|
|
| (7 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | | + | #הפניה [[אסטרטגיות תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה - Dietary patterns for cardiovascular disease prevention]] |
| − | ==דיאטה ים-תיכונית==
| |
| − | {{הרחבה|תזונה ים תיכונית}}
| |
| − | '''התזונה הים-תיכונית''' מתבססת על מזון מהצומח, ועל מזון עונתי, מקומי, טרי וכמעט לא מעובד. התזונה עשירה בירקות, בפירות, בלחם ודגנים מלאים, בקטניות, באגוזים וגרעינים ובשמן זית. מוצרי חלב נצרכים בכמות מתונה, וכך גם ביצים, דגים ועוף. בשר אדום נצרך בכמות מעטה. הארוחות מלוות בשתיית יין בכמות קטנה עד מתונה{{הערה|שם=הערה301|Trichopoulou A, Lagiou P. Healthy traditional Mediterranean diet: an expression of culture, history, and lifestyle. Nutr Rev, 1997;55:383-9.}}{{הערה|שם=הערה302|Kris-Etherton P, Eckel RH, Howard BV, St Jeor S, Bazzarre TL; Nutrition Committee Population Science Committee and Clinical Science Committee of the American Heart Association. AHA Science Advisory: Lyon Diet Heart Study. Benefits of a Mediterranean-style, National Cholesterol Education Program/American Heart Association Step I Dietary Pattern on Cardiovascular Disease. Circulation. 2001;103:1823-5.}}. התזונה הים-תיכונית מאופיינת בצריכה גבוהה יחסית של שומן (40%-30% מסך האנרגיה), אולם הרכב השומן בה שונה מהתזונה המערבית הרגילה: תכולת השומן הרווי נמוכה יחסית ומהווה פחות מ-8% מהאנרגיה ותכולת השומן החד-בלתי-רווי גבוהה ומהווה 25%-15% מסך האנרגיה. התזונה הים-תיכונית מתאפיינת גם בצריכה גבוהה של חומצות שומן מסוג אומגה-3 מדגים וממקורות צמחיים, המתבטאת ביחס נמוך של חומצות שומן מסוג אומגה-6 לאומגה-3, העומד על 1:1-1:2 לעומת 1:14 בתזונה האופיינית באירופה{{הערה|שם=הערה301}}{{הערה|שם=הערה302}}.
| |
| − | | |
| − | ===מחקרי תצפית===
| |
| − | במטה-אנליזה של 8 מחקרים, שכללו 514,816 משתתפים, נמצא כי היצמדות לתזונה הים-תיכונית קשורה בשיעורים נמוכים ב-9% לסך התמותה וב-10%-9% לתמותה ממחלות לב וכלי דם{{הערה|שם=הערה303|Sofi F, Cesari F, Abbate R Gensini GF, Casini A. Adherence to Mediterranean diet and health status: meta-analysis. BMJ, 2008;337:a1344.}}{{הערה|שם=הערה304|Sofi F, Abbate R, Gensini GF, Casini A. Accruing evidence on benefits of adherence to the Mediterranean diet on health: an updated systematic review and meta-analysis. Am J Clin Nutr. 2010;92:1189-96.}}.
| |
| − | | |
| − | היצמדות לדיאטה הים-תיכונית נמצאה קשורה בסיכון נמוך למחלת לב כלילית, כפי שנצפה במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה (RR=0.63; {{כ}}0.53-0.72 :{{כ}}CI 95%){{כ}}{{הערה|שם=הערה305|Mente A, de Koning L, Shannon HS, Anand SS. A systematic review of the evidence supporting a causal link between dietary factors and coronary heart disease. Arch Intern Med, 2009;169:659-69.}}.
| |
| − | | |
| − | במחקרי עוקבה נוספים נמצא כי קיים קשר הפוך בין תזונה ים-תיכונית לגורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות, ובעיקר ל[[יתר לחץ דם]], ל[[השמנת יתר|השמנה]], ל[[תסמונת מטבולית]]{{הערה|שם=הערה306|Grosso G, Mistretta A, Frigiola A, Gruttadauria S, Biondi A, Basile F, Vitaglione P, D'Orazio N, Galvano F. Mediterranean diet and cardiovascular risk factors: a systematic review. Crit Rev Food Sci Nutr. 2014;54:593-610.}} ולסוכרת מסוג 2{{כ}}{{הערה|שם=הערה307|Koloverou E, Esposito K, Giugliano D, Panagiotakos D. The effect of Mediterranean diet on the development of type 2 diabetes mellitus: A meta-analysis of 10 prospective studies and 136,846 participants. Metabolism. 2014;63:903-911.}}.
| |
| − |
| |
| − | נמצא קשר בין תזונה ים-תיכונית לאיכות חיים טובה יותר, לתוחלת חיים ארוכה יותר ולמניעה ראשונית ושניונית של מחלות כרוניות נוספות: [[סרטן]], [[אלצהיימר]], [[פרקינסון]], [[מחלת ריאות חסימתית כרונית]], [[דלקת מפרקים שגרונית]] ו[[אוסטאופורוזיס]]{{הערה|שם=הערה308|Serra-Majem L, Roman B, Estruch R. Scientific evidence of interventions using the Mediterranean diet: a systematic review. Nutr Rev. 2006;64:S27-47.}}.
| |
| − | | |
| − | ===מחקרי התערבות===
| |
| − | במחקרים התערבותיים, הדיאטה נמצאה יעילה בהפחתת גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם: השמנה{{הערה|שם=הערה309|Buckland G, Bach A, Serra-Majem L .Obesity and the Mediterranean diet: a systematic review of observational and intervention studies. Obes Rev, 2008;9:582-93.}}{{הערה|שם=הערה310|Shai I, Schwarzfuchs D, Henkin Y. Shahar DR, Witkow S, Greenberg I, Golan R, Fraser D, Bolotin A, Vardi H, Tangi-Rozental O, Zuk-Ramot R, Sarusi B, Brickner D, Schwartz Z, Sheiner E, Marko R, Katorza E, Thiery J, Fiedler GM, Bluher M, Stumvoll M, Stampfer MJ; Dietary Intervention Randomized Controlled Trial (DIRECT) Group. Weight loss with a low-carbohydrate, Mediterranean, or low-fat diet. N Engl J Med, 2008;359:229-41.}}, עמידות לאינסולין וסוכרת{{הערה|שם=הערה311|Salas-Salvado J, Bullo M, Estruch R, Ros E, Covas MI, Ibarrola-Jurado N, Corella D, Aros F, Gomez-Gracia E, Ruiz-Gutierrez V, Romaguera D, Lapetra J, Lamuela-Raventos RM, Serra-Majem L, Pinto X, Basora J, Munoz MA, Sorli JV, Martinez-Gonzalez MA. Prevention of diabetes with Mediterranean diets: a subgroup analysis of a randomized trial. Ann Intern Med. 2014;160:1-10.}}, פרופיל שומני הדם{{הערה|שם=הערה310}}{{הערה|שם=הערה312|Rees K, Hartley L, Flowers N, Clarke A, Hooper L, Thorogood M, Stranges S. 'Mediterranean' dietary pattern for the primary prevention of cardiovascular disease. Cochrane Database Syst Rev. 2013;8:CD009825. doi.10.1002/14651858:CD009825.}}{{הערה|שם=הערה313|Fito M, Guxens M, Corella D, Saez G, Estruch R, de la Torre R, Frances F, Cabezas C, Lopez-Sabater Mdel C, Marrugat J, Garcia-Arellano A, Aros F, Ruiz-Gutierrez V, Ros E, Salas-Salvado J, Fiol M, Sola R, Covas MI; PREDIMED Study Investigators. Effect of a traditional Mediterranean diet on lipoprotein oxidation: a randomized controlled trial. Arch Intern Med. 2007;167:1195-203.}}, יתר לחץ דם{{הערה|שם=הערה312}}{{הערה|שם=הערה314|Estruch R, Martinez-Gonzalez MA, Corella D, Salas-Salvado J, Ruiz-Gutierrez V, Covas MI, Fiol M, Gomez-Gracia E, Lopez-Sabater MC, Vinyoles E, Aros F, Conde M, Lahoz C, Lapetra J, Saez G, Ros E; PREDIMED Study Investigators. Effects of a Mediterranean-style diet on cardiovascular risk factors: a randomized trial. Ann Intern Med, 2006;145:1-11.}}, תהליכי חמצון ודלקת{{הערה|שם=הערה315|Mena MP, Sacanella E, Vazquez-Agell M, Morales M, Fito M, Escoda R, Serrano-Martinez M, Salas-Salvado J, Benages N, Casas R, Lamuela-Raventos RM, Masanes F, Ros E, Estruch R. Inhibition of circulating immune cell activation: a molecular antiinflammatory effect of the Mediterranean diet. Am J Clin Nutr. 2009;89:248-56.}}{{הערה|שם=הערה316|Chrysohoou C, Panagiotakos DB, Pitsavos C, Das UN, Stefanadis C. Adherence to the Mediterranean diet attenuates inflammation and coagulation process in healthy adults: The ATTICA Study. J Am Coll Cardiol, 2004;44:152-8.}} והתסמונת המטבולית{{הערה|שם=הערה317|Esposito K, Giugliano D. Mediterranean diet and the metabolic syndrome: the end of the beginning. Metab Syndr Relat Disord, 2010;8:197-200.}}{{הערה|שם=הערה318|Salas-Salvado J, Fernandez-Ballart J, Ros E, Martinez-Gonzalez MA, Fito M, Estruch R, Corella D, Fiol M, Gomez-Gracia E, Aros F, Flores G, Lapetra J, Lamuela-Raventos R, Ruiz-Gutierrez V, Bullo M, Basora J, Covas MI; PREDIMED Study Investigators. Effect of a Mediterranean diet supplemented with nuts on metabolic syndrome status: one-year results of the PREDIMED randomized trial. Arch Intern Med. 2008;168:2449-58.}}. במטה-אנליזה של מחקרי התערבות, בהם נערכה השוואה בין דיאטה ים-תיכונית לדיאטה דלת שומן בקרב אנשים הסובלים מעודף משקל או השמנה, הדיאטה הים-תיכונית נמצאה יעילה יותר בהפחתת משקל, לחץ דם סיסטולי ודיאסטולי, רמות גלוקוז בצום, כולסטרול כללי ו-CRP{{כ}}{{הערה|שם=הערה319|Nordmann AJ, Suter-Zimmermann K, Bucher HC, Shai I, Tuttle KR, Estruch R, Briel M. Meta-analysis comparing Mediterranean to low-fat diets for modification of cardiovascular risk factors. Am J Med. 2011;124:841-51.}}.
| |
| − | | |
| − | במטה-אנליזה של מחקרי התערבות נמצא כי היצמדות לדיאטה הים-תיכונית קשורה בסיכון נמוך למחלת לב כלילית (RR=0.32; {{כ}}0.15-0.48 :{{כ}}95% CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה305}}. במחקר PREDIMED השתתפו גברים ונשים בגילאי 80-55 שנים, שהיו בסיכון גבוה למחלות קרדיווסקולריות. הם חולקו באופן אקראי לשלוש קבוצות דיאטה: דלת שומן; ים-תיכונית עם שמן זית; ים-תיכונית עם אגוזים. הדיאטה הים-תיכונית לא כללה הגבלה קלורית או המלצה ל[[פעילות גופנית]]. במחקר, שכלל 7,447 משתתפים (57% נשים), חלה ירידה של כ-30% בסיכון לתחלואה או לתמותה קרדיווסקולרית במהלך מעקב חציוני של 4.8 שנים (בקבוצת שמן הזית HR=0.70; {{כ}}0.54-0.92 :{{כ}}CI 95%, ובקבוצת האגוזים HR=0.72; {{כ}}0.54-0.96 :{{כ}}CI 95%){{כ}}{{הערה|שם=הערה320|Estruch R, Ros E, Salas-Salvado J, Covas MI, Corella D, Aros F, Gomez-Gracia E, Ruiz-Gutierrez V, Fiol M, Lapetra J, Lamuela-Raventos RM, Serra-Majem L, Pinto X, Basora J, Munoz MA, Sorli JV, Martinez JA, Martinez-Gonzalez MA; PREDIMED Study Investigators. Primary prevention of cardiovascular disease with a Mediterranean diet. N Engl J Med. 2013;368:1279-90.}}. במחקרי התערבות נוספים הוכח כי התזונה הים-תיכונית יעילה גם במניעה שניונית של מחלות קרדיווסקולריות{{הערה|שם=הערה306}}{{הערה|שם=הערה321|de Lorgeril M, Salen P. Mediterranean diet in secondary prevention of CHD. Public Health Nutr. 2011;14:2333-7.}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר Lyon Diet Heart, הסיכון לתמותה לבבית או לאירוע לבבי ירד ב-50% עד 70% בקרב חולי מחלת לב כלילית, שאימצו את הדיאטה הים-תיכונית (מועשרת בחומצת שומן אלפא-לינולנית) במשך 4 שנות מעקב{{הערה|שם=הערה322|de Lorgeril M, Salen P, Martin JL, Monjaud I, Delaye J, Mamelle N. Mediterranean diet, traditional risk factors, and the rate of cardiovascular complications after myocardial infarction: final report of the Lyon Diet Heart Study. Circulation, 1999;99:779-85.}}. היצמדות לדיאטה ים-תיכונית קשורה לסיכון נמוך לפתח LVSD {{כ}}(Left Ventricular Systolic Dysfunction) במהלך האשפוז ולסיכון נמוך להישנות אירועים לבביים במשך שנתיים (OR=0.88; {{כ}}0.80-0.98 :{{כ}}95% CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה323|Chrysohoou C, Panagiotakos DB, Aggelopoulos P, Kastorini CM, Kehagia I, Pitsavos C, Stefanadis C. The Mediterranean diet contributes to the preservation of left ventricular systolic function and to the long-term favorable prognosis of patients who have had an acute coronary event. Am J Clin Nutr, 2010;92:47-54.}}.
| |
| − | | |
| − | ===מנגנונים אפשריים===
| |
| − | מנגנון הפעולה מיוחס להשפעה הסינרגטית של מכלול רכיבי התזונה המאפיינים את הדיאטה: [[סיבים תזונתיים]], נוגדי חמצון (ויטמינים [[ויטמין A|{{כ}}A]], {{כ}}[[ויטמין C|{{כ}}C]], {{כ}}[[ויטמין E|{{כ}}E]]), קרוטנואידים (בטא-קרוטן, ליקופן, לוטאין ועוד) שמקורם בירקות ופירות, חומצות שומן חד-בלתי-רוויות משמן הזית וחומצות שומן מסוג אומגה-3 מדגים. במספר מחקרים נמצאה השפעה מיטיבה של התזונה הים-תיכונית (במיוחד שמן זית) על ביטוי גנים הקשורים ב[[טרשת עורקים|טרשת]] וברגישות לאינסולין{{הערה|שם=הערה320}}.
| |
| − | | |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |-
| |
| − | ! המלצות הוועדה !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
| |
| − | |-
| |
| − | | תזונה ים-תיכונית מומלצת למניעת מחלות קרדיווסקולריות || I|| A
| |
| − | | |
| − | |-
| |
| − | | תזונה ים-תיכונית מומלצת למניעת גורמי הסיכון למחלות קרדיווסקולריות: סוכרת, תסמונת מטבולית, יתר לחץ דם, דיסליפידמיה והשמנה || I || A
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ==דיאטת DASH (Dietary Approaches to Stop hypertension)==
| |
| − | דיאטת DASH היא תוכנית תזונתית שהורכבה במטרה להפחית את לחץ הדם כגורם סיכון קרדיווסקולרי.
| |
| − | | |
| − | דיאטת DASH עשירה בירקות ובפירות, ומשלבת מוצרי חלב דלי שומן, דגנים מלאים, עוף, דגים ואגוזים. מנגד, היא דלה בשומן, בבשר בקר, בממתקים ובמשקאות ממותקים. בהשוואה לדיאטה מערבית, דיאטת DASH מספקת יותר [[סידן]], [[אשלגן]], [[מגנזיום]] וסיבים תזונתיים, ופחות שומן, שומן רווי, כולסטרול ו[[נתרן]]{{הערה|שם=הערה401|http://www.nhlbi.nih.gov/health/public/heart/hbp/dash/new_dash.pdf. Accessed 13/3/14}} (ראו טבלה 1).
| |
| − | | |
| − | {| border="1" align="center"
| |
| − | |+ '''טבלה 1.''' הרכב דיאטת DASH{{הערה|שם=הערה403}}
| |
| − | |-
| |
| − | || שומן
| |
| − | || 27% מסך הקלוריות
| |
| − | |-
| |
| − | || שומן רווי
| |
| − | || 6% שומן מסך הקלוריות
| |
| − | |-
| |
| − | || כולסטרול
| |
| − | || 150 מ"ג ביממה
| |
| − | |-
| |
| − | || פחמימות
| |
| − | || 55% מסך הקלוריות
| |
| − | |-
| |
| − | || חלבונים
| |
| − | || 18% מסך הקלוריות
| |
| − | |-
| |
| − | || סיבים תזונתיים
| |
| − | || 31 גרם ביממה
| |
| − | |-
| |
| − | || אשלגן
| |
| − | || 4700 מ"ג ביממה
| |
| − | |-
| |
| − | || מגנזיום
| |
| − | || 500 מ"ג ביממה
| |
| − | |-
| |
| − | || סידן
| |
| − | || 1240 מ"ג ביממה
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ===מחקרי תצפית===
| |
| − | במטה-אנליזה של 3 מחקרי עוקבה תצפיתיים עם 144,337 משתתפים, שבוצעה לאחרונה, נמצא כי אימוץ דפוסי DASH היה קשור לירידה של 21% בסיכון למחלת לב כלילית באוכלוסיה ללא יתר לחץ דם{{הערה|שם=הערה402|Salehi-Abargouei A, Maghsoudi Z, Shirani F, Azadbakht L. Effects of Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH)-style diet on fatal or nonfatal cardiovascular diseases-¬incidence: a systematic review and meta-analysis on observational prospective studies. Nutrition. 2013 ;29:611-8.}}.
| |
| − |
| |
| − | ===מחקרי התערבות===
| |
| − | במחקר שנערך בקרב 459 משתתפים עם יתר לחץ דם ללא טיפול תרופתי, נבדקה ההשפעה של דיאטת DASH לעומת דיאטה עשירה בירקות ופירות בלבד או דיאטה אמריקאית טיפוסית. דיאטת DASH הביאה לירידה בלחץ דם סיסטולי ודיאסטולי של 11.4 ו-5.5 מילימטר (מ"מ) כספית בהתאמה, לעומת 7.2 ו-2.8 מ"מ כספית בדיאטה העשירה בירקות ופירות, בהשוואה לדיאטה האמריקאית הטיפוסית{{הערה|שם=הערה403|Sacks FM, Obarzanek E, Windhauser MM, Svetkey LP, Vollmer WM, McCullough M, Karanja N, Lin PH, Steele P, Proschan MA, et al.. Rationale and design of the Dietary Approaches to Stop Hypertension trial (DASH): a multicenter controlled feeding study of dietary patterns to lower blood pressure. Ann Epidemiol 1995;5: 108-18.}}{{הערה|שם=הערה404|Appel LJ, Moore TJ, Obarzanek E, Vollmer WM, Svetkey LP, Sacks FM, Bray GA, Vogt TM, Cutler JA, Windhauser MM, Lin PH, Karanja N.. The effect of dietary patterns on blood pressure: results from the Dietary Approaches to Stop Hypertension trial. New Eng J Med 1997; 336: 1117-24.}}. שילוב דיאטת DASH עם תוכנית המתמקדת באורח חיים בריא הפחיתה עוד יותר את לחץ הדם{{הערה|שם=הערה405|Appel LJ, Champagne CM, Harsha DW, Cooper LS, Obarzanek E, Elmer PJ, Stevens VJ, Vollmer WM, Lin PH, Svetkey LP, Stedman SW, Young DR. Effects of Comprehensive Lifestyle Modification on Blood Pressure Control: Main Results of the PREMIER Clinical Trial. JAMA. 2003;289:2083-2093.}}. בחישוב לפי נוסחת [[פרמינגהם]] למדידת הסיכון לתמותה ממחלת לב כלילית ב-10 שנות מעקב, דיאטת DASH נמצאה קשורה לסיכון מופחת ב-11% בהשוואה לדיאטה עשירה בפירות וירקות וב-18% בהשוואה לדיאטה אמריקאית טיפוסית{{הערה|שם=הערה406|Chen ST, Maruthur NM, Appel LJ. The effect of dietary patterns on estimated coronary heart disease risk: results from the Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) trial. Circ Cardiovasc Qual Outcomes. 2010 ;3:484-9.}}. במשתתפים עם [[מדד מסת גוף]] (BMI ,{{כ}}Body Mass Index) ממוצע של 33.1 ולחץ דם התחלתי ממוצע של 138/86 מ"מ כספית, נמצאה ירידה משמעותית בלחץ הדם{{הערה|שם=הערה407|Hinderliter AL, Sherwood A, Craighead LW, Lin PH, Watkins L, Babyak MA, Blumenthal JA et al. The long-term effects of lifestyle change on blood pressure: One-year follow-up of the ENCORE study. Am J Hypertens. 2014 ;27:734-41}}, ללא קשר לנוכחות התסמונת המטבולית{{הערה|שם=הערה408|Hikmat F, Appel LJ. Effects of the DASH diet on blood pressure in patients with and without metabolic syndrome: results from the DASH trial. J Hum Hypertens. 2014;28:170-5 .}}. בקרב סוכרתיים, נצפו בנוסף להפחתה ברמת לחץ הדם, שיפור ברמות הגלוקוז וה-HbA1c, שיפור ברמת הכולסטרול (הורדת LDL-C{{כ}} ב-17.2 מ"ג/ד"ל (0.001=p) ועליית HDL-C{{כ}} ב-4.3 מ"ג/ד"ל (0.02=p)) וירידה בסמנים דלקתיים{{הערה|שם=הערה409|Azadbakht L, Fard NR, Karimi M, Baghaei MH, Surkan PJ, Rahimi M, Esmaillzadeh A, Willett WC. Effects of the Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) eating plan on cardiovascular risks among type 2 diabetic patients: a randomized crossover clinical trial. Diabetes Care. 2011 ;34:55-7.}}{{הערה|שם=הערה410|Azadbakht L, Surkan PJ, Esmaillzadeh A, Willett WC. The Dietary Approaches to Stop Hypertension eating plan affects C-reactive protein, coagulation abnormalities, and hepatic function tests among type 2 diabetic patients. J Nutr. 2011 ;141:1083-8.}}.
| |
| − | | |
| − | במטה-אנליזה עדכנית של 9 מחקרי התערבות, שנערכו בקרב 1239 משתתפים, רובם לא סוכרתיים, לא נמצאה השפעה של דיאטת DASH על רמת הגלוקוז בצום{{הערה|שם=הערה411|Shirani F, Salehi-Abargouei A, Azadbakht L. Effects of Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) diet on some risk for developing type 2 diabetes: a systematic review and meta-analysis on controlled clinical trials. Nutrition. 2013 ;29:939-47.}}. בשילוב רמות שונות של נתרן דיאטת DASH הפחיתה את לחץ הדם בכל רמות הנתרן בהשוואה לקבוצת ביקורת. ההפחתה הבולטת ביותר בלחץ הדם נצפתה כשצריכת הנתרן הייתה הנמוכה ביותר (1200 מ"ג ליום){{הערה|שם=הערה412|Sacks FM, Svetkey LP, Vollmer WM, Appel LJ, Bray GA, Harsha D, Obarzanek E, Conlin PR, Miller ER 3rd, Simons-Morton DG, Karanja N, Lin PH. Effects on blood pressure of reduced dietary sodium and the Dietary Approaches to Stop Hypertension (DASH) diet. New Eng J Med 2001;344:3-10.}}. דיאטת DASH דלת נתרן מנעה את העלייה הטיפוסית בלחץ הדם המתרחשת עם הגיל{{הערה|שם=הערה413|Bray GA, Vollmer WM, Sacks FM, Obarzanek E, Svetkey LP, Appel LJ. A further subgroup analysis of the effects of the DASH diet and three dietary sodium levels on blood pressure: results of the DASH-Sodium Trial. Am J Cardiol 2004; 94:222-7.}}. הוכח, שדיאטת DASH דלה בנתרן, תורמת בנוסף להורדת לחץ הדם לתפקוד החדר השמאלי{{הערה|שם=הערה414|Nguyen HT, Bertoni AG, Nettleton JA, Bluemke DA, Levitan EB, Burke GL.. DASH eating pattern is associated with favorable left ventricular function in the multi-ethnic study of atherosclerosis. J Am Coll Nutr. 2012 ;31:401-7.}}, לשיפור בתפקוד האוטונומי והווסקולרי ולירידה במסת חדר שמאל אצל הסובלים מיתר לחץ דם ומעודף משקל. השפעה זו הייתה בולטת יותר בתוספת פעילות גופנית והורדה במשקל{{הערה|שם=הערה415|Blumenthal JA, Babyak MA, Hinderliter A, Watkins LL, Craighead L, Lin PH, Caccia C, Johnson J, Waugh R, Sherwood A.l. Effects of the DASH diet alone and in combination with exercise and weight loss on blood pressure and cardiovascular biomarkers in men and women with high blood pressure: the ENCORE study. Arch Intern Med. 2010;170:126-35.}}. שיעורי ההיענות לדיאטת DASH היו גבוהים בעיקר בתחום מוצרי החלב ואחוז השומן בתפריט: 34% מהנחקרים עמדו ביעד צריכת הפירות והירקות, 59% ביעד צריכת דברי חלב, 59% ביעד הגבלת סך שומן מתחת ל-25% מהקלוריות היומיות ו-46.5% ביעד הגבלת צריכת השומן הרווי מתחת ל7% מסך כל צריכת הקלוריות היומית{{הערה|שם=הערה407}}. ההיענות לדיאטה הייתה טובה גם כשהמשתתפים הכינו את הארוחות בעצמם{{הערה|שם=הערה409}}.
| |
| − | | |
| − | ===מנגנונים אפשריים===
| |
| − | דיאטת DASH עשירה בסיבים תזונתיים, במיוחד סיבים מסיסים, ב[[חומצה פולית|פולאט]], בוויטמין C ובפיטוכימיקלים כמו פלאבנואידים, קרוטנואידים, ופיטוסטרולים. כל אלה יכולים להגביר פעילות נוגדת חמצון, להפחית את לחץ הדם, לשפר את פרופיל שומני הדם, להעלות את הרגישות לאינסולין ולצמצם את הדחק החמצוני{{הערה|שם=הערה416|Azadbakht L, Mirmiran P, Esmaillzadeh A, Azizi T, Azizi F. Beneficial effects of a Dietary Approaches to Stop Hypertension eating plan on features of the metabolic syndrome. Diabetes Care 2005;28:2823-31.}}.
| |
| − | | |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |-
| |
| − | ! המלצות הועדה
| |
| − | ! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
| |
| − | |-
| |
| − | | דיאטת DASH מומלצת למניעה ולטיפול ביתר לחץ דם
| |
| − | || I
| |
| − | || A
| |
| − | |-
| |
| − | | דיאטת DASH מומלצת להפחתת הסיכון לאירועים קרדיווסקולרים באנשים עם יתר לחץ דם
| |
| − | || I
| |
| − | || B
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ==צמחונות וטבעונות==
| |
| − | צמחונים נמנעים מאכילת בעלי חיים וטבעונים נמנעים מאכילת כל מזון שמקורו מהחי (בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב). תזונה צמחונית או טבעונית נובעת לרוב ממניעים אידאולוגיים של אי פגיעה בבעלי חיים ו/או ממניעים בריאותיים{{הערה|שם=הערה501|Dominique Ashen M. Vegetarian diets in cardiovascular prevention. Curr Treat Options Cardiovasc Med 2013;15:735-45.}}.
| |
| − | | |
| − | קיימים סוגים שונים של צמחונות וטבעונות{{הערה|שם=הערה502|Venderley AM, Campbell WW. Vegetarian diets: Nutritional considerations for athletes.
| |
| − | Sports Med 2006;36: 293-305. Craig WJ. Health effects of vegan diets. Am J Clin Nutr. 2009;89:1627S-1633S. }}:
| |
| − | *'''Lacto-ovo vegetarian diet''': נמנעים מבשר, דגים ועופות, אך אוכלים מוצרי חלב וביצים.
| |
| − | *'''Lacto vegetarians''': נמנעים מבשר, עופות, דגים וביצים, אך אוכלים מוצרי חלב.
| |
| − | *'''Ovo vegetarians''': נמנעים מבשר, עופות, דגים ומוצרי חלב, אך אוכלים ביצים.
| |
| − | *'''Vegan diet''': דיאטה טבעונית. נמנעים מבשר, עופות, דגים, מוצרי חלב, ביצים, ג'לטין, דבש ותוספי מזון שמקורם מבעלי חיים.
| |
| − | *'''Macrobiotic diet''': נמנעים מבשר, עופות, ביצים, מוצרי חלב, פירות טרופיים, ממתיקים, עגבניות ותפוחי אדמה. אוכלים דגים.
| |
| − | *'''Fruitarian diet''': דיאטה טבעונית המבוססת על צריכת פירות טריים או מיובשים.
| |
| − | | |
| − | ===מחקרי תצפית===
| |
| − | במחקרי עוקבה נמצא כי בהשוואה לאוכלי כל, לצמחונים ולטבעונים משקל גוף נמוך יותר{{הערה|שם=הערה503|Fraser GE. Vegetarian diets: what do we know of their effects on common chronic diseases? Am J Clin Nutr 2009;89:1607S-1612S.}}{{הערה|שם=הערה504|Zhang Z, Ma G, Chen S, Li Z, Xia E, Sun Y, Yang F, Zheng L, Feng X. Comparison of plasma triacylglycerol levels in vegetarians and omnivores: a meta-analysis. Nutrition 2013;29:426-30.}}, כמות קטנה יותר של רקמת שומן{{הערה|שם=הערה505|Yang SY, Zhang HJ, Sun SY, Wang LY, Yan B, Liu CQ, Zhang W, Li XJ.Relationship of carotid intima-media thickness and duration of vegetarian diet in Chinese male vegetarians. Nutr Metab (Lond) 2011;8:63.}}, לחץ דם נמוך יותר, רמות סך כולסטרול נמוכות ב-32% ורמות LDL-C ב-44%{{הערה|שם=הערה503}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר סיני נמצא כי ככל שמשך ההיצמדות לצמחונות היה ארוך יותר, שומני הדם היו מאוזנים יותר ושכבת הטרשת על עורק הקרוטיד הייתה קטנה יותר{{הערה|שם=הערה506|Clifton PM. Protein and coronary heart disease: the role of different protein sources. Curr Atheroscler Rep 2011; 3:493-8.}}.
| |
| − | | |
| − | במטה-אנליזה של 7 מחקרי עוקבה, שכללו 124,706 משתתפים, הסיכון היחסי בקרב צמחונים בהשוואה ללא צמחונים לסך תמותה היה RR=0.91 {{כ}}(0.66-1.16 :{{כ}}95% CI), ולתמותה ממחלת לב כלילית - RR=0.71 {{כ}}(0.56-0.87 :{{כ}}95% CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה507|Key TJ, Appleby PN, Davey GK, Allen NE, Spencer EA, Travis RC. Mortality in British vegetarians: review and preliminary results from EPIC-Oxford. Am J Clin Nutr 2003;78:533S-538S.}}.
| |
| − | | |
| − | לעומת זאת, במחקר EPIC Oxford {{כ}}(Prospective Investigation into Cancer and Nutrition-Oxford), שכלל 46,562 משתתפים, מתוכם כ-32% צמחונים, במשך מעקב של 5.6 שנים, לא נמצא הבדל בין צמחונים ללא צמחונים בתמותה ממחלת לב כלילית (Death Rate Ratio=0.75; {{כ}}0.41-1.37 :{{כ}}95% CI) ובסך התמותה (Death Rate Ratio=1.05; {{כ}}0.86-1.27 :{{כ}}95% CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה508|Neal D Barnard, Joshua Cohen, David JA Jenkins, Gabrielle Turner-A low-fat vegan diet and a conventional diabetes diet in the treatment of type 2 diabetes: a randomized, controlled, 74-wk clinical trial. Am J Clin Nutr 2009; 89:1588S-1596S.}}.
| |
| − | | |
| − | במטה-אנליזה של 12 מחקרים התערבותיים או תצפיתיים, שכללו 1,300 משתתפים, נמצא כי במדינות מתפתחות נמצא קשר בין דיאטה צמחונית/טבעונית לרמות TG נמוכות יותר. קשר כזה לא נמצא בקרב המשתתפים ממדינות מפותחות{{הערה|שם=הערה509|Ferdowsian HR, Barnard ND. Effects of Plant-Based Diets on Plasma Lipids. Am J Cardiol 2009;104:947-56.}}.
| |
| − | | |
| − | ===מחקרי התערבות===
| |
| − | במטה-אנליזה שכללה 27 מחקרי התערבות, נמצא כי הירידה הגדולה ביותר ברמות LDL-C (עד 35%) היתה בקרב אנשים שעברו לדיאטה צמחונית או טבעונית{{הערה|שם=הערה510|Huang T, Yang B, Zheng J, Li G, Wahlqvist ML, Li D. Cardiovascular disease mortality and cancer incidence in vegetarians: a meta-analysis and systematic review. Ann Nutr Metab 2012;60:233-40.}}.
| |
| − | | |
| − | בקרב חולי סוכרת, דיאטה טבעונית הביאה לשיפור גדול יותר בשומני הדם בהשוואה לדיאטה שוות קלוריות על פי הנחיות ה-ADA {{כ}}(American Diabetes Association). רמות LDL-C ירדו בדיאטה הטבעונית ב-13.5 מ"ג/ד"ל (10%-) לעומת 3.4 מ"ג/ד"ל (3%-) בדיאטה הרגילה{{הערה|שם=הערה511|Neal D Barnard, Joshua Cohen, David JA Jenkins, Gabrielle Turner-A low-fat vegan diet and a conventional diabetes diet in the treatment of type 2 diabetes: a randomized, controlled, 74-wk clinical trial. Am J Clin Nutr 2009; 89:1588S-1596S.}}. במחקרים נוספים נמדדה ירידה גדולה יותר ב-HbA1C{{כ}} (1.23 מ"ג/ד"ל לעומת 0.38 מ"ג/ד"ל) ובמשקל (6.5 ק"ג לעומת 3.1 ק"ג) בדיאטה הטבעונית לעומת דיאטת ה-ADA, בהתאמה{{הערה|שם=הערה512|Ajala O, English P, Pinkney J. Systematic review and meta-analysis of different dietary approaches to the management of type 2 diabetes. American Journal of Clinical Nutrition 2013;97:505-516.}}{{הערה|שם=הערה513|Kahleova H, Matoulek M, Malinska H, Oliyarnik O, Kazdova L, Neskudla T, Skoch A, Hajek M, Hill M, Kahle M, Pelikanova T. Vegetarian diet improves insulin resistance and oxidative stress markers more than conventional diet in subjects with Type 2 diabetes. Diabet Med 2011;28:549-59.}}, וכן שיפור בתנגודת לאינסולין ובעקה החמצונית. השיפור הגדול יותר באיזון הסוכרת, סייע להורדת תרופות בקרב 53% מקבוצת ההתערבות לעומת 5% מקבוצת הביקורת{{הערה|שם=הערה514|Lilli B. Link, Najeeb S. Hussaini, Judith S. Jacobson. Change in quality of life and immunemarkers after a stay at a raw vegan institute: a pilot study. Complement Ther Med 2008;16:124-130.}}.
| |
| − | | |
| − | ===מנגנונים אפשריים===
| |
| − | באופן כללי, לצמחונים ולטבעונים יש אורח חיים בריא יותר הכולל פחות [[עישון]] ויותר פעילות גופנית, המשפיעים על הסיכון למחלות קרדיווסקולריות.
| |
| − | | |
| − | דיאטות צמחוניות וטבעוניות מאוזנות הן עשירות בפירות, בירקות, בדגנים מלאים, בקטניות ובאגוזים ועל כן מכילות יותר סיבים תזונתיים, מגנזיום, חומצה פולית, ויטמין C, ויטמין E ופיטוכימיקלים, בהשוואה לדיאטה מערבית. דיאטות אלו מכילות מעט, אם בכלל, מזונות מעובדים; כתוצאה מכך הן דלות יותר בקלוריות, בשומן רווי ובכולסטרול.
| |
| − | | |
| − | גורמים תזונתיים אלה משפיעים לטובה על גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם כמו משקל גוף, לחץ דם, רבדים טרשתיים בכלי הדם ועקה חמצונית{{הערה|שם=הערה501}}{{הערה|שם=הערה515|15. Mi Kyung Kim, Sang Woon Cho, Yoo Kyoung Park. Long-term vegetarians have low oxidative stress, body fat, and cholesterol levels. Nutr Res Pract 2012;6:155-161.}}{{הערה|שם=הערה516|Craig WJ.Nutrition concerns and health effects of vegetarian diets. Nutr Clin Pract 2010;25:613-20.}}.
| |
| − | | |
| − | דיאטות טבעוניות וצמחוניות מאוזנות יכולות לשפר גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
| |
| − | | |
| − | חשוב לוודא שהדיאטות אכן מאוזנות, כדי למנוע חסרים ב[[ויטמין - Vitamin - B12|וויטמין B12]], ב[[ויטמין D|וויטמין D]], בחומצות שומן מסוג אומגה-3, ובסידן (במיוחד באנשים הנמנעים ממוצרי חלב), [[ברזל]] ו[[אבץ]]{{הערה|שם=הערה516}}.
| |
| − | | |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |-
| |
| − | ! המלצות הוועדה !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
| |
| − | |-
| |
| − | |דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת משפרת את הפרופיל המטבולי, באנשים בריאים ובאנשים עם סוכרת || I|| A
| |
| − | |-
| |
| − | | דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת תורמת להפחתת הסיכון לתחלואה ולתמותה כללית וקרדיווסקולרית || I || B
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ==מזון מעובד ומתועש==
| |
| − | מזונות מעובדים, המכונים לעיתים "מהירי הכנה" או "מוכנים לחימום" (Ready to heat), ומשקאות מעובדים, אינם מאוגדים תחת קטגוריית מזון אחת ולכן קשה לנתח את השפעתם הקרדיווסקולרית{{הערה|שם=הערה601|Moubarac JC, Martins AP, Claro RM, Levy RB, Cannon G, Monteiro CA.Consumption of ultra-processed foods and likely impact on human health. Evidence from Canada. Public Health Nutr 2013;16:2240-8.}}.
| |
| − | | |
| − | ניתן לחלק את המזונות המעובדים ל-3 קבוצות: מזונות לא מעובדים או מעובדים באופן מינימלי, מזונות מבוססי רכיבים מעובדים ומזונות "אולטרה-מעובדים"; אולם תחת הגדרה זו קיימים הבדלים תרבותיים בין מדינות{{הערה|שם=הערה602|Popkin BM1, Adair LS, Ng SW. Global nutrition transition and the pandemic of obesity in developing countries. Nutr Rev 2012;70:3-21.}}.
| |
| − | | |
| − | *'''קבוצה 1:''' מזונות לא מעובדים; כוללים מוצרים מהחי שנצרכים קרוב לזמן שחיטתם או מזונות מהצומח שנצרכים בצורתם הטבעית. מזונות מעובדים באופן מינימלי כוללים מזונות שלא עברו שינוי פיזיקלי ורכיבי התזונה המקוריים שלהם לא השתנו. תהליכי העיבוד המינימליים כוללים הוצאת חלקים לא אכילים, ניקוי, חיתוך, ייבוש, הקפאה, קירור, פיסטור, התססה, הפחתת שומן, אריזת ואקום, סחיטה ועטיפה.
| |
| − | | |
| − | *'''קבוצה 2:''' מזונות ממרכיבים מעובדים; כוללים מזונות שעברו שינוי פיזיקלי או כימי כמו הידרוליזציה, זיקוק או טחינה והם שונים מהמזון המקורי, למשל: שומן מהחי, סוכרוז, קמחים ופסטות. הם לכשעצמם בדרך כלל לא אכילים, אך משמשים לבישול ביתי כדי להעשיר ארוחות שמכינים ממזונות לא מעובדים.
| |
| − | | |
| − | *'''קבוצה 3:''' מזונות "אולטרה-מעובדים"; כוללים מזונות מוכנים לאכילה, שעברו הכנה מתועשת מרכיבי תזונה מקבוצה 2 או מחלקים זולים של בשר. לצורך עיבוד הבשר מוספים כימיקלים רבים לצורך עיבוד ושימור ושיפור הנפח, המרקם, הצבע והטעם. והם כמעט ואינם מכילים מזון מלא. בקבוצה זו נכללים נקניקיות, המבורגרים, טוגנים בשקית, שניצלים מעובדים ומשקאות קלים ממותקים. חיי המדף שלהם ארוכים והם בדרך כלל עתירי אנרגיה, שומן, שומן רווי ושומן טרנס, סוכרים פשוטים ונתרן{{הערה|שם=הערה601}}.
| |
| − | | |
| − | ===מחקרי תצפית===
| |
| − | במחקרי חתך נמצא קשר בין צריכת דפוס אכילה של אוכל מתועש, לגורמי סיכון קרדיווסקולריים כמו השמנה{{הערה|שם=הערה602}}{{הערה|שם=הערה603|Sun J, Buys N, Shen S. Dietary patterns and cardiovascular disease-related risks in chinese older adults. Front Public Health. 2013;1:48.}} יתר לחץ דם{{הערה|שם=הערה603}}, דיסליפידמיה{{הערה|שם=הערה604|Eilat-Adar S, Mete M, Noebmann ED, Xu J Fabsitz RR, Obbesoon SOE, Howard BV. Dietary patterns are linked to cardiovascular risk factors but not to inflammatory markers in Alaska Eskimos. J Nutr 2009;139:2322-8.}} וסוכרת{{הערה|שם=הערה605|Fretts, A, Howard, BV, McKnight B, Duncan GE, Beresford, SAA, Mete M, Eilat-Adar S, Zhang Y, Siscovick DS. The associations of processed meat and unprocessed red meat intake with incident diabetes: the strong heart family study Am J Clin Nutr 2012; 95:752¬8.}}.
| |
| − | | |
| − | במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה, צריכת בשר מעובד, כדוגמת נקניקיות, המבורגרים ושניצלים מעובדים, נמצאה קשורה להיארעות גבוהה יותר של מחלות קרדיווסקולריות וסוכרת{{הערה|שם=הערה606|Micha R, Wallace SK, Mozaffarian D. Red and processed meat consumption and risk of incident coronary heart disease, stroke, and diabetes mellitus: a systematic review and meta-analysis. Circulation 2010;121:2271-83.}}{{הערה|שם=הערה607|Micha R, Michas G, Mozaffarian D. Unprocessed red and processed meats and risk of coronary artery disease and type 2 diabetes--an updated review of the evidence. Curr Atheroscler Rep 2012;14:515-24.}}{{הערה|שם=הערה608|Kim Y, Keogh J, Clifton P. A review of potential metabolic etiologies of the observed association between red meat consumption and development of type 2 diabetes mellitus. Metabolism 2015 Mar 19. pii: S0026-0495(15)00086-4.}} ושל סוגי סרטן שונים{{הערה|שם=הערה609|Li F, An S, Hou L, Chen P, Lei C, Tan W. Red and processed meat intake and risk of bladder cancer: a meta-analysis. Int J Clin Exp Med 2014;7:2100-10.}}{{הערה|שם=הערה610|Alexander DD, Morimoto LM, Mink PJ, Cushing CA. A review and meta-analysis of red and processed meat consumption and breast cancer. Nutr Res Rev 2010;23:349-65.}}{{הערה|שם=הערה611|Alexander DD, Mink PJ, Cushing CA, Sceurman B. A review and meta-analysis of prospective studies of red and processed meat intake and prostate cancer. Nutr J 2010;9:50.}}.
| |
| − | | |
| − | ===מנגנונים אפשריים===
| |
| − | בין המנגנונים המוצעים להשפעה של דיאטה מעובדת על הבריאות נכללים השפעה של שומן טרנס, שומן רווי, ניטריטים, פוספטים, מלחים ו-AGEs {{כ}}(Advanced Glycation End-products) על המערכת הקרדיווסקולרית, על הרגישות לאינסולין, על שינוי במיקום צבירת השומן ועל שינויים אפיגנטיים, כגון מתילציה של DNA{{כ}}{{הערה|שם=הערה602}}.
| |
| − | | |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |-
| |
| − | ! המלצות הוועדה !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
| |
| − | |-
| |
| − | |מומלץ להימנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים, ובעיקר בשר מעובד || III || B
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ==הערות שוליים==
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:בריאות הציבור]]
| |
| − | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הקרדיולוגי בישראל]]
| |
| − | [[קטגוריה:ניירות עמדה - עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק