כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "בקטריוריה אי-תסמינית בהיריון - Asymptomatic bacteriuria in pregnancy"
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
יונתן שוורץ (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 4: | שורה 4: | ||
|תמונה=[[קובץ:Bacteriuria pyuria 4.jpg|250px]] | |תמונה=[[קובץ:Bacteriuria pyuria 4.jpg|250px]] | ||
|כיתוב תמונה= בקטריוריה | |כיתוב תמונה= בקטריוריה | ||
| − | |שם עברי= בקטריוריה | + | |שם עברי= בקטריוריה אי-תסמינית בהיריון |
|שם לועזי= | |שם לועזי= | ||
|שמות נוספים= | |שמות נוספים= | ||
| שורה 14: | שורה 14: | ||
}} | }} | ||
| − | [[ | + | '''בקטריוריה אי-תסמינית''' (Asymptomatic bacteriuria) מוגדרת כנוכחות של [[תרבית שתן]] חיובית באישה ללא סימנים של [[דלקת בשתן]]. מצב זה, שבכלל האוכלוסייה אינו מצריך התייחסות, דורש ב[[היריון]] אבחון מוקדם, טיפול ומעקב עד הלידה. |
| − | + | ||
== אפידמיולוגיה == | == אפידמיולוגיה == | ||
| − | בקטריוריה | + | השכיחות של בקטריוריה אי-תסמינית בהיריון זהה לזו שלא בהיריון: 7%-4%. עם זאת, אירועים של בקטריוריה אי-תסמינית חוזרת (Recurrent) נפוצים יותר בהיריון. גורמי סיכון לבקטריוריה אי-תסמינית הם: גיל, ריבוי הריונות, פעילות מינית, [[סוכרת]], מצב חברתי-כלכלי נמוך, נשים עם נשאות ל[[אנמיה חרמשית]] (Sickle cell trait) ונשים עם עבר של [[זיהום בדרכי השתן]]. |
| − | |||
| − | |||
| − | + | זיהום בדרכי השתן הוא הזיהום השכיח ביותר בהיריון. כ- 20%-40% מהנשים עם בקטריוריה אי-תסמינית בתחילת ההיריון יפתחו זיהום בדרכי השתן, כולל [[דלקת כליה ואגן הכליה]] (Pyelonephritis) בהמשך ההיריון, אם לא יטופלו, לעומת נשים ללא בקטריוריה אי-תסמינית שרק 1.5%-1% מהן יפתחו דלקת כליה ואגן הכליה. חשוב לציין שהוכח שטיפול מוקדם בבקטריוריה אי-תסמינית ימנע את רוב האירועים של זיהום מורכב - דלקת כליה ואגן הכליה. במקרים של בקטריוריה אי-תסמינית קשים לטיפול, יש סיכון גבוה יותר להתפתחות של זיהום בדרכי השתן, וייתכן שחוסר הצלחה בטיפול בבקטריוריה אי-תסמינית מצביע ככל הנראה על זיהום עליון (דלקת כליה ואגן הכליה) לעומת תחתון ([[דלקת שלפוחית השתן]]). | |
| − | + | ידוע על קשר בין [[לידה מוקדמת]] ודלקת כליה ואגן הכליה במשך ההיריון (50%-20%), וכבר בשנת 1959 דיווח Kass שטיפול בבקטריוריה אי-תסמינית מצמצם באופן משמעותי את השכיחות של לידה מוקדמת. נוסף על כך, מכיוון שדלקת כליה ואגן הכליה בהיריון היא מחלה מסוכנת גם לאם, נראה מוצדק לסרוק שתן לתרבית בשבועות הראשונים להיריון ולטפל בכל מקרה של בקטריוריה אי-תסמינית. | |
== אטיולוגיה == | == אטיולוגיה == | ||
| − | הסיבה לשכיחות של זיהומי שתן בהיריון היא הרחבת | + | הסיבה לשכיחות של זיהומי שתן בהיריון היא הרחבת השופכנים והאגן הכלייתי (Renal pelvis), נוסף על ירידה של התנועתיות (פריסטלטיקה) בשופכנים. שינויים אלו מתחילים מהשבוע השביעי להיריון, בחלקם בגלל עלייה ברמת האסטרוגנים. השינויים מחמירים עם המשך ההיריון (קרוב לוודאי בגלל לחץ של הרחם על השופכנים). הטונוס של שריר הדטרוזור ב[[שלפוחית השתן]] יורד בהיריון, כך שקיבולת השלפוחית מכפילה את עצמה. בדרך כלל בולט יותר מצד ימין ויותר שכיח בהיריון הראשון או בהריונות רצופים, יש לציין שהמצב חוזר לקדמותו כחודשיים אחרי הלידה. |
== קליניקה == | == קליניקה == | ||
| שורה 36: | שורה 34: | ||
לפי הנחיות בספרות העולמית כל אישה חייבת לעבור בדיקת שתן סקירה (שתן כללית ותרבית) בשליש הראשון והאחרון של | לפי הנחיות בספרות העולמית כל אישה חייבת לעבור בדיקת שתן סקירה (שתן כללית ותרבית) בשליש הראשון והאחרון של | ||
| − | ההיריון, ואם מתקבלת צמיחה של חיידקים, יש לטפל באנטיביוטיקה. מטרת הטיפול היא להשיג שתן סטרילי במשך כל ההיריון ולמנוע כך את הסיבוכים שתוארו לעיל. ההנחיות של משרד הבריאות כוללות המלצה של סיקור בשליש הראשון להיריון בלבד. | + | ההיריון, ואם מתקבלת צמיחה של חיידקים, יש לטפל באנטיביוטיקה. מטרת הטיפול היא להשיג שתן סטרילי במשך כל ההיריון ולמנוע כך את הסיבוכים שתוארו לעיל. ההנחיות של משרד הבריאות כוללות המלצה של סיקור בשליש הראשון להיריון בלבד. תדירות הביצוע של בדיקות שתן לא נקבעה, אך הבדיקה הראשונה תעשה בשליש הראשון להיריון. |
== טיפול == | == טיפול == | ||
גרסה מ־06:20, 25 באפריל 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| בקטריוריה אי-תסמינית בהיריון | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| ||
בקטריוריה
| ||
| יוצר הערך | ד"ר ביביאנה חזן 
|
|
בקטריוריה אי-תסמינית (Asymptomatic bacteriuria) מוגדרת כנוכחות של תרבית שתן חיובית באישה ללא סימנים של דלקת בשתן. מצב זה, שבכלל האוכלוסייה אינו מצריך התייחסות, דורש בהיריון אבחון מוקדם, טיפול ומעקב עד הלידה.
אפידמיולוגיה
השכיחות של בקטריוריה אי-תסמינית בהיריון זהה לזו שלא בהיריון: 7%-4%. עם זאת, אירועים של בקטריוריה אי-תסמינית חוזרת (Recurrent) נפוצים יותר בהיריון. גורמי סיכון לבקטריוריה אי-תסמינית הם: גיל, ריבוי הריונות, פעילות מינית, סוכרת, מצב חברתי-כלכלי נמוך, נשים עם נשאות לאנמיה חרמשית (Sickle cell trait) ונשים עם עבר של זיהום בדרכי השתן.
זיהום בדרכי השתן הוא הזיהום השכיח ביותר בהיריון. כ- 20%-40% מהנשים עם בקטריוריה אי-תסמינית בתחילת ההיריון יפתחו זיהום בדרכי השתן, כולל דלקת כליה ואגן הכליה (Pyelonephritis) בהמשך ההיריון, אם לא יטופלו, לעומת נשים ללא בקטריוריה אי-תסמינית שרק 1.5%-1% מהן יפתחו דלקת כליה ואגן הכליה. חשוב לציין שהוכח שטיפול מוקדם בבקטריוריה אי-תסמינית ימנע את רוב האירועים של זיהום מורכב - דלקת כליה ואגן הכליה. במקרים של בקטריוריה אי-תסמינית קשים לטיפול, יש סיכון גבוה יותר להתפתחות של זיהום בדרכי השתן, וייתכן שחוסר הצלחה בטיפול בבקטריוריה אי-תסמינית מצביע ככל הנראה על זיהום עליון (דלקת כליה ואגן הכליה) לעומת תחתון (דלקת שלפוחית השתן).
ידוע על קשר בין לידה מוקדמת ודלקת כליה ואגן הכליה במשך ההיריון (50%-20%), וכבר בשנת 1959 דיווח Kass שטיפול בבקטריוריה אי-תסמינית מצמצם באופן משמעותי את השכיחות של לידה מוקדמת. נוסף על כך, מכיוון שדלקת כליה ואגן הכליה בהיריון היא מחלה מסוכנת גם לאם, נראה מוצדק לסרוק שתן לתרבית בשבועות הראשונים להיריון ולטפל בכל מקרה של בקטריוריה אי-תסמינית.
אטיולוגיה
הסיבה לשכיחות של זיהומי שתן בהיריון היא הרחבת השופכנים והאגן הכלייתי (Renal pelvis), נוסף על ירידה של התנועתיות (פריסטלטיקה) בשופכנים. שינויים אלו מתחילים מהשבוע השביעי להיריון, בחלקם בגלל עלייה ברמת האסטרוגנים. השינויים מחמירים עם המשך ההיריון (קרוב לוודאי בגלל לחץ של הרחם על השופכנים). הטונוס של שריר הדטרוזור בשלפוחית השתן יורד בהיריון, כך שקיבולת השלפוחית מכפילה את עצמה. בדרך כלל בולט יותר מצד ימין ויותר שכיח בהיריון הראשון או בהריונות רצופים, יש לציין שהמצב חוזר לקדמותו כחודשיים אחרי הלידה.
קליניקה
אבחנה
לפי הנחיות בספרות העולמית כל אישה חייבת לעבור בדיקת שתן סקירה (שתן כללית ותרבית) בשליש הראשון והאחרון של ההיריון, ואם מתקבלת צמיחה של חיידקים, יש לטפל באנטיביוטיקה. מטרת הטיפול היא להשיג שתן סטרילי במשך כל ההיריון ולמנוע כך את הסיבוכים שתוארו לעיל. ההנחיות של משרד הבריאות כוללות המלצה של סיקור בשליש הראשון להיריון בלבד. תדירות הביצוע של בדיקות שתן לא נקבעה, אך הבדיקה הראשונה תעשה בשליש הראשון להיריון.
טיפול
יש לתת טיפול אנטיביוטי לא מסוכן לעובר: Trimetoprim-Sulfamethoxazole, Nitrofurantoin Amoxicillin Cephalexin ,Amoxiclavulanate, Fosfomycin שמשיגים שתן סטרילי בכ-80%-70% מהמקרים.
יש לציין ש-Trimetoprim-Sulfamethoxazole לא מתאים לשימוש בשבועות האחרונים של ההיריון בגלל שהוא עלול להחמיר היפרבילירובינמיה של הילוד ו-Kernicterus. רצוי גם להימנע מ-Trimetoprim בתחילת ההיריון היות והוא מעכב של חומצה פולית. תרופות נוספות שלא מומלצות בהיריון הן טטראציקלין וקוינולונים.
לגבי משך הטיפול, אין עבודות שבדקו שימוש באנטיביוטיקה חד-פעמית או 3 ימי טיפול בא"ב בהיריון. באופן כללי טיפול במנה אחת בודדת יעיל פחות מטיפול בן מספר ימים, ולא מקובל בהיריון. נראה ששלושה ימי טיפול יכולים להיות יעילים, אך אין על זה עבודות מבוקרות. ההנחיות האחרונות ממליצות על 7-3 ימי טיפול.
בדיקה חוזרת של תרבית שתן היא חובה שבוע עד שבועיים לאחר סיום טיפול וגם פעם בחודש עד סיום ההיריון. אם יש שוב ב"א, יש צורך בטיפול חוזר. חשוב גם להימנע מקטתריזציה בעת הלידה. אם יש אירועים חוזרים (2≤) יש לערוך בירור (הדמיה) לאחר הלידה. נוסף על כך, מומלץ לשקול טיפול אנטיביוטי מניעתי עד הלידה (מקרודנטין 100-50 מ"ג כל לילה), אך יש לשים לב שהתרופה אסורה לקראת הלידה, במיוחד אם קיים חשד ל-G-6PD. אפשרות אחרת היא צפלוספורין דור ראשון (Cephalexin 500-250) מ"ג כל לילה.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
הטיפול בבקטריוריה א-סימפטומטית בהיריון
בחרתי לסכם את הספרות העדכנית על בקטריוריה א-סימפטומטית בגלל השכיחות והחשיבות של תופעה זאת. עם זאת, חשוב להבדיל מצב של בקטריוריה א-סימפטומטית בנשים הרות מרוב המצבים האחרים (למשל נשים מבוגרות אחרי גיל הבלות, אנשים עם קתטר קבוע, נשים צעירות לא בהיריון), שבהן אין צורך בבירור או בטיפול.
- תשובות לשאלות CME
- באיזה מצבים מומלץ לטפל בבקטריוריה א-סימפטומטית?
- אישה צעירה לא בהיריון.
- אישה צעירה בהיריון.
- גבר עם קתטר קבוע.
- אשת אחרי גיל הבלות.
- מתי יש מקום לשקול טיפול אנטיביוטי מונע לבקטריוריה בהיריון?
- לכל אישה בהיריון עם סיפור של זד"ש בעבר (לפני ההיריון).
- לאישה בהיריון אחרי אירוע אחד של בקטריוריה א-סימפטומטית.
- לאישה בהיריון אחרי שני אירועים של בקטריוריה א-סימפטומטית.
- אין מקום לטיפול אנטיביוטי מניעתי בהיריון.
ביבליוגרפיה
- Sobel JD, Kaye D. Urinary tract infection, in Mandell, Douglas and Bennett's Principles and Practice of Infectious Diseases, 6th edition, 892-893
- Raz R. Asymptomatic bacteriuria. Clinical significance and management. International Journal of Antimicrobial Agents 2003;22:45-47
- Jamieson DJ, Theiler RN, Rasmussen SA. Emerging Infections and Pregnancy. Emerging Infectious Diseases 2006;12:11:1638-1643
- Gilbert GL. Infections in pregnant women. Med J 2002;176:229-232
- Nicolle LE, Bradley S, Colgan R, et al. IDSA Guidelines for the diagnosis and treatment of asymptomatic bacteriuria in adults. Clin Infect Dis 2005;40:643
- Ministry of Health, mother and child division; http://www.health.gov.il
- American Academy of Pediatrics and the American College of Obstetricians. Guidelines for Perinatal Care.2002; 5th ed. Elk Grove Village, Illinois:AAP; Washington, DC:ACOG
קישורים חיצוניים
- בקטריוריה א-סימפטומטית בהיריון, מדיקל מדיה
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר ביביאנה חזן - היחידה למחלות זיהומיות, מרכז רפואי העמק, עפולה; שירותי בריאות כללית, מחוז צפון, המחלקה לרפואת המשפחה, שלוחה צפונית של אוניברסיטת בן גוריון בנגב