האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
כעת 6756 ערכים
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה
רופאים, הרשמו עכשיו למועדון העורכים כניסה עקבו אחרינו בפייסבוק
כעת 6756 ערכים
האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "דיקור מי שפיר וסיסי שיליה - חוזר משרד הבריאות"

מתוך ויקירפואה
שורה 56: שורה 56:
 
|  
 
|  
 
|  
 
|  
−
|  colspan="2" | ״גנטיקאי אחראי״ - רופא גנטיקאי כהגדרתו בחוק מידע גנטי, התשס״א - 0 0 0 2 (להלן - חוק מידע גנטי), האחראי במעבדה רפואית על תהליך ביצוע בדיקות גנטיות בדגימה ומסירת התוצאות;
+
|  colspan="2" | ״גנטיקאי אחראי״ - רופא גנטיקאי כהגדרתו בחוק מידע גנטי, התשס״א - 0 0 0 2<ref> ס״ח התשס״א, עמי 62.</ref> (להלן - חוק מידע גנטי), האחראי במעבדה רפואית על תהליך ביצוע בדיקות גנטיות בדגימה ומסירת התוצאות;
 
|-  
 
|-  
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
שורה 72: שורה 72:
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
−
|  colspan="2" | ״מעבדה רפואית״ - כהגדרתה בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל״ז-1977;
+
|  colspan="2" | ״מעבדה רפואית״ - כהגדרתה בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל״ז-1977<ref> ק״ת התשל״ז, עמי 2460 ; התשנ״ט, עמי 677.</ref>;
 
|-  
 
|-  
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
−
|  colspan="2" | ״מרפאה כירורגית״ - מרפאה כירורגית הרשומה לפי סעיף 34 לפקודה ותקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ״ז-1987, וכן
+
|  colspan="2" | ״מרפאה כירורגית״ - מרפאה כירורגית הרשומה לפי סעיף 34 לפקודה ותקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ״ז-1987<ref> ק״ת התשמ״ז, עמי 1213.</ref>, וכן מרפאה לכירורגיה קטנה או בינונית של קופת חולים, שאישר המנהל לעניין תקנות אלה;
 
|-  
 
|-  
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
−
|  colspan="2" | מרפאה לכירורגיה קטנה או בינונית של קופת חולים, שאישר המנהל לעניין תקנות אלה;
+
|  colspan="2" | ״תואר מומחה״ - תואר מומחה ביילוד וגיניקולוגיה או בגנטיקה רפואית כמשמעותו בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג - 1973<ref> ק״ת, התשל״ג, עמי 1924 ; התשס״ו, עמי 1006</ref>.
−
|-
 
−
| &nbsp;
 
−
| &nbsp;
 
−
|  colspan="2" | ״תואר מומחה״ - תואר מומחה ביילוד וגיניקולוגיה או בגנטיקה רפואית כמשמעותו בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג - 1973.
 
 
|-  
 
|-  
 
| בדיקת אבחנה פולשנית בהריון
 
| בדיקת אבחנה פולשנית בהריון
שורה 102: שורה 98:
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;
−
| (2) נתנה הסכמתה מדעת בכתב לביצוע בדיקת האבחנה הפולשנית בהריון, לפי חוק זכויות החולה, התשנ״ו-111996, וחוק מידע גנטי.
+
| (2) נתנה הסכמתה מדעת בכתב לביצוע בדיקת האבחנה הפולשנית בהריון, לפי חוק זכויות החולה, התשנ״ו-<ref> ס״ח התשנ״ו, עמי 327
 +
</ref>1996, וחוק מידע גנטי.
 
|-  
 
|-  
 
| &nbsp;
 
| &nbsp;

גרסה מ־18:37, 8 בינואר 2012

ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.

Ambox warning blue.png
ערך זה הוא חוזר משרד הבריאות סגור לעריכה
הוראות חדשות בעניין דיקור מי שפיר וסיסי שיליה - תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהריון) התשע"א-2011
תחום בדיקות מעבדה, בדיקות מעבדה: גנטיקה, גנטיקה
סימוכין 47/2011
קישור באתר משרד הבריאות
תאריך פרסום 5 בדצמבר 2011
 

הוראות חדשות בעניין דיקור מי שפיר וסיסי שיליה - תקנות בריאות העם ובדיקת אבחנה פולשנית בהריון) התשע״א-2011

סימוכין: חוזר שרותי אשפוז מיום 9.5.90, מס׳ 54/90 ״תקנות בריאות העם (בדיקות מי שפיר) - תיקונים״. חוזר זה מעדכן ומבטל את חוזרנו שבסימוכין.

החל מתאריך 20.1.2012 נכנסות לתוקף תקנות חדשות המגדירות את התנאים לביצוע בדיקות פולשניות במהלך הריון, לאבחון הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה (דיקור מי שפיר, סיסי שיליה, ונטילת דגימה מהעובר או מדמו ברחם).
תקנות אלה מבטלות את תקנות בריאות העם (בדיקת מי שפיר) התש״ם - 1980.

רצ״ב התקנות החדשות - בנספח א׳.

  1. להלן עיקרי הנושאים המופיעים בתקנות:
    1. התנאים הדרושים לביצוע בדיקות פולשניות לשם אבחון הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה, בעת ההריון.
    2. הרחבת האפשרות לביצוע בדיקות סיסי שיליה ודיקור מי שפיר (עד שבוע 22+6) גם למרפאות כירורגיות מוכרות (מרפאות רשומות ושל קופות חולים), בנוסף לבתי חולים כלליים, שיקבלו אישור מיוחד לעניין זה ממשרד הבריאות (מנהל האגף לרישוי מוסדות ומכשירים רפואיים).
    3. בדיקות פולשניות לאבחון גנטי טרום לידתי ניתן לבצע עד תום 22 שבועות ועוד 6 ימים מתאריך המחזור האחרון של האישה. במידה ונדרשת בדיקה פולשנית לאחר מכן, היא יכולה להתבצע רק לאחר שהגנטיקאי האחראי אישר את נחיצותה מראש ובכתב, ורק בבית חולים.
    4. תקנות אלה אינן מתייחסות לזכאות למימון בדיקות אלה ולתנאי המימון שלהן והסדרי הבחירה, המוסדרים בנפרד בחוק ביטוח בריאות ממלכתי, חוק הביטוח הלאומי, ונוהלי משרד הבריאות.
  2. התנאים לקבלת אישור למוסד רפואי לבצע בדיקות אבחנה פולשניות במהלך הריון, מפורטות בתקנות המצורפות ובפרט בסעיפים 9 ו- 10 לתקנות
  3. נוהל קבלת אישור לביצוע בדיקות אבחנה פולשניות בהריון:
    1. בתי חולים כלליים שיש להם אישור עפ״י התקנות הקודמות, מצויין בנספח ג׳ ברשיון ביה״ח: בהתאם לתקנות החדשות, חובה על מנהל ביה״ח להגיש בקשה חדשה. על מנהל ביה״ח למלא את הפרטים כפי שמפורט בנספח ב׳ ולהעביר לח״מ בתוך 30 יום מפרסום חוזר זה.
    2. מרפאות כירורגיות, או בתי חולים כלליים שאין להם אישור:
      (1) חל איסור מוחלט לבצע בדיקות אלה ללא קבלת הכרה ואישור מראש של המוסד הרפואי.
      (2) בקשות לבתי״ח כלליים שאין להם אישור קיים: יש להגיש בקשה - על מנהל ביה״ח למלא את הפרטים כפי שמפורט בנספח ב׳.
      (3) בקשות למרפאות כירורגיות רשומות ושל קופת חולים: יש להגיש בקשה חדשה - על מנהל המרפאה למלא את הפרטים כפי שמפורט בנספח ג׳.
      (4) אישור הפעלה ינתן רק לאחר ביקור במוסד.
      בקשות להכרה (נספח ב׳ או ג׳) יש להעביר לממונה על רישוי מוסדות ומכשירים רפואיים במשרד הבריאות.
  4. תנאים למוסד לצורך קבלת אישור לביצוע בדיקות אבחנה פולשניות בהריון לנשים הזכאיות למימון משרד הבריאות:
    1. קיום אישור למוסד לביצוע בדיקות כאלה, כאמור בסעיף 2.
    2. התחייבות לעמידה בתנאים, כפי שנקבעו ע״י מנהל מחלקת גנטיקה קהילתית, ומפורטים בנספח ד׳.
    3. קבלת אישור בכתב ממנהל המחלקה לגנטיקה קהילתית לביצוע בדיקות עבור נשים זכאיות.
  5. יובהר כי אין כל שינוי בתנאים לזכאות הנשים למימון ציבורי לביצוע הבדיקות (האמור בתקנה 4 לתקנות זהה למה שהיה קבוע בתקנה ב לתקנות הקודמות - ההסדרים המלאים מפורטים בחוק ביטוח בריאות ממלכתי וחוק הביטוח הלאומי).

נספח א'

תקנות בריאות העם (בדיקת אבחנה פולשנית בהריון), התשע״א - 2011

בתוקף סמכותי לפי סעיף 34(א) לפקודת בריאות העם, [1]1940 (להלן - הפקודה), סעיפים 4, 5, 15, 38 ו- 43 לחוק הפיקוח על מצרכים ושירותים, התשי״ח - 1957[2], וסעיף 17א לפקודת הרופאים [נוסח חדש] התשל״ז -1976[3] והסמכות לפי סעיף 33 לפקודה שנטלתי לעצמי לפי סעיף 34 לחוק יסוד: הממשלה[4], לאחר התייעצות עם ההסתדרות הרפואית בישראל ובאישור ועדת העבודה, הרווחה והבריאות של הכנסת לפי סעיף 21א(א) לחוק יסוד: הכנסת[5], וסעיף 2(ב) לחוק העונשין, התשל״ז-1977[6], אני מתקין תקנות אלה:

הגדרות 1. בתקנות אלה -
    ״אבחנה״ - אבחון טרום-לידה של הפרעות גנטיות, מחלות ומומים מלידה;
    ״בדיקת אבחנה פולשנית בהריון״ - כל אחת מאלה: בדיקת מי שפיר, בדיקת סיסי שיליה ונטילת דגימה ברחם מעובר או מדמו, המבוצעת לשם אבחנה;
    ״בית חולים״ - בית חולים הרשום לפי סעיף 25 לפקודה או בית חולים ממשלתי, שהמנהל אישר לעניין תקנות אלה;
    ״גנטיקאי אחראי״ - רופא גנטיקאי כהגדרתו בחוק מידע גנטי, התשס״א - 0 0 0 2[7] (להלן - חוק מידע גנטי), האחראי במעבדה רפואית על תהליך ביצוע בדיקות גנטיות בדגימה ומסירת התוצאות;
    ״המנהל״ - המנהל הכללי של משרד הבריאות או מי שהוא הסמיך לעניין תקנות אלה;
    ״יעוץ גנטי״ - מתן הסבר להורים לעתיד בדבר האפשרות להוליד ילד עם פגם מולד על רקע גנטי או עם מחלה גנטית או תורשתית או שיהיה נשא גן של מחלה כאמור, ובדבר הדרכים לאבחון ומניעה של פגמים ומחלות כאמור, על ידי אחד המורשים לתת יעוץ גנטי לפי סעיף 10 לחוק מידע גנטי;
    ״מעבדה ציטוגנטית״ - מעבדה רפואית המורשית, לפי תנאי רשיונה, לבצע בדיקות ציטוגנטיות;
    ״מעבדה רפואית״ - כהגדרתה בתקנות בריאות העם (מעבדות רפואיות), התשל״ז-1977[8];
    ״מרפאה כירורגית״ - מרפאה כירורגית הרשומה לפי סעיף 34 לפקודה ותקנות בריאות העם (רישום מרפאות), התשמ״ז-1987[9], וכן מרפאה לכירורגיה קטנה או בינונית של קופת חולים, שאישר המנהל לעניין תקנות אלה;
    ״תואר מומחה״ - תואר מומחה ביילוד וגיניקולוגיה או בגנטיקה רפואית כמשמעותו בתקנות הרופאים (אישור תואר מומחה ובחינות), התשל״ג - 1973[10].
בדיקת אבחנה פולשנית בהריון   2.   לא יבצע אדם בדיקת אבחנה פולשנית בהריון, אלא בבית חולים או במרפאה כירורגית שאושרה לפי תקנות אלה, ובלבד שבדיקת מי שפיר לאחר תום 22 שבועות ו-6 ימים מתאריך המחזור האחרון של האשה ונטילת דגימה ברחם מעובר או מדמו, תבוצע בבית חולים שאושר לעניין זה בלבד.
תנאים מוקדמים לבדיקת אבחנה פולשנית בהריון 3. (א) בדיקת אבחנה פולשנית בהריון לא תיעשה אלא אם כן האישה שבהריון
             (1) קיבלה הסבר ויעוץ גנטי מאדם המורשה לתת ייעוץ גנטי לפי סעיפים 9 ו - 10 לחוק מידע גנטי;
      (2) נתנה הסכמתה מדעת בכתב לביצוע בדיקת האבחנה הפולשנית בהריון, לפי חוק זכויות החולה, התשנ״ו-[11]1996, וחוק מידע גנטי.
    (ב) על אף האמור בתקנת משנה (א) -
      (1) לאחר תום 22 שבועות ו-6 ימים מתאריך המחזור האחרון של האשה, יבצע רופא בדיקת אבחנה פולשנית בהריון, רק אם גנטיקאי אחראי אישר מראש ובכתב שהיא נחוצה, כי קיימת אפשרות סבירה שהוולד יסבול מהפרעות גנטיות, מחלות או מומים מלידה, הניתנים לאבחנה באמצעות הבדיקה האמורה .
      (2) ניטלו כדין מאשה מי שפיר או דגימת סיסי שיליה או דגימה ברחם מעובר או מדמו שלא לשם אבחנה, מותר לערוך בדגימה גם בדיקות מעבדה לשם אבחנה, ובלבד שנתקיימו התנאים שבתקנת משנה (א) לפני העברת הדגימות למעבדה לשם ביצוע אבחנה .
זכאות למימון בדיקה 4.       אישה בהריון שגילה היה 37 שנים לפחות בתחילת ההריון, או שלהנחת דעתו של רופא אחראי קיימת אפשרות סבירה שוולדה עלול לסבול מהפרעות גנטיות, מחלות או מומים מלידה, הניתנים לאבחנה, זכאית למימון בדיקת אבחנה פולשנית בהריון בהתאם לתקנות אלה.
תחולת חוק מידע גנטי 5.   ייעוץ גנטי, נטילת דגימה, עריכת בדיקה גנטית ומסירת תוצאות הבדיקה ייעשו לפי חוק מידע גנטי, בכפוף להוראות תקנה 11
       
       
       


  1. ↑ ע״ר 1940, תוסי 1, עמי 191.
  2. ↑ ס״ח התשי״ח, עמי 24.
  3. ↑ דיני מדינת ישראל, נוסח חדש 30, עמי 594 ; ס״ח התשמ״ז, עמי 162.
  4. ↑ ס״ח התשס״א, עמי 158.
  5. ↑ ס״ח התשי״ח, עמי 69 ; התשס״א, עמי 166.
  6. ↑ ס״ח התשל״ז, עמי 226 ; התשנ״ד, עמי 348.
  7. ↑ ס״ח התשס״א, עמי 62.
  8. ↑ ק״ת התשל״ז, עמי 2460 ; התשנ״ט, עמי 677.
  9. ↑ ק״ת התשמ״ז, עמי 1213.
  10. ↑ ק״ת, התשל״ג, עמי 1924 ; התשס״ו, עמי 1006
  11. ↑ ס״ח התשנ״ו, עמי 327