|
|
| (4 גרסאות ביניים של משתמש אחר אחד אינן מוצגות) |
| שורה 1: |
שורה 1: |
| − | | + | #הפניה [[אסטרטגיות תזונה למניעת מחלות קרדיווסקולריות - נייר עמדה - Dietary patterns for cardiovascular disease prevention]] |
| − | ==צמחונות וטבעונות==
| |
| − | צמחונים נמנעים מאכילת בעלי חיים וטבעונים נמנעים מאכילת כל מזון שמקורו מהחי (בשר, דגים, ביצים ומוצרי חלב). תזונה צמחונית או טבעונית נובעת לרוב ממניעים אידאולוגיים של אי פגיעה בבעלי חיים ו/או ממניעים בריאותיים{{הערה|שם=הערה501|Dominique Ashen M. Vegetarian diets in cardiovascular prevention. Curr Treat Options Cardiovasc Med 2013;15:735-45.}}.
| |
| − | | |
| − | קיימים סוגים שונים של צמחונות וטבעונות{{הערה|שם=הערה502|Venderley AM, Campbell WW. Vegetarian diets: Nutritional considerations for athletes.
| |
| − | Sports Med 2006;36: 293-305. Craig WJ. Health effects of vegan diets. Am J Clin Nutr. 2009;89:1627S-1633S. }}:
| |
| − | *'''Lacto-ovo vegetarian diet''': נמנעים מבשר, דגים ועופות, אך אוכלים מוצרי חלב וביצים.
| |
| − | *'''Lacto vegetarians''': נמנעים מבשר, עופות, דגים וביצים, אך אוכלים מוצרי חלב.
| |
| − | *'''Ovo vegetarians''': נמנעים מבשר, עופות, דגים ומוצרי חלב, אך אוכלים ביצים.
| |
| − | *'''Vegan diet''': דיאטה טבעונית. נמנעים מבשר, עופות, דגים, מוצרי חלב, ביצים, ג'לטין, דבש ותוספי מזון שמקורם מבעלי חיים.
| |
| − | *'''Macrobiotic diet''': נמנעים מבשר, עופות, ביצים, מוצרי חלב, פירות טרופיים, ממתיקים, עגבניות ותפוחי אדמה. אוכלים דגים.
| |
| − | *'''Fruitarian diet''': דיאטה טבעונית המבוססת על צריכת פירות טריים או מיובשים.
| |
| − | | |
| − | ===מחקרי תצפית===
| |
| − | במחקרי עוקבה נמצא כי בהשוואה לאוכלי כל, לצמחונים ולטבעונים משקל גוף נמוך יותר{{הערה|שם=הערה503|Fraser GE. Vegetarian diets: what do we know of their effects on common chronic diseases? Am J Clin Nutr 2009;89:1607S-1612S.}}{{הערה|שם=הערה504|Zhang Z, Ma G, Chen S, Li Z, Xia E, Sun Y, Yang F, Zheng L, Feng X. Comparison of plasma triacylglycerol levels in vegetarians and omnivores: a meta-analysis. Nutrition 2013;29:426-30.}}, כמות קטנה יותר של רקמת שומן{{הערה|שם=הערה505|Yang SY, Zhang HJ, Sun SY, Wang LY, Yan B, Liu CQ, Zhang W, Li XJ.Relationship of carotid intima-media thickness and duration of vegetarian diet in Chinese male vegetarians. Nutr Metab (Lond) 2011;8:63.}}, לחץ דם נמוך יותר, רמות סך כולסטרול נמוכות ב-32% ורמות LDL-C ב-44%{{הערה|שם=הערה503}}.
| |
| − | | |
| − | במחקר סיני נמצא כי ככל שמשך ההיצמדות לצמחונות היה ארוך יותר, שומני הדם היו מאוזנים יותר ושכבת הטרשת על עורק הקרוטיד הייתה קטנה יותר{{הערה|שם=הערה506|Clifton PM. Protein and coronary heart disease: the role of different protein sources. Curr Atheroscler Rep 2011; 3:493-8.}}.
| |
| − | | |
| − | במטה-אנליזה של 7 מחקרי עוקבה, שכללו 124,706 משתתפים, הסיכון היחסי בקרב צמחונים בהשוואה ללא צמחונים לסך תמותה היה RR=0.91 {{כ}}(0.66-1.16 :{{כ}}95% CI), ולתמותה ממחלת לב כלילית - RR=0.71 {{כ}}(0.56-0.87 :{{כ}}95% CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה507|Key TJ, Appleby PN, Davey GK, Allen NE, Spencer EA, Travis RC. Mortality in British vegetarians: review and preliminary results from EPIC-Oxford. Am J Clin Nutr 2003;78:533S-538S.}}.
| |
| − | | |
| − | לעומת זאת, במחקר EPIC Oxford {{כ}}(Prospective Investigation into Cancer and Nutrition-Oxford), שכלל 46,562 משתתפים, מתוכם כ-32% צמחונים, במשך מעקב של 5.6 שנים, לא נמצא הבדל בין צמחונים ללא צמחונים בתמותה ממחלת לב כלילית (Death Rate Ratio=0.75; {{כ}}0.41-1.37 :{{כ}}95% CI) ובסך התמותה (Death Rate Ratio=1.05; {{כ}}0.86-1.27 :{{כ}}95% CI){{כ}}{{הערה|שם=הערה508|Neal D Barnard, Joshua Cohen, David JA Jenkins, Gabrielle Turner-A low-fat vegan diet and a conventional diabetes diet in the treatment of type 2 diabetes: a randomized, controlled, 74-wk clinical trial. Am J Clin Nutr 2009; 89:1588S-1596S.}}.
| |
| − | | |
| − | במטה-אנליזה של 12 מחקרים התערבותיים או תצפיתיים, שכללו 1,300 משתתפים, נמצא כי במדינות מתפתחות נמצא קשר בין דיאטה צמחונית/טבעונית לרמות TG נמוכות יותר. קשר כזה לא נמצא בקרב המשתתפים ממדינות מפותחות{{הערה|שם=הערה509|Ferdowsian HR, Barnard ND. Effects of Plant-Based Diets on Plasma Lipids. Am J Cardiol 2009;104:947-56.}}.
| |
| − | | |
| − | ===מחקרי התערבות===
| |
| − | במטה-אנליזה שכללה 27 מחקרי התערבות, נמצא כי הירידה הגדולה ביותר ברמות LDL-C (עד 35%) היתה בקרב אנשים שעברו לדיאטה צמחונית או טבעונית{{הערה|שם=הערה510|Huang T, Yang B, Zheng J, Li G, Wahlqvist ML, Li D. Cardiovascular disease mortality and cancer incidence in vegetarians: a meta-analysis and systematic review. Ann Nutr Metab 2012;60:233-40.}}.
| |
| − | | |
| − | בקרב חולי סוכרת, דיאטה טבעונית הביאה לשיפור גדול יותר בשומני הדם בהשוואה לדיאטה שוות קלוריות על פי הנחיות ה-ADA {{כ}}(American Diabetes Association). רמות LDL-C ירדו בדיאטה הטבעונית ב-13.5 מ"ג/ד"ל (10%-) לעומת 3.4 מ"ג/ד"ל (3%-) בדיאטה הרגילה{{הערה|שם=הערה511|Neal D Barnard, Joshua Cohen, David JA Jenkins, Gabrielle Turner-A low-fat vegan diet and a conventional diabetes diet in the treatment of type 2 diabetes: a randomized, controlled, 74-wk clinical trial. Am J Clin Nutr 2009; 89:1588S-1596S.}}. במחקרים נוספים נמדדה ירידה גדולה יותר ב-HbA1C{{כ}} (1.23 מ"ג/ד"ל לעומת 0.38 מ"ג/ד"ל) ובמשקל (6.5 ק"ג לעומת 3.1 ק"ג) בדיאטה הטבעונית לעומת דיאטת ה-ADA, בהתאמה{{הערה|שם=הערה512|Ajala O, English P, Pinkney J. Systematic review and meta-analysis of different dietary approaches to the management of type 2 diabetes. American Journal of Clinical Nutrition 2013;97:505-516.}}{{הערה|שם=הערה513|Kahleova H, Matoulek M, Malinska H, Oliyarnik O, Kazdova L, Neskudla T, Skoch A, Hajek M, Hill M, Kahle M, Pelikanova T. Vegetarian diet improves insulin resistance and oxidative stress markers more than conventional diet in subjects with Type 2 diabetes. Diabet Med 2011;28:549-59.}}, וכן שיפור בתנגודת לאינסולין ובעקה החמצונית. השיפור הגדול יותר באיזון הסוכרת, סייע להורדת תרופות בקרב 53% מקבוצת ההתערבות לעומת 5% מקבוצת הביקורת{{הערה|שם=הערה514|Lilli B. Link, Najeeb S. Hussaini, Judith S. Jacobson. Change in quality of life and immunemarkers after a stay at a raw vegan institute: a pilot study. Complement Ther Med 2008;16:124-130.}}.
| |
| − | | |
| − | ===מנגנונים אפשריים===
| |
| − | באופן כללי, לצמחונים ולטבעונים יש אורח חיים בריא יותר הכולל פחות [[עישון]] ויותר פעילות גופנית, המשפיעים על הסיכון למחלות קרדיווסקולריות.
| |
| − | | |
| − | דיאטות צמחוניות וטבעוניות מאוזנות הן עשירות בפירות, בירקות, בדגנים מלאים, בקטניות ובאגוזים ועל כן מכילות יותר סיבים תזונתיים, מגנזיום, חומצה פולית, ויטמין C, ויטמין E ופיטוכימיקלים, בהשוואה לדיאטה מערבית. דיאטות אלו מכילות מעט, אם בכלל, מזונות מעובדים; כתוצאה מכך הן דלות יותר בקלוריות, בשומן רווי ובכולסטרול.
| |
| − | | |
| − | גורמים תזונתיים אלה משפיעים לטובה על גורמי הסיכון למחלות לב וכלי דם כמו משקל גוף, לחץ דם, רבדים טרשתיים בכלי הדם ועקה חמצונית{{הערה|שם=הערה501}}{{הערה|שם=הערה515|15. Mi Kyung Kim, Sang Woon Cho, Yoo Kyoung Park. Long-term vegetarians have low oxidative stress, body fat, and cholesterol levels. Nutr Res Pract 2012;6:155-161.}}{{הערה|שם=הערה516|Craig WJ.Nutrition concerns and health effects of vegetarian diets. Nutr Clin Pract 2010;25:613-20.}}.
| |
| − | | |
| − | דיאטות טבעוניות וצמחוניות מאוזנות יכולות לשפר גורמי סיכון קרדיווסקולריים.
| |
| − | | |
| − | חשוב לוודא שהדיאטות אכן מאוזנות, כדי למנוע חסרים ב[[ויטמין - Vitamin - B12|וויטמין B12]], ב[[ויטמין D|וויטמין D]], בחומצות שומן מסוג אומגה-3, ובסידן (במיוחד באנשים הנמנעים ממוצרי חלב), [[ברזל]] ו[[אבץ]]{{הערה|שם=הערה516}}.
| |
| − | | |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |-
| |
| − | ! המלצות הוועדה !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
| |
| − | |-
| |
| − | |דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת משפרת את הפרופיל המטבולי, באנשים בריאים ובאנשים עם סוכרת || I|| A
| |
| − | |-
| |
| − | | דיאטה טבעונית או צמחונית מאוזנת תורמת להפחתת הסיכון לתחלואה ולתמותה כללית וקרדיווסקולרית || I || B
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ==מזון מעובד ומתועש==
| |
| − | מזונות מעובדים, המכונים לעיתים "מהירי הכנה" או "מוכנים לחימום" (Ready to heat), ומשקאות מעובדים, אינם מאוגדים תחת קטגוריית מזון אחת ולכן קשה לנתח את השפעתם הקרדיווסקולרית{{הערה|שם=הערה601|Moubarac JC, Martins AP, Claro RM, Levy RB, Cannon G, Monteiro CA.Consumption of ultra-processed foods and likely impact on human health. Evidence from Canada. Public Health Nutr 2013;16:2240-8.}}.
| |
| − | | |
| − | ניתן לחלק את המזונות המעובדים ל-3 קבוצות: מזונות לא מעובדים או מעובדים באופן מינימלי, מזונות מבוססי רכיבים מעובדים ומזונות "אולטרה-מעובדים"; אולם תחת הגדרה זו קיימים הבדלים תרבותיים בין מדינות{{הערה|שם=הערה602|Popkin BM1, Adair LS, Ng SW. Global nutrition transition and the pandemic of obesity in developing countries. Nutr Rev 2012;70:3-21.}}.
| |
| − | | |
| − | *'''קבוצה 1:''' מזונות לא מעובדים; כוללים מוצרים מהחי שנצרכים קרוב לזמן שחיטתם או מזונות מהצומח שנצרכים בצורתם הטבעית. מזונות מעובדים באופן מינימלי כוללים מזונות שלא עברו שינוי פיזיקלי ורכיבי התזונה המקוריים שלהם לא השתנו. תהליכי העיבוד המינימליים כוללים הוצאת חלקים לא אכילים, ניקוי, חיתוך, ייבוש, הקפאה, קירור, פיסטור, התססה, הפחתת שומן, אריזת ואקום, סחיטה ועטיפה.
| |
| − | | |
| − | *'''קבוצה 2:''' מזונות ממרכיבים מעובדים; כוללים מזונות שעברו שינוי פיזיקלי או כימי כמו הידרוליזציה, זיקוק או טחינה והם שונים מהמזון המקורי, למשל: שומן מהחי, סוכרוז, קמחים ופסטות. הם לכשעצמם בדרך כלל לא אכילים, אך משמשים לבישול ביתי כדי להעשיר ארוחות שמכינים ממזונות לא מעובדים.
| |
| − | | |
| − | *'''קבוצה 3:''' מזונות "אולטרה-מעובדים"; כוללים מזונות מוכנים לאכילה, שעברו הכנה מתועשת מרכיבי תזונה מקבוצה 2 או מחלקים זולים של בשר. לצורך עיבוד הבשר מוספים כימיקלים רבים לצורך עיבוד ושימור ושיפור הנפח, המרקם, הצבע והטעם. והם כמעט ואינם מכילים מזון מלא. בקבוצה זו נכללים נקניקיות, המבורגרים, טוגנים בשקית, שניצלים מעובדים ומשקאות קלים ממותקים. חיי המדף שלהם ארוכים והם בדרך כלל עתירי אנרגיה, שומן, שומן רווי ושומן טרנס, סוכרים פשוטים ונתרן{{הערה|שם=הערה601}}.
| |
| − | | |
| − | ===מחקרי תצפית===
| |
| − | במחקרי חתך נמצא קשר בין צריכת דפוס אכילה של אוכל מתועש, לגורמי סיכון קרדיווסקולריים כמו השמנה{{הערה|שם=הערה602}}{{הערה|שם=הערה603|Sun J, Buys N, Shen S. Dietary patterns and cardiovascular disease-related risks in chinese older adults. Front Public Health. 2013;1:48.}} יתר לחץ דם{{הערה|שם=הערה603}}, דיסליפידמיה{{הערה|שם=הערה604|Eilat-Adar S, Mete M, Noebmann ED, Xu J Fabsitz RR, Obbesoon SOE, Howard BV. Dietary patterns are linked to cardiovascular risk factors but not to inflammatory markers in Alaska Eskimos. J Nutr 2009;139:2322-8.}} וסוכרת{{הערה|שם=הערה605|Fretts, A, Howard, BV, McKnight B, Duncan GE, Beresford, SAA, Mete M, Eilat-Adar S, Zhang Y, Siscovick DS. The associations of processed meat and unprocessed red meat intake with incident diabetes: the strong heart family study Am J Clin Nutr 2012; 95:752¬8.}}.
| |
| − | | |
| − | במטה-אנליזה של מחקרי עוקבה, צריכת בשר מעובד, כדוגמת נקניקיות, המבורגרים ושניצלים מעובדים, נמצאה קשורה להיארעות גבוהה יותר של מחלות קרדיווסקולריות וסוכרת{{הערה|שם=הערה606|Micha R, Wallace SK, Mozaffarian D. Red and processed meat consumption and risk of incident coronary heart disease, stroke, and diabetes mellitus: a systematic review and meta-analysis. Circulation 2010;121:2271-83.}}{{הערה|שם=הערה607|Micha R, Michas G, Mozaffarian D. Unprocessed red and processed meats and risk of coronary artery disease and type 2 diabetes--an updated review of the evidence. Curr Atheroscler Rep 2012;14:515-24.}}{{הערה|שם=הערה608|Kim Y, Keogh J, Clifton P. A review of potential metabolic etiologies of the observed association between red meat consumption and development of type 2 diabetes mellitus. Metabolism 2015 Mar 19. pii: S0026-0495(15)00086-4.}} ושל סוגי סרטן שונים{{הערה|שם=הערה609|Li F, An S, Hou L, Chen P, Lei C, Tan W. Red and processed meat intake and risk of bladder cancer: a meta-analysis. Int J Clin Exp Med 2014;7:2100-10.}}{{הערה|שם=הערה610|Alexander DD, Morimoto LM, Mink PJ, Cushing CA. A review and meta-analysis of red and processed meat consumption and breast cancer. Nutr Res Rev 2010;23:349-65.}}{{הערה|שם=הערה611|Alexander DD, Mink PJ, Cushing CA, Sceurman B. A review and meta-analysis of prospective studies of red and processed meat intake and prostate cancer. Nutr J 2010;9:50.}}.
| |
| − | | |
| − | ===מנגנונים אפשריים===
| |
| − | בין המנגנונים המוצעים להשפעה של דיאטה מעובדת על הבריאות נכללים השפעה של שומן טרנס, שומן רווי, ניטריטים, פוספטים, מלחים ו-AGEs {{כ}}(Advanced Glycation End-products) על המערכת הקרדיווסקולרית, על הרגישות לאינסולין, על שינוי במיקום צבירת השומן ועל שינויים אפיגנטיים, כגון מתילציה של DNA{{כ}}{{הערה|שם=הערה602}}.
| |
| − | | |
| − | {| class="wikitable"
| |
| − | |-
| |
| − | ! המלצות הוועדה !! חוזק המלצה !! רמת הוכחה
| |
| − | |-
| |
| − | |מומלץ להימנע מאכילת מזונות מעובדים ומתועשים, ובעיקר בשר מעובד || III || B
| |
| − | |}
| |
| − | | |
| − | ==הערות שוליים==
| |
| − | {{הערות שוליים}}
| |
| − | | |
| − | | |
| − | [[קטגוריה:בריאות הציבור]]
| |
| − | [[קטגוריה:ניירות עמדה - האיגוד הקרדיולוגי בישראל]]
| |
| − | [[קטגוריה:ניירות עמדה - עמותת עתיד - עמותת הדיאטנים והתזונאים בישראל]]
| |
כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק