כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בדיקת סקר לסוכרת – Diabetes screening"
| שורה 34: | שורה 34: | ||
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
| − | <div | + | <blockquote> |
| + | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| + | |||
{{הערות שוליים}} | {{הערות שוליים}} | ||
</div> | </div> | ||
| + | </blockquote> | ||
| + | |||
| + | ==קישורים חיצוניים== | ||
{{ייחוס|ד"ר אמיר תירוש, מחלקה פנימית א' ו-ג', המרכז הרפואי שיבא, תל השומר}} | {{ייחוס|ד"ר אמיר תירוש, מחלקה פנימית א' ו-ג', המרכז הרפואי שיבא, תל השומר}} | ||
| שורה 44: | שורה 49: | ||
[[קטגוריה:משפחה]] | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
[[קטגוריה:פנימית]] | [[קטגוריה:פנימית]] | ||
| + | [[קטגוריה: אגודה ישראלית לסוכרת|*, בדיקתסקר]] | ||
גרסה מ־06:45, 24 בינואר 2012
| בדיקת סקר לסוכרת | ||
|---|---|---|
| Diabetes screening | ||
| ||
עיגול כחול - הסמל העולמי לסוכרת
| ||
| ICD-10 | Chapter E 10.–Chapter E 14. | |
| ICD-9 | 250 | |
| MeSH | C18.452.394.750 | |
| יוצר הערך | ד"ר אמיר תירוש
|
|
גורמי הסיכון העיקריים להתפתחות סוכרת מסוג 2 כוללים גיל, השמנה, חוסר עיסוק בפעילות גופנית וסיפור משפחתי של סוכרת. נשים עם היסטוריה של סוכרת הריונית או תסמונת השחלות הפוליציסטיות מצויות גם הן בסיכון מוגבר לסוכרת מסוג 2, וכך גם חולים עם ערכי גלוקוז המוגדרים כטרום-סוכרת. כמו כן, ישנן מספר קבוצות אתניות בעלות שכיחות גבוהה מאוד של סוכרת.
הסיכון לפתח סוכרת עולה ככל שיש יותר גורמי סיכון. עם זאת, בניגוד למחלות המתאפיינות בתורשה גנטית מובהקת, לא קיים מודל המסוגל לנבא בוודאות אם אדם יחלה בעתיד במחלת הסוכרת או לא. לחולי סוכרת רבים אין תסמינים של המחלה, ולכן הם אינם מאובחנים.
מטרתה של סקירת אוכלוסייה למחלת הסוכרת היא איתור של אותה קבוצת חולים ללא תסמינים, או חולים בעלי נגישות נמוכה לשירותי רפואה. יעילותה של בדיקת הסקר אינה ידועה עדיין, בעיקר בשל ניתוחי עלות-תועלת שונים כתלות באוכלוסייה הנסקרת ובשיטת הסקירה הנבחרת.[1]
למיומנותה של סקירת אוכלוסייה לגילוי מוקדם של מחלה כלשהי דרושים שבעה תנאים:
- המחלה מהווה נטל רפואי משמעותי בקרב האוכלוסייה הנסקרת.
- המהלך הטבעי של המחלה מובן וידוע.
- למחלה יש תקופה לטנטית משמעותית.
- קיימות בדיקות מקובלות ואמינות לאבחון המחלה בשלב הלטנטי.
- טיפול מוקדם עשוי להביא לשיפור ולמניעת סיבוכים.
- עלות הבדיקה לגילוי מוקדם והטיפול סבירה, והטיפול למאובחנים החדשים זמין.
- סקירת האוכלוסייה תתבצע על בסיס קבוע ולא כמבצע חד-פעמי.
תנאים 4-1 מתקיימים לגבי מחלת הסוכרת, אך תנאים 7-5 אינם מתקיימים במלואם. אין עדיין מחקרים קליניים, אקראיים ופרוספקטיביים המדגימים כי גילוי מוקדם של סוכרת מוריד את התחלואה והתמותה. כמו כן, קיימים חילוקי דעות לגבי תוצאותיהם של מבחני עלות-תועלת של אותו גילוי מוקדם, בעיקר כאשר הוא מבוצע כתהליך קבוע ומתמשך. מחקרים שפורסמו לאחרונה תומכים בכדאיות הגילוי המוקדם ומוכיחים כי ניתן למנוע, או לפחות לדחות, את התפתחות מחלת הסוכרת מסוג 2 על ידי שינוי באורחות החיים וטיפולים תרופתיים.[2][3][4][5]
ביבליוגרפיה
- ↑ MH, Lim HS, Nadar S, et al. Tissue inhibitor of metalloproteinase-1 is a marker of diastolic dysfunction using tissue doppler in patients with type 2 diabetes and hypertension. Eur J Clin Invest, 2005;35:8-12.
- ↑ Zarich SW, Nesto RW. Diabetic cardiomyopathy. Am Heart J, 1989; 118:1000-1012.
- ↑ Bell DS. Diabetic cardiomyopathy. A unique entity or a complication of coronary artery disease? Diabetes Care, 1995;18:708-714.
- ↑ Cockcroft JR, Webb DJ, Wilkinson IB. Arterial stiffness, hypertension and diabetes mellitus. J Hum Hypertens, 2000;14:377-380.
- ↑ Tenenbaum A, Motro M, Schwammenthal E, et al. Macrovascular complications of metabolic syndrome: an early intervention is imperative. Int J Cardiol, 2004 Nov;97(2):167- 172.
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר אמיר תירוש, מחלקה פנימית א' ו-ג', המרכז הרפואי שיבא, תל השומר