כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "גורמי סיכון לנפילות בקשישים - Risk factors of falls in older adults"
מתוך ויקירפואה
יאיר שוורץ (שיחה | תרומות) |
|||
| (15 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה= | |תמונה= | ||
| שורה 14: | שורה 12: | ||
}} | }} | ||
| − | עלייה בתוחלת חיים במדינות מפותחות מביאה לגידול של האוכלוסייה המבוגרת. בישראל הנחשבת בין המדינות הצעירות בעולם המערבי, בשנת 2008 נמנו כ-750,300 אזרחים בני 65 שנים ומעלה (קצת פחות מ- 10% מכלל האוכלוסייה במדינה) | + | עלייה בתוחלת חיים במדינות מפותחות מביאה לגידול של האוכלוסייה המבוגרת. בישראל הנחשבת בין המדינות הצעירות בעולם המערבי, בשנת 2008 נמנו כ-750,300 אזרחים בני 65 שנים ומעלה (קצת פחות מ- 10% מכלל האוכלוסייה במדינה){{הערה|שם=הערה1|Brodsky J, Schoor Y, Beer S. The elderly in Israel: Statistical Abstract 2009. Jerusalem: JDC-Brookdale 2010}}. נפילות הן תופעה שכיחה מאוד בקרב קשישים המתגוררים בקהילה: כשליש מבני 65 ומעלה וכמחצית מבני 80 ומעלה נופלים לפחות פעם אחת בשנה {{הערה|שם=הערה2|Masud T, Morris RO. Epidemiology of falls. Age Ageing 2001;30(Suppl 4):3-7}}{{הערה|שם=הערה3|Rubenstein LZ. Falls in older people: epidemiology, risk factors and strategies for prevention. Age Ageing 2006;35(Suppl 2):37-41}}. |
| − | |||
| − | + | לנפילות יש השלכה כלכלית כבדה. כך, בשנת 2000 בארצות הברית הסתכמה העלות הכוללת של כל החבלות הקשורות לנפילות בבני 65 ומעלה ב-19 מיליארד דולר אמריקאי, ועל פי תחזיות, עלות כוללת שנתית של חבלות אלה בשנת 2020 תהיה כ-55 מיליארד דולר אמריקאי {{הערה|שם=הערה8|Centers for Disease Control and Prevention, National Center for Injury Prevention and Control, Division of Unintentional Injury Prevention. Cost of falls among older adults. [http://www.cdc.gov/ncipc/factsheets/fallcost.htm Injury and Violence Prevention and Control]}}. אקסטרפולציה גסה של נתונים אלה על מדינת ישראל (היחס בין אוכלוסיות בני 65 ומעלה בין ישראל לארצות הברית הוא 52:1) מדגישה את המשמעות הכלכלית של הבעיה - יותר מ-365 מיליון דולר אמריקאי בשנת 2000, ואם היחס בין אוכלוסיות הקשישות לא ישתנה עד לשנת 2020 עלות זאת תהיה עוד יותר כבדה - יותר ממיליארד דולר אמריקאי לשנה. | |
| + | מסיבה זאת התאמת אסטרטגיה של הערכת הקשיש הנוטה ליפול ומניעת נפילות וחבלות בקשישים חשובה. | ||
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
| − | נפילות הן תופעה שכיחה מאוד בקרב קשישים המתגוררים בקהילה: כשליש מבני 65 ומעלה וכמחצית מבני 80 ומעלה נופלים לפחות פעם אחת בשנה | + | נפילות הן תופעה שכיחה מאוד בקרב קשישים המתגוררים בקהילה: כשליש מבני 65 ומעלה וכמחצית מבני 80 ומעלה נופלים לפחות פעם אחת בשנה {{הערה|שם=הערה2}} {{הערה|שם=הערה3}}. 30%-20% מהנפילות מסתיימות בחבלה בדרגת חומרה בינונית עד קשה, כגון: [[שבר של צוואר הירך]] או חבלות ראש {{הערה|שם=הערה4|Centers for Disease Control and Prevention, National Center for Injury Prevention and Control, Division of Unintentional Injury Prevention. Falls among older adults: An overview.[http://www.cdc.gov/ncipc/factsheets/adultfalls.htm Injury and Violence Prevention and Control]}}. כ- 5% מהנפילות מסתיימות בשברים או מחייבות אשפוז מסיבה אחרת. רק מחצית מאלה שאושפזו בעקבות הנפילה יישארו בחיים במהלך השנה שלאחר מכן {{הערה|שם=הערה3}}. באופן בלתי תלוי במצבים בריאותיים אחרים, נמצא קשר בין נפילות להגבלה בניידות, ירידה בתפקוד ועלייה בסיכוי לאשפוז מוסדי {{הערה|שם=הערה5|Kosorok MR, Omenn GS, Diehr P, et al. Restricted activity days among older adults. Am J Public Health 1992;82:1263-1267}}{{הערה|שם=הערה6|Tinetti ME, Williams CS. The effect of falls and fall injuries on functioning in community-dwelling older persons. J Gerontol A Biol Sci Med Sci 1998;53:112-119}}{{הערה|שם=הערה7| Tinetti ME, Williams CS. Falls, injuries due to falls, and the risk of admission to a nursing home. NEJM 1997;337:1279-1284}}. על פי סקר בריאות לאומי בארצות הברית בקרב קשישים, נפילות נמצאו כסיבה הבודדת הגדולה ביותר להגבלה תפקודית (כ- 18% סך כל הימים עם תפקוד מוגבל) וחבלות הקשורות לנפילות הן כ- 6% מכלל העלויות של בריאות בני 65 ומעלה {{הערה|שם=הערה3}}. סקר שירותי בריאות ציבוריים בארצות הברית הדגיש כי ניתן היה למנוע כשני שלישים ממקרי המוות מנפילות {{הערה|שם=הערה3}}. |
| − | |||
==גורמי סיכון לנפילות בקרב קשישים המתגוררים בקהילה== | ==גורמי סיכון לנפילות בקרב קשישים המתגוררים בקהילה== | ||
| − | על פי | + | על פי הסיווג של Lord וחב' {{הערה|שם=הערה9|Lord SR, Sherrington C, Menz HB. Falls in Older People: Risk Factors and Strategies for Prevention. 2nd ed. Cambridge, MA: Cambridge University Press 2007}}, ניתן לחלק את גורמי הסיכון לנפילות בקשישים לקטגוריות הבאות: גורמים סוציו-דמוגרפיים, תחלואה, גורמי יציבות וניידות, גורמים תחושתיים ועצב-שריר, גורמים פסיכולוגיים, גורמים תרופתיים וגורמים סביבתיים. |
| − | בסקירה שיטתית עם מטה-אנליזה שנערכה על ידי Deandrea וחב' ( | + | בסקירה שיטתית עם מטה-אנליזה שנערכה על ידי Deandrea וחב' {{הערה|שם=הערה10|Deandrea S, Lucenteforte E, Bravi F, et al. Risk factors for falls in community-dwelling older people: a systematic review and meta-analysis. Epidemiology 2010;21(5):658-668}}, נכללו 74 עבודות מחקר. רוב העבודות נערכו בארצות הברית או באירופה. בכל העבודות האלה נבדקו קשישים המתגוררים בקהילה. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 75 ומעלה, מספר המשתתפים הממוצע היה נמוך מ- 500 (טווח 9,704-211) וזמן המעקב היה שנה או פחות. כל העבודות האלה פורסמו לאחר שנת 2000. נבדקו 31 גורמי סיכון שנמצאו ב- 5 עבודות לפחות שנכללו בסקירה. |
===תוצאות עיקריות של גורמי סיכון בסקירה=== | ===תוצאות עיקריות של גורמי סיכון בסקירה=== | ||
| − | + | * קשר בין גורמי סיכון סוציו-דמוגרפיים לנפילות (טבלה 1): ניתן לראות ששלושת גורמי הסיכון הסוציו-דמוגרפיים המשמעותיים ביותר הם סיפור של נפילות בעבר (פי 2.8 בכלל קבוצת נופלים ופי 3.5 בקבוצת נופלים חוזרים), שימוש באביזר הליכה (פי 2.2 ופי 3.1, בהתאמה) ונכות פיזית (פי 1.6 ופי 2.4, בהתאמה). יצוין כי גורמי סיכון, כגון: מדד מסת גוף (BMI) והשכלה שנמצאו כסיבות לנפילות בעבודות שונות, לא הגיעו למובהקות סטטיסטית במטה-אנליזה זו | |
| − | * קשר בין גורמי סיכון סוציו-דמוגרפיים לנפילות (טבלה 1): ניתן לראות ששלושת גורמי הסיכון הסוציו-דמוגרפיים המשמעותיים ביותר הם סיפור של נפילות בעבר (פי 2.8 בכלל קבוצת נופלים ופי 3.5 בקבוצת נופלים חוזרים), שימוש באביזר הליכה (פי 2.2 ופי 3.1, בהתאמה) ונכות פיזית (פי 1.6 ופי 2.4, בהתאמה). יצוין כי גורמי סיכון, כגון: מדד מסת גוף (BMI) והשכלה שנמצאו כסיבות לנפילות בעבודות שונות, לא הגיעו למובהקות סטטיסטית במטה-אנליזה זו | ||
| שורה 39: | שורה 35: | ||
| − | * קשר בין תחלואה וגורמי סיכון פסיכולוגיים לנפילות (טבלה 2): בקבוצת כלל הנופלים, שלושת גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר היו [[מחלת פרקינסון]], [[סחרחורת]] ו[[דיכאון]] (יחס סיכויים: 2.7, 1.8 ו- 1.6 בהתאמה). בקבוצת הקשישים עם נפילות חוזרות, לחולים ב[[מחלת פרקינסון]] היו פי 2.8 יותר נפילות. במקום שני היה פחד מנפילות (פי 2.5 סיכוי ליפול) ובמקום שלישי – [[סחרחורת]] (פי 2.3). לחץ דם נמוך לא הגיע לסף של מובהקות סטטיסטית | + | * קשר בין תחלואה וגורמי סיכון פסיכולוגיים לנפילות (טבלה 2): בקבוצת כלל הנופלים, שלושת גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר היו [[מחלת פרקינסון]], [[סחרחורת]] ו[[דיכאון]] (יחס סיכויים: 2.7, 1.8 ו- 1.6 בהתאמה). בקבוצת הקשישים עם נפילות חוזרות, לחולים ב[[מחלת פרקינסון]] היו פי 2.8 יותר נפילות. במקום שני היה פחד מנפילות (פי 2.5 סיכוי ליפול) ובמקום שלישי – [[סחרחורת]] (פי 2.3). לחץ דם נמוך לא הגיע לסף של מובהקות סטטיסטית |
| שורה 45: | שורה 41: | ||
| − | * קשר בין הפרעות בניידות והפרעות תחושתיות לנפילות (טבלה 3): בשתי הקבוצות (של כלל הקשישים שנפלו ונופלים חוזרים) הפרעות הליכה מגבירות סיכוי לנפילות ביותר מפי 2, הפרעות ראייה ביותר מ- 60% והפרעות שמיעה מגבירות סיכוי לנפילה בקרב כלל הנופלים ב- 21%, ובקרב הקשישים שנפלו יותר מפעם אחת ב- 53% | + | * קשר בין הפרעות בניידות והפרעות תחושתיות לנפילות (טבלה 3): בשתי הקבוצות (של כלל הקשישים שנפלו ונופלים חוזרים) הפרעות הליכה מגבירות סיכוי לנפילות ביותר מפי 2, הפרעות ראייה ביותר מ- 60% והפרעות שמיעה מגבירות סיכוי לנפילה בקרב כלל הנופלים ב- 21%, ובקרב הקשישים שנפלו יותר מפעם אחת ב- 53% |
| שורה 51: | שורה 47: | ||
| − | * קשר בין טיפול תרופתי לסיכון לנפילות (טבלה 4): מטה-אנליזה זאת מדגישה את הקשר בין טיפול תרופתי לנפילות. הסיכון הגבוה ביותר לנפילות קיים בשימוש בתרופות | + | * קשר בין טיפול תרופתי לסיכון לנפילות (טבלה 4): מטה-אנליזה זאת מדגישה את הקשר בין טיפול תרופתי לנפילות. הסיכון הגבוה ביותר לנפילות קיים בשימוש בתרופות נוגדות כפיון (פי 2.7 בקבוצת הנופלים החוזרים ועלייה של 88% בכלל נופלים), בתרופות ללחץ דם (עלייה בנפילות מ-23% עד 25%), ונתון מדאיג ביותר הוא שכל תרופה נוספת שניתנת לקשיש, מעלה את הסיכון שלו לנפילות ב- 6%! {{ש}} לגבי הקשר בין טיפול תרופתי לנפילות מוצגים מספר נתונים מסקירה שיטתית אחרת שנערכה על ידי Leipzig וחב' שהתייחסה לתרופות קרדיאליות, למשככי כאבים ולתרופות פסיכוטרופיות |
| − | בחלק שהוקדש לתרופות פסיכוטרופיות ( | + | בחלק שהוקדש לתרופות פסיכוטרופיות {{הערה|שם=הערה11|Leipzig RM, Cumming RG, Tinetti ME. Drugs and falls in older people: a systematic review and meta-analysis: I. Psychotropic drugs. J Am Geriatr Soc 1999;47(1):30-39}} נכללו 40 עבודות שהתייחסו לכלל אוכלוסיית הקשישים (המתגוררים בקהילה וגם בבתי אבות). בקרב קשישים המתגוררים בקהילה שימוש בתרופות פסיכוטרופיות מעלה סיכוי לנפילות ב- 62% (9 עבודות), שימוש בתרופות נוגדות דיכאון – ב- 65% (10 עבודות), תרופות נוירולפטיות – ב- 69% (5 עבודות), בתרופות הרגעה ב- 56% (10 עבודות) ושימוש בבנזודיאזפינים מעלה סיכון לנפילות ב- 41% (6 עבודות). |
| שורה 59: | שורה 55: | ||
| − | בחלק השני של הסקירה ( | + | בחלק השני של הסקירה {{הערה|שם=הערה12|Leipzig RM, Cumming RG, Tinetti ME. Drugs and falls in older people: a systematic review and meta-analysis: II. Cardiac and analgesic drugs. J Am Geriatr Soc 1999;47(1):40-50}}, המתייחסת לתרופות קרדיאליות ולמשככי כאבים, נכללו 29 עבודות. בתת-קבוצה של קשישים המתגוררים בקהילה, הראה המחקר ששימוש בתרופה משתנת כלשהי מעלה סיכון לנפילות ב- 7% (13 עבודות), ב[[Digoxin]] – ב- 21% (9 עבודות). תרופות, כגון ניטרטים (7 עבודות), משתני לולאה (4 עבודות), תיאזידים (5 עבודות), [[חוסמי בטא]] (8 עבודות), [[חוסמי תעלות סידן]] (6 עבודות), מעכבי האנזים המהפך (Ace inhibitors,{{כ}} 5 עבודות), תרופות נגד לחץ דם עם השפעה מרכזית (5 עבודות) ותרופות אנטי-אריתמיות מסוג Ia {{כ}}(4 עבודות) לא הגיעו לסף של מובהקות סטטיסטית. |
בקרב קשישים המתגוררים בקהילה, על פי סקירה זאת, לא נמצא קשר מובהק מבחינה סטטיסטית בין שימוש במשככי כאבים (אופיאטים – 5 עבודות, נוגדי דלקת לא סטרואידלים (NSADIS{{כ}} 6 עבודות), [[Aspirin]] -{{כ}} 4 עבודות, ומשככי כאבים "לא נרקוטיים" - 5 עבודות, לנפילות. | בקרב קשישים המתגוררים בקהילה, על פי סקירה זאת, לא נמצא קשר מובהק מבחינה סטטיסטית בין שימוש במשככי כאבים (אופיאטים – 5 עבודות, נוגדי דלקת לא סטרואידלים (NSADIS{{כ}} 6 עבודות), [[Aspirin]] -{{כ}} 4 עבודות, ומשככי כאבים "לא נרקוטיים" - 5 עבודות, לנפילות. | ||
| שורה 69: | שורה 65: | ||
<blockquote> | <blockquote> | ||
<div style="text-align: left; direction: ltr"> | <div style="text-align: left; direction: ltr"> | ||
| − | + | {{הערות שוליים}} | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
</div> | </div> | ||
</blockquote> | </blockquote> | ||
| שורה 93: | שורה 77: | ||
<center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, אפריל 2011, גיליון מס' 161, מדיקל מדיה'''</center> | <center>'''פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, אפריל 2011, גיליון מס' 161, מדיקל מדיה'''</center> | ||
| − | [[קטגוריה: גריאטריה]] | + | [[קטגוריה:בריאות הציבור]] |
| + | [[ קטגוריה:גריאטריה]] | ||
[[קטגוריה:משפחה]] | [[קטגוריה:משפחה]] | ||
| − | [[קטגוריה: פנימית]] | + | [[קטגוריה:פנימית]] |
| − | [[קטגוריה:מדיקל מדיה | + | [[קטגוריה:מדיקל מדיה]] |
גרסה אחרונה מ־02:56, 6 באוגוסט 2019
| נפילות בקרב קשישים המתגוררים בקהילה: אפידמיולוגיה וגורמי סיכון | ||
|---|---|---|
| ' | ||
| יוצר הערך | ד"ר יאן פרס, ד"ר רוני פלג
|
|
עלייה בתוחלת חיים במדינות מפותחות מביאה לגידול של האוכלוסייה המבוגרת. בישראל הנחשבת בין המדינות הצעירות בעולם המערבי, בשנת 2008 נמנו כ-750,300 אזרחים בני 65 שנים ומעלה (קצת פחות מ- 10% מכלל האוכלוסייה במדינה)[1]. נפילות הן תופעה שכיחה מאוד בקרב קשישים המתגוררים בקהילה: כשליש מבני 65 ומעלה וכמחצית מבני 80 ומעלה נופלים לפחות פעם אחת בשנה [2][3].
לנפילות יש השלכה כלכלית כבדה. כך, בשנת 2000 בארצות הברית הסתכמה העלות הכוללת של כל החבלות הקשורות לנפילות בבני 65 ומעלה ב-19 מיליארד דולר אמריקאי, ועל פי תחזיות, עלות כוללת שנתית של חבלות אלה בשנת 2020 תהיה כ-55 מיליארד דולר אמריקאי [4]. אקסטרפולציה גסה של נתונים אלה על מדינת ישראל (היחס בין אוכלוסיות בני 65 ומעלה בין ישראל לארצות הברית הוא 52:1) מדגישה את המשמעות הכלכלית של הבעיה - יותר מ-365 מיליון דולר אמריקאי בשנת 2000, ואם היחס בין אוכלוסיות הקשישות לא ישתנה עד לשנת 2020 עלות זאת תהיה עוד יותר כבדה - יותר ממיליארד דולר אמריקאי לשנה.
מסיבה זאת התאמת אסטרטגיה של הערכת הקשיש הנוטה ליפול ומניעת נפילות וחבלות בקשישים חשובה.
אפידמיולוגיה
נפילות הן תופעה שכיחה מאוד בקרב קשישים המתגוררים בקהילה: כשליש מבני 65 ומעלה וכמחצית מבני 80 ומעלה נופלים לפחות פעם אחת בשנה [2] [3]. 30%-20% מהנפילות מסתיימות בחבלה בדרגת חומרה בינונית עד קשה, כגון: שבר של צוואר הירך או חבלות ראש [5]. כ- 5% מהנפילות מסתיימות בשברים או מחייבות אשפוז מסיבה אחרת. רק מחצית מאלה שאושפזו בעקבות הנפילה יישארו בחיים במהלך השנה שלאחר מכן [3]. באופן בלתי תלוי במצבים בריאותיים אחרים, נמצא קשר בין נפילות להגבלה בניידות, ירידה בתפקוד ועלייה בסיכוי לאשפוז מוסדי [6][7][8]. על פי סקר בריאות לאומי בארצות הברית בקרב קשישים, נפילות נמצאו כסיבה הבודדת הגדולה ביותר להגבלה תפקודית (כ- 18% סך כל הימים עם תפקוד מוגבל) וחבלות הקשורות לנפילות הן כ- 6% מכלל העלויות של בריאות בני 65 ומעלה [3]. סקר שירותי בריאות ציבוריים בארצות הברית הדגיש כי ניתן היה למנוע כשני שלישים ממקרי המוות מנפילות [3].
גורמי סיכון לנפילות בקרב קשישים המתגוררים בקהילה
על פי הסיווג של Lord וחב' [9], ניתן לחלק את גורמי הסיכון לנפילות בקשישים לקטגוריות הבאות: גורמים סוציו-דמוגרפיים, תחלואה, גורמי יציבות וניידות, גורמים תחושתיים ועצב-שריר, גורמים פסיכולוגיים, גורמים תרופתיים וגורמים סביבתיים.
בסקירה שיטתית עם מטה-אנליזה שנערכה על ידי Deandrea וחב' [10], נכללו 74 עבודות מחקר. רוב העבודות נערכו בארצות הברית או באירופה. בכל העבודות האלה נבדקו קשישים המתגוררים בקהילה. הגיל הממוצע של המשתתפים היה 75 ומעלה, מספר המשתתפים הממוצע היה נמוך מ- 500 (טווח 9,704-211) וזמן המעקב היה שנה או פחות. כל העבודות האלה פורסמו לאחר שנת 2000. נבדקו 31 גורמי סיכון שנמצאו ב- 5 עבודות לפחות שנכללו בסקירה.
תוצאות עיקריות של גורמי סיכון בסקירה
- קשר בין גורמי סיכון סוציו-דמוגרפיים לנפילות (טבלה 1): ניתן לראות ששלושת גורמי הסיכון הסוציו-דמוגרפיים המשמעותיים ביותר הם סיפור של נפילות בעבר (פי 2.8 בכלל קבוצת נופלים ופי 3.5 בקבוצת נופלים חוזרים), שימוש באביזר הליכה (פי 2.2 ופי 3.1, בהתאמה) ונכות פיזית (פי 1.6 ופי 2.4, בהתאמה). יצוין כי גורמי סיכון, כגון: מדד מסת גוף (BMI) והשכלה שנמצאו כסיבות לנפילות בעבודות שונות, לא הגיעו למובהקות סטטיסטית במטה-אנליזה זו
- קשר בין תחלואה וגורמי סיכון פסיכולוגיים לנפילות (טבלה 2): בקבוצת כלל הנופלים, שלושת גורמי הסיכון המשמעותיים ביותר היו מחלת פרקינסון, סחרחורת ודיכאון (יחס סיכויים: 2.7, 1.8 ו- 1.6 בהתאמה). בקבוצת הקשישים עם נפילות חוזרות, לחולים במחלת פרקינסון היו פי 2.8 יותר נפילות. במקום שני היה פחד מנפילות (פי 2.5 סיכוי ליפול) ובמקום שלישי – סחרחורת (פי 2.3). לחץ דם נמוך לא הגיע לסף של מובהקות סטטיסטית
- קשר בין הפרעות בניידות והפרעות תחושתיות לנפילות (טבלה 3): בשתי הקבוצות (של כלל הקשישים שנפלו ונופלים חוזרים) הפרעות הליכה מגבירות סיכוי לנפילות ביותר מפי 2, הפרעות ראייה ביותר מ- 60% והפרעות שמיעה מגבירות סיכוי לנפילה בקרב כלל הנופלים ב- 21%, ובקרב הקשישים שנפלו יותר מפעם אחת ב- 53%
- קשר בין טיפול תרופתי לסיכון לנפילות (טבלה 4): מטה-אנליזה זאת מדגישה את הקשר בין טיפול תרופתי לנפילות. הסיכון הגבוה ביותר לנפילות קיים בשימוש בתרופות נוגדות כפיון (פי 2.7 בקבוצת הנופלים החוזרים ועלייה של 88% בכלל נופלים), בתרופות ללחץ דם (עלייה בנפילות מ-23% עד 25%), ונתון מדאיג ביותר הוא שכל תרופה נוספת שניתנת לקשיש, מעלה את הסיכון שלו לנפילות ב- 6%!
לגבי הקשר בין טיפול תרופתי לנפילות מוצגים מספר נתונים מסקירה שיטתית אחרת שנערכה על ידי Leipzig וחב' שהתייחסה לתרופות קרדיאליות, למשככי כאבים ולתרופות פסיכוטרופיות
בחלק שהוקדש לתרופות פסיכוטרופיות [11] נכללו 40 עבודות שהתייחסו לכלל אוכלוסיית הקשישים (המתגוררים בקהילה וגם בבתי אבות). בקרב קשישים המתגוררים בקהילה שימוש בתרופות פסיכוטרופיות מעלה סיכוי לנפילות ב- 62% (9 עבודות), שימוש בתרופות נוגדות דיכאון – ב- 65% (10 עבודות), תרופות נוירולפטיות – ב- 69% (5 עבודות), בתרופות הרגעה ב- 56% (10 עבודות) ושימוש בבנזודיאזפינים מעלה סיכון לנפילות ב- 41% (6 עבודות).
בחלק השני של הסקירה [12], המתייחסת לתרופות קרדיאליות ולמשככי כאבים, נכללו 29 עבודות. בתת-קבוצה של קשישים המתגוררים בקהילה, הראה המחקר ששימוש בתרופה משתנת כלשהי מעלה סיכון לנפילות ב- 7% (13 עבודות), בDigoxin – ב- 21% (9 עבודות). תרופות, כגון ניטרטים (7 עבודות), משתני לולאה (4 עבודות), תיאזידים (5 עבודות), חוסמי בטא (8 עבודות), חוסמי תעלות סידן (6 עבודות), מעכבי האנזים המהפך (Ace inhibitors, 5 עבודות), תרופות נגד לחץ דם עם השפעה מרכזית (5 עבודות) ותרופות אנטי-אריתמיות מסוג Ia (4 עבודות) לא הגיעו לסף של מובהקות סטטיסטית.
בקרב קשישים המתגוררים בקהילה, על פי סקירה זאת, לא נמצא קשר מובהק מבחינה סטטיסטית בין שימוש במשככי כאבים (אופיאטים – 5 עבודות, נוגדי דלקת לא סטרואידלים (NSADIS 6 עבודות), Aspirin - 4 עבודות, ומשככי כאבים "לא נרקוטיים" - 5 עבודות, לנפילות.
לסיכום, מנתונים של שתי סקירות שיטתיות אלו עולה כי גורמי סיכון לנפילת בקרב קשישים המתגוררים בקהילה הם מגוונים, וברור שיש להקדיש תשומת לב מרובה כדי לזהות גורמים אלה ולבנות תוכניות התערבות בהתאם.
ביבליוגרפיה
- ↑ Brodsky J, Schoor Y, Beer S. The elderly in Israel: Statistical Abstract 2009. Jerusalem: JDC-Brookdale 2010
- ↑ 2.0 2.1 Masud T, Morris RO. Epidemiology of falls. Age Ageing 2001;30(Suppl 4):3-7
- ↑ 3.0 3.1 3.2 3.3 3.4 Rubenstein LZ. Falls in older people: epidemiology, risk factors and strategies for prevention. Age Ageing 2006;35(Suppl 2):37-41
- ↑ Centers for Disease Control and Prevention, National Center for Injury Prevention and Control, Division of Unintentional Injury Prevention. Cost of falls among older adults. Injury and Violence Prevention and Control
- ↑ Centers for Disease Control and Prevention, National Center for Injury Prevention and Control, Division of Unintentional Injury Prevention. Falls among older adults: An overview.Injury and Violence Prevention and Control
- ↑ Kosorok MR, Omenn GS, Diehr P, et al. Restricted activity days among older adults. Am J Public Health 1992;82:1263-1267
- ↑ Tinetti ME, Williams CS. The effect of falls and fall injuries on functioning in community-dwelling older persons. J Gerontol A Biol Sci Med Sci 1998;53:112-119
- ↑ Tinetti ME, Williams CS. Falls, injuries due to falls, and the risk of admission to a nursing home. NEJM 1997;337:1279-1284
- ↑ Lord SR, Sherrington C, Menz HB. Falls in Older People: Risk Factors and Strategies for Prevention. 2nd ed. Cambridge, MA: Cambridge University Press 2007
- ↑ Deandrea S, Lucenteforte E, Bravi F, et al. Risk factors for falls in community-dwelling older people: a systematic review and meta-analysis. Epidemiology 2010;21(5):658-668
- ↑ Leipzig RM, Cumming RG, Tinetti ME. Drugs and falls in older people: a systematic review and meta-analysis: I. Psychotropic drugs. J Am Geriatr Soc 1999;47(1):30-39
- ↑ Leipzig RM, Cumming RG, Tinetti ME. Drugs and falls in older people: a systematic review and meta-analysis: II. Cardiac and analgesic drugs. J Am Geriatr Soc 1999;47(1):40-50
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר יאן פרס המחלקה לרפואת המשפחה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע, ושירותי בריאות כללית מחוז דרום, היחידה להערכה גריאטרית כוללנית, שירותי בריאות כללית מחוז דרום; ד"ר רוני פלג המחלקה לרפואת המשפחה, אוניברסיטת בן גוריון בנגב, באר שבע; שירותי בריאות כללית מחוז דרום