, Joshua Cohen, David JA Jenkins, Gabrielle Turner-A low-fat vegan diet and a conventional diabetes diet in the treatment of type 2 diabetes: a randomized, controlled, 74-wk clinical trial. Am J Clin Nutr 2009; 89:1588S-1596S.
- ↑ Ajala O, English P, Pinkney J. Systematic review and meta-analysis of different dietary approaches to the management of type 2 diabetes. American Journal of Clinical Nutrition 2013;97:505-516.
- ↑ Kahleova H, Matoulek M, Malinska H, Oliyarnik O, Kazdova L, Neskudla T, Skoch A, Hajek M, Hill M, Kahle M, Pelikanova T. Vegetarian diet improves insulin resistance and oxidative stress markers more than conventional diet in subjects with Type 2 diabetes. Diabet Med 2011;28:549-59.
- ↑ Lilli B. Link, Najeeb S. Hussaini, Judith S. Jacobson. Change in quality of life and immunemarkers after a stay at a raw vegan institute: a pilot study. Complement Ther Med 2008;16:124-130.
- ↑ 15. Mi Kyung Kim, Sang Woon Cho, Yoo Kyoung Park. Long-term vegetarians have low oxidative stress, body fat, and cholesterol levels. Nutr Res Pract 2012;6:155-161.
- ↑ 16.0 16.1 Craig WJ.Nutrition concerns and health effects of vegetarian diets. Nutr Clin Pract 2010;25:613-20.
- ↑ 17.0 17.1 Moubarac JC, Martins AP, Claro RM, Levy RB, Cannon G, Monteiro CA.Consumption of ultra-processed foods and likely impact on human health. Evidence from Canada. Public Health Nutr 2013;16:2240-8.
- ↑ 18.0 18.1 18.2 Popkin BM1, Adair LS, Ng SW. Global nutrition transition and the pandemic of obesity in developing countries. Nutr Rev 2012;70:3-21.
- ↑ 19.0 19.1 Sun J, Buys N, Shen S. Dietary patterns and cardiovascular disease-related risks in chinese older adults. Front Public Health. 2013;1:48.
- ↑ Eilat-Adar S, Mete M, Noebmann ED, Xu J Fabsitz RR, Obbesoon SOE, Howard BV. Dietary patterns are linked to cardiovascular risk factors but not to inflammatory markers in Alaska Eskimos. J Nutr 2009;139:2322-8.
- ↑ Fretts, A, Howard, BV, McKnight B, Duncan GE, Beresford, SAA, Mete M, Eilat-Adar S, Zhang Y, Siscovick DS. The associations of processed meat and unprocessed red meat intake with incident diabetes: the strong heart family study Am J Clin Nutr 2012; 95:752¬8.
- ↑ Micha R, Wallace SK, Mozaffarian D. Red and processed meat consumption and risk of incident coronary heart disease, stroke, and diabetes mellitus: a systematic review and meta-analysis. Circulation 2010;121:2271-83.
- ↑ Micha R, Michas G, Mozaffarian D. Unprocessed red and processed meats and risk of coronary artery disease and type 2 diabetes--an updated review of the evidence. Curr Atheroscler Rep 2012;14:515-24.
- ↑ Kim Y, Keogh J, Clifton P. A review of potential metabolic etiologies of the observed association between red meat consumption and development of type 2 diabetes mellitus. Metabolism 2015 Mar 19. pii: S0026-0495(15)00086-4.
- ↑ Li F, An S, Hou L, Chen P, Lei C, Tan W. Red and processed meat intake and risk of bladder cancer: a meta-analysis. Int J Clin Exp Med 2014;7:2100-10.
- ↑ Alexander DD, Morimoto LM, Mink PJ, Cushing CA. A review and meta-analysis of red and processed meat consumption and breast cancer. Nutr Res Rev 2010;23:349-65.
- ↑ Alexander DD, Mink PJ, Cushing CA, Sceurman B. A review and meta-analysis of prospective studies of red and processed meat intake and prostate cancer. Nutr J 2010;9:50.