הצגת המקור של הדף "בלוטת יותרת-התריס - מבנה ותפקוד - Parathyroid - anatomy and physiology"

[[קובץ:כותרתבלוטותאנדוקריניות.jpg|מרכז]]
{{Sub Chapter
|Book=עקרונות בכירורגיה
|Chapter number=14
|Sub Chapter number=8
}}
{{ספר|
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
|תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]]
|שם המחבר= [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]]
|שם הפרק= [[כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות]]
|מוציא לאור=
|מועד הוצאה=
|מספר עמודים=
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|בלוטת יותרת התריס}}
==אמבריולוגיה==
מבחינה אמבריונלית מקור בלוטות יותרת-התריס הוא כיס פרינגיאלי (Pharyngeal pouch). מקור הבלוטות העליונות בכיס ה-4, ואילו מקור הבלוטות התחתונות בכיס ה-3. הבלוטות נמצאות בסמוך לנגזרות אחרות של הכיס: התחתונות צמודות ל[[תימוס]] ואילו העליונות צמודות ל[[בלוטת התריס]]. בתהליך התפתחות העובר, העליונות יורדות עם בלוטת התריס למקומן במבוגר, ואילו התחתונות יורדות עם התימוס, ולכן מיקומן משתנה, ויכול להיות מרירית הלוע ועד בית החזה.

==אנטומיה==
לעתים נדירות אפשר למצוא את בלוטות יותרת-התריס בתוך בלוטת התריס עצמה. ברוב המקרים קיימות 4 בלוטות, אולם ב-13% מהחולים ניתן למצוא 3 בלוטות, ב-6% מהחולים ניתן למצוא 5 בלוטות ואילו 6 בלוטות הן נדירות ביותר (איור 6.14).

ב-50% מהמקרים מקום הבלוטות נמצא סביב עורק התריס התחתון (Inferior thyroid artery), כאשר הבלוטות העליונות נמצאות ב-2/3 העליונים של בלוטת התריס, ואילו התחתונות נמצאות קדמית ולטרלית יותר בפול התחתון של הבלוטה. כ-10% מהבלוטות התחתונות מצויות במדיאסטינום (מצר) העליון. כאשר מוצאים בלוטה מצד אחד קיימת סבירות גבוהה למצוא את הבלוטה השנייה במקום זהה בצד השני. גודל הבלוטה הוא בין 5 ל-7 מ"מ ומשקלה הכולל הוא 130-90 מ"ג. צבעה הוא חום-אדמדם ועד צהוב במבוגר, או אפור ביילוד.

[[קובץ:תריס614.png|ממוזער|מרכז|400px|איור 6.14: {{ש}}ארבעת בלוטות יותרת התריס ממוקמות בחלק האחורי של בלוטת התריס (מבט מאחור)]]

==אספקת הדם==

אספקת הדם היא מענפים של עורק התריס התחתון. לעתים נדירות יותר אספקת הדם היא מעורק התריס העליון (Superior thyroid artery) או ה-Thyroidea ima (עורק התריס התתאי), ומכלי דם של קנה הנשימה, הגרון והוושט. הניקוז הוורידי הוא דרך ורידי התריס העליון, האמצעי והתחתון (Superior middle and inferior thyroid veins).

==היסטולוגיה==

קיימים מספר סוגי תאים:
*תאי chief - שהבהירים שביניהם לא מכילים את ההורמון, והכהים מכילים את ההורמון.
*תאי oxyphil.
*תאי water clear (שני האחרונים מקורם בתאי ה-chief ושניהם בעלי כושר ליצור הורמון).
*תאי שומן. 

==סידן וזרחן==

ה[[סידן]] הינו קטיון המצוי בדם וחשוב בקרישת הדם, ביצירת עצם וחלב, ומהווה כ-2% ממשקל הגוף. מקור הסידן הוא במזון, וספיגתו מתבצעת במערכת העיכול העליונה. התצרוכת היומית הינה 1 גרם. רמתו בדם היא 10.5-9 מ"ג% או 5.2-4.5 מיליאקוויוולנט לליטר. מחציתו חופשית ושאר הסידן קשור לחלבון. מחציתו המיוננת היא החשובה, ורמתו קשורה לרמת ההורמון הפעיל.

רוב ה[[זרחן]] (פוספט) מצוי בעצמות ובשיניים. רמת הזרחן בפלזמה היא 4.3-2.5 מ"ג %. מכפלת הסידן והזרחן במ"ג% קבועה - 40-30. התצרוכת היומית של פוספט היא - 1 גרם.

==פיזיולוגיה==
בלוטות יותרת-התריס מפרישות את [[PTH|הורמון בלוטת יותרת התריס]] (פאראתהורמון, PTH). הפאראתהורמון אינו מושפע על-ידי הורמון טרופי או רמות הזרחן, אלא על-ידי רמת הסידן בלבד. פעולת הפאראתהורמון נעשית דרך האדנוזין חד-פוספאט הציקלי (Cyclic AMP), על-ידי שפעול של האנזים אדניל ציקלז. בהשפעתו:
*הסידן נע מהעצמות לנוזל החוץ-תאי.
*שחרור הסידן מהעצמות נעשה בעזרת האוסטאוקלסטים.
*בכליה, ההורמון מגביר את ספיגת הסידן, הפרשת הזרחן ויצירת [[ויטמין D]] פעיל.
*ההורמון מגביר את ספיגת הסידן במעי אולם אפקט זה פחות בולט ותלוי בסינתזה של ויטמין D.

הקלציטונין מופרש בהתאם לרמת הסידן בנסיוב. ההורמון מעכב את ספיגת הסידן מהעצם. ויטמין D שהינו סטרול אקטיבי משפיע גם הוא על הספיגה של הסידן. ככל שרמתו גבוהה יותר כך ספיגת הסידן רבה יותר.

==ראו גם==

* לנושא הקודם: [[תסמונת רב בלוטית - Multiple endocrine neoplasia]]
* לנושא הבא: [[פעילות-יתר של בלוטות יותרת-התריס - היבטים כירורגיים - Hyperparathyroidism - surgical aspects]]

* [[כירורגיה של הבלוטות האנדוקריניות|לתוכן העניינים של הפרק]]
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]]
* לפרק הקודם: [[בקעים]]
* לפרק הבא: [[כירורגיה של המערכת הוורידית]]



{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}

[[קטגוריה:כירורגיה]]
[[קטגוריה: אף אוזן גרון]]
[[קטגוריה:אנדוקרינולוגיה וסוכרת]]