הצגת המקור של הדף "גלולות למניעת היריון וסרטן השד - Breast cancer and oral contraceptives"

[[קובץ:כותרתשד.jpg|מרכז]]
{{ספר|
|שם הספר= [[עקרונות בכירורגיה]]
|תמונה=[[קובץ:ספר-עקרונות-בכירורגיה.jpg|250px]]
|שם המחבר= [[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]]
|שם הפרק= [[כירורגיה של השד]]
|מוציא לאור=
|מועד הוצאה=
|מספר עמודים=
|אחראי הערך=
}}
{{הרחבה|ערכים=[[אמצעי מניעה#גלולות למניעת היריון]] , [[סרטן השד]]}}
אחת הדאגות העיקריות של המשתמשות ב[[גלולות למניעת היריון|גלולה]] נובעת מהאפשרות ללקות בשאתות ממאירות עקב השפעת ההורמונים המצויים בגלולה. לתשובה לשאלה זו חשיבות אפידמיולוגית גדולה, כי מספר המשתמשות בגלולה בעולם, באופן שוטף, נע בין 54 ל-80 מיליון נשים.

אחוז המשתמשות בבריטניה ובארה"ב הוא קרוב ל-20%, בניו-זילנד - 5%, ואילו בנורווגיה נוטלות את הגלולה 42% מהנשים ובשוודיה 77% מהנשים. הקשר בין הגלולה לסרטן יכול להיות בכיוונים שונים - הגדלת היארעות שאתות מסוימות, הפחתתה, או ללא כל השפעה.

חוקרים של קשר זה נתקלים בקשיים רבים, ואין זה מפתיע שהתוצאות יכולות להיות שונות, ואף מנוגדות לחלוטין. אחד הגורמים החשובים הוא הזמן הדרוש לגורם מסרטן מסוים להשרות שינויים מורפולוגיים, בעיקר הזמן שחולף עד שניתן לאבחן קלינית את השאת. לפיכך, נודעת חשיבות רבה לגורם הזמן מאז שהגלולה הפכה לאמצעי מניעה המוני.

עבודות שהתבססו על שיטת "מקרה-בקרה" הצביעו במשך תקופה ארוכה למדי על מתאם נמוך בין נטילת גלולות ו[[סרטן השד]]: ב-1976 הודיעו Ory וחבריו על סיכון יחסי של 7.0 בנשים שנטלו גלולות ביחס לנשים שלא נטלו את הגלולה. קבוצת Vessey מאוקספורד הרגיעה ב- 1972 את קהל המשתמשות: "אין עלייה בסיכון לסרטן השד אצל נשים שנטלו גלולה". נתונים זהים הביאה קבוצה זו ב-1981. באותה השנה דווחו התוצאות של עבודה נרחבת של הקולג' המלכותי לרפואה כללית בשיטת ה"מחקר-מעקב" הפרוספקטיבית ונמצא סיכון יחסי של 1.19, סיכון שאינו משמעותי מבחינה סטטיסטית. ואז באה ההודעה המפתיעה של Pike וחבריו מלוס-אנג'לס, שנטילת גלולות המתחילה לפני גיל 25 שנה או לפני [[היריון]] ראשון שהגיע עד תומו (הר"ת), מגדילה באופן משמעותי את הסיכון לחלות בסרטן. הסיכון היחסי הכללי בקבוצות אלה היה לדבריהם 2, אך אם האישה נטלה גלולות יותר מ-8 שנים לפני הר"ת, הסיכון היה 2.5. ברור שתוצאות אלה דירבנו חוקרים אחרים לבחון את הסיכון בתת-קבוצות המיוחדות של גילאים צעירים ונשים שלא ילדו לפני תחילת השימוש בגלולה. כך פורסמו מספר מאמרים בין 1982 ל-1989 שבהם נטען, שגם בקבוצות מיוחדות אלה הסיכון היחסי אינו עולה על 1.

בניו-זילנד, שבה השימוש בגלולה נרחב, חישבו את הסיכון לאחר בקרת כל הנתונים המבלבלים האלה וצוין סיכון יחסי של 0.94. ב-1989 יצא דו"ח קבוצת הביקורת של תרופות מבוסטון (Drug surveillance) לאחר בקרת 4 נתונים מטעים, ובו דווח על סיכון יחסי של 0.9. גם המחקר הלאומי של הממלכה המאוחדת הניב תוצאות מרגיעות באשר לנשים שנטלו גלולות לפני הר"ת.

אשר לגיל, הרי לפי Pike וחבריו נשקפת סכנה אם האישה מתחילה ליטול גלולות לפני גיל 25 שנה. Paul וחבריו מניו-זילנד וקבוצת Olsson משוודיה הגיעו למסקנה דומה. נושא הגיל הוא חשוב, כי חלק ניכר מן המשתמשות באמצעי יעיל זה הן צעירות יחסית. קבוצת CASH מהמרכז לפיקוח על מחלות מאטלנטה (CDC) הגיעה למסקנה הפוכה, וקבעה שגם נשים צעירות יכולות ליטול את הגלולה מבלי להסתכן בסרטן השד. מסקנה דומה הוסקה בעבודות של קבוצת Vessey ואחרים.

השפעת משך נטילת הגלולה נחקרה כמעט על-ידי כל הקבוצות. באופן כללי, משך התקופה של השימוש בגלולה, לא השפיע על הסיכון היחסי, ועובדה זו צוינה על-ידי עובדי קבוצת CASH, על-ידי הקבוצה ממשרד הבריאות בארה״ב (FDA), הן ב-1982 והן ב-1989, ועל-ידי חוקרים אחרים מארצות שונות. קבוצתו של Vessey הדגישה, שלזמן הסמוי (Latency) נודעת השפעה, בגלל טיב השאת: אחרי פרסום תוצאותיהם המוקדמות בדקו החוקרים שנית את אותן הקבוצות והראו שעם התמדת זמן השימוש חלה עלייה מסוימת בסיכון היחסי. לעומתם, נטען על-ידי אנשי CASH, שאין עלייה בסיכון גם כעבור שנים רבות מאז התחילה האישה ליטול את הגלולות. בקבוצות מיוחדות ייתכן שלמשך הנטילה נודעת השפעה: קבוצה מ-FDA מצאה שאצל נשים שלא ילדו, שוויסתן התחילה לפני גיל 13 שנה, ונטלו את הגלולה יותר מ-12 שנה - הגיע הסיכון היחסי ל- 8.11; אולם, גם הם מודים שמדובר ב-1.3% מן המשתמשות. אותה קבוצה הראתה, שאפילו אצל נשים שאימותיהן חלו בסרטן השד, לא חלה עלייה בסיכון עם הזמן. אך גם כאן חובה לציין את עבודתם של Pike וחבריו, שמסרו שלמשך הנטילה לפני הריון ראשון שלם היתה השפעה בולטת. רוב החוקרים לא מצאו שוני בסיכון בהתאם להרכב הגלולה.

כידוע, [[מחלה שפירה של השד|מחלה שפירה (פיברוציסטית) של השד]] פוגעת באלה המשתמשות בגלולה בשכיחות נמוכה יחסית. לעומת זאת, כפי שהוזכר [[שינויים פיברוציסטיים וסרטן השד|בפרק על אפידמיולוגיה]], קבוצה קטנה של נשים הלוקות במחלה שפירה פרוליפרטיבית, נוטות יותר לפתח סרטן השד. פרדוקס זה מוסבר על- ידי Livolsi וחבריו בכך, שמצויות שאתות שפירות בעלות תמונה מיקרוסקופית וההתנהגות שונה, ותגובת סוגים מסוימים של שאתות כאלה לגלולה משתנה בהתאם לכך.

'''לסיכום''', ניתן למצוא את הקשרים הבאים בין שימוש בגלולות למניעת הריון לבין התפתחות סרטן השד:
*הסיכון לפתח סרטן שד נוטה לעלות קלות בקרב נשים שהשתמשו בגלולות (סיכון יחסי - 1.24).
*הסיכון לפתח סרטן שד בקרב נשים שנוטלות גלולות אינו משתנה גם אם נלווים לכך גורמי סיכון נוספים כמו [[היסטוריה משפחתית בסרטן השד|היסטוריה משפחתית]] וכדומה.
*נשים שהחלו להשתמש בגלולות לפני גיל 20 היו בעלות סיכון גבוה יותר ללקות בסרטן השד (סיכון יחסי - 2).
* 5 שנים לאחר הפסקת השימוש בגלולות חזרה דרגת הסיכון לרמה הדומה לזו של נשים שלא השתמשו כלל בגלולות.
* אין עדות לכך כי דרגת החומרה של סרטן השד בקרב נשים שהשתמשו בגלולות גבוהה יותר מזו שקיימת בנשים שלא נטלו גלולות. לעתים קיימות גם עדויות למחלה פחות אגרסיבית.

כאשר מסכמים את הניתן ללמוד על הקשר האפשרי בין הגלולה וסרטן השד, חשוב לזכור, שאילו לגלולה היתה השפעה, היתה מתרחשת עלייה ברורה בהיארעות המחלה, במיוחד בארצות שבהן הגלולה נמצאת בשימוש נרחב. דבר זה לא אירע בשום מקום, ולהיפך, דווקא בקבוצת הגיל הנמצאת כביכול בסיכון גבוה, חלה ירידה בהיארעות המחלה. חלק נכבד מן החוקרים מגיעים למסקנה, שקשה מאוד להחליט לכאן ולכאן. חלק נכבד מן העוסקים בכך מציעים בכל זאת לכלול בקבוצות הסיכון הגבוה נשים בנות 25 שנה ומטה שעדיין לא ילדו, ומבלי למנוע מהן את הגלולה, להשגיח עליהן בצורה יותר מתמדת.

==ראו גם==

* לנושא הקודם: [[היריון וסרטן השד - היבטים כירורגיים - Breast cancer and pregnancy - surgical aspects]]
* לנושא הבא: [[גנטיקה בסרטן השד - היבטים כירורגיים  - Genetics of breast cancer - surgical aspects]]


* [[כירורגיה של השד |לתוכן העניינים של הפרק]]
* [[עקרונות בכירורגיה|לתוכן העניינים של הספר]]
* לפרק הקודם: [[כירורגיה של הטחול]]
* לפרק הבא: [[בקעים]]



{{ייחוס|[[משתמש:צבי קויפמן|ד"ר צבי קויפמן]], מומחה בכירורגיה, מנהל היחידה לבריאות השד, [http://hospitals.clalit.co.il/hospitals/Meir/he-il/Pages/homepage2.aspx מרכז רפואי מאיר], כפר סבא}}

[[קטגוריה: אונקולוגיה]]
[[קטגוריה: גינקולוגיה]]
[[קטגוריה: כירורגיה]]
[[קטגוריה: משפחה]]