אפידמיולוגיה של סרטן בילדים ובמתבגרים

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

הדפס

אפידמיולוגיה של סרטן בילדים ובמתבגרים
'
יוצר הערך	ד"ר ברברה סילברמן, פרופ' ליטל קינן-בוקר

לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – סרטן

כללי

למרות שבילדים מחלות הסרטן נדירות יחסית, הן מהוות את אחד מגורמי המוות המובילים.

סוגי הגידולים השכיחים ביותר בילדים הם לוקמיה, גידולים של המוח ומערכת העצבים המרכזית ולימפומה. תמונה זו שונה מאוד מהתפלגות סוגי הגידולים בקרב מבוגרים, ורומזת כי גורמי הסיכון שונים גם הם.

עם זאת, הסיבות למחלות גידוליות בילדים לרוב אינן ידועות. בכ-5% מהמקרים מדובר בתשנית מורשת - inherited mutation (למשל במקרה של רטינובלסטומה) או, לחלופין, בתשנית שאירעה במהלך ההתפתחות העוברית, אשר מגדילה את העלילות (susceptibility) להתמרה סרטנית לאחר הלידה. גם חשיפה לקרינה מייננת היא אחד מגורמי הסיכון המוכחים לסרטן בכלל ולסרטן בילדות בפרט. למשל, חשיפה לקרינה מייננת הקשורה להליכים רפואיים, הן של העובר (כתוצאה מחשיפת האם במהלך ההיריון) והן של היילוד או הפעוט. לעומת זאת, לגבי חשיפות סביבתיות (דוגמת חשיפה טרום-לידתית לחומרים מסרטנים, לחומרי הדברה או לזיהום אוויר; מגורים בקרבת מפעל גרעיני; חשיפה טרום- לידתית לגורמים זיהומיים) קיימת מחלוקת, ואין כיום הוכחה ברורה כי הן גורמות לסרטן בילדים.

אחד מההישגים הגדולים של הרפואה המודרנית הוא ההתקדמות בטכנולוגיות הטיפול בסרטן בילדים: בשנות ה-70 של המאה ה-20, רק כ-50% מכלל הילדים שאובחנו עם סרטן שרדו חמש שנים; בשנות האלפיים - מעל 80% שורדים חמש שנים ויותר. מכיוון שתוחלת החיים של ילדים גבוהה, יש להקדיש תשומת לב מיוחדת למחלימים מסרטני ילדות, מכיוון שהם עלולים להיות בסיכון גבוה בטווח הארוך לסיבוכים הקשורים הן למחלתם הבסיסית והן לטיפול בה.

היארעות סרטן בילדים ובמתבגרים בישראל

סוגי הגידולים השכיחים ושיעורי ההיארעות

בתקופה שבין 2017-1996 אובחנו בישראל בכל שנה בממוצע 458.5 ילדים ומתבגרים בגיל 19-0 שנים עם גידול המחייב דיווח.

לרישום הלאומי לסרטן (386 בשנת 1996; 516 בשנת 2017). ההיארעות דומה בין בנים ובנות, ובין קבוצת האוכלוסייה של יהודים ואחרים לקבוצת האוכלוסייה של ערבים.

סוגי הגידולים הנפוצים ביותר בקבוצת הילדים והמתבגרים (גיל 19-0) בישראל במהלך תקופה זו היו, כמצופה, לוקמיה, גידולים ממאירים של המוח ומערכת העצבים המרכזית, לימפומה מסוג הודג'קין, לימפומה שאינה הודג'קין וגידולי עצם. עם זאת, קיימת שונות בהתפלגות התחלואה בין קבוצות הגיל השונות (טבלה מס' 1).

טבלה מס' 1: התפלגות סוגי הגידולים (אחוז מכלל המקרים החדשים) בקרב בני 19-0 בישראל, 2017-1996, לפי קבוצת גיל

גיל 4-0		גיל 9-5		גיל 14-10		גיל 19-15
סוג הגידול	אחוז	סוג הגידול	אחוז	סוג הגידול	אחוז	סוג הגידול	אחוז
לוקמיה	25.7	לוקמיה	25.1	לוקמיה	18.8	לימפומת הודג'קין	20.1
מוח ומערכת העצבים המרכזית (ממאיר)	16.8	מוח ומערכת העצבים המרכזית (ממאיר)	22.4	מוח ומערכת העצבים המרכזית (ממאיר)	16.2	לוקמיה	10.8
כליה	8.9	לימפומה שאינה הודג'קין	11.5	עצם	11.6	בלוטת המגן	8.6
בלוטות אנדוקריניות	5.8	לימפומת הודג'קין	6.7	לימפומת הודג'קין	11.6	לימפומה שאינה הודג'קין	8.0
רקמת חיבור	5.6	עצם	5.5	לימפומה שאינה הודג'קין	9.2	עצם	7.8
לימפומה שאינה הודג'קין	5.4	מוח ומערכת העצבים המרכזית (שפיר)	4.4	רקמת חיבור	4.8	מוח ומערכת העצבים המרכזית (ממאיר)	7.6

שיעור ההיארעות הסגולי לגיל בשנת 2017 של גידולים מחייבי דיווח בילדים ובבני נוער בישראל (גיל 19-0) היה 16.4 ל-100,000 גם בבנים וגם בבנות. לא היו הבדלים ניכרים בין יהודים ואחרים ובין ערבים (השיעור הסגולי לגיל ל-100,000 היה 15.9 בבנים יהודים ואחרים, 18.0 בבנים ערבים, 16.4 בבנות יהודיות ואחרות, 16.2 בבנות ערביות). השיעור השתנה מעט לפי מחוז (תרשים מס' 1).

תרשים מס' 1: שיעור היארעות סגולי לגיל (19-0) ל-100,000 של גידולים מחייבי דיווח לפי מין ומחוז, ישראל 2017.

מגמות עתיות בהיארעות מחלות גידוליות בילדים ובני נוער, 2017-1996

על מנת לאמוד את המגמות העתיות של מחלות גידוליות בבני 19-0 בישראל, איתרנו במסד נתוני הרישום הלאומי לסרטן את כלל המקרים (סך 10,087) שאובחנו בין השנים 1996 ל-2017. באמצעות תוכנת Joinpoint שמאפשרת לאמוד את אחוז השינוי השנתי ואת מידת המובהקות. מצאנו כי ההיארעות בשתי קבוצות האוכלוסייה ובשני המינים בישראל הייתה יציבה במשך 22 השנים שבין 2017-1996 (תרשים מס' 2).

תרשים מס' 2 - מגמות עתיות בהיארעות מחלות גידוליות בבני 0-19 בישראל לפי מין וקבוצת אוכלוסייה 2017-1996.

בדקנו את מגמות ההיארעות גם לפי ארבע קבוצות גיל (תרשים מס' 3). מצאנו כי עבור קבוצת הגיל 4-0, נצפתה מגמת עלייה מובהקת (1.9% לשנה, 0.05>p) בתקופה שבין 2008-1997, ולאחר מכן ירידה מובהקת (3.1% לשנה, 0.05>p) בתקופה שבין 2017-2008.

בשאר קבוצות הגיל - 9-5, 14-10, 19-15 - היו מגמות ההיארעות יציבות במשך כל התקופה.

תרשים מס' 3: מגמות עתיות בהיארעות מחלות גידוליות בבני 19-0 בישראל לפי קבוצת גיל, 2017-1996.

לבסוף, מגמות ההיארעות נבדקו גם לפי ארבעת הגידולים השכיחים ביותר (לוקמיה, גידולים ממאירים של המוח ומערכת העצבים המרכזית, לימפומה שאינה הודג'קין ולימפומת הודג'קין) בבנים (תרשים מס' 4) ובבנות (תרשים מס' 5). מהנתונים עולה כי לא חל שינוי של ממש במגמות ההיארעות של הגידולים השונים. במשך כל התקופה 2017-1996, לוקמיה הייתה הגידול הנפוץ ביותר בבנים (שיעור היארעות סגולי לגיל ל-100,000 של 3.9 בשנת 1996 ו-3.0 בשנת 2017) ובבנות (3.2 ו-3.1, בהתאמה). גידולים ממאירים של המוח ומערכת העצבים המרכזית היו שניים בשכיחותם במשך רוב התקופה הן בבנים (2.7 ב-1996, ‏2.4 ב-2016) והן בבנות (2.5-12.0 בהתאמה).

תרשים מסי 4: היארעות גידולים נבחרים בבני 19-0 לפי שנה (2017-1996) בישראל - בנים.

תרשים מס' 5: היארעות גידולים נבחרים בבנות 19-0 לפי שנה (2017-1996) בישראל - בנות.

הימצאות מחלה גידולית בילדים ובמתבגרים בישראל

בחמש השנים שבין 2013 ועד 2017,אובחנו 2,579 ילדים ובני נוער בישראל עם מחלה ג׳דולית. 2,304 מהם החלימו או עדיין התמודדו עם מחלתם ב-31 בדצמבר 2017. מכלל החולים שאובחנו בשנים 2017-2013 והיו בחיים ב-31 בדצמבר 2017, היו 1,916 מתחת לגיל 20, ו-388 היו בני 20 ומעלה.

הישרדות של ילדים ומתבגרים שחלו במחלה גידולית בישראל

בשנים 2017-1996 אובחנו בישראל 10,087 ילדים ובני נוער בני 19-0 עם מחלה גידולית. חישוב ההישרדות האבסולוטית בוצע עבור 9,979 ילדים ובני נוער שעבורם היו נתונים מתאימים (הוחרגו מי שהדיווח עליהם למסד נתוני הרישום התבסס על הודעת פטירה ומשום כך תאריך האבחנה והפטירה עבורם היה זהה). בקבוצה זאת נצפו 1,775 פטירות בתקופה 2017-1996, וההישרדות הצוברת לחמש שנים הייתה 82.9%. נצפו הבדלים מובהקים בשיעור ההישרדות האבסולוטית לחמש שנים בין יהודים ואחרים (83.6%) ובין ערבים (77.7%) (0.0001>>log rank test p); ובין בנות (84.1%) לבנים log rank test (p=0.008) (81.9%).

ריבוד ההישרדות לפי תקופת אבחנה, מין וקבוצת אוכלוסייה מגלה שאין שיפור מובהק בהישרדות לפי תקופת האבחנה. בכל תקופות האבחנה, ההישרדות בבנים יהודים ואחרים גבוהה מזו של בנים ערבים. בקרב בנות, נצפה הבדל בהישרדות של יהודיות ואחרות לעומת ערביות רק במי שאובחנו בשנים 2002-1998 ובשנים 2007-2003 אבל לא בחולות שאובחנו בתקופת הזמן המאוחרת יותר, 2012-2008 (תרשים מס׳ 6).

תרשים מס' 6: הישרדות צוברת אבסולוטית לחמש שנים של בני 19-0 בישראל שאובחנו עם מחלה גידולית, לפי תקופת אבחנה, מין וקבוצת אוכלוסייה.

מדד ההישרדות האבסולוטית מקשה על השוואות כי אינו מביא בחשבון את תמותת הרקע. משום כך עשינו שימוש במדד ההישרדות היחסית, אשר מחושב כהישרדות של חולים ביחס לסיכון לתמותה באוכלוסייה הכללית תואמת גיל ומין, ולפיכך גבוה יותר ממדד ההישרדות האבסולוטית. מכיוון שהסיכון לתמותת רקע בילדים ובבני נוער נמוך, ההישרדות היחסית לחמש שנים לא שונה באופן משמעותי מההישרדות האבסולוטית (תרשים מס' 7).

תרשים מס' 7: הישרדות צוברת יחסית לחמש שנים של בני 19-0 בישראל שאובחנו עם מחלה גידולית, לפי תקופת אבחנה, מין וקבוצת אוכלוסייה.

תמותה ממחלה גידולית בילדים ומתבגרים בישראל

סוגי הגידולים השכיחים כגורמי תמותה ושיעורי תמותה

בכל שנה בתקופה שבין 2017-1996 נפטרו בישראל בממוצע 71 חולים בני 19-0 שסיבת הפטירה עבורם הייתה מחלה גידולית (71 בשנת 1996; 76 בשנת 2017). שיעורי התמותה הסגוליים לגיל בשנת 2017 של גידולים מחייבי דיווח בילדים ובני נוער בישראל (גיל 19-0) היו 2.4 ל-100,000 (רווח סמך 1.5-3.3) בבנים יהודים ואחרים, 2.0 ל-100,000 (רווח סמך 0.6-3.3) בקרב בנים ערבים, 1.7 ל-100,000 (רווח סמך 0.9-2.4) בבנות יהודיות, ו-5.1 ל-100,000 (רווח סמך 2.9-7.4) בבנות ערביות.

סוגי הגידולים הנפוצים ביותר כגורמי תמותה בקבוצת הילדים והמתבגרים (גיל 19-0) בישראל במהלך התקופה 2017-1996 היו לוקמיה, גידולים של המוח ומערכת העצבים המרכזית, לימפומה שאינה הודג'קין וסרטן כליה. לא מוצגות תוצאות לפי קבוצת גיל או מחוז בגלל מספרים קטנים.

מגמות עתיות בתמותה ממחלות גידוליות בילדים ובני נוער, 2017-1996

על מנת לאמוד את המגמות העתיות של תמותה ממחלות גידוליות בבני 19-0 בישראל, איתרנו במסד סיבות המוות שמקודדת הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה את כלל הנפטרים ממחלות גידוליות בקבוצת הגיל 19-0 (סך 1,551) בין השנים 2017-1996. באמצעות תוכנת Joinpoint שמאפשרת לאמוד את אחוז השינוי השנתי ואת מידת המובהקות, מצאנו כי במשך כל התקופה היו שיעורי התמותה בקרב יהודים ואחרים במגמת ירידה מובהקת (1.5% לשנה הן בבנים והן בבנות) וכן גם בקרב בנים ערבים (2.3% בשנה). בקרב בנות ערביות התמותה הייתה במגמה יציבה במשך כל התקופה (תרשים מס' 8).

תרשים מס' 8: מגמות עתיות בתמותה ממחלות גידוליות בבני 19-0 בישראל לפי מין וקבוצת אוכלוסייה, 2017-1996.

השוואה בינלאומית

על פי נתוני Globocan של הסוכנות הבינלאומית לחקר הסרטן (IARC) שבארגון הבריאות העולמי, צפי ההיארעות בישראל בשנת 2020 של רוב סוגי הסרטן שנבדקו בבני 19-0 בדרך כלל גבוה מההיארעות הצפויה בעולם, למעט סרטן הכליה, סרטן הכבד וסרטן האשכים. לעומת זאת, כאשר בוחנים את שיעור התמותה הצפוי בישראל ב-2020, נמצא כי למרות היארעות גבוהה יותר, שיעור התמותה בישראל נמוך מהצפי העולמי באופן עקבי (למעט עבור גידולי המוח ומערכת העצבים), מה שמצביע על הישרדות גבוהה (תרשים מס' 9).

תרשים מס' 9: השוואת ההיארעות והתמותה ממחלות גידוליות נבחרות בבני 19-0 בישראל לעומת העולם (אומדן שיעורים מתוקנן לגיל ל-100,000) - נתוני 2020 Globocan.

סיכום

מחלות גידוליות בילדים ובבני נוער נדירות יחסית, אבל מהוות אחד מגורמי המוות המובילים. במקרים מסוימים הגורם לתחלואה הוא תשניות מולדות או כאלה שנרכשו בשלב העוברי, אבל לרוב הסיבות לסרטן בילדים ובבני נוער אינן ידועות.

היארעות ומגמות עתיות: בתקופה שבין 2017-1996 אובחנו בישראל בכל שנה בממוצע כ-460 ילדים ובני נוער עם מחלה גידולית המחייבת דיווח לרישום הלאומי לסרטן. סוגי הגידולים הנפוצים ביותר הם לוקמיה, גידול ממאיר של המוח ומערכת העצבים המרכזית, לימפומת הודג'קין ולימפומה שאינה הודג'קין. שיעור ההיארעות (סגולי לגיל, ל-100,000) הוא 16.4 בשני המינים, ללא הבדל גדול בין קבוצות האוכלוסייה. שיעורים אלה נותרו יציבים במשך 22 השנים, 2017-1996.

שכיחות: בחמש השנים עבורן הנתונים זמינים, 2017-2013, אובחנו בישראל 2,579 ילדים ובני נוער עם מחלה גידולית, ומאלה 2,304 היו בחיים בתום התקופה (31.12.2017), רובם עדיין מתחת לגיל 20.

הישרדות: ההישרדות האבסולוטית הצוברת לחמש שנים של ילדים ובני נוער עם מחלה גידולית הייתה כמעט 83%; גבוהה יותר ביהודים ואחרים לעומת ערבים, ובבנות לעומת בנים. ההישרדות היחסית לחמש שנים הייתה דומה, אם כי, מטבע הדברים, גבוהה מעט יותר.

תמותה: בתקופה שבין 2017-1996 נפטרו בישראל בכל שנה בממוצע כ-70 ילדים ובני נוער ממחלה גידולית. סוגי הגידולים הנפוצים ביותר כגורמים לתמותה הם לוקמיה, גידולי המוח ומערכת העצבים, לימפומה שאינה הודג'קין ולימפומת הודג'קין. שיעור התמותה (סגולי לגיל, ל-100,000) דומה בבנים (2.4 ביהודים ואחרים; 2.0 בערבים), הנמוך ביותר בבנות יהודיות (1.7) והגבוה ביותר בבנות ערביות (5.1). במשך 22 השנים שבין 2017-1996 היו שיעורי התמותה במגמת ירידה מובהקת בבנים ובבנות יהודים ואחרים ובבנים ערבים, אבל יציבים בבנות ערביות.

השוואה בינלאומית: למרות שהיארעות מחלות גידוליות בילדים ובבני נוער בישראל גבוהה מהצפי העולמי, שיעור התמותה ממחלות אלה לרוב נמוך מהצפי העולמי, מה שמצביע על הישרדות גבוהה ורומז לאיכות הטיפול והאבחנה.

תמונת ההיארעות של סרטן בילדים ובבני נוער בישראל יציבה במהלך 22 השנים שבין 2017-1996, והתפלגות סוגי הגידולים תואמת את זו הנצפית בעולם. התמותה נמצאת במגמת ירידה בכל קבוצות האוכלוסייה למעט בנות ערביות, מה שמסביר את ההישרדות הגבוהה יחסית. לאור הפרוגנוזה הטובה והידע שמצטבר על אודות ההשלכות ארוכות הטווח של טיפול נוגד סרטן, יש מקום לעקוב אחרי המחלימים לאורך זמן, כדי למנוע ולצמצם סיבוכים אפשריים הקשורים הן למחלתם היסודית והן לטיפול בה.

ביבליוגרפיה

• Ferlay J, Ervik M, Lam F, et al. Global Cancer Observatory: Cancer Today. Lyon, France: International Agency for Research on Cancer; 2018. Available from: https:// gco.iarc.fr/today [Accessed 03 November 2020].

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ברברה סילברמן - הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות וביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה לרפואה ע"ש סאקלר, אוניברסיטת תל אביב
פרופ' ליטל קינן-בוקר - הרישום הלאומי לסרטן, המרכז הלאומי לבקרת מחלות, משרד הבריאות וביה"ס לבריאות הציבור, הפקולטה למדעי הרווחה והבריאות, אוניברסיטת חיפה

פורסם בכתב העת "במה", אוגוסט 2021, גיליון מס' 24, האגודה למלחמה בסרטן