הצגת המקור של הדף "בתא-2 טרנספרין - Beta-2 transferrin"

{{בדיקת מעבדה
|שם עברי=בטא-2 טרנספרין
|שם לועזי=Beta-2 transferrin
|קיצור=CSF-specific transferrin; tau protein
|תמונה=
|כיתוב תמונה=
|מעבדה=[[כימיה בדם]], [[כימיה בנוזל עמוד שדרה]] ובנולי גוף אחרים
|תחום=גילוי דליפת CSF לדגימות של הפרשות גוף שונות
|יחידות מדידה=
|טווח ערכים תקין=
|יוצר הערך=[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן עמי סלע]]
|אחראי הערך=
}}

==מטרת הבדיקה==

גילוי דליפה או זהום של נוזל השדרה (CSF) בחללי או נוזלי גוף שונים. בגין רגישות וסגוליות גבוהה מאד, הפכה בדיקה זו לבדיקה המועדפת בגילוי חדירה של CSF למרחבי גוף או נוזלי גוף בהם הוא אינו מופיע במצבים תקינים.

==בסיס פיזיולוגי==

בטא-2 טרנספרין הוא isoform נטול חומצה סיאלית של טרנספרין, שנמצא באופן בלעדי בנוזל השדרה (CSF), כמו גם בפרילימפה ובנוזל הצמיג הכלוא בין הקרנית והעדשה, ה-aqueous humor. בטא 2 טרנספרין נוצר במערכת העצבים המרכזית על ידי פעילות האנזים neuraminidae המסיר את שייר החומצה הסיאלית שהיא סוכר הקצה בכל הגליפרוטאינים כמו גם בטרנספרין. בטא-2 טרנספרין אינו ניתן לגילוי בנסיוב תקין, בדמעות, בנוזל רירי, ברוק, בכיח, בנוזל אפי או ממקור האוזן, או מהאנדולימפה (הנוזל הממלא את הנוזל הקרומי של האוזן) בשיטה של isoelectric focusing. תכונות אלה הופכות את בטא-2 טרנספרין מדד אידיאלי וסגולי במקרים של חשד לדליפה של נוזל CSF או של נוזל הפרילימפה לנוזלי גוף אחרים. בדיקת בטא-2 טרנספרין מקובלת לבחינה של זליגת נוזל שדרתי מתוך האף (rhinorrhea) או האוזניים (otorrhea).

נוזל השדרה (CSF) מורכב ממים ותערובת של אלקטרוליטים (Na+, K+, Mg2+, Ca2+, Cl ו- -HCO3), גלוקוזה (ברמה של 60-80% מרמת סוכר זה בדם), חומצות אמינו ומספר חלבונים שסך ריכוזם 22-38 מיליגרם לדציליטר. ה-CSF חסר צבע, שקוף ובאופן אופייני חסר תאים פולימורפונוקלארים (PMN) וחד-גרעיניים (mononuclear) שרמתם ב-CSF קטנה מ-5 בממ"ק.
 
האתר העיקרי ל יצירת ה-CSF הוא ה-choroid plexus, בו נוצרים מדי יום 50-80% מנוזל זה. מקור נוסף ליצירת CSF (עד 30% ממנו) הם תאי האפנדימה, אחד מארבעת סוגי תאי הגליה במערכת העצבים המרכזית, המייצרים CSF להגנה על מערכת העצבים המרכזית, ויצירת רקמת אפיתל המרפדת את המוח וחוט השדרה. בקרום האפנדימה נמצאים תאי cilia דמויי ריסים שתפקידם להניע את נוזל ה-CSF במערכת. פרט לתאי cilia מופיעים על קרום האפנדימה תאים נוספים דמויי ריסים- microvilli, שתפקידם לספוג מחדש את הנוזל ה-CSF על מנת למחזרו.

נוזל השדרה מייצג את התוצר הסופי של אולטרה-פילטרציה של תאי אפיתל במעטפת מקלעת הדמים-choroid plexus- של חדרי המוח. האנזים Na+/K+ ATPase אחראי לטרנספורט אקטיבי של יוני נתרן לתוך תאי האפיתל, ולאחריו חודרים מים לתאים אלה. אנזים אחר, carbonic anhydrase מקטלז את יצירת ביקרבונאט בתוך תאי האפיתל.

CSF מיוצר בקצב של כ-20 מ"ל לשעה, ובסך הכול כחצי ליטר ליממה. בכל זמן נתון 90-150 מ"ל של CSF יכול לנוע בתוך מערכת העצבים המרכזית. ה-CSF יוצא מהחדרים הלטראליים דרך החלל ע"ש Monro לחדר השלישי ודרך האקוואדוקט ע"ש Sylvius) לחדר הרביעי. מהחדר הרביעי, הנוזל יוצא בפתחים הצדדים ע"ש Luschka ובפתח האמצעי ע"ש Magendie לחלל התת-עכבישי ומשם למטה דרך תעלת חוט השדרה. הנוזל חוזר לזרם הדם באמצעות גרגורי הרקמה העכבישית החודרים את שכבת הדורה, דרך הסינוסים הדמיים המנקזים דם מהמוח. הצירקולציה של CSF נתמכת על ידי הפער ההידרוסטטי בין קצב יצירת הנוזל הזה וקצב ספיגתו. הלחץ התקין של CSF הוא כ-10-15 מ"מ כספית.

האבחון של תרחישים כ-rhinorrhea ו-otorrhea בדרך כלל של טראומה בראש, גידול סרטני, מלפורמציה מולדת, או כתוצאה מסיבוכי ניתוח, אינו תמיד קל. האנליזות הביוכימיות המסורתיות של גלוקוזה, רמת חלבון, משקל סגולי (SG), אינם אמינים למטרה זו. השיטות הרדיו-גראפיות, במיוחד אלו הדורשות הזרקת חומר צבע או תכשירים רדיו-גראפיים, מסובכות ויקרות לביצוע ואף אינן ישימות בעל המטופלים. לעתים נדירות ניתן לגלות בטא-2 טרנספרין בנסיוב של אנשים עם מפגעים מטבוליים נדירים גליקופרוטאטינים, או במפגעים גנטיים נדירים של הופעת וריאנטים של טרנספרין בדם.
 
תרחיש של rhinorrhea של CSF הוא אמנם נדיר אך בהחלט מסוכן שעלול לגרום מצוקה קשה עד כדי מוות. פגיעה במחסומים בין החלל הסינונזאלי לבין החללים הקדמי והאמצעי בבסיס המוח (cranial fossae), היא הגורם העיקרי לזליגת CSF לתוך חלל האף. תרחיש זה עלול לגרום לסיבוכים זיהומיים שמשמעותם עלולה להיות מסוכנת ביותר.

הדליפה של CSF לתוך חללי האף או האוזן והתנקזות נוזל זה אל מחוץ לגוף, עלולה להיגרם מטראומה, מהליך ניתוחי מוחי, מתהליך דלקתי חמור, מתרחיש של הידרוצפאלוס, ממלפורמציה מולדת, או משאת סרטנית. דליפות CSF השכיחות ביותר מתבטאות ב-ottorrhea וב-rhinorrhea כאשר אנליזה כימית של הנוזל לרמות גלוקוזה או חלבון אינה אמינה לזיהוי של CSF. מבחנים רדיו-גראפיים עם או ללא הזרקה אל מתחת לקרום התת-עכבישי של חומר צבע או איזוטופ אינם יעילים תמידים לזיהוי דליפה קטנה של CSF. לעומת זאת, אלקטרופורזה של נוזל מהחומר החשוד כדליפת CSF, שלאחריה מבצעים אימונופיקסציה לגילוי טרנספרין, התגלתה הן כשיטה רגישה ובעיקר מאוד סגולית לזיהוי דליפת CSF. כרגע זו השיטה היחידה והיעילה ביותר לזיהוי CSF בנוזלים סינו-נזאליים.

בשנת 1979 היה Meurman הראשון שתיאר את השימוש בבטא-2 טרנספרין לגילוי דליפת CSF. מאז, מדד זה נמצא בשימוש ניכר על ידי רופאי אא"ג לאבחון פיסטולות בבסיס הגולגולת. כאשר למבדק זה נקבעה רגישות של 94-100% וסגוליות של 98-100%, מקובל להשתמש בבטא-2 טרנספרין כ"סטנדרד זהב" לגילוי דליפת CSF. גם בתחום האורטופדי, נמצא מדד זה שימושי בניתוחי עמוד שדרה להתמודד עם סיבוכים שלאחר הניתוח, אם כי בדרגת שימוש פחותה יותר. בספרות הרפואית מתוארים שימושים בבדיקת בטא-2 טרנספרין בתרחישים שונים בעקבות פרוצדורות חודרניות.

תואר שימוש בבטא-2 טרנספרין לגילוי נוזל CSF באפוּזיה של הצדר, שהיא תרחיש משני נדיר להחדרת דלף (shunt) ונטריקולו-פריטונאלי כטיפול במקרי הידרוצפלוס בילדים, שיש בה פוטנציאל מסכן חיים. ממצא חיובי באלקטרופורזה שקבע נוכחות בטא-2 טרנספרין, אישש הידרותורקס ממקור צרברלי בחללי הצדר.

תוארו מקרים בהם בעקבות ניתוח טורקוטומיה של צלע, קורפקטומיה או דקומפרסיה של עמוד השדרה, נגרם קרע בעטיפה הדוראלית, ובעקבות סיבוכים ניתוחיים זוהתה אפוזיה צדרית, שהיו התלבטויות לגבי אופייה, עם האפשרויות הבאות: פיסטולה צדרית תת עכבישית, הצטברות נוזל צדרי, הימותורקס, כילותורקס או ממגלת (empyema). ניקוז נוזל זה הוכיח אופי של transudate שהתהווה כתוצאה מפיסטולה צדרית תת-עכבישית, ואכן מדידת בטא-2 טרנספרין נמצאה חיובית. זיהוי אופי הנוזל וטיפול נאות עשויים למנוד דליפה עיקשת של CSF שעלולה לגרום לדלקת קרום המוח, למורסה אפידוראלית, או לפסבדו-מנינגוצלה.

==הוראות לביצוע הבדיקה==

דגימת דם יש ליטול במבחנה כימית (פקק צהוב או אדום) ולא יאוחר משעה לאחר נטילת הדם יש לסרכז משך 15 דקות במהירות 4,000 סל"ד. את הנסיוב יש להעביר למבחנה פלסטית, ואם הבדיקה אינה מתבצעת מייד יש לאחסן במקרר (4 מעלות) עד 72 שעות. בשום פנים אין להקפיא את הנסיוב. הבדיקה מועדפת לביצוע בנסיוב ולא בפלזמה, ולכן אין ליטול דם במבחנת הפארין (פקק ירוק) או במבחנת ספירת דם (EDTA פקק סגלגל). הבדיקה מתבצעת בשיטת Immunofixation Electrophoresis איכותית. במצבים תקינים אין אפשרות לגלות בטא-2 טרנספרין בנסיוב, או בנוזלי גוף אחרים. באלקטרופורזה ניתן לגלות את הפס האופייני של בטא-2 טרנספרין שנע בסמוך לבטא-1 טרנספרין (שהוא טרנספרין קושר הברזל הרגיל), גם אם הזיהום של נוזל הגוף הנבדק עם CSF אינו עולה על 2.5%. יש מספר מעבדות המדיפות ביצוע הבדיקה בשיטתIEF או isoelectric focusing.


{{ייחוס|[[משתמש:בן עמי סלע|פרופ' בן עמי סלע]]}}

==ראו גם==
* [[מדריך בדיקות מעבדה|חזרה לדף מדריך בדיקות מעבדה]]
* [[בדיקות נוזל שדרה|בדיקות מעבדה - נוזל שדרה]]

[[קטגוריה:בדיקות מעבדה - נוזל שדרה]]
[[קטגוריה:בדיקות מעבדה: כימיה בדם]]