הצגת המקור של הדף "ארוחת בוקר, השמנה וקוגניציה - Breakfast, obesity and cognition"

{{מחלה
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|שם עברי= ארוחת בוקר, השמנה וקוגניציה
|שם לועזי= Breakfast, obesity and cognition
|שמות נוספים=
|ICD-10=
|ICD-9=
|MeSH=
|יוצר הערך= ד"ר מיכל גילאון קרן
|אחראי הערך=
}}
ארוחת הבוקר זכתה לתואר "הארוחה החשובה ביותר ביום". אנשי המקצוע מהללים אותה בזכות תרומתה לשיפור הקוגניציה ועזרתה בשמירה על משקל גוף בריא, אך רבים מוותרים עליה. 
ההמלצות למניעת [[השמנה בילדים]] של כמה ארגוני ואיגודי בריאות בעולם, בהם ה- European society for paediatric gastroenterology hepatology and nutrition {{כ}}(ESPGHAN), כוללות המלצה לאכילת ארוחת בוקר באופן קבוע. אולם על פי תוצאות מחקרים שנערכו בנושא, קשה להסיק באופן חד-משמעי על קשר סיבתי בין אכילת ארוחת בוקר לבין משקל הגוף.

==הקשר בין אכילת ארוחת בוקר לבין משקל בקרב ילדים==

בסקירת ספרות של מחקרים שבדקו את הקשר בין אכילת ארוחת בוקר לבין משקל הגוף בקרב ילדים ובני נוער, ב- 35 מתוך 48 מחקרי חתך (Cross-sectional studies) נמצא כי דילוג על ארוחת בוקר קשור לעודף משקל או [[השמנה]]. בשלושה מחקרים לא נמצא קשר עקבי באינטראקציה בין בנים ובנות, ובשני מחקרים נוספים, שבהם נעשה תקנון טוב למשתנים ערפלנים, לא נמצאו תוצאות עקביות.  במאמר סקירה נמצא כי אכילת ארוחת בוקר קשורה בשכיחות נמוכה יותר של עודף משקל והשמנה ואינדקס מסת גוף (Body mass index - BMI) נמוך יותר בקרב ילדים ומתבגרים באירופה. במטה-אנליזה של מחקרים מאסיה והפסיפיק (שכללו 93,108 משתתפים בגילאי 5-24 שנים), ב- 18 מתוך 19 מהמחקרים, כולם מחקרי חתך, נמצא קשר ישיר בין דילוג על ארוחת בוקר לבין עודף משקל או השמנה. הסיכון לעודף משקל או השמנה בקטגוריה הנמוכה ביותר לעומת הגבוהה ביותר של תדירות אכילת ארוחת בוקר היה 1.75 (עם רווח סמך של 95%, 1.57-1.95).

במחקרים פרוספקטיבים שנערכו בקרב ילדים ובני נוער נמצאו תוצאות הטרוגניות. בשניים מתוך שבעת המחקרים נמצא קשר בין דילוג על ארוחת בוקר ל- BMI או השמנה, אך באחרים, שבהם נעשה תקנון טוב יותר לערפלנים, לא נמצא קשר כזה. בשני מחקרים נמצא קשר רק בקרב ילדים שהיו בעודף משקל בתחילת המחקר.

==הקשר בין אכילת ארוחת בוקר לבין משקל בקרב מבוגרים==

גם בקרב מבוגרים אי אפשר להסיק באופן חד-משמעי על הקשר בין דילוג על ארוחת בוקר לבין משקל הגוף. בשמונה מחקרי חתך נמצא קשר בין דילוג על ארוחת בוקר להשמנה, אולם בחמישה מחקרים אחרים לא נמצא קשר כזה. 

לעומת זאת, בשני מחקרים פרוספקטיבים שנערכו בקרב גברים, נמצא כי אכילת ארוחת בוקר יכולה להגן מפני עלייה במשקל לאורך זמן. במחקר שנערך בארה"ב נמצא כי אכילת ארוחת בוקר מפחיתה ב- 13% את הסיכון לעלייה של 5 ק"ג או יותר לאורך עשר שנות מעקב (יחס סיכון 0.87, עם רווח סמך של 95%, 0.82-0.93).

במחקר שנערך בקרב סטודנטים ביפן נמצא כי דילוג על ארוחת בוקר העלה ב- 34% את הסיכון לעלייה של 5% ויותר ב- BMI במשך שנה (יחס סיכויים 1.34, עם רווח סמך של 95%, 1.12-1.61).  את ההבדלים בתוצאות המחקרים ניתן להסביר בין היתר בשימוש בהגדרות שונות של "דילוג" על ארוחת הבוקר ובתקנון (או חוסר תקנון) למשתנים ערפלנים. אכילת ארוחת בוקר מהווה חלק מדפוסי אכילה נוספים, כמו תזונה טובה יותר והקפדה על [[פעילות גופנית]]. מאידך, דילוג על ארוחת בוקר מאפיין אנשים בעודף משקל שמנסים לרדת במשקל. רוב המחקרים לא תוקננו למשתנים [[t:אלה - Ella|אלה]].
נוסף על כך, חשוב להזכיר כי מתוצאות של מחקרי חתך אי אפשר להסיק על קשר סיבתי, ורוב המחקרים שנערכו בנושא זה הם מחקרי חתך.

ישנם מספר מנגנונים ביולוגיים היכולים להסביר את הקשר בין אכילת ארוחת בוקר למשקל הגוף ואחד מהם הוא הבדלים הורמונליים ומטבוליים בתגובה למזון מאוחר יותר במשך הבוקר או במשך היום, כמו גם הבדלים בתיאבון ועלייה בצריכה הקלורית כפיצוי.

עם זאת, במחקר שנערך בקרב ילדים נמצא כי ויתור על ארוחת הבוקר משפיע על התיאבון (על פי דיווח עצמי), אך לא על צריכת הקלוריות בארוחה הבאה.

[[קובץ:ארוחת בוקר1.png|מרכז|]]

[[קובץ:ארוחתבוקר2.png|ממוזער|מרכז|500px|מודל תיאורטי על הקשר בין ארוחת בוקר להשמנה ומחלות כרוניות]]

==השפעה של ארוחת הבוקר על קוגניציה והישגים לימודיים==

לדילוג על ארוחת בוקר נמצאו השפעות [[t:שלי - Shelly|שלי]]ליות על מגוון היבטים של ביצועים קוגניטיבים: עירנות, תשומת לב, זיכרון, עיבוד של תצוגות ויזואליות מורכבות, פתרון בעיות ומתמטיקה. במהלך השנים חל שיפור איכותי וכמותי במחקרים שבדקו את ההשפעה של ארוחת הבוקר על הקוגניציה ועל מגוון הישגים לימודיים. מחקרים מתחום הנוירולוגיה תיארו את התהליכים המולקולריים והתאיים שבהם התזונה משפיעה על הפעילות הנוירולוגית. כמו כן זוהו רכיבי תזונה ספציפיים החיוניים לקוגניציה, ביניהם [[ברזל]], [[אומגה 3]] וויטמינים מקבוצה 11.B עם זאת, נראה שהמנגנונים העיקריים שדרכם ארוחת הבוקר משפיעה על הלמידה הם פשוטים יותר - הגברת הנוכחות בבית הספר והפחתת העייפות.

דילוג על ארוחת בוקר נמצא קשור יותר למצוקה נפשית, ואכילת ארוחת בוקר איכותית קשורה לבריאות נפשית טובה יותר. לילדים שהשתתפו בתכנית לארוחת בוקר בבית הספר היו פחות בעיות פסיכו-סוציאליות, וההיעדרויות והאיחורים שלהם לבית הספר פחתו. האפשרות לאכול ארוחת בוקר מזינה בחינם מהווה תמריץ להורים לדאוג לכך שילדיהם יגיעו בזמן לבית הספר, וסביר להניח שהדבר נכון במיוחד במשפחות מעוטות הכנסה. במאמר סקירה קודם נמצא גם כי דילוג על ארוחת בוקר פוגע בקוגניציה ובלמידה, וכי ההשפעה גדולה יותר בקרב ילדים בסיכון תזונתי בהשוואה לילדים שמוזנים היטב. ומה לגבי ילדים שאוכלים ארוחת בוקר באופן קבוע? דילוג חד-פעמי על ארוחת הבוקר לא גרם לשינוי בביצועים הקוגניטיבים.{{ש}} 

אין תוצאות חד-משמעיות באשר להרכב הטוב ביותר של ארוחת הבוקר. מחקרים אחדים הציעו כי לארוחה בעלת [[עומס גליקמי]] נמוך יש יתרון על ארוחה בעלת עומס גליקמי גבוה מבחינת כושר הריכוז והזיכרון בקרב ילדים ומבוגרים צעירים. יתרון זה נמצא גם בהשוואה בין אכילת דגני בוקר בעלי עומס גליקמי נמוך לעומת גבוה. בהקשר זה כדאי לציין כי אכילת דגני בוקר עתירי סוכר מגבירה את צריכת הסוכר בקרב ילדים ומפחיתה את האיכות התזונתית של ארוחת הבוקר שלהם בהשוואה לאכילת דגני בוקר שמכילים מעט סוכר, וכי ילדים אוכלים דגנים עם מעט סוכר כשאלה מוצעים להם. לארוחת בוקר בעלת עומס גליקמי נמוך יש ככל הנראה יתרונות גם בהיבטים של שמירה על המשקל, כמו הגברת ההוצאה האנרגטית, הגברת תחושת השובע ושליטה טובה יותר על התיאבון. הפחתת העומס הגליקמי יכולה להתבצע על ידי בחירת מזונות בעלי [[אינדקס גליקמי]] נמוך, או הפחתת כמות ה[[פחמימות]] על חשבון הגדלת כמות ה[[שומן]] או ה[[חלבון]]. כמו כן, נראה שגם לתדמית של המזון יש השפעה פסיכולוגית. נשים שאכלו בארוחת הבוקר דגני בוקר הרגישו יותר מלאות, שמחות, רגועות ומרוצות ממשקלן ומהגוף שלהן בהשוואה לימים שבהם אכלו בבוקר מאפין. אף ששתי האפשרויות היו דומות בהרכבן התזונתי, המשתתפות במחקר העריכו כי דגני הבוקר מכילים פחות קלוריות.

==דוגמאות להרכב ארוחות בוקר נפוצות==

[[קובץ:ארוחתבוקר3.png|מרכז|550px]]

==ביבליוגרפיה==

<blockquote> 
<div style="text-align: left; direction: ltr">

{{הערות שוליים}}

</div>
</blockquote>

==קישורים חיצוניים==


{{ייחוס|דר' מיכל גילאון קרן, דיאטנית קלינית ואפידמיולוגית, מרכז שניידר לרפואת ילדים בישראל}}

[[קטגוריה: תזונה]]