הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת כבד נגיפית B - טיפול - Hepatitis B - treatment"
שורה 2: | שורה 2: | ||
==אפידמיולוגיה== | ==אפידמיולוגיה== | ||
− | יותר משני ביליון בני אדם, כמעט שליש מתושבי העולם, נדבקו בדלקת כבד נגיפית B, מהם כ- 350 מיליון הינם נשאים כרוניים {{הערה|שם=הערה2|Sandler SG, Am J Epidemiology 1977; 106: 76.}}. יותר משליש הנפגעים בעולם הם באסיה, המזרח התיכון ואפריקה {{הערה|שם=הערה3|Lee WN, Engl J Med 1997; 337:1733.}}. רוב החולים חסרי תסמינים, ולמרות זאת המחלה גורמת לאחוזי תמותה גבוהים מסיבוכי המחלה ברבע מן הנשאים, כגון [[אי-ספיקת כבד]] (Liver Insufficiency), [[שחמת]] (Cirrhosis) {{כ}}{{הערה|שם=הערה4|Fattovich G, et al. J Infect Dis 1987;155: 931-935.}} ו[[גידול בכבד]] {{הערה|שם=הערה5|Beasley RP, Cancer 1988; 61:1942-1956.}}. | + | יותר משני ביליון בני אדם, כמעט שליש מתושבי העולם, נדבקו בדלקת כבד נגיפית B, מהם כ- 350 מיליון הינם נשאים כרוניים {{הערה|שם=הערה2|Sandler SG, Am J Epidemiology 1977; 106: 76.}}. יותר משליש הנפגעים בעולם הם באסיה, המזרח התיכון ואפריקה {{הערה|שם=הערה3|Lee WN, Engl J Med 1997; 337:1733.}}. רוב החולים חסרי תסמינים, ולמרות זאת המחלה גורמת לאחוזי תמותה גבוהים מסיבוכי המחלה ברבע מן הנשאים, כגון [[אי-ספיקת כבד]] (Liver Insufficiency), [[שחמת]] (Cirrhosis) {{כ}}{{הערה|שם=הערה4|Fattovich G, et al. J Infect Dis 1987;155: 931-935.}} ו[[גידול בכבד]] {{הערה|שם=הערה5|Beasley RP, Cancer 1988; 61:1942-1956.}}. בשנת 1992 המליץ ארגון הבריאות העולמי לחסן נגד דלקת כבד נגיפית B. בזכות התכנית החיסונים הבינלאומית, שיעור ההמצאות של נשאי הנגיף בעולם המערבי עומד על פחות מ- 2%. |
− | בשנת 1992 המליץ ארגון הבריאות העולמי לחסן נגד דלקת כבד נגיפית B. בזכות התכנית החיסונים הבינלאומית, שיעור ההמצאות של נשאי הנגיף בעולם המערבי עומד על פחות מ- 2%. שיעור הנשאות בישראל נע בין פחות מ- 1% ל- 8% לפי אזורי מגורים {{הערה|שם=הערה6|Safadi R, et al. Harefuah. 2012; 151:671-4.}}. שיעורי הנשאות לנגיף זה נעים בין 0.63% (באוכלוסייה היהודית-אשכנזית) ל- 8.2% (בקרב חלקים מאוכלוסייה הערבית) {{הערה|שם=הערה7|Sandler SG, Am J Epidemiology 1977; 106: 76.}}, ואפילו עד 18% בקרב האוכלוסייה האתיופית {{הערה|שם=הערה8|Zamir C, et al. Pediatric infectious disease 1999; 18, 262-266.}}. שיעור הנשאות לנגיף בקרב הנשים המוסלמיות עומד על 4.3%, לעומת 0.67% בקרב הנשים היהודיות באותה העיר {{הערה|שם=הערה9|Bogomolski-Yahalom V, J Med Virol 1991.;34:217-22.}}. במחקר עדכני יותר שנערך בשנת 2005 בירושלים, שיעור הנשאות ל- HBV לפי זיהוי חיובי של הסמן [[אנטיגן שטח הפנים של HBV]]{{כ}} (HBsAg {{כ}},Hepatitis B Surface Antigen) בקרב אוכלוסיית מבוטחי קופת חולים כללית היה 2.6%, אך עמד על 3.9% בקרב המבוטחים הערבים לעומת 1.59% בקרב היהודים {{הערה|שם=הערה10|Safadi R, et al. Harefuah. 2012; 151:671-4.}}. העברת הנגיף מהאם לתינוק גורמת להדבקתם של 40% מכלל הילדים שנולדים לאימהות עם HBsAg חיובי בדרום מזרח אסיה {הערה|שם=הערה11|Teo EK, Uptodate on epidemiology 2006.}}. מסקירת הספרות לאחר שנת 1992 עולה כי שיעור הדבקה כרונית בצורה אנכית בארץ הוא אפס {הערה|שם=הערה12|Zamir C, et al. Pediatric infectious disease 1999; 18, 262-266.}}. על פי נתונים משנת 2005 בירושלים, הדבקה של HBV מהאם לילוד מתרחשת בשיעור של 8.4% לפי זיהוי חיובי של [[נוגדנים לחלבון הליבה של HBV]]{{כ}} (anti-HBc {{כ}},Hepatitis B Core Antibody), כאשר 4.4% מהמקרים שזוהו נותרו נשאי HBsAg עד תום תקופת המעקב {{הערה|שם=הערה13|Safadi R, et al. Harefuah. 2012; 151:671-4.}}. לפי זיהוי [[נוגדנים לאנטיגן שטח פני הנגיף HBV]]{{כ}} (anti-HBs {{כ}},Hepatitis B Surface Antibody), נמצא כי 37% מהילדים היו עם כייל נוגדני anti-HBs שלילי, 41% עם כייל נוגדנים בשיעור 11-100 מילי-יחידות בינלאומיות למיליליטר, ו- 22% עם כייל נוגדנים מעל 100 מילי-יחידות בינלאומיות למיליליטר. | + | |
+ | שיעור הנשאות בישראל נע בין פחות מ- 1% ל- 8% לפי אזורי מגורים {{הערה|שם=הערה6|Safadi R, et al. Harefuah. 2012; 151:671-4.}}. שיעורי הנשאות לנגיף זה נעים בין 0.63% (באוכלוסייה היהודית-אשכנזית) ל- 8.2% (בקרב חלקים מאוכלוסייה הערבית) {{הערה|שם=הערה7|Sandler SG, Am J Epidemiology 1977; 106: 76.}}, ואפילו עד 18% בקרב האוכלוסייה האתיופית {{הערה|שם=הערה8|Zamir C, et al. Pediatric infectious disease 1999; 18, 262-266.}}. שיעור הנשאות לנגיף בקרב הנשים המוסלמיות עומד על 4.3%, לעומת 0.67% בקרב הנשים היהודיות באותה העיר {{הערה|שם=הערה9|Bogomolski-Yahalom V, J Med Virol 1991.;34:217-22.}}. במחקר עדכני יותר שנערך בשנת 2005 בירושלים, שיעור הנשאות ל- HBV לפי זיהוי חיובי של הסמן [[אנטיגן שטח הפנים של HBV]]{{כ}} (HBsAg {{כ}},Hepatitis B Surface Antigen) בקרב אוכלוסיית מבוטחי קופת חולים כללית היה 2.6%, אך עמד על 3.9% בקרב המבוטחים הערבים לעומת 1.59% בקרב היהודים {{הערה|שם=הערה10|Safadi R, et al. Harefuah. 2012; 151:671-4.}}. | ||
+ | |||
+ | העברת הנגיף מהאם לתינוק גורמת להדבקתם של 40% מכלל הילדים שנולדים לאימהות עם HBsAg חיובי בדרום מזרח אסיה {הערה|שם=הערה11|Teo EK, Uptodate on epidemiology 2006.}}. מסקירת הספרות לאחר שנת 1992 עולה כי שיעור הדבקה כרונית בצורה אנכית בארץ הוא אפס {הערה|שם=הערה12|Zamir C, et al. Pediatric infectious disease 1999; 18, 262-266.}}. על פי נתונים משנת 2005 בירושלים, הדבקה של HBV מהאם לילוד מתרחשת בשיעור של 8.4% לפי זיהוי חיובי של [[נוגדנים לחלבון הליבה של HBV]]{{כ}} (anti-HBc {{כ}},Hepatitis B Core Antibody), כאשר 4.4% מהמקרים שזוהו נותרו נשאי HBsAg עד תום תקופת המעקב {{הערה|שם=הערה13|Safadi R, et al. Harefuah. 2012; 151:671-4.}}. לפי זיהוי [[נוגדנים לאנטיגן שטח פני הנגיף HBV]]{{כ}} (anti-HBs {{כ}},Hepatitis B Surface Antibody), נמצא כי 37% מהילדים היו עם כייל נוגדני anti-HBs שלילי, 41% עם כייל נוגדנים בשיעור 11-100 מילי-יחידות בינלאומיות למיליליטר, ו- 22% עם כייל נוגדנים מעל 100 מילי-יחידות בינלאומיות למיליליטר. | ||
==בדיקות מעבדה== | ==בדיקות מעבדה== |
גרסה מ־14:05, 6 באוקטובר 2014
דלקת כבד נגיפית B (Hepatitis B) נחשבת לאחד הזיהומים השכיחים והקשים ביותר בעולם וגורמת מדי שנה למותם של כמיליון חולים על פי נתוני ארגון הבריאות העולמי (WHO ,World Health Organization) משנת 2000. דלקת כבד נגיפית B נגרמת על ידי נגיף בשם נגיף דלקת כבד B (HBV ,Hepatitis B Virus), ובצורתה החריפה עלולה לגרום תסמינים קשים ורבים, כגון חולשה, עייפות, חום, הקאה וכן להופעת צהבת. המחלה החריפה עלולה להפוך לכרונית ב- 5-10% מן המבוגרים. בילדים, הסיכון להפוך לחולה כרוני גבוה עוד יותר [1].
אפידמיולוגיה
יותר משני ביליון בני אדם, כמעט שליש מתושבי העולם, נדבקו בדלקת כבד נגיפית B, מהם כ- 350 מיליון הינם נשאים כרוניים [2]. יותר משליש הנפגעים בעולם הם באסיה, המזרח התיכון ואפריקה [3]. רוב החולים חסרי תסמינים, ולמרות זאת המחלה גורמת לאחוזי תמותה גבוהים מסיבוכי המחלה ברבע מן הנשאים, כגון אי-ספיקת כבד (Liver Insufficiency), שחמת (Cirrhosis) [4] וגידול בכבד [5]. בשנת 1992 המליץ ארגון הבריאות העולמי לחסן נגד דלקת כבד נגיפית B. בזכות התכנית החיסונים הבינלאומית, שיעור ההמצאות של נשאי הנגיף בעולם המערבי עומד על פחות מ- 2%.
שיעור הנשאות בישראל נע בין פחות מ- 1% ל- 8% לפי אזורי מגורים [6]. שיעורי הנשאות לנגיף זה נעים בין 0.63% (באוכלוסייה היהודית-אשכנזית) ל- 8.2% (בקרב חלקים מאוכלוסייה הערבית) [7], ואפילו עד 18% בקרב האוכלוסייה האתיופית [8]. שיעור הנשאות לנגיף בקרב הנשים המוסלמיות עומד על 4.3%, לעומת 0.67% בקרב הנשים היהודיות באותה העיר [9]. במחקר עדכני יותר שנערך בשנת 2005 בירושלים, שיעור הנשאות ל- HBV לפי זיהוי חיובי של הסמן אנטיגן שטח הפנים של HBV (HBsAg ,Hepatitis B Surface Antigen) בקרב אוכלוסיית מבוטחי קופת חולים כללית היה 2.6%, אך עמד על 3.9% בקרב המבוטחים הערבים לעומת 1.59% בקרב היהודים [10].
העברת הנגיף מהאם לתינוק גורמת להדבקתם של 40% מכלל הילדים שנולדים לאימהות עם HBsAg חיובי בדרום מזרח אסיה {הערה|שם=הערה11|Teo EK, Uptodate on epidemiology 2006.}}. מסקירת הספרות לאחר שנת 1992 עולה כי שיעור הדבקה כרונית בצורה אנכית בארץ הוא אפס {הערה|שם=הערה12|Zamir C, et al. Pediatric infectious disease 1999; 18, 262-266.}}. על פי נתונים משנת 2005 בירושלים, הדבקה של HBV מהאם לילוד מתרחשת בשיעור של 8.4% לפי זיהוי חיובי של נוגדנים לחלבון הליבה של HBV (anti-HBc ,Hepatitis B Core Antibody), כאשר 4.4% מהמקרים שזוהו נותרו נשאי HBsAg עד תום תקופת המעקב [11]. לפי זיהוי נוגדנים לאנטיגן שטח פני הנגיף HBV (anti-HBs ,Hepatitis B Surface Antibody), נמצא כי 37% מהילדים היו עם כייל נוגדני anti-HBs שלילי, 41% עם כייל נוגדנים בשיעור 11-100 מילי-יחידות בינלאומיות למיליליטר, ו- 22% עם כייל נוגדנים מעל 100 מילי-יחידות בינלאומיות למיליליטר.
בדיקות מעבדה
בעזרת כלים מעבדתיים, אפשר לזהות מרכיבי נגיף המעידים על נוכחות נשאות שלו בגוף, כולל את חלבון HBsAg (נקרא "אנטיגן אוסטרליה" בעבר), חלבון הליבה של HBV (HBc ,Hepatitis B Core Antigen) הנמצא בתוך הנגיף ולא משתחרר בקלות למחזור הדם, אנטיגן e של HBV (HBeAg ,Hepatitis B e-Antigen) המהווה חלק מהליבה שכן משוחרר למחזור הדם, ואת חלקיקי הגנום של הנגיף עצמו (HBV-DNA) בשיטות תגובת שרשרת של פולימראז (PCR ,Polymerase Chain Reaction) כמותי ואיכותי. מערכת החיסון מגיבה ובונה נוגדנים נגד האנטיגנים של הנגיף, אשר ניתן לזהותם בדם. קיימים שני סוגים של נוגדנים מסוג anti-HBc: IgM, שמרמז על זיהום חריף בששת חודשים האחרונים, ו- IgG שמרמז על זיהום בעבר {{הערה|שם=הערה14|Yeo W, Hepatology 2006; 43:209-20.)).
זיהום כרוני || + || + || - || - || +/- || +/-המשמעות / סוג הבדיקה | HBsAg | anti-HBc total | anti-HBC IgM | anti-HBS | HBeAg | anti-HBe |
---|---|---|---|---|---|---|
לא נדבק/לא חוסן | - | - | - | - | - | - |
זיהום חריף | + | + | + | - | + | +/- |
נחשף בעבר | - | + | - | + | - | + |
מחוסן | - | - | - | + | - | - |
- ↑ Yeo W, Hepatology 2006; 43:209.
- ↑ Sandler SG, Am J Epidemiology 1977; 106: 76.
- ↑ Lee WN, Engl J Med 1997; 337:1733.
- ↑ Fattovich G, et al. J Infect Dis 1987;155: 931-935.
- ↑ Beasley RP, Cancer 1988; 61:1942-1956.
- ↑ Safadi R, et al. Harefuah. 2012; 151:671-4.
- ↑ Sandler SG, Am J Epidemiology 1977; 106: 76.
- ↑ Zamir C, et al. Pediatric infectious disease 1999; 18, 262-266.
- ↑ Bogomolski-Yahalom V, J Med Virol 1991.;34:217-22.
- ↑ Safadi R, et al. Harefuah. 2012; 151:671-4.
- ↑ Safadi R, et al. Harefuah. 2012; 151:671-4.