בדיקות גנטיות כרומוזומליות בשיטת Comparative genomic hybridization - CGH

על השיטה:

מדובר בשיטה המשלבת בדיקה ציטוגנטית (בדיקת הכרומוזומים) עם בדיקות דנ"א של הנבדק.

הבדיקה מבוצעת על משטח זכוכית שעל גביו מונחים תאים של אדם בריא. לכן, במשטח יש תאים תקינים המכילים גרעינים שבהם יש 46 כרומוזומים. מהנבדק נלקח דם וממנו מופק הדנ"א (כפי שהוא מופק לבדיקות הגנטיות מולקולריות). את הדנ"א של הנבדק מסמנים בצבע פלורוסצנטי אדום ומערבבים עם כמויות שוות של דנ"א מאדם נורמלי, הצבוע הפעם בצבע פלורוסצנטי ירוק. את תערובת הדנ"א המסומנים (אדום וירוק) מניחים על גבי המשטח הציטוגנטי (משטח הזכוכית) של האדם הבריא. אם אין לנבדק תוספת או חוסר של חומר גנטי, כי אז תהיה זריחה צהובה אחידה לאורך כל אחד מהכרומוזומים שעל גבי המשטח (פלורסצנציה אדומה וירוקה מתחרה על האתרים המתאימים במשטח ויחד נותנת צבע צהוב). מאידך, אם יש לנבדק תוספת כרומוזומלית, ולו מזערית, תימצא זריחה פלורוסצנטית אדומה מוגברת באותו אתר (כי לנבדק יש עודף - 3 עותקים במקום 2 של אותו מקטע דנ"א ואשר מסומן באופן פלורוסצנטי). ההפך אם יש לנבדק חסר של מקטע כרומוזומלי מסוים אשר ידגים זריחה ירוקה מוגברת במקטע הכרומוזומלי הנידון (כי שם יש לנבדק רק עותק אחד במקום 2).

בעיקרון, בבדיקה זו משווים בין כמות החומר של הנבדק לזו של האדם הנחשב לתקין. אזורים שבהם לנבדק עודף, ידגימו סיגנל מוגבר וההפך אם לנבדק יש חוסר כרומוזומלי.

יתרונות הבדיקה ושימושיה במצבים שונים

לבדיקה מספר יתרונות על פני בדיקת הכרומוזומים הרגילה:

1. זיהוי חסרים כרומוזומליים מזעריים: הבדיקה יכולה לאתר שינויים קטנים יותר שלא יתגלו תחת המיקרוסקופ בבדיקה הסטנדרטית.

2. בניגוד לבדיקת FISH, שם לא ניתן לזהות חסר כרומוזומלי מזערי אם לא חושדים בתסמונת ספציפית (הנובעת מחסר מאוד מסוים), כאן הבדיקה סוקרת את הגנום לכל אורכו במטרה לגלות חסר מזערי ייחודי לנבדק. לפי מספר עבודות מחקר, בכ-5% מהילדים עם תסמונות לא מאובחנות ניתן לזהות חסר מזערי בשיטת HR-CGH. מרגע שהאבחנה נקבעת, בשיטה זו, ניתן בהמשך לתת ייעוץ גנטי ולעזור למשפחות אלו להימנע מלידת ילדים נוספים עם אותה בעיה.

Bac-CGH chip

לאחרונה התפתחה השיטה אף לרזולוציה גדולה יותר והיא נערכת על גבי צ'יפ גנטי. בצ'יפ מניחים מקטעי דנ"א Bac-DNA)) מייצגים מקטעים קטנים מאד של כרומוזום ובסך הכול בצ'יפ מצויים עשרות אלפי מקטעי דנ"א. הדנ"א המסומן באדום של הנבדק מתחרה עם הדנ"א של אדם נורמלי צבוע בפלורסצנציה ירוקה על התקשרות למקטעי הדנ"א בצ'יפ - במקום בו כמות הדנ"א של הנבדק תקינה תתקבל נקודה צהובה, במקום שיש דופליקציה כרומוזומלית בנבדק תתקבל נקודה אדומה, ואילו בחסר כרומוזומלי מזערי אצל הנבדק מתקבלת נקודה ירוקה. כך ניתן לזהות חסרים קטנים עד כדי עשרות אלפי בסיסים, רזולוציה שהיא מעל פי 50 גבוהה מזו של הקריוטיפ הרגיל.

בילדים עם פיגור שִכלי או אוטיזם, שאצלם הקריוטיפ נמצא תקין, נמצא שעד כ-10% מהם יימצאו עם בעיה כרומוזומלית, אם ייבדקו בצ'יפ הגנטי הזה (מכונה Bac-CGH chip). אם בנוסף לפיגור השכלי או לאוטיזם יש גם דיסמורפיזם או בעיות אחרות הסיכוי למצוא חסרים מזעריים בצ'יפ הגנטי הזה אף עולה ל-20%-15%.

מקורות נוספים:

למידע המיועד לציבור הרחב: אנציקלופדיה גנטית לייעוץ גנטי, מחלות גנטיות ובדיקות גנטיות בשפה העברית ובצורה המתאימה גם למידע עבור המשפחות: [1]

ספרות:

Buyse ML. Birth Defects Encyclopedia. Center of Birth Defects Information Services, Inc.

Emery AE, Rimoin DL. Principles and Practice of Medical Genetics. Churchill Livingstone,

--מוטי שוחט 03:23, 2 בנובמבר 2010 (IST)