כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "גרייה מגנטית למוח - Transcranial magnetic stimulation"
| שורה 15: | שורה 15: | ||
}} | }} | ||
| − | + | בעשרים השנים האחרונות, מתפתחת בפסיכיאטריה השיטה של '''גרייה מגנטית למוח''' ((TMS) {{כ}} Transcranial magnetic stimulation). בשיטה זו המטפל מצמיד סליל אלקטרומגנטי לאזורים נבחרים בקרקפת. הסליל האלקטרומגנטי מעביר למוח גלים מגנטיים אשר גורמים לפעילות של תאים במוח שנמצאים באזור בו הגל עובר. הפעילות של התא היא טבעית לחלוטין וזהה לזו שהייתה מתרחשת אם אותו אדם רצה למשל להזיז את אצבעות כף היד. היתרון הגדול של הגרייה המגנטית למוח הוא שללא כאבים וללא הרדמה מצליחים להפעיל מערכות שלמות במוח בעזרת הפעילות של הסליל האלקטרומגנטי. השימוש בגרייה מגנטית בפסיכיאטריה נעשה לצורך טיפול ב[[דיכאון]]. | |
| − | בעשרים השנים האחרונות, מתפתחת בפסיכיאטריה השיטה של '''גרייה מגנטית למוח'''. בשיטה זו המטפל מצמיד סליל אלקטרומגנטי לאזורים נבחרים בקרקפת. הסליל האלקטרומגנטי מעביר למוח גלים מגנטיים אשר גורמים לפעילות של תאים במוח שנמצאים באזור בו הגל עובר. הפעילות של התא היא טבעית לחלוטין וזהה לזו שהייתה מתרחשת אם אותו אדם רצה למשל להזיז את אצבעות כף היד. היתרון הגדול של הגרייה המגנטית למוח הוא שללא כאבים וללא הרדמה | ||
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
| − | == | + | ==מטרת ההליך== |
| − | + | בגרייה מגנטית בפסיכיאטריה נעשה לצורך טיפול ב[[דיכאון]]. | |
| − | == | + | ==התוויות לביצוע ההליך== |
| − | + | ניתן לבצע את הגרייה במצבים הבאים: | |
| + | * [[דיכאון]] שלא הגיב לטיפול תרופתי (דיכאון עמיד) | ||
| + | * [[דיכאון]] אצל אנשים שלא מעוניינים לקחת תרופות | ||
| + | * כאשר רוצים לקצר את הזמן בו האדם שרוי ב[[דיכאון]]. הסליל המגנטי יכול לזרז את הפעילות של תרופות נוגדות דיכאון. | ||
==בחירת המטופלים== | ==בחירת המטופלים== | ||
| שורה 34: | שורה 36: | ||
==תיאור ההליך== | ==תיאור ההליך== | ||
| − | הגרייה המגנטית למוח מתבצעת | + | הגרייה המגנטית למוח מתבצעת על ידי הצמדת סליל אלקטרומגנטי לראש והעברת גירויים מגנטיים בתדירות מסוימת ובעוצמה מדודה לתוך המוח. הגירויים המגנטיים גורמים לפעילות חשמלית טבעית בתאי המוח ולהפעלת רשתות עצביות. הטיפול ניתן לאזורים המעורבים ב[[דיכאון]], כאשר בהדרגה התפקוד של המוח חוזר למצבו הרגיל וכך ה[[דיכאון]] עובר. |
הגרייה המגנטית יכולה להיות מהירה או איטית. בדרך כלל מתחילים עם גרייה איטית באונה הימנית-קדמית של המוח ועוברים לגרייה באונה השמאלית-קדמית במידה והתגובה הקלינית מתעכבת. הגרייה המגנטית מתבצעת באופן יום יומי במשך כ-20 יום. לפעמים יש צורך להאריך את תקופת הגרייה כדי להבטיח שההשפעה הטיפולית תהיה ממושכת יותר. | הגרייה המגנטית יכולה להיות מהירה או איטית. בדרך כלל מתחילים עם גרייה איטית באונה הימנית-קדמית של המוח ועוברים לגרייה באונה השמאלית-קדמית במידה והתגובה הקלינית מתעכבת. הגרייה המגנטית מתבצעת באופן יום יומי במשך כ-20 יום. לפעמים יש צורך להאריך את תקופת הגרייה כדי להבטיח שההשפעה הטיפולית תהיה ממושכת יותר. | ||
| − | ==תוצאות ההליך | + | ==תוצאות ההליך== |
| − | הטיפול בגרייה מגנטית הוכח כגורם המקל על | + | הטיפול בגרייה מגנטית הוכח כגורם המקל על תסמינים של [[דיכאון]]. יעילות הטיפול בגרייה מגנטית נמוכה מיעילות ה[[טיפול בנזעי חשמל]] ([[ECT]]), אך יתרונו הגדול של ה-TMS הנו בתופעות הלוואי המועטות, בהשוואה ל[[טיפול בנזעי חשמל]]. |
==סיבוכים== | ==סיבוכים== | ||
גרסה מ־20:19, 6 באוגוסט 2011
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| גרייה מגנטית למוח | ||
|---|---|---|
| Transcranial magnetic stimulation | ||
_is_a_technique_for_noninvasive_stimulation_of_the_adult_brain.jpg)
| ||
rTMS in a rodent.
| ||
| שמות נוספים | TMS | |
| MeSH | D050781 | |
| יוצר הערך | פרופ' לאון גרינהאוס | |
בעשרים השנים האחרונות, מתפתחת בפסיכיאטריה השיטה של גרייה מגנטית למוח ((TMS) Transcranial magnetic stimulation). בשיטה זו המטפל מצמיד סליל אלקטרומגנטי לאזורים נבחרים בקרקפת. הסליל האלקטרומגנטי מעביר למוח גלים מגנטיים אשר גורמים לפעילות של תאים במוח שנמצאים באזור בו הגל עובר. הפעילות של התא היא טבעית לחלוטין וזהה לזו שהייתה מתרחשת אם אותו אדם רצה למשל להזיז את אצבעות כף היד. היתרון הגדול של הגרייה המגנטית למוח הוא שללא כאבים וללא הרדמה מצליחים להפעיל מערכות שלמות במוח בעזרת הפעילות של הסליל האלקטרומגנטי. השימוש בגרייה מגנטית בפסיכיאטריה נעשה לצורך טיפול בדיכאון.
אפידמיולוגיה
מטרת ההליך
בגרייה מגנטית בפסיכיאטריה נעשה לצורך טיפול בדיכאון.
התוויות לביצוע ההליך
ניתן לבצע את הגרייה במצבים הבאים:
- דיכאון שלא הגיב לטיפול תרופתי (דיכאון עמיד)
- דיכאון אצל אנשים שלא מעוניינים לקחת תרופות
- כאשר רוצים לקצר את הזמן בו האדם שרוי בדיכאון. הסליל המגנטי יכול לזרז את הפעילות של תרופות נוגדות דיכאון.
בחירת המטופלים
מטופלים שאינם מתאימים לביצוע ההליך
תיאור ההליך
הגרייה המגנטית למוח מתבצעת על ידי הצמדת סליל אלקטרומגנטי לראש והעברת גירויים מגנטיים בתדירות מסוימת ובעוצמה מדודה לתוך המוח. הגירויים המגנטיים גורמים לפעילות חשמלית טבעית בתאי המוח ולהפעלת רשתות עצביות. הטיפול ניתן לאזורים המעורבים בדיכאון, כאשר בהדרגה התפקוד של המוח חוזר למצבו הרגיל וכך הדיכאון עובר.
הגרייה המגנטית יכולה להיות מהירה או איטית. בדרך כלל מתחילים עם גרייה איטית באונה הימנית-קדמית של המוח ועוברים לגרייה באונה השמאלית-קדמית במידה והתגובה הקלינית מתעכבת. הגרייה המגנטית מתבצעת באופן יום יומי במשך כ-20 יום. לפעמים יש צורך להאריך את תקופת הגרייה כדי להבטיח שההשפעה הטיפולית תהיה ממושכת יותר.
תוצאות ההליך
הטיפול בגרייה מגנטית הוכח כגורם המקל על תסמינים של דיכאון. יעילות הטיפול בגרייה מגנטית נמוכה מיעילות הטיפול בנזעי חשמל (ECT), אך יתרונו הגדול של ה-TMS הנו בתופעות הלוואי המועטות, בהשוואה לטיפול בנזעי חשמל.
סיבוכים
לאחרונה, נחקר נושא תופעות הלוואי של TMS ותוצאות המחקר פורסמו בירחון היוקרתי JOURNAL OF CLINICAL PSYCHIATRY. בעבודה רחבת היקפים זו, נכללו כ 325 חולים שקבלו כל אחד מהם יותר מ- 10,000 גירויים מגנטיים. עד כה לא פורסמה אף עבודה בכמות כה משמעותית של גירויים מגנטיים לאוכלוסייה של חולים בדיכאון. תוצאות המחקר הן חד משמעיות, TMS גורם לתופעות לוואי מועטות ובדרגות קלות עד בינוניות. התופעות השכיחות ,כולן, קשורות לכאב קל עד בינוני באזור בו ניתן הגירוי כגון: בקרקפת, סביב העיניים ובשיניים. תופעת לוואי אחרת היא רעידה קלה בשרירים, בזמן מעבר של הגירוי המגנטי.
יש לציין, שהטיפול ב-TMS ניתן באופן יומיומי ונמשך 30-45 ימים. החולים דיווחו על הקלה משמעותית ועל יכולת ההסתגלות לטיפול עם התקדמות הטיפול. תופעות לוואי כגון: פרכוסים, ירידה קוגניטיבית, פגיעה בזיכרון, הופעת מחשבות אובדניות ועוד, לא היו משמעותיות.
תוצאות המחקר חשובות במיוחד, מאחר שהחוקרים השוו בין טיפולים אמיתיים של TMS לבין טיפולי דמה, כך שהחולים לא הצליחו להבחין מתי ניתן להם טיפול אמיתי ומתי ניתן להם טיפול דמה. מחקר זה מוכיח ש TMS הינו טיפול בטוח, המתקבל בצורה טובה ע"י החולים. במידה ומחקרים נוספים יוכיחו את יעילותו יש סיכוי שה- TMS יהפוך לטיפול שגרתי בפסיכיאטריה.
פרוגנוזה
הסיכויים להצלחה בטיפול זה הם 40%-50%.
ביבליוגרפיה
- Transcranial magnetic stimulation for major depressive disorder: a pragmatic approach to implementing TMS in a clinical practice. Derstine T, Lanocha K, Wahlstrom C, Hutton TM. Ann Clin Psychiatry. 2010 Nov;22(4 Suppl 2):S4-11. Review.
- The effects of repetitive transcranial magnetic stimulation in the treatment of depression. Fitzgerald PB, Daskalakis ZJ. Expert Rev Med Devices. 2011 Jan;8(1):85-95.
- Transcranial magnetic stimulation for the treatment of depression. George MS. Expert Rev Neurother. 2010 Nov;10(11):1761-72. Review.
- Transcranial magnetic stimulation in the treatment of psychiatric disorders. Kim DR, Pesiridou A, O'Reardon JP. Curr Psychiatry Rep. 2009 Dec;11(6):447-52. Review.
- Repetitive transcranial magnetic stimulation of the prefrontal cortex in depression. Padberg F, George MS. Exp Neurol. 2009 Sep;219(1):2-13. Epub 2009 May 4. Review.
- Controversy: Repetitive transcranial magnetic stimulation or transcranial direct current stimulation shows efficacy in treating psychiatric diseases (depression, mania, schizophrenia, obsessive-complusive disorder, panic, posttraumatic stress disorder). George MS, Padberg F, Schlaepfer TE, O'Reardon JP, Fitzgerald PB, Nahas ZH, Marcolin MA. Brain Stimul. 2009 Jan;2(1):14-21. Epub 2008 Jun 27. Review.