|
|
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | | + | #הפניה [[אסטרטגיות תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה -Dietary patterns]] |
| − | ==מזון מעובד ומתועש==
| |
| − | מזונות מעובדים, המכונים לעיתים "מהירי הכנה" או "מוכנים לחימום" (Ready to heat), ומשקאות מעובדים, אינם מאוגדים תחת קטגוריית מזון אחת ולכן קשה לנתח את השפעתם הקרדיווסקולרית{{הערה|שם=הערה601|Moubarac JC, Martins AP, Claro RM, Levy RB, Cannon G, Monteiro CA.Consumption of ultra-processed foods and likely impact on human health. Evidence from Canada. Public Health Nutr 2013;16:2240-8.}}.
| |
| − | | |
| − | ניתן לחלק את המזונות המעובדים ל-3 קבוצות: מזונות לא מעובדים או מעובדים באופן מינימלי, מזונות מבוססי רכיבים מעובדים ומזונות "אולטרה-מעובדים"; אולם תחת הגדרה זו קיימים הבדלים תרבותיים בין מדינות{{הערה|שם=הערה602|Popkin BM1, Adair LS, Ng SW. Global nutrition transition and the pandemic of obesity in developing countries. Nutr Rev 2012;70:3-21.}}.
| |
| − | | |
| − | *'''קבוצה 1:''' מזונות לא מעובדים; כוללים מוצרים מהחי שנצרכים קרוב לזמן שחיטתם או מזונות מהצומח שנצרכים בצורתם הטבעית. מזונות מעובדים באופן מינימלי כוללים מזונות שלא עברו שינוי פיזיקלי ורכיבי התזונה המקוריים שלהם לא השתנו. תהליכי העיבוד המינימליים כוללים הוצאת חלקים לא אכילים, ניקוי, חיתוך, ייבוש, הקפאה, קירור, פיסטור, התססה, הפחתת שומן, אריזת ואקום, סחיטה ועטיפה.
| |
| − | | |
| − | *'''קבוצה 2:''' מזונות ממרכיבים מעובדים; כוללים מזונות שעברו שינוי פיזיקלי או כימי כמו הידרוליזציה, זיקוק או טחינה והם שונים מהמזון המקורי, למשל: שומן מהחי, סוכרוז, קמחים ופסטות. הם לכשעצמם בדרך כלל לא אכילים, אך משמשים לבישול ביתי כדי להעשיר ארוחות שמכינים ממזונות לא מעובדים.
| |
| − | | |
| − | *'''קבוצה 3:''' מזונות "אולטרה-מעובדים"; כוללים מזונות מוכנים לאכילה, שעברו הכנה מתועשת מרכיבי תזונה מקבוצה 2 או מחלקים זולים של בשר. לצורך עיבוד הבשר מוספים כימיקלים רבים לצורך עיבוד ושימור ושיפור הנפח, המרקם, הצבע והטעם. והם כמעט ואינם מכילים מזון מלא. בקבוצה זו נכללים נקניקיות, המבורגרים, טוגנים בשקית, שניצלים מעובדים ומשקאות קלים ממותקים. חיי המדף שלהם ארוכים והם בדרך כלל עתירי אנרגיה, שומן, שומן רווי ושומן טרנס, סוכרים פשוטים ונתרן{{הערה|שם=הערה601}}.
| |
| − | | |
| − | ===מחקרי תצפית===
| |
| − | במחקרי חתך נמצא קשר בין צריכת דפוס אכילה של אוכל מתועש, לגורמי סיכון קרדיווסקולריים כמו השמנה{{הערה|שם=הערה602}}{{הערה|שם=הערה603|Sun J, Buys N, Shen S. Dietary patterns and cardiovascular disease-related risks in chinese older adults. Front Public Health. 2013;1:48.}} יתר לחץ דם{{הערה|שם=הערה603}}, דיסליפידמיה{{הערה|שם=הערה604|Eilat-Adar S, Mete M, Noebmann ED, Xu J Fabsitz RR, Obbesoon SOE, Howard BV. Dietary patterns are linked to cardiovascular risk factors but not to inflammatory markers in Alaska Eskimos. J Nutr 2009;139:2322-8.}} וסוכרת{{הערה|שם=הערה605|Fretts, A, Howard, BV, McKnight B, Duncan GE, Beresford, SAA, Mete M, Eilat-Adar S, Zhang Y, Siscovick DS. The associations of processed meat and unprocessed red meat intake with incident diabetes: the strong heart family study Am J Clin Nutr 2012; 95:752¬8.}}.
| |
| − | | |
| − | במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה, צריכת בשר מעובד, כדוגמת נקניקיות, המבורגרים ושניצלים מעובדים, נמצאה קשורה להיארעות גבוהה יותר של מחלות קרדיווסקולריות וסוכרת{{הערה|שם=הערה606|Micha R, Wallace SK, Mozaffarian D. Red and processed meat consumption and risk of incident coronary heart disease, stroke, and diabetes mellitus: a systematic review and meta-analysis. Circulation 2010;121:2271-83.}}{{הערה|שם=הערה607|Micha R, Michas G, Mozaffarian D. Unprocessed red and processed meats and risk of coronary artery disease and type 2 diabetes--an updated review of the evidence. Curr Atheroscler Rep 2012;14:515-24.}}{{הערה|שם=הערה608|Kim Y, Keogh J, Clifton P. A review of potential metabolic etiologies of the observed association between red meat consumption and development of type 2 diabetes mellitus. Metabolism 2015 Mar 19. pii: S0026-0495(15)00086-4.}} ושל סוגי סרטן שונים{{הערה|שם=הערה609|Li F, An S, Hou L, Chen P, Lei C, Tan W. Red and processed meat intake and risk of bladder cancer: a meta-analysis. Int J Clin Exp Med 2014;7:2100-10.}}{{הערה|שם=הערה610|Alexander DD, Morimoto LM, Mink PJ, Cushing CA. A review and meta-analysis of red and processed meat consumption and breast cancer. Nutr Res Rev 2010;23:349-65.}}{{הערה|שם=הערה611|Alexander DD, Mink PJ, Cushing CA, Sceurman B. A review and meta-analysis of prospective studies of red and processed meat intake and prostate cancer. Nutr J 2010;9:50.}}.
| |
| − | | |
| − | ===מנגנונים אפשריים===
| |
| − | בין המנגנונים המוצעים להשפעה של דיאטה מעובדת על הבריאות נכללים השפעה של שומן טרנס, שומן רווי, ניטריטים, פוספטים, מלחים ו-AGEs {{כ}}(Advanced Glycation End-products) על המערכת הקרדיווסקולרית, על הרגישות לאינסולין, על שינוי במיקום צבירת השומן ועל שינויים אפיגנטיים, כגון מתילציה של DNA{{כ}}{{הערה|שם=הערה602}}.
| |
| − | | |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |-
| |
| − | ! המלצות הוועדה !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
| |
| − | |-
| |
| − | |מומלץ להימנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים, ובעיקר בשר מעובד || III || B
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ==הערות שוליים==
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:בריאות הציבור]]
| |
| − | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הקרדיולוגי בישראל]]
| |
| − | [[קטגוריה:ניירות עמדה - עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק