האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "אפילפסיה פרונטלית לילית משפחתית - Autosomal dominant nocturnal frontal lobe epilepsy"

מתוך ויקירפואה

 
(8 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 1: שורה 1:
'''אפילפסיה פרונטלית לילית משפחתית''' ('''Autosomal dominant nocturnal frontal lobe epilepsy''') היא תסמונת שזוהתה לראשונה בשנת 1994 במשפחה אוסטרלית בה נמצאה מחלה אפילפטית נדירה שפגעה ב 27 מבני המשפחה לאורך 6 דורות.
+
{{מחלה
 +
|תמונה=Attaque; Periode Epileptoide. Planche XVII. Wellcome L0074938.jpg
 +
|כיתוב תמונה=
 +
|שם עברי= אפילפסיה פרונטלית לילית משפחתית
 +
|שם לועזי= Autosomal dominant nocturnal frontal lobe epilepsy
 +
|שמות נוספים=
 +
|ICD-10=
 +
|ICD-9=
 +
|MeSH=
 +
|יוצר הערך=[[משתמש:מיקי דובלין|ד"ר מיכאל דובלין]] וד"ר יהודית מנליס
 +
|אחראי הערך=
 +
}}
 +
{{הרחבה|אפילפסיה}}
 +
'''אפילפסיה פרונטלית לילית משפחתית''' ('''Autosomal dominant nocturnal frontal lobe epilepsy''') היא תסמונת שזוהתה לראשונה בשנת 1994 במשפחה אוסטרלית בה נמצאה מחלה אפילפטית נדירה שפגעה ב-27 מבני המשפחה לאורך 6 דורות.
  
הקליניקה הלא ספציפית של המחלה עיכבה במשך שנים רבות את איתור המחלה שהסוותה את עצמה כמחלה פסיכיאטרית.
+
הקליניקה (Clinic) הלא ספציפית של המחלה עיכבה במשך שנים רבות את איתור המחלה שהסוותה את עצמה כמחלה פסיכיאטרית (Psychiatric).
  
 
==אפידמיולוגיה==
 
==אפידמיולוגיה==
 
==אטיולוגיה==
 
==אטיולוגיה==
===גנטיקה===
+
==גנטיקה - Genetics==
מדובר בסינדרום עם תורשה אוטזומלית דומיננטית. נמצאו שתי מוטציות בכרומוזומים שונים האחד בכרומוזום 13.2 q20 והשניה בכרומוזום 24q15.
+
מדובר בתסמונת עם תורשה אוטזומלית דומיננטית (Autosomal dominant). נמצאו שתי מוטציות בכרומוזומים (Chromosome mutations) שונים האחד בכרומוזום 13.2 q20 והשנייה בכרומוזום 24q15.
שתי המוטציות זהות לחלוטין מבחינת ההסתמנות הקלינית ומבחינת הפרוגנוזה אך הפגיעות במקומות שונים .
+
שתי המוטציות זהות לחלוטין מבחינת ההסתמנות הקלינית ומבחינת הפרוגנוזה (Prognosis) אך הפגיעות במקומות שונים.
  
 
==קליניקה==
 
==קליניקה==
הפרכוסים מופיעים בשינה בלבד או בזמן הרדמות כאשר הקליניקה כוללת סיוטי לילה קשים, [[הפרעות שינה]] ופרכוסים מוטוריים עם מרכיב היפרקינטי המופיעים בשינה בלבד. רוב החולים חשים אאורה מסוימת ורובם אף זוכרים היטב את הפרכוס.
+
הפרכוסים מופיעים בשינה בלבד או בזמן הרדמות כאשר הקליניקה כוללת סיוטי לילה קשים, [[הפרעות שינה]] ופרכוסים מוטוריים (Motor) עם מרכיב היפרקינטי (Hyperkinetic) המופיעים בשינה בלבד. רוב החולים חשים Aura מסוימת ורובם אף זוכרים היטב את הפרכוס.
  
הפרכוסים תכופים מאוד ומופיעים בקלסטרים עם תדירות ממוצעת של שמונה פרכוסים ללילה. הפרכוסים מופיעים בפתאומיות ומסתימים באותה פתאומיות בה החלו. רוב הפרכוסים מופיעים תוך כדי הרדמות או בזמן התעוררות משינה. החזרה להכרה מלאה מהירה מאוד, כמעט מיידית.
+
הפרכוסים תכופים מאוד ומופיעים בצְבׇרים (Clusters) עם תדירות ממוצעת של שמונה פרכוסים ללילה. הפרכוסים מופיעים בפתאומיות ומסתיימים באותה פתאומיות בה החלו. רוב הפרכוסים מופיעים תוך כדי הרדמות או בזמן התעוררות משינה. החזרה להכרה מלאה מהירה מאוד, כמעט מיידית.
הפרכוסים מתחילים בגיל צעיר - בעשור הראשון ונמשכים כמה עשרות שנים עם וריאציות רבות של חומרה בתוך אותה משפחה.
+
הפרכוסים מתחילים בגיל צעיר - בעשור הראשון ונמשכים כמה עשרות שנים עם וריאציות (Variations) רבות של חומרה בתוך אותה משפחה.
  
ברוב המקרים לא מזהים פרכוסים אלו היות והם מוטוריים בלבד ללא איבוד הכרה. רוב החולים שהוכחו כחולים בתסמונת עברו ברור ועיבוד פסיכיאטרי מלא ולא זוהו כחולי אפילפסיה.
+
ברוב המקרים לא מזהים פרכוסים אלו היות שהם מוטוריים בלבד ללא איבוד הכרה. רוב החולים שהוכחו כחולים בתסמונת עברו ברור ועיבוד פסיכיאטרי מלא ולא זוהו כחולי אפילפסיה.
לכל החולים IQ תקין לחלוטין, לכולם כל בדיקות ההדמיה היו תקינות כולל [[PET]], {{כ}}[[SPECT]], {{כ}}[[MRI]] ו [[CT]].
+
לכל החולים IQ{{כ}} (Intelligence Quotient) תקין לחלוטין, לכולם כל בדיקות ההדמיה היו תקינות כולל [[PET]]{{כ}} (Positron Emission Tomography){{כ}}, {{כ}}[[SPECT]]{{כ}} (Single Photon Emission Computed Tomography){{כ}}, {{כ}}[[MRI]]{{כ}} (Magnetic Resonance Imaging) ו-[[CT]]{{כ}} (Computer Tomography).
  
 
==אבחנה==
 
==אבחנה==
===התבטאות ב EEG===
+
;התבטאות ב-EEG
כמעט ולא קיימת התבטאות אינטר-איקטלית. ב EEG איקטאלי ניתן לצפות בהתפרצויות מוקדיות מאחת האונות הפרונטליות. חובה לבצע ניטור ממושך של EEG ע"י וידאו EEG בכדי לקבל אבחנה מוחלטת.
+
כמעט ולא קיימת התבטאות אינטר-איקטאלית (Interictal). ב-[[EEG]]{{כ}} (Electroencephalography) איקטאלי ניתן לצפות בהתפרצויות מוקדיות מאחת האונות הפרונטליות (Frontal). חובה לבצע ניטור ממושך של EEG על ידי וידאו EEG בכדי לקבל אבחנה מוחלטת.
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
טיפול ב-Crbamazepine יעיל מאוד בעצירת הפרכוסים. קרוב לודאי שיש צורך בהמשך הטיפול לכל החיים אך אין מספיק מידע לגבי הפסקת הטיפול היות והחולים בסינדרום זה עדיין מקבלים טיפול.
+
טיפול ב-[[Carbamazepine]] יעיל מאוד בעצירת הפרכוסים. קרוב לודאי שיש צורך בהמשך הטיפול לכל החיים אך אין מספיק מידע לגבי הפסקת הטיפול היות שהחולים בתסמונת זו עדיין מקבלים טיפול.
יש מקום לייעוץ גנטי משפחתי למשפחות בהם תמצא מחלה זאת.
+
יש מקום לייעוץ גנטי (Genetic) משפחתי למשפחות בהם תמצא מחלה זאת.
  
 
==פרוגנוזה==
 
==פרוגנוזה==
 
==דגלים אדומים==
 
==דגלים אדומים==
 
==ביבליוגרפיה==
 
==ביבליוגרפיה==
==קישורים חיצוניים==
 
==כותבי הערך==
 
  
 +
 +
{{ייחוס|[[משתמש:מיקי דובלין|ד"ר מיכאל דובלין]] MD מומחה ברפואת ילדים, ד"ר יהודית מנליס ואושרית דובלין RN MA}}
  
 
[[קטגוריה:נוירולוגיה]]
 
[[קטגוריה:נוירולוגיה]]

גרסה אחרונה מ־03:44, 6 באוגוסט 2019


אפילפסיה פרונטלית לילית משפחתית
Autosomal dominant nocturnal frontal lobe epilepsy
Attaque; Periode Epileptoide. Planche XVII. Wellcome L0074938.jpg
יוצר הערך ד"ר מיכאל דובלין וד"ר יהודית מנליס
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםאפילפסיה

אפילפסיה פרונטלית לילית משפחתית (Autosomal dominant nocturnal frontal lobe epilepsy) היא תסמונת שזוהתה לראשונה בשנת 1994 במשפחה אוסטרלית בה נמצאה מחלה אפילפטית נדירה שפגעה ב-27 מבני המשפחה לאורך 6 דורות.

הקליניקה (Clinic) הלא ספציפית של המחלה עיכבה במשך שנים רבות את איתור המחלה שהסוותה את עצמה כמחלה פסיכיאטרית (Psychiatric).

אפידמיולוגיה

אטיולוגיה

גנטיקה - Genetics

מדובר בתסמונת עם תורשה אוטזומלית דומיננטית (Autosomal dominant). נמצאו שתי מוטציות בכרומוזומים (Chromosome mutations) שונים האחד בכרומוזום 13.2 q20 והשנייה בכרומוזום 24q15. שתי המוטציות זהות לחלוטין מבחינת ההסתמנות הקלינית ומבחינת הפרוגנוזה (Prognosis) אך הפגיעות במקומות שונים.

קליניקה

הפרכוסים מופיעים בשינה בלבד או בזמן הרדמות כאשר הקליניקה כוללת סיוטי לילה קשים, הפרעות שינה ופרכוסים מוטוריים (Motor) עם מרכיב היפרקינטי (Hyperkinetic) המופיעים בשינה בלבד. רוב החולים חשים Aura מסוימת ורובם אף זוכרים היטב את הפרכוס.

הפרכוסים תכופים מאוד ומופיעים בצְבׇרים (Clusters) עם תדירות ממוצעת של שמונה פרכוסים ללילה. הפרכוסים מופיעים בפתאומיות ומסתיימים באותה פתאומיות בה החלו. רוב הפרכוסים מופיעים תוך כדי הרדמות או בזמן התעוררות משינה. החזרה להכרה מלאה מהירה מאוד, כמעט מיידית. הפרכוסים מתחילים בגיל צעיר - בעשור הראשון ונמשכים כמה עשרות שנים עם וריאציות (Variations) רבות של חומרה בתוך אותה משפחה.

ברוב המקרים לא מזהים פרכוסים אלו היות שהם מוטוריים בלבד ללא איבוד הכרה. רוב החולים שהוכחו כחולים בתסמונת עברו ברור ועיבוד פסיכיאטרי מלא ולא זוהו כחולי אפילפסיה. לכל החולים IQ‏ (Intelligence Quotient) תקין לחלוטין, לכולם כל בדיקות ההדמיה היו תקינות כולל PET‏ (Positron Emission Tomography)‏, ‏SPECT‏ (Single Photon Emission Computed Tomography)‏, ‏MRI‏ (Magnetic Resonance Imaging) ו-CT‏ (Computer Tomography).

אבחנה

התבטאות ב-EEG

כמעט ולא קיימת התבטאות אינטר-איקטאלית (Interictal). ב-EEG‏ (Electroencephalography) איקטאלי ניתן לצפות בהתפרצויות מוקדיות מאחת האונות הפרונטליות (Frontal). חובה לבצע ניטור ממושך של EEG על ידי וידאו EEG בכדי לקבל אבחנה מוחלטת.

טיפול

טיפול ב-Carbamazepine יעיל מאוד בעצירת הפרכוסים. קרוב לודאי שיש צורך בהמשך הטיפול לכל החיים אך אין מספיק מידע לגבי הפסקת הטיפול היות שהחולים בתסמונת זו עדיין מקבלים טיפול. יש מקום לייעוץ גנטי (Genetic) משפחתי למשפחות בהם תמצא מחלה זאת.

פרוגנוזה

דגלים אדומים

ביבליוגרפיה

המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מיכאל דובלין MD מומחה ברפואת ילדים, ד"ר יהודית מנליס ואושרית דובלין RN MA