כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דיכאון - השוואה בין תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש - Depression - comparison between new generation antidepressants"
ביאנקה סטרלצין (שיחה | תרומות) |
ביאנקה סטרלצין (שיחה | תרומות) |
||
| שורה 20: | שורה 20: | ||
==תרופות ומינוניהם להשוואה== | ==תרופות ומינוניהם להשוואה== | ||
| − | ישנה מטה-אנליזה של טיפולים מרובים (Multiple-treatments meta-analysis) של כל המחקרים המבוקרים האקראיים (Randomized controlled trials), שהשוו 12 תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש מבחינת יעילות וסבילות לתופעות לוואי, כאשר אלו ניתנות כטיפול בשלב החריף (8 שבועות ראשונים) של דיכאון קשה (Major depression). | + | ישנה מטה-אנליזה, שנעשתה ללא מעורבות גורם מסחרי, של טיפולים מרובים (Multiple-treatments meta-analysis) של כל המחקרים המבוקרים האקראיים (Randomized controlled trials), שהשוו 12 תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש מבחינת יעילות וסבילות לתופעות לוואי, כאשר אלו ניתנות כטיפול בשלב החריף (8 שבועות ראשונים) של דיכאון קשה (Major depression). |
מאמרים מבוקרים אקראיים הישוו תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש ([[Bupropion]],{{כ}} [[Citalopram]], {{כ}}[[Duloxetine]], {{כ}}[[Escitalopram]],{{כ}} [[Fluoxetine]], {{כ}}[[Favoxil]] {{כ}}(Fluvoxamine), {{כ}}[[Ixel]]{{כ}} (Milnacipran),{{כ}} [[Mirtazapine]], {{כ}}[[Edronax]] {{כ}}(Reboxetine),{{כ}} [[Paroxetine]],{{כ}} [[Sertraline]],{{כ}} [[Venlafaxine]]) כטיפול יחיד בשלב החריף של דיכאון קשה חד-קוטבי. לא נכללו קבוצות שטופלו באינבו, או מחקרים של נשים הסובלות מ[[דיכאון לאחר לידה]]. | מאמרים מבוקרים אקראיים הישוו תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש ([[Bupropion]],{{כ}} [[Citalopram]], {{כ}}[[Duloxetine]], {{כ}}[[Escitalopram]],{{כ}} [[Fluoxetine]], {{כ}}[[Favoxil]] {{כ}}(Fluvoxamine), {{כ}}[[Ixel]]{{כ}} (Milnacipran),{{כ}} [[Mirtazapine]], {{כ}}[[Edronax]] {{כ}}(Reboxetine),{{כ}} [[Paroxetine]],{{כ}} [[Sertraline]],{{כ}} [[Venlafaxine]]) כטיפול יחיד בשלב החריף של דיכאון קשה חד-קוטבי. לא נכללו קבוצות שטופלו באינבו, או מחקרים של נשים הסובלות מ[[דיכאון לאחר לידה]]. | ||
גרסה מ־16:36, 16 בנובמבר 2012
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
| דיכאון - השוואה בין תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש | ||
|---|---|---|
| Depression - comparison between new generation antidepressants | ||
| יוצר הערך | ד"ר יעל דגן 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – דיכאון
בעשרים השנים האחרונות הוצגו מספר תרופות חדשות לטיפול בדיכאון, רבות מהן דומות זו לזו במבנה ובמנגנון הפעולה המשוער. מידת השוני בין התרופות מבחינת יעילות (Efficacy) וסבילות לתופעות לוואי (Acceptability) אינה ברורה. מעבר לכך, חלק מהתרופות החדשות דומות מבחינה כימית לתרופות קיימות ואינן פורצות דרך מקורית וחדשה לטיפול בדיכאון. בעבר נראו הבדלים מסוימים, מבחינת יעילות, בין תרופות נוגדות דיכאון מהדור השני. תיכלול (Integration) של מידע שנאסף מהשוואות ישירות ובלתי ישירות בין תרופות, לפי תוצאות ניתוח מוצעים קווים מנחים להחלטות טיפוליות.
תרופות ומינוניהם להשוואה
ישנה מטה-אנליזה, שנעשתה ללא מעורבות גורם מסחרי, של טיפולים מרובים (Multiple-treatments meta-analysis) של כל המחקרים המבוקרים האקראיים (Randomized controlled trials), שהשוו 12 תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש מבחינת יעילות וסבילות לתופעות לוואי, כאשר אלו ניתנות כטיפול בשלב החריף (8 שבועות ראשונים) של דיכאון קשה (Major depression).
מאמרים מבוקרים אקראיים הישוו תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש (Bupropion, Citalopram, Duloxetine, Escitalopram, Fluoxetine, Favoxil (Fluvoxamine), Ixel (Milnacipran), Mirtazapine, Edronax (Reboxetine), Paroxetine, Sertraline, Venlafaxine) כטיפול יחיד בשלב החריף של דיכאון קשה חד-קוטבי. לא נכללו קבוצות שטופלו באינבו, או מחקרים של נשים הסובלות מדיכאון לאחר לידה.
זוהו המחקרים הקשורים לנושא על ידי סריקת רשומות של סקירת מחקרים מבוקרים של דיכאון, חרדה ונוירוזה של קוכרן (Cochrane collaboration depression, anxiety and neurosis group controlled trials Review) עד סוף נובמבר 2007. כמו כן, נעשתה פנייה לחברות תרופות, סוכנויות מפקחות וחוקרים בבקשה לספק כל מידע קשור בנושא. המחקרים השונים דורגו לפי איכותם (בהסתמך על אקראיות וסמיות) כמתאימים, שאינה ברורה התאמתם או כאינם מתאימים למטה-אנליזה. מחקרים שנמצאו לא מתאימים לא נכללו במטה-אנליזה.
הניתוח בעבודה המתוארת התבסס על 117 מאמרים, שכללו 25,928 מטופלים. מטופלים אלה קיבלו באקראי אחת מתוך 12 תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש.
מכיוון שאין בספרות הגדרות ברורות לצורך השוואה בין מינונים של תרופות נוגדות דיכאון מן הדור החדש, נעשה שימוש בגרסה מתוקננת של סיווג שתואר בעבר על ידי גרטלהנר ועמיתיו (טבלה 1). נעשה שימוש בסיווג זה כדי לאתר מינונים שהשוואה ביניהם עלולה להטות את תוצאות יעילות הטיפול. לעבודה הוכנסו רק מחקרים שעשו שימוש בטווח מינונים טיפוליים שהוגדרו מראש.
הגדרת יעילות וסבילות
הגדרת טיפול בשלב חריף הוא טיפול בן 8 שבועות, הן מבחינת היעילות והן מבחינת הסבילות לתופעות לוואי. במקרים שבהם לא ידוע לגבי תוצאות הטיפול לאחר 8 שבועות, נעשה שימוש במידע שנאסף לאחר 12-6 שבועות של טיפול (ניתנה העדפה לזמן שנקבע לסיום המחקר בעבודה המקורית).
הגדרת תגובה לטיפול היא אחוז המטופלים שבהם חל שיפור של 50% לפחות בניקוד הבסיסי שלהם על פי סולם המילטון להערכת דיכאון (HDRS, Hamilton Depression Rating Scale), סולם מונטגומרי-אסברג להערכת דיכאון (MADRS, The Montgomery–Åsberg Depression Rating Scale), או שחל שיפור גדול עד גדול מאוד מבחינת התרשמות קלינית כללית לפי סולם ההתרשמות הקלינית הכללית (CGI, Clinical Global Impression) לאחר 8 שבועות טיפול.
הגדרת מדד יעילות הטיפול כמספר המטופלים שהגיבו לטיפול ואילו מספר המטופלים שנשרו מטיפול ישמשו מדד לסבילות של תופעות לוואי. כאשר תוצאות אלו לא נתונות באופן חד-משמעי, ייעשה שימוש בהערכת מספר המטופלים שהגיבו לטיפול אחרי 8 שבועות בעזרת שיטה לתיקוף ושיוך (Validated imputation method).
הצגת תגובה לטיפול על פי הכוונה לטפל (Intention to treat), כלומר לפי כלל המטופלים שחולקו באופן אקראי בין הטיפולים השונים בתחילת המחקר, ללא התייחסות לדרך עיבוד הנתונים בהמשכו. כמו כן, נעשה שימוש בגישה המקובלת לפיה משתתפים שלא אותרו במהלך המחקר נחשבו כאילו לא הגיבו לטיפול.
צורות השוואה בין תרופות
כדי לערוך השוואה בין התרופות ניתן להשתמש במספר שיטות ודגמים:
- השוואה ישירה בין זוגות של טיפולים.
- השוואה ישירה ובלתי ישירה בין טיפולים לפי שיעור הסיכוי (Odds ratio), שטיפול מסוים יהיה עדיף על פני האחרים (p≤0.05).
- הערכת סיכויו של כל אחד מהטיפולים להיות היעיל ביותר במקום הראשון, במקום השני, השלישי וכן הלאה. לגבי הסבילות ניתן לערוך חישוב דומה.
- השוואת יעילות הטיפולים ביחס ל-Fluoxetine, התרופה הראשונה מבין השתים עשרה ששווקה בארה"ב ובאירופה.
השוואה של יעילות וסבילות
בסך הכל נכללו במטה-אנליזה 117 מאמרים מהשנים 2007-1991, שנמצאו מתאימים על פי הדרישות של העבודה. רוב המחקרים (63%) מקורם בצפון אמריקה ואירופה. הניתוח כלל 25,928 מטופלים (מתוכם 64% נשים), שקיבלו באופן אקראי אחת מתוך 12 התרופות נוגדות הדיכאון. הניקוד הבסיסי בעת הכניסה למחקר היה כדלקמן: 23.47 (סטיית תקן 4.27) בסולם המילטון-17; 25.72 (סתייקת תקן 4.62) בסולם המילטון-21; 30.09 (סטיית תקן 4.64) בסולם מונטגומרי-אוסברג.
התוצאות העיקריות של המטה-אנליזה לגבי טיפולים מרובים (טבלה 2):
- Escitalopram, Mirtazapine,Sertraline ו-Venlafaxine נמצאו יעילות יותר מ-Duloxetine ,Favoxil ,Paroxetine ו-Edronax. יש לציין כי היתרון של Sertraline היה פחות משמעותי לעומת שלוש האחרות.
- Edronax היה באופן משמעותי יעיל פחות מכל 11 התרופות נוגדות הדיכאון.
- מבחינת סבילות לטיפול: Duloxetine ו-Paroxetine נסבלו פחות טוב מ-Escitalopram ו-Sertraline. Favoxil נסבל פחות טוב לעומת Citalopram ,Escitalopram ו-Sertraline .Venlafaxine נסבל גם הוא פחות טוב בהשוואה ל-Escitalopram .Edronax נסבל פחות טוב מהרבה תרופות אחרות, כגון: Bupropion, Citalopram Escitalopram ,Fluoxetine ו-Sertraline.
בטבלה מוצגות תוצאות המטה-אנליזה שנמצאו משמעותיות מבחינה סטטיסטית. בטבלת היעילות, ניתן לראות את שיעורי הסיכוי (Odds ratio) שהתרופה בטור השמאלי תימצא יעילה יותר על פני התרופה בטור הימני. בטבלת הסבילות ניתן לראות את שיעור הסיכוי, שהתרופה בטור השמאלי תתקבל בצורה טובה יותר מבחינת תופעות הלוואי על ידי המטופלים, בהשוואה לתרופה בטור הימני.
מסקנות בבחירת תרופות נגד דיכאון
הממצאים הינם עזר בבחירת התרופה לטיפול בשלב החריף של דיכאון קשה. חלק מן התרופות נבדלות הן מבחינה קלינית והן מבחינה סטטיסטית.
- מבחינת תגובה: Mirtazapine, Escitalopram, Venlafaxine ו-Sertraline נמצאו יעילות יותר לעומת Duloxetine, Fluoxetine ,Favoxil, Paroxetine ו-Edronax.
- מבחינת סבילות לטיפול: Escitalopram, Sertraline, Citalopram ו-Bupropion נמצאו נסבלות טוב יותר לעומת תרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש.
לפי תוצאות אלו, שתיים מתוך התרופות היעילות ביותר (Mirtazapine ו-Venlafaxine) לא נמצאו טובות מבחינת סבילות לטיפול.
אין מידע לגבי מדדים חשובים לגבי טיפול תרופתי, כגון: תופעות לוואי, השפעות רעילות, תגובה להפסקת טיפול ותפקוד חברתי. בכל זאת, ההשפעה החשובה ביותר של התוצאות היא, שנראה כי Escitalopram ו-Sertraline מהוות את הבחירה הטובה ביותר כאשר מתחילים טיפול בדיכאון בינוני או בדיכאון קשה. זאת מכיוון, שתרופות אלו מציגות איזון טוב בין יעילות הטיפול וסבילותו.
בעבודה זאת לא נעשתה בדיקת עלות-תועלת רשמית. אולם, מכיוון שחלק מהתרופות מהדור החדש זמינות בצורתן הסוגנית (Generic), ללא פטנט (Patent), העלויות שלהן מופחתות. למען הדיוק, רק שתיים מבין 12 התרופות שנבדקו (Escitalopram ו-Duloxetine) עדיין רשומות כפטנט בארה"ב ואירופה. על פניו, נראה כי מבחינת עלות Sertraline עדיפה על Escitalopram מכיוון שהיא יותר זולה ברוב המדינות. אולם, ללא דגם כלכלי מלא המלצות אלו לא יכולות להינתן באופן חד-משמעי.
Edronax, Favoxil, Paroxetine ו-Duloxetine הוכחו כיעילות פחות וכנסבלות פחות על ידי המטופלים, לכן הן מהוות אפשרות טובה פחות לטיפול חריף בדיכאון קשב. מעבר לכך, מבחינת סבילות נמצאה Edronax במקום האחרון מבין 12 התרופות ונמצאה באופן משמעותי יעילה פחות לעומתן.
ממצאים אלו מתאימים ליישום רק בטיפול בשלב החריף של דיכאון קשה (8 שבועות).
חסרונות וקשיים בניתוח ההבדלים בין תרופות נגד דיכאון
מבחינה קלינית, ייתכן כי הערכת יעילות הטיפול אחרי 8 שבועות, לעומת אחרי 24-16 שבועות או יותר תוביל לתוצאות שונות. בתגובה שפורסמה, הוסף כי התייחסות לגורם הזמן חשובה במיוחד לנוכח העובדה שטיפול תרופתי בדיכאון קשה ניתן לתקופה בת חצי שנה לפחות. לכן נדרשת מטה-אנליזה משלימה לבחון את הסוגיה. כמו כן, הוצגה שאלת יעילות הטיפולים השונים בשילוב עם פסיכותרפיה.
כביקורת על המדדים שבהם נעשה שימוש לצורך הערכת התוצאות, ניתן לטעון כי היום מקובל להעריך יעילות של טיפול כתגובה (Response) לפי מדד סולם המילטון פחות מ-10 וגם כהפוגה במחלה (Remission) לפי סולם המילטון קטן מ-7. הערכה זו חשובה, מאחר שנמצא כי הישנות הדיכאון שכיחה יותר אצל אנשים שהגיעו לתגובה, אך לא להפוגה. בעבודה זו ההתייחסות הייתה בעיקרה לתגובה ולא נבדקה הגעה של חולים להפוגה. נוסף על כך, נשירה מטיפול יוחסה באופן ישיר לחוסר סבילות לטיפול התרופתי. בפועל ייתכנו סיבות נוספות לנשירה שלא הוזכרו.
רוב המחקרים, שנכללו בעבודה, לא נתנו מידע מספק לגבי הסודיות בעת חלוקת המטופלים לקבוצות הטיפול. חסר זה מחליש את תוקף הממצאים, אם כי יש לציין לחיוב כי כל המחקרים שנכללו היו דומים בעיצוב ובביצוע שלהם, כך שאיכות הממצאים הייתה דומה ולא היה קושי בהעברתם למטה-אנליזה.
קיימות עדויות בספרות לכך שיש הטיה בתוצאות מחקרים על רקע מימון של חברות תרופות מסחריות. נתגלו מספר פערים בין תוצאות המטה-אנליזה לבין תוצאות ההשוואה הישירה בין תרופות, למשל במקרה של Escitalopram מול Citalopram ושל Mirtazapine מול Venlafaxine. ממצאים אלה מדגישים את היתרון של ניתוח המכיל גם השוואות ישירות וגם בלתי ישירות בין תרופות ובכך מקטין את הסיכון להטיה של הגורם המממן. לעניין זה חשיבות רבה לאור העובדה, שרוב המחקרים המשווים בין תרופות נוגדות דיכאון חדשות (Mirtazapine, Escitalopram ,Bupropion ו-Duloxetine) נעשו על ידי חברות תרופות שמשווקות את המוצרים.
עדיין נדרשים מחקרים מבוקרים מול אינבו כדי להעריך בצורה מספקת תרופות נוגדות דיכאון חדשות. אף על פי שבמחקרים אלה נדרשת כמות קטנה יותר של מטופלים לעומת במחקרים מבוקרים ללא אינבו, קשה לערוך את המחקרים כאשר מוכרים טיפולים יעילים מוכחים לדיכאון. תגובה לאינבו במחקרים שבדקו תרופות נוגדות דיכאון נמצאה במגמת עלייה בשני העשורים האחרונים, כמו גם תגובה לתרופות עצמן. הסיבה לכך אינה ברורה, אך ייתכן כי עלייה בחומרת המחלה הבסיסית יכולה להשפיע באופן זמני על עלייה בשיעור התגובה לאינבו.
המסקנה כי Sertraline טובה יותר מתרופות נוגדות דיכאון מהדור החדש מבחינת יעילות וסבילות לטיפול ויכולה לשמש מדד להשוואה בשלב III לרישוי תרופות, ובמחקרים מעשיים במקום אינבו. כך האפשרות ליישום התוצאות שהוצגו משמעותית אף יותר. נוסף על כך, ישנה תקווה כי בעתיד טיפולים חדשים יצטרכו להוכיח יעילות וסבילות טובה יותר בהשוואה לטיפולים שהוכחו כיעילים בעבודה זו וכך תפחת המגמה של פיתוח תרופות נוגדות דיכאון דומות בתכונותיהן לאלו הקיימות כבר בשוק, שלא מציעות למטופלים דבר מלבד עלויות גבוהות.
ביבליוגרפיה
- Comparative Efficacy and Acceptability of 12 New-Generation Antidepressants: A Multiple-Treatments Meta-Analysis
Cipriani A, Furukawa TA, Salanti G, et al. Lancet 2009 Feb 28;373(9665):746-58. Review
קישורים חיצוניים
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר יעל דגן - מתמחה במחלקה פתוחה, בי"ח ממשלתי לחולי נפש, בי”ח כפר שאול, ירושלים