כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת כבד נגיפית - Hepatitis Infection - C"
מתוך ויקירפואה
| (42 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
|תמונה=[[קובץ:הפטיטיס C.png]] | |תמונה=[[קובץ:הפטיטיס C.png]] | ||
| שורה 9: | שורה 8: | ||
|ICD-9={{ICD-9|070.44}}{{ICD-9|070.54}} | |ICD-9={{ICD-9|070.44}}{{ICD-9|070.54}} | ||
|MeSH={{MeSH|D019698}} | |MeSH={{MeSH|D019698}} | ||
| − | |יוצר הערך=[[משתמש:זיו בן ארי|פרופ' זיו בן ארי]] | + | |יוצר הערך=[[משתמש:זיו בן ארי|פרופ' זיו בן ארי]]{{ש}} פרק הטיפול עודכן על ידי ד"ר אורית קרני-רחקוביץ' בינואר 2017 |
|אחראי הערך= | |אחראי הערך= | ||
}} | }} | ||
{{הרחבה|ערכים=[[הפטיטיס]], [[מחלת מין]]}} | {{הרחבה|ערכים=[[הפטיטיס]], [[מחלת מין]]}} | ||
{{ראו גם|גישה טיפולית מותאמת אישית לטיפול בהפטיטיס C - נייר עמדה}} | {{ראו גם|גישה טיפולית מותאמת אישית לטיפול בהפטיטיס C - נייר עמדה}} | ||
| − | '''דלקת כבד נגיפית C''', הנקראת גם '''צהבת נגיפית מסוג C''', או '''הפטיטיס C''', הינה מחלה זיהומית הפוגעת בכבד ונגרמת על ידי | + | '''דלקת כבד נגיפית C''', הנקראת גם '''צהבת נגיפית מסוג C''', או '''הפטיטיס C''', הינה מחלה זיהומית הפוגעת בכבד ונגרמת על ידי הנגיף '''Hepatitis C Virus - HCV'''. ההדבקה היא לרוב אסימפטומטית (Asymptomatic), אולם לאחר מכן '''זיהום כרוני''' עלול להתפתח להצטלקות של הכבד (Fibrosis) ול[[שחמת]] (Cirrhosis). |
| + | |||
| + | הנגיף הוא נגיף RNA{{כ}} (RiboNucleic Acid) ממשפחת נגיפי ה-Flaviviridae. | ||
| − | |||
| − | |||
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
| − | השכיחות העולמית של זיהום בנגיף ההפטיטיס C עומדת כיום על כ-2 | + | השכיחות העולמית של זיהום בנגיף ההפטיטיס C עומדת כיום על כ-2 אחוזים, כלומר כ-170 מיליון איש. |
| − | בארץ, אחוז הסובלים מזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C מוערך בכ- 0.7 | + | בארץ, אחוז הסובלים מזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C מוערך בכ- 1.5-0.7 אחוזים מהאוכלוסייה, כלומר כ-80,000 איש. |
| − | נמצא כי השכיחות של הנגיף גבוהה יותר בקרב העולים ממדינות חבר העמים ומגיעה לכ-7 | + | נמצא כי השכיחות של הנגיף גבוהה יותר בקרב העולים ממדינות חבר העמים ומגיעה לכ-7 אחוזים. |
==אטיולוגיה== | ==אטיולוגיה== | ||
דרכי ההדבקה בנגיף ההפטיטיס C כוללות: | דרכי ההדבקה בנגיף ההפטיטיס C כוללות: | ||
| − | # מתן של דם נגוע ותוצריו. | + | # מתן של דם נגוע ותוצריו. מנות הדם נבדקות משנת 1992, ועל כן מאז הסבירות להידבק בנגיף ירדה דרמטית והיא עומדת כיום על 1:100,000 מנות דם |
| − | # שימוש במחטים נגועות- למשל בקרב [[ | + | # שימוש במחטים נגועות- למשל בקרב מכורים ל[[סמים]] המזריקים את הסם ישירות לווריד ומשתמשים באותה המחט |
| − | # העברת הנגיף בעת קיום יחסי מין- דרך הדבקה זו נדירה יחסית ועומדת על 2.7 | + | # העברת הנגיף בעת קיום יחסי מין- דרך הדבקה זו נדירה יחסית ועומדת על 2.7 אחוזים [בקיום יחסי מין מונוגמיים (Monogamous) |
| − | # העברת הנגיף מהאם לילוד- מהווה 4 | + | # העברת הנגיף מהאם לילוד- מהווה 4 אחוזים מדרכי ההדבקה |
| − | == | + | ====גנטיקה==== |
| − | + | ידועים שישה גנוטיפים (Genotypes) שונים של הנגיף (G0-G6) ואלו מתחלקים לתתי-גנוטיפים. אצל 70 אחוזים מכלל החולים, הזיהום נגרם על ידי גנוטיפ 1. נראה כי הגנוטיפ הוא חסר משמעות מבחינת השפעה על התקדמות המחלה, אך בעל השפעה רבה על משך הטיפול האנטי-וירלי (Antiviral) וכן על אחוזי התגובה אליו. על כן, יש צורך לקבוע את הגנוטיפ בטרם התחלת הטיפול. | |
| − | |||
| − | + | בנוסף, בגנום (Genom) הנגיף קיימת מוטציה (Mutation) נקודתית הגורמת להיווצרות Viral quasispecies. הימצאותם של גנוטיפים ותתי גנוטיפים שונים, לצד היווצרותם של Quasispecies, מקשים על פיתוח [[חיסון]] לנגיף. נושא זה מהווה כיום את אחת המטרות העיקריות במספר מעבדות מרכזיות בעולם. | |
| − | + | בשל כך, המניעה כיום היא מניעה שניונית, המבוססת על מתן טיפול אנטי-וירלי למניעת התפתחות סיבוכים נלווים לזיהום הכרוני בנגיף ההפטיטיס C. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | עבודות גנטיות שפורסמו ומהוות פריצת דרך משמעותית, מראות כי קיים גורם גנטי אצל המאחסן, שהוא בעל השפעה מכרעת על יכולת מערכת החיסון של הגוף להעלים את הנגיף עם החשיפה הראשונית אליו, וכן על היכולת שלה להגיב לטיפול אנטי-וירלי. | |
| + | בעבודות חשובות אלו דווח על קשר חזק ומובהק סטטיסטית בין פולימורפיזם (Polymorphism) במקטע הגנטי המקודד ל-Interleukin-28B {{כ}}(IL28B) לבין התגובה לטיפול האנטי-וירלי. הגן לאינטרלויקין 28B נמצא על כרומוזום (Chromosome) {{כ}}19, והוא מקודד ל-Cytokin אנטי-וירלי אנדוגני (Endogenous), הנקרא Interferon lambda{{כ}} (IFN-λ). נמצא כי 80 אחוזים מהחולים בעלי צירוף האללים (Alleles){{כ}} CC בגן יפתחו תגובה וירולוגית מלאה (Complete virological response), לעומת תגובה וירולוגית מלאה של 40 אחוזים ו-25 אחוזים בחולים בעלי צירוף האללים CT ו-TT, בהתאמה. | ||
| − | ==== | + | ==קליניקה== |
| + | הקליניקה האפשרית בדלקת הכבד הנגיפית מסוג C היא מגוונת. | ||
| − | + | לאחר חשיפה ראשונית לנגיף, 76%-86% יפתחו [[מחלת כבד כרונית]]. 22 אחוזים מהנחשפים יפתחו שחמת של הכבד תוך 30-20 שנים ו-4 אחוזים מתוכם יפתחו [[קרצינומה הפטוצלולרית]] (HepatoCellular Carcinoma, HCC). נמצא כי שחמת הנגרמת על ידי זיהום בנגיף ההפטיטיס C הינה הגורם העיקרי היום ל[[השתלות כבד]] בעולם. | |
| − | בנוסף, | + | ידוע כי קצב התקדמות המחלה מהיר יותר בקרב הבאים: |
| − | + | # חולים עם דרגת הצטלקות כבדית (Fibrosis) מתקדמת | |
| + | # גברים | ||
| + | # חולים עם משך מחלה ארוך | ||
| + | # חולים בגיל מבוגר | ||
| + | # חולים אשר בנוסף למחלתם שותים כמויות גדולות של אלכוהול | ||
| + | # חולים הנגועים במקביל בנגיף ה[[הפטיטיס B]] {{כ}}(Hepatitis B, HBV) או בנגיף ה-[[HIV]] {{כ}}(Human immunodeficiency virus) | ||
| + | # חולים הסובלים מ[[מחלת הכבד השומני]] (Steatosis)- לרב בחולים הסובלים מ[[השמנת יתר]], או בחולים הסובלים מעמידות ל-[[Insulin]] ([[הסינדרום המטבולי]], Metabolic syndrome) | ||
| + | # חולים הנוטלים בנוסף תרופות הרעילות לכבד (Hepatotoxic) | ||
| − | + | בנוסף, ייתכן והדבקה ספציפית בנגיף HCV מגנוטיפ 1 ועומס נגיפי גבוה מגבירים גם הם את קצב התקדמות המחלה. | |
| − | |||
==אבחנה== | ==אבחנה== | ||
| שורה 65: | שורה 64: | ||
==טיפול== | ==טיפול== | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | + | במשך שנים רבות הטיפול בהפטיטיס C התבסס על [[t:Interferon alfa|Interferon alfa]] בזריקה תת עורית בתוספת של [[t:Ribavirin|Ribavirin]] פומי. | |
| − | + | בשנת 2011 הוכנסו שתי תרופות חדשות לשימוש, תרופות מדור חדש, הפועלות באופן ישיר נגד הנגיף (DAA ,Direct Acting Anti-Viral Agents). תרופות אלו פתחו פתח לפיתוח תרופות נוספות ולשינוי מהותי באופן הטיפול ובתוצאותיו. | |
| − | + | ראו פירוט הטיפולים החדשים בערך הבא: | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
{{הפניה לערך מורחב|דלקת נגיפית מסוג C - טיפולים תרופתיים חדשים - Hepatitis C infection - new medical treatments}} | {{הפניה לערך מורחב|דלקת נגיפית מסוג C - טיפולים תרופתיים חדשים - Hepatitis C infection - new medical treatments}} | ||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
==פרוגנוזה== | ==פרוגנוזה== | ||
| שורה 130: | שורה 94: | ||
==קישורים חיצוניים== | ==קישורים חיצוניים== | ||
| − | |||
| − | |||
{{ייחוס|[[משתמש:זיו בן ארי|פרופסור זיו בן ארי]], מומחית למחלות כבד, [http://www.prof-benari.co.il/ אתר הבית]}} | {{ייחוס|[[משתמש:זיו בן ארי|פרופסור זיו בן ארי]], מומחית למחלות כבד, [http://www.prof-benari.co.il/ אתר הבית]}} | ||
גרסה אחרונה מ־11:50, 21 במאי 2017
| דלקת כבד נגיפית C | ||
|---|---|---|
| Hepatitis C Infection | ||
| [[File:|250px]] | ||
Electron micrograph of hepatitis C virus
purified from cell culture. The scale = 50 nanometers | ||
| ICD-10 | Chapter B 18.2 | |
| ICD-9 | 070.44 | |
| MeSH | D019698 | |
| יוצר הערך | פרופ' זיו בן ארי פרק הטיפול עודכן על ידי ד"ר אורית קרני-רחקוביץ' בינואר 2017 |
|
ראו גם – גישה טיפולית מותאמת אישית לטיפול בהפטיטיס C - נייר עמדה
דלקת כבד נגיפית C, הנקראת גם צהבת נגיפית מסוג C, או הפטיטיס C, הינה מחלה זיהומית הפוגעת בכבד ונגרמת על ידי הנגיף Hepatitis C Virus - HCV. ההדבקה היא לרוב אסימפטומטית (Asymptomatic), אולם לאחר מכן זיהום כרוני עלול להתפתח להצטלקות של הכבד (Fibrosis) ולשחמת (Cirrhosis).
הנגיף הוא נגיף RNA (RiboNucleic Acid) ממשפחת נגיפי ה-Flaviviridae.
אפידמיולוגיה
השכיחות העולמית של זיהום בנגיף ההפטיטיס C עומדת כיום על כ-2 אחוזים, כלומר כ-170 מיליון איש. בארץ, אחוז הסובלים מזיהום כרוני בנגיף ההפטיטיס C מוערך בכ- 1.5-0.7 אחוזים מהאוכלוסייה, כלומר כ-80,000 איש. נמצא כי השכיחות של הנגיף גבוהה יותר בקרב העולים ממדינות חבר העמים ומגיעה לכ-7 אחוזים.
אטיולוגיה
דרכי ההדבקה בנגיף ההפטיטיס C כוללות:
- מתן של דם נגוע ותוצריו. מנות הדם נבדקות משנת 1992, ועל כן מאז הסבירות להידבק בנגיף ירדה דרמטית והיא עומדת כיום על 1:100,000 מנות דם
- שימוש במחטים נגועות- למשל בקרב מכורים לסמים המזריקים את הסם ישירות לווריד ומשתמשים באותה המחט
- העברת הנגיף בעת קיום יחסי מין- דרך הדבקה זו נדירה יחסית ועומדת על 2.7 אחוזים [בקיום יחסי מין מונוגמיים (Monogamous)
- העברת הנגיף מהאם לילוד- מהווה 4 אחוזים מדרכי ההדבקה
גנטיקה
ידועים שישה גנוטיפים (Genotypes) שונים של הנגיף (G0-G6) ואלו מתחלקים לתתי-גנוטיפים. אצל 70 אחוזים מכלל החולים, הזיהום נגרם על ידי גנוטיפ 1. נראה כי הגנוטיפ הוא חסר משמעות מבחינת השפעה על התקדמות המחלה, אך בעל השפעה רבה על משך הטיפול האנטי-וירלי (Antiviral) וכן על אחוזי התגובה אליו. על כן, יש צורך לקבוע את הגנוטיפ בטרם התחלת הטיפול.
בנוסף, בגנום (Genom) הנגיף קיימת מוטציה (Mutation) נקודתית הגורמת להיווצרות Viral quasispecies. הימצאותם של גנוטיפים ותתי גנוטיפים שונים, לצד היווצרותם של Quasispecies, מקשים על פיתוח חיסון לנגיף. נושא זה מהווה כיום את אחת המטרות העיקריות במספר מעבדות מרכזיות בעולם. בשל כך, המניעה כיום היא מניעה שניונית, המבוססת על מתן טיפול אנטי-וירלי למניעת התפתחות סיבוכים נלווים לזיהום הכרוני בנגיף ההפטיטיס C.
עבודות גנטיות שפורסמו ומהוות פריצת דרך משמעותית, מראות כי קיים גורם גנטי אצל המאחסן, שהוא בעל השפעה מכרעת על יכולת מערכת החיסון של הגוף להעלים את הנגיף עם החשיפה הראשונית אליו, וכן על היכולת שלה להגיב לטיפול אנטי-וירלי. בעבודות חשובות אלו דווח על קשר חזק ומובהק סטטיסטית בין פולימורפיזם (Polymorphism) במקטע הגנטי המקודד ל-Interleukin-28B (IL28B) לבין התגובה לטיפול האנטי-וירלי. הגן לאינטרלויקין 28B נמצא על כרומוזום (Chromosome) 19, והוא מקודד ל-Cytokin אנטי-וירלי אנדוגני (Endogenous), הנקרא Interferon lambda (IFN-λ). נמצא כי 80 אחוזים מהחולים בעלי צירוף האללים (Alleles) CC בגן יפתחו תגובה וירולוגית מלאה (Complete virological response), לעומת תגובה וירולוגית מלאה של 40 אחוזים ו-25 אחוזים בחולים בעלי צירוף האללים CT ו-TT, בהתאמה.
קליניקה
הקליניקה האפשרית בדלקת הכבד הנגיפית מסוג C היא מגוונת.
לאחר חשיפה ראשונית לנגיף, 76%-86% יפתחו מחלת כבד כרונית. 22 אחוזים מהנחשפים יפתחו שחמת של הכבד תוך 30-20 שנים ו-4 אחוזים מתוכם יפתחו קרצינומה הפטוצלולרית (HepatoCellular Carcinoma, HCC). נמצא כי שחמת הנגרמת על ידי זיהום בנגיף ההפטיטיס C הינה הגורם העיקרי היום להשתלות כבד בעולם.
ידוע כי קצב התקדמות המחלה מהיר יותר בקרב הבאים:
- חולים עם דרגת הצטלקות כבדית (Fibrosis) מתקדמת
- גברים
- חולים עם משך מחלה ארוך
- חולים בגיל מבוגר
- חולים אשר בנוסף למחלתם שותים כמויות גדולות של אלכוהול
- חולים הנגועים במקביל בנגיף ההפטיטיס B (Hepatitis B, HBV) או בנגיף ה-HIV (Human immunodeficiency virus)
- חולים הסובלים ממחלת הכבד השומני (Steatosis)- לרב בחולים הסובלים מהשמנת יתר, או בחולים הסובלים מעמידות ל-Insulin (הסינדרום המטבולי, Metabolic syndrome)
- חולים הנוטלים בנוסף תרופות הרעילות לכבד (Hepatotoxic)
בנוסף, ייתכן והדבקה ספציפית בנגיף HCV מגנוטיפ 1 ועומס נגיפי גבוה מגבירים גם הם את קצב התקדמות המחלה.
אבחנה
ערך מורחב – נוגדנים לנגיף הפטיטיס - Antibodies to hepatitis - C
טיפול
במשך שנים רבות הטיפול בהפטיטיס C התבסס על Interferon alfa בזריקה תת עורית בתוספת של Ribavirin פומי.
בשנת 2011 הוכנסו שתי תרופות חדשות לשימוש, תרופות מדור חדש, הפועלות באופן ישיר נגד הנגיף (DAA ,Direct Acting Anti-Viral Agents). תרופות אלו פתחו פתח לפיתוח תרופות נוספות ולשינוי מהותי באופן הטיפול ובתוצאותיו.
ראו פירוט הטיפולים החדשים בערך הבא:
ערך מורחב – דלקת נגיפית מסוג C - טיפולים תרופתיים חדשים - Hepatitis C infection - new medical treatments
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
- Bialek SR, Terrault NA. The changing epidemiology and natural history of hepatitis C virus infection. Clin Liver Dis 2006;10(4):697-715.
- Ge D, et al. Nature 2009;461:399-401.
- Zeuzem S. Interferon-based therapy for chronic hepatitis C: current and future perspectives. Nat Clin Pract Gastroenterol Hepatol 2008;5(11):610-22.
- McHutchison JG, et al. Adherence to combination therapy enhances sustained response in genotype-1-infected patients with chronic hepatitis C. Gastroenterology. 2002 Oct;123(4):1061-9.
- Reddy KR, et al. Impact of ribavirin dose reductions in hepatitis C virus genotype 1 patients completing peginterferon alfa-2a/ribavirin treatment. Clin Gastroenterol Hepatol 2007;5(1):124-9.
- Fried MW et al. Peginterferon alpha-2a plus ribavirin for chronic hepatitis C virus infection. N Engl J Med 2002;347: 975–982.
- Zeuzem S et al. Efficacy of 24 weeks treatment with peginterferon alfa-2b plus ribavirin in patients with chronic hepatitis C infected with genotype 1 and low pretreatment viremia. J Hepatol 2006;44: 97–103.
- Pearlman BL et al. Treatment extension to 72 weeks of peginterferon and ribavirin in hepatitis C genotype 1-infected slow responders. Hepatology 2007;46:1688–1694.
- Yuan HJ, Lee WM. Nonresponse to treatment for hepatitis C: current management strategies. Drugs 2008;68(1):27-42.
- Dieterich DT, Rizzetto M, Manns MP. Management of chronic hepatitis C patients who have relapsed or not responded to pegylated interferon alfa plus ribavirin. Journal Viral Hepatitis 2009; 16, 833–843.
- McHutchison JG, et al. Telaprevir with peginterferon and ribavirin for chronic HCV genotype 1 infection. N Engl J Med. 2009 ;360(18):1827-3.
- Bacon BR, et al. Boceprevir for previously treated chronic HCV genotype 1 infection. N Engl J Med. 2011;364(13):1207-17.