כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בלוטת התריס ווירוס הקורונה - Thyroid disease and the coronavirus"
| שורה 3: | שורה 3: | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
|כיתוב תמונה= | |כיתוב תמונה= | ||
| − | |שם עברי=בלוטת התריס ווירוס הקורונה | + | |שם עברי=בלוטת התריס ווירוס הקורונה |
|שם לועזי=Thyroid disease and coronavirus | |שם לועזי=Thyroid disease and coronavirus | ||
|שמות נוספים= | |שמות נוספים= | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
{{הרחבה|ערכים=[[בלוטת התריס]], [[קורונה]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[בלוטת התריס]], [[קורונה]]}} | ||
==מחלת COVID-19== | ==מחלת COVID-19== | ||
| − | COVID-19 היא מחלה חדשה המערבת את הריאות ודרכי הנשימה, הנגרמת על ידי וירוס בשם קורונה. תסמינים אופייניים כוללים: | + | COVID-19 היא מחלה חדשה המערבת את הריאות ודרכי הנשימה, הנגרמת על ידי וירוס בשם קורונה. תסמינים אופייניים כוללים: |
| − | *חום גבוה | + | *חום גבוה |
*שיעול חדש ומתמשך – מדובר בשיעול הנמשך יותר משעה, או 3 פרקי שיעול תוך 24 שעות (אם בדרך כלל יש לך שיעול, אופייני לראות החמרה ניכרת בעוצמת השיעול ובאופיו) | *שיעול חדש ומתמשך – מדובר בשיעול הנמשך יותר משעה, או 3 פרקי שיעול תוך 24 שעות (אם בדרך כלל יש לך שיעול, אופייני לראות החמרה ניכרת בעוצמת השיעול ובאופיו) | ||
==התפשטות וירוס הקורונה== | ==התפשטות וירוס הקורונה== | ||
| − | מעריכים כי הנגיף מתפשט באמצעות טיפות שיעול, בדומה לנגיפים רבים (כדוגמת וירוס השפעת). | + | מעריכים כי הנגיף מתפשט באמצעות טיפות שיעול, בדומה לנגיפים רבים (כדוגמת וירוס השפעת). |
==קבוצות סיכון== | ==קבוצות סיכון== | ||
| − | קיימות מספר קבוצות סיכון למחלה קשה כתוצאה מוירוס הקורונה, הכוללות בין היתר: [[מחלת ריאות כרונית]], [[אי ספיקת לב]], גיל מעל 60, [[סוכרת]], [[יל"ד]], [[אי ספיקת כליות כרונית]], ומטופלים הסובלים מ[[דיכוי חיסוני]] (עקב מחלה או תרופות). פירוט בנושא ניתן למצוא באתר משרד הבריאות. | + | קיימות מספר קבוצות סיכון למחלה קשה כתוצאה מוירוס הקורונה, הכוללות בין היתר: [[מחלת ריאות כרונית]], [[אי ספיקת לב]], גיל מעל 60, [[סוכרת]], [[יל"ד]], [[אי ספיקת כליות כרונית]], ומטופלים הסובלים מ[[דיכוי חיסוני]] (עקב מחלה או תרופות). פירוט בנושא ניתן למצוא באתר משרד הבריאות. |
| − | ==הסיכון למטופלים עם תת או יתר בלוטת התריס== | + | ==הסיכון למטופלים עם תת-או יתר בלוטת התריס== |
| − | וירוס הקורונה הוא וירוס חדש, כך שאין מידע על האופן בו הוא משפיע על מטופלים עם מחלות בלוטת התריס. עם זאת, ידוע כי מחלת בלוטת התריס לא קשורה לעלייה בסיכון לזיהומים נגיפיים באופן כללי, ואף אין קשר בין מחלת בלוטת התריס לחומרת זיהום נגיפי. | + | וירוס הקורונה הוא וירוס חדש, כך שאין מידע על האופן בו הוא משפיע על מטופלים עם מחלות בלוטת התריס. עם זאת, ידוע כי מחלת בלוטת התריס לא קשורה לעלייה בסיכון לזיהומים נגיפיים באופן כללי, ואף אין קשר בין מחלת בלוטת התריס לחומרת זיהום נגיפי. |
רבים שואלים האם [[מחלה אוטואימונית]] של בלוטת התריס מעידה על דיכוי חיסוני. התשובה היא לא. זרוע מערכת החיסון הגורמת לאוטואימוניות של בלוטת התריס שונה מזרוע מערכת החיסון האחראית להתמודדות עם זיהומים נגיפיים, כדוגמת וירוס הקורונה. חולים שמסווגים כבעלי מערכת חיסון מוחלשת (immune-compromised) כוללים מטופלים הסובלים ממצבים כגון: [[לוקמיה]], [[HIV]], או המטופלים בסטרואידים במינון גבוה, תרופות אימונולוגיות נגד [[דלקת מפרקים שגרונית]] או [[טרשת נפוצה]], [[כימותרפיה]], או לאחר השתלת איברים. | רבים שואלים האם [[מחלה אוטואימונית]] של בלוטת התריס מעידה על דיכוי חיסוני. התשובה היא לא. זרוע מערכת החיסון הגורמת לאוטואימוניות של בלוטת התריס שונה מזרוע מערכת החיסון האחראית להתמודדות עם זיהומים נגיפיים, כדוגמת וירוס הקורונה. חולים שמסווגים כבעלי מערכת חיסון מוחלשת (immune-compromised) כוללים מטופלים הסובלים ממצבים כגון: [[לוקמיה]], [[HIV]], או המטופלים בסטרואידים במינון גבוה, תרופות אימונולוגיות נגד [[דלקת מפרקים שגרונית]] או [[טרשת נפוצה]], [[כימותרפיה]], או לאחר השתלת איברים. | ||
==השפעת תרופות למחלות בלוטת התריס על מערכת החיסון== | ==השפעת תרופות למחלות בלוטת התריס על מערכת החיסון== | ||
| − | התרופות הניתנות למחלות בלוטת התריס, כגון הורמוני בלוטת התריס ([[אלתרוקסין]], [[יוטירוקס]], [[סינתרואיד]]) או כדורים לטיפול ביתר פעילות בלוטת התריס ([[מתימזול]] או PTU) לא גורמות לדיכוי חיסוני. הם לא משנות או מחלישות את מערכת החיסון. | + | התרופות הניתנות למחלות בלוטת התריס, כגון הורמוני בלוטת התריס ([[אלתרוקסין]], [[יוטירוקס]], [[סינתרואיד]]) או כדורים לטיפול ביתר פעילות בלוטת התריס ([[מתימזול]] או PTU) לא גורמות לדיכוי חיסוני. הם לא משנות או מחלישות את מערכת החיסון. |
עם זאת, יש מספר יוצאי דופן: | עם זאת, יש מספר יוצאי דופן: | ||
| − | *מטופלים עם מחלת עיניים של [[מחלת גרייבס]] (Graves' ophthalmopathy) מטופלים לעיתים | + | *מטופלים עם מחלת עיניים של [[מחלת גרייבס]] (Graves' ophthalmopathy) מטופלים לעיתים במינונים גבוהים של סטרואידים היכולים לדכא את המערכת החיסונית. מטופלים אלו נמצאים הנמצאים בסיכון מוגבר למחלה קשה מוירוס הקורונה. לכן, עליהם להקפיד במיוחד על ההמלצות הרשמיות לגבי השהות בבית. במקרים מסוימים ניתן לשקול דחיית טיפול, בהתאם לחומרת מחלת העיניים |
| − | *לחולים המטופלים במתימזול (מרקפטיזול) או PTU ליתר פעילות בלוטת התריס יש סיכון קטן להתפתחות [[אגרנולוציטוזיס]] (ירידת הכדוריות הלבנות בדם), אם כי תופעת לוואי זו נדירה ביותר. מחקרים מראים כי הסיכון לפתח אגרנולוציטוזיס הוא בין 0.2-0.5%. תסמינים של אגרנולוציטוזיס (כאב גרון, כיב בפה, חום, מחלה | + | *לחולים המטופלים במתימזול (מרקפטיזול) או PTU ליתר פעילות בלוטת התריס יש סיכון קטן להתפתחות [[אגרנולוציטוזיס]] (ירידת הכדוריות הלבנות בדם), אם כי תופעת לוואי זו נדירה ביותר. מחקרים מראים כי הסיכון לפתח אגרנולוציטוזיס הוא בין 0.2-0.5%. תסמינים של אגרנולוציטוזיס (כאב גרון, כיב בפה, חום, מחלה דמוית שפעת) עשויים לחפוף עם תסמינים של זיהום בוירוס הקורונה (חום, שיעול מתמשך חדש, מחלה דמוית שפעת) וקשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי להבדיל ביניהם על סמך סימפטומים בלבד. אם מופיעים תסמינים אלו יש להפסיק את התרופה מיידית ולבצע בדחיפות ספירת דם. במקרים אלו בדרך כלל תשלח בדיקה לוירוס הקורונה |
==השפעת וירוס הקורונה על חולים שעברו טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח כריתת בלוטת התריס== | ==השפעת וירוס הקורונה על חולים שעברו טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח כריתת בלוטת התריס== | ||
| − | אין עדות לכך שמטופלים שעברו | + | אין עדות לכך שמטופלים שעברו טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח לבלוטת התריס נמצאים בסיכון מוגבר לזיהום נגיפי, ולכן גם אינם בסיכון מוגבר לזיהום בוירוס הקורונה. |
==השפעת חוסר איזון של תפקודי בלוטת התריס על סיכון לזיהום== | ==השפעת חוסר איזון של תפקודי בלוטת התריס על סיכון לזיהום== | ||
אין עדות לכך שמטופלים עם תפקודי תריס לא מאוזנים נוטים יותר לחלות בזיהומים נגיפיים באופן כללי. | אין עדות לכך שמטופלים עם תפקודי תריס לא מאוזנים נוטים יותר לחלות בזיהומים נגיפיים באופן כללי. | ||
| − | עם זאת, | + | עם זאת, ייתכן שחולים עם תפקודי תריס לא מאוזנים (שהחלו תרופה או שאינם נוטלים תרופותיהם באופן סדיר) עלולים להיות בסיכון מוגבר לסיבוכים כתוצאה מהזיהום, ובמיוחד במטופלים עם יתר פעילות בלוטת התריס. לכן, מומלץ להמשיך ליטול את התרופות לפי ההמלצות ובאופן סדיר. |
==השפעת תרופות ליתר פעילות בלוטת התריס על סיכון לזיהום== | ==השפעת תרופות ליתר פעילות בלוטת התריס על סיכון לזיהום== | ||
| − | לא ידוע כי תרופות לטיפול ביתר בלוטת התריס מגדילות את הסיכון לזיהום, אלא אם כן הן גורמות אגרנולוציטוזיס (ירידה ברמת הכדוריות הלבנות בדם). זוהי תופעת לוואי נדירה מאוד של התרופות מתימזול (מרקפטיזול) או PTU. מטופלים הנוטלים תרופות אלו באופן סדיר לא נחשבים בסיכון מוגבר להידבק בוירוס הקורונה או לפתח מחלה קשה יותר | + | לא ידוע כי תרופות לטיפול ביתר בלוטת התריס מגדילות את הסיכון לזיהום, אלא אם כן הן גורמות אגרנולוציטוזיס (ירידה ברמת הכדוריות הלבנות בדם). זוהי תופעת לוואי נדירה מאוד של התרופות מתימזול (מרקפטיזול) או PTU. מטופלים הנוטלים תרופות אלו באופן סדיר לא נחשבים בסיכון מוגבר להידבק בוירוס הקורונה או לפתח מחלה קשה יותר אם הם יחלו בזיהום. |
גם חולה שנדבק בוירוס הקורונה יכול להמשיך בתרופותיו ליתר פעילות בלוטת התריס, אלא אם כן ספירת הדם הלבנה נמוכה באופן חריג. | גם חולה שנדבק בוירוס הקורונה יכול להמשיך בתרופותיו ליתר פעילות בלוטת התריס, אלא אם כן ספירת הדם הלבנה נמוכה באופן חריג. | ||
==דחיית טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח של בלוטת התריס== | ==דחיית טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח של בלוטת התריס== | ||
| − | בתי החולים הונחו לדחות טיפולים לא דחופים. לאור זאת, ניתוחים רבים ואף טיפולים ביוד רדיואקטיבי ידחו למספר חודשים. כל מקרה יישקל לגופו, ומקרים דחופים יקבלו עדיפות לטיפול מיידי. במרבית המקרים ניתן לדחות את הטיפול במספר חודשים ללא חשש. הדבר נכון במיוחד למחלות שפירות של בלוטת התריס (כגון יתר פעילות), ובמקרי סרטן בלוטת התריס בהם מדובר בממצא קטן המוגבל לבלוטה. במקרים בהם נדחה טיפול, מומלץ להיות במעקב סדיר של אנדוקרינולוג. | + | בתי החולים הונחו לדחות טיפולים לא דחופים. לאור זאת, ניתוחים רבים ואף טיפולים ביוד רדיואקטיבי ידחו למספר חודשים. כל מקרה יישקל לגופו, ומקרים דחופים יקבלו עדיפות לטיפול מיידי. במרבית המקרים ניתן לדחות את הטיפול במספר חודשים ללא חשש. הדבר נכון במיוחד למחלות שפירות של בלוטת התריס (כגון יתר פעילות), ובמקרי סרטן בלוטת התריס בהם מדובר בממצא קטן המוגבל לבלוטה. במקרים בהם נדחה טיפול, מומלץ להיות במעקב סדיר של אנדוקרינולוג. |
==היסטוריה של סרטן בלוטת התריס והשפעתה על סיכון מוגבר מוירוס הקורונה== | ==היסטוריה של סרטן בלוטת התריס והשפעתה על סיכון מוגבר מוירוס הקורונה== | ||
| − | כריתה מלאה או חלקית של בלוטת התריס וטיפול ביוד רדיואקטיבי לא משפיעות על הסיכון לזיהום נגיפי או על חומרתו, ומטופלים אלו אינם נחשבים בסיכון מוגבר לתחלואה בוירוס הקורונה. עם זאת, יש להקפיד על נטילה סדירה של הורמוני בלוטת התריס, שכן חוסר איזון של הבלוטה עלול להעלות סיכון לסיבוכים במטופלים שכבר נדבקו. | + | כריתה מלאה או חלקית של בלוטת התריס וטיפול ביוד רדיואקטיבי לא משפיעות על הסיכון לזיהום נגיפי או על חומרתו, ומטופלים אלו אינם נחשבים בסיכון מוגבר לתחלואה בוירוס הקורונה. עם זאת, יש להקפיד על נטילה סדירה של הורמוני בלוטת התריס, שכן חוסר איזון של הבלוטה עלול להעלות סיכון לסיבוכים במטופלים שכבר נדבקו. |
אלטרנטיבות להתייעצות למחלת בלוטת התריס== | אלטרנטיבות להתייעצות למחלת בלוטת התריס== | ||
גרסה מ־15:45, 10 באפריל 2020
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| בלוטת התריס ווירוס הקורונה | ||
|---|---|---|
| Thyroid disease and coronavirus | ||
| יוצר הערך | ד"ר איל רובינשטוק | |
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דפי הפירושים: – בלוטת התריס, קורונה
מחלת COVID-19
COVID-19 היא מחלה חדשה המערבת את הריאות ודרכי הנשימה, הנגרמת על ידי וירוס בשם קורונה. תסמינים אופייניים כוללים:
- חום גבוה
- שיעול חדש ומתמשך – מדובר בשיעול הנמשך יותר משעה, או 3 פרקי שיעול תוך 24 שעות (אם בדרך כלל יש לך שיעול, אופייני לראות החמרה ניכרת בעוצמת השיעול ובאופיו)
התפשטות וירוס הקורונה
מעריכים כי הנגיף מתפשט באמצעות טיפות שיעול, בדומה לנגיפים רבים (כדוגמת וירוס השפעת).
קבוצות סיכון
קיימות מספר קבוצות סיכון למחלה קשה כתוצאה מוירוס הקורונה, הכוללות בין היתר: מחלת ריאות כרונית, אי ספיקת לב, גיל מעל 60, סוכרת, יל"ד, אי ספיקת כליות כרונית, ומטופלים הסובלים מדיכוי חיסוני (עקב מחלה או תרופות). פירוט בנושא ניתן למצוא באתר משרד הבריאות.
הסיכון למטופלים עם תת-או יתר בלוטת התריס
וירוס הקורונה הוא וירוס חדש, כך שאין מידע על האופן בו הוא משפיע על מטופלים עם מחלות בלוטת התריס. עם זאת, ידוע כי מחלת בלוטת התריס לא קשורה לעלייה בסיכון לזיהומים נגיפיים באופן כללי, ואף אין קשר בין מחלת בלוטת התריס לחומרת זיהום נגיפי.
רבים שואלים האם מחלה אוטואימונית של בלוטת התריס מעידה על דיכוי חיסוני. התשובה היא לא. זרוע מערכת החיסון הגורמת לאוטואימוניות של בלוטת התריס שונה מזרוע מערכת החיסון האחראית להתמודדות עם זיהומים נגיפיים, כדוגמת וירוס הקורונה. חולים שמסווגים כבעלי מערכת חיסון מוחלשת (immune-compromised) כוללים מטופלים הסובלים ממצבים כגון: לוקמיה, HIV, או המטופלים בסטרואידים במינון גבוה, תרופות אימונולוגיות נגד דלקת מפרקים שגרונית או טרשת נפוצה, כימותרפיה, או לאחר השתלת איברים.
השפעת תרופות למחלות בלוטת התריס על מערכת החיסון
התרופות הניתנות למחלות בלוטת התריס, כגון הורמוני בלוטת התריס (אלתרוקסין, יוטירוקס, סינתרואיד) או כדורים לטיפול ביתר פעילות בלוטת התריס (מתימזול או PTU) לא גורמות לדיכוי חיסוני. הם לא משנות או מחלישות את מערכת החיסון.
עם זאת, יש מספר יוצאי דופן:
- מטופלים עם מחלת עיניים של מחלת גרייבס (Graves' ophthalmopathy) מטופלים לעיתים במינונים גבוהים של סטרואידים היכולים לדכא את המערכת החיסונית. מטופלים אלו נמצאים הנמצאים בסיכון מוגבר למחלה קשה מוירוס הקורונה. לכן, עליהם להקפיד במיוחד על ההמלצות הרשמיות לגבי השהות בבית. במקרים מסוימים ניתן לשקול דחיית טיפול, בהתאם לחומרת מחלת העיניים
- לחולים המטופלים במתימזול (מרקפטיזול) או PTU ליתר פעילות בלוטת התריס יש סיכון קטן להתפתחות אגרנולוציטוזיס (ירידת הכדוריות הלבנות בדם), אם כי תופעת לוואי זו נדירה ביותר. מחקרים מראים כי הסיכון לפתח אגרנולוציטוזיס הוא בין 0.2-0.5%. תסמינים של אגרנולוציטוזיס (כאב גרון, כיב בפה, חום, מחלה דמוית שפעת) עשויים לחפוף עם תסמינים של זיהום בוירוס הקורונה (חום, שיעול מתמשך חדש, מחלה דמוית שפעת) וקשה מאוד, אם לא בלתי אפשרי להבדיל ביניהם על סמך סימפטומים בלבד. אם מופיעים תסמינים אלו יש להפסיק את התרופה מיידית ולבצע בדחיפות ספירת דם. במקרים אלו בדרך כלל תשלח בדיקה לוירוס הקורונה
השפעת וירוס הקורונה על חולים שעברו טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח כריתת בלוטת התריס
אין עדות לכך שמטופלים שעברו טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח לבלוטת התריס נמצאים בסיכון מוגבר לזיהום נגיפי, ולכן גם אינם בסיכון מוגבר לזיהום בוירוס הקורונה.
השפעת חוסר איזון של תפקודי בלוטת התריס על סיכון לזיהום
אין עדות לכך שמטופלים עם תפקודי תריס לא מאוזנים נוטים יותר לחלות בזיהומים נגיפיים באופן כללי.
עם זאת, ייתכן שחולים עם תפקודי תריס לא מאוזנים (שהחלו תרופה או שאינם נוטלים תרופותיהם באופן סדיר) עלולים להיות בסיכון מוגבר לסיבוכים כתוצאה מהזיהום, ובמיוחד במטופלים עם יתר פעילות בלוטת התריס. לכן, מומלץ להמשיך ליטול את התרופות לפי ההמלצות ובאופן סדיר.
השפעת תרופות ליתר פעילות בלוטת התריס על סיכון לזיהום
לא ידוע כי תרופות לטיפול ביתר בלוטת התריס מגדילות את הסיכון לזיהום, אלא אם כן הן גורמות אגרנולוציטוזיס (ירידה ברמת הכדוריות הלבנות בדם). זוהי תופעת לוואי נדירה מאוד של התרופות מתימזול (מרקפטיזול) או PTU. מטופלים הנוטלים תרופות אלו באופן סדיר לא נחשבים בסיכון מוגבר להידבק בוירוס הקורונה או לפתח מחלה קשה יותר אם הם יחלו בזיהום.
גם חולה שנדבק בוירוס הקורונה יכול להמשיך בתרופותיו ליתר פעילות בלוטת התריס, אלא אם כן ספירת הדם הלבנה נמוכה באופן חריג.
דחיית טיפול ביוד רדיואקטיבי או ניתוח של בלוטת התריס
בתי החולים הונחו לדחות טיפולים לא דחופים. לאור זאת, ניתוחים רבים ואף טיפולים ביוד רדיואקטיבי ידחו למספר חודשים. כל מקרה יישקל לגופו, ומקרים דחופים יקבלו עדיפות לטיפול מיידי. במרבית המקרים ניתן לדחות את הטיפול במספר חודשים ללא חשש. הדבר נכון במיוחד למחלות שפירות של בלוטת התריס (כגון יתר פעילות), ובמקרי סרטן בלוטת התריס בהם מדובר בממצא קטן המוגבל לבלוטה. במקרים בהם נדחה טיפול, מומלץ להיות במעקב סדיר של אנדוקרינולוג.
היסטוריה של סרטן בלוטת התריס והשפעתה על סיכון מוגבר מוירוס הקורונה
כריתה מלאה או חלקית של בלוטת התריס וטיפול ביוד רדיואקטיבי לא משפיעות על הסיכון לזיהום נגיפי או על חומרתו, ומטופלים אלו אינם נחשבים בסיכון מוגבר לתחלואה בוירוס הקורונה. עם זאת, יש להקפיד על נטילה סדירה של הורמוני בלוטת התריס, שכן חוסר איזון של הבלוטה עלול להעלות סיכון לסיבוכים במטופלים שכבר נדבקו.
אלטרנטיבות להתייעצות למחלת בלוטת התריס== במרבית המרפאות לאנדוקרינולוגיה ניתנת אופציה להתייעצות טלפונית או בוידאו במהלך תקופה זו. מומלץ לבדוק עם הרופא המטפל או עם מזכירות המרפאה.