כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת מפרקים ניוונית - טיפול תזונתי - Osteoarthritis - nutritional management"
| (23 גרסאות ביניים של 3 משתמשים אינן מוצגות) | |||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
| − | |||
| − | |||
{{מחלה | {{מחלה | ||
| − | |תמונה= | + | |תמונה=Heberden-Arthrose.JPG |
| − | |כיתוב תמונה= | + | |כיתוב תמונה=The formation of hard nobs at the proximal interphalangeal |
|שם עברי= דלקת מפרקים ניוונית - טיפול תזונתי | |שם עברי= דלקת מפרקים ניוונית - טיפול תזונתי | ||
| − | |שם לועזי= Osteoarthritis - nutritional | + | |שם לועזי= Osteoarthritis - nutritional management |
| − | |שמות נוספים=טיפול תזונתי לריפוי ולמיתון אוסטאוארטריטיס | + | |שמות נוספים=טיפול תזונתי לריפוי ולמיתון אוסטאוארטריטיס{{ש}}Osteoarthritis - nutritional therapy |
|ICD-10= | |ICD-10= | ||
|ICD-9= | |ICD-9= | ||
|MeSH= | |MeSH= | ||
| − | |יוצר הערך= ד"ר מרדכי הוכברג | + | |יוצר הערך= ד"ר מרדכי הוכברג |
| − | + | |אחראי הערך=[[קובץ:Themedical.png|80px]] | |
}} | }} | ||
{{הרחבה|אוסטאוארתריטיס}} | {{הרחבה|אוסטאוארתריטיס}} | ||
| − | + | [[דלקת מפרקים ניוונית - Osteoarthritis|דלקת המפרקים הניוונית]] (Osteoarthritis, {{כ}}OA) היא מחלה שכיחה ביותר אשר פוגעת בעיקר באוכלוסייה המבוגרת (גיל 50 ומעלה). המחלה פוגעת בסחוסים (Cartilages) שבמפרקים, בעיקר במפרקים עליהם יש יותר עומס: ברכיים, ראש הירך, עמוד השדרה ומפרקי הידיים. | |
| − | הסיבות העיקריות למחלה | + | הסיבות העיקריות למחלה הן [[שחיקה של הסחוס|שחיקה]], סדקים ופציעה בסחוסים, חסרים תזונתיים, צריכת מזונות שמעלים את חומציות הגוף, [[עודף משקל]], [[אלרגיה למזון|אלרגיות למזון]] (Food allergies), חוסר איזון הורמונלי (Hormonal imbalance), יציבה לא נכונה ומתח נפשי. |
| − | ניתן לחלק את הטיפולים המקובלים במחלה זו | + | ניתן לחלק את הטיפולים המקובלים במחלה זו לשניים: |
| + | * מתן תרופות נגד ה[[כאב|כאבים]] המלווים את המחלה | ||
| + | * שיפור התזונה ומתן תוספי מזון בעלי יכולת שיכוך כאבים וכאלה המהווים חומר גלם לתיקון ולבנייה מחדש, עד כמה שניתן, של הסחוסים שנפגעו | ||
| + | טיפולים נוגדי כאב, כגון [[נוגדי דלקת לא סטרואידלים]] (Non Steroidal Anti Inflammatory Drugs{{כ}}, NSAIDs), עשויים למתן את הכאבים, אבל יש להם תופעות לוואי רבות. רק טיפול תזונתי מתאים (המורכב מתפריט העשיר במזונות לא מעובדים), יחד עם תוספי מזון המהווים חומר גלם לתיקון ולבנייה מחדש של הסחוסים, יוכלו לעזור באופן יסודי יותר לריפוי ולמניעה, או לפחות למיתון התסמינים של מחלה זו. שני גורמים אלה, התוספים והתפריט, חשובים ופועלים יחדיו. | ||
| − | + | מן הראוי להזכיר כאן, שבגישה התזונתית לטיפול במחלות באופן כללי, חשוב לשים לב לשתי נקודות מרכזיות: הראשונה, שלא יהיו חסרים תזונתיים באף לא אחד מרכיבי ה[[תזונה]] החיוניים; והשנייה, שיוכנסו לגוף כמה שפחות חומרים מזיקים. אחרי ככלות הכל, גוף האדם נבנה ומתוחזק על ידי המזון שאותו הוא מטמיע, על ידי השתייה שצורך והאויר שנושם ועל ידי חשיפה לשמש לשם יצירת [[ויטמין D]]{{כ}} (Vitamin D) בגוף. בנוסף, דרושה לגוף [[פעילות גופנית]], זהו נושא המוזכר בהקשר של כל נושאי שמירת הבריאות. חשיבה חיובית והימנעות מלחצים מוכרות אף הן כחשובות לבריאות. | |
| − | + | קיימים כ-60 רכיבי תזונה חיוניים ועוד שישה Glyconutrients, אם הגוף לא מייצר אותם יש לקבלם באמצעות המזון. משמעות המונח "רכיב תזונה חיוני" היא שללא רכיב זה לא ניתן להתקיים, כלומר אם רמתו של הרכיב תרד מתחת לסף קריטי (Critical threshold), האדם ימות. זה מה שקרה לתינוקות בפרשת "רמדיה". ככל שרכיבי התזונה מתקרבים לרמתם המיטבית, כך יהיה האדם בריא יותר. <br /> | |
| + | לא ניתן לומר שהתזונה בישראל בריאה ומספקת את הדרוש לגופם של התושבים. מוכרים היטב הנושאים של עודפי מזון מן החי ואיתם עודפי השומן מן החי, חוסר חומצות שומן הכרחיות, צריכת [[שומן טראנס|שומן מזיק מסוג טראנס]] (Trans fat), [[חוסר ויטמין D]] ועוד. מרבית תושבי ישראל אוכלים ירקות ופירות לא אורגניים המכילים חומרי הדברה חקלאיים וערכם התזונתי פחות. | ||
| − | + | התזונה שאמורה לספק את הדרוש לאדם עם כמה שפחות חומרים מיותרים, מורכבת בעיקר ממזון שרובו או כולו צמחי, אורגני, מלא ועם אחוז גבוה של מזון לא מבושל. עם תפריט כזה, חשוב לקחת תוספי [[ויטמין - Vitamin - B12|ויטמין B12]]{{כ}} (Vitamin B12), אצות ים כספקיות [[יוד]] (Iodine) ומינרלים (Minerals) נוספים מן הים. יש לצרוך אגוזי ברזיל כספקי [[סלניום - Selenium|Selenium]], או ליטול Selenium כתוסף מזון בכמות המומלצת (כיוון שבהפרזה, חומר זה רעיל). יש לצרוך שמנים לא מחוממים, מזונות מספקי Omega-3 ו-Omega-6 כגרעינים, אגוזים לא קלויים ונבטים, ותוספי מזון אחרים בהתאם למצב הבריאות ולגיל. חשוב לשתות מים ללא [[Fluoride]] וללא [[כלור - Chloride|כלור]] (Chlorine) ולהשתזף בשמש באופן מבוקר, אף פעם לא עד כדי כוויות שמש. | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | == | + | ==תוספי תזונה== |
| − | + | ===Glucosamine ו-Chondroitin=== | |
| − | + | [[Glucosamine|Glucosamine sulfate]] ניתן כטיפול ישיר לבעיית שחיקת הסחוסים ובמקרים רבים מביא לתועלת רבה. אך יש מקרים שחומר זה כלל לא עוזר. ברור לחלוטין ש-Glucosamine ועוד מספר חומרים טבעיים דרושים לבנייה, תחזוקה וריפוי של סחוסים פגועים, אך הם לא יעזרו במידה ולמטופל חסרים במפגיע רכיבי תזונה נוספים, כגון ויטמין D ו-Silica. | |
| − | + | ב-20 השנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שבדקו את יכולתו של Glucosamine sulfate למתן את תסמיני דלקת המפרקים הניוונית (הגבלות תנועה וכאבים). נמצא כי 1,500 מ"ג (מיליגרם) ליום של Glucosamine sulfate, בנטילה פומית (Per os), ממתן את תסמיני המחלה ומאט את התקדמותה. תועלתו של תוסף מזון זה, נצפתה בעיקר במקרים של מחלה בגפיים התחתונות, בעיקר במצבי מחלה קלים עד בינוניים. במהלך חמש שנות מעקב נצפה, כי מתן התוסף צמצם עד למחצית את הצורך בניתוחים בגפיים התחתונות. | |
| − | + | התועלת של Glucosamine sulfate התבטאה גם בצמצום הייצור של [[דלקת מפרקים ניוונית - טיפול תרופתי - Osteoarthritis - pharmacologic treatment#נוגדי דלקת|Prostaglandin E2]] ורכיבי דלקת אחרים{{הערה|שם=הערה1|Largo R, Alvarez-Soria MA, Diez-Ortego I, Calvo E, Sanchez-Pernaute O, Egido J, Herrero-Beaumont G. Glucosamine inhibits IL-1beta-induced NFkappaB activation in human osteoarthritic chondrocytes. Osteoarthr Cartil. 2003;11(4):290–298. doi: 10.1016/S1063-4584(03)00028-1. [PubMed] [Cross Ref]}},{{הערה|שם=הערה2|Alvarez-Soria MA, Largo R, Calvo E, Herrero-Beaumont G. Differential anticatabolic profile of glucosamine sulfate versus other anti-osteoarthritic drugs on human osteoarthritic chondrocytes and synovial fibroblasts in culture. Osteoarthr Cartil. 2005;13:S153.}}. בניסוי עם תרבית רקמה, מנע תוסף זה התבטאות של גן המגביר סיכון למחלה{{הערה|שם=הערה3|Uitterlinden EJ, Jahr H, Koevoet JL, Jenniskens YM, Bierma-Zeinstra SM, Degroot J, Verhaar JA, Weinans H, Osch GJ. Glucosamine decreases expression of anabolic and catabolic genes in human osteoarthritic cartilage explants. Osteoarthr Cartil. 2006;14(3):250–257. doi: 10.1016/j.joca.2005.10.001. [PubMed] [Cross Ref]}}. בניסוי אחר עם קביות (Guinea pigs), מתן שלו לתקופה ממושכת הפחית במידה רבה את הפגיעה בסחוסי הקביות{{הערה|שם=הערה4| Taniguchi S, Ryu J, Seki M, Sumino T, Tokuhashi Y, Esumi M. Long-term oral administration of glucosamine or chondroitin sulfate reduces destruction of cartilage and up-regulation of MMP-3 mRNA in a model of spontaneous osteoarthritis in Hartley guinea pigs. J Orthop Res. 2011 [PubMed]}}. עד כה, לא נמצאו נתונים המעידים על כך ש-Glucosamine מעורר תהליך בנייה (Anabolic process) בסחוסים, אך הוא נמצא כממתן תהליך פירוק (Catabolic process). | |
| − | ניסויים | + | ניסויים רבים בדקו את התועלת שבנטילת חומר זה ואת תופעות הלוואי להן הוא עלול לגרום. בניסוי אקראי ומבוקר אינבו (Randomized, placebo-controlled trial) שנמשך שישה שבועות, בהשתתפות 153 חולי דלקת מפרקים ניוונית שחולקו לשתי קבוצות. בקבוצה אחת הוזרקה לשריר, פעמיים בשבוע, תמיסת Glucosamine sulfate ובקבוצה השנייה הוזרק אינבו. שבועיים לאחר סיום הניסוי נמצא, כי בקבוצה שקיבלה את התוסף היתה ירידה משמעותית במדד הכאב ובצורך לעבור ניתוחים{{הערה|שם=הערה5| Reichelt A, Forster KK, Fischer M, Rovati LC, Setnikar I. Efficacy and safety of intramuscular glucosamine sulfate in osteoarthritis of the knee. A randomised, placebo-controlled, double-blind study. Arzneimittelforschung. 1994;44(1):75–80. [PubMed]}}. בניסוי אחר ניתן 1,500 מ"ג Glucosamine ל-252 חולים, במשך ארבעה שבועות. בהשוואה לקבוצת האינבו, בקבוצת ה-Glucosamine נצפתה ירידה ניכרת במדד הכאב{{כ}}{{הערה|שם=הערה6|Setnikar I, Palumbo R, Canali S, Zanolo G. Pharmacokinetics of glucosamine in man. Arzneimittelforschung. 1993;43(10):1109–1113. [PubMed]}}. |
| − | ניסויים ממושכים יותר | + | ניסויים עם Glucosamine נערכו גם לפרקי זמן ממושכים יותר. בניסוי שנמשך 16 שבועות, אקראי, כפול סמיות ומבוקר-אינבו (Double-blind, randomized, placebo-controlled trial), נתנו למשתתפים 1,500 מ"ג Glucosamine יחד עם 1,200 מ"ג [[Chondroitin]] ו-228 מ"ג Manganese [[ויטמין Ascorbic acid - C|ascorbate]] ליום. בניסוי זה השתתפו 34 מלחים מהצי האמריקאי עם כאבים כרוניים (Chronic) ועדות רדיולוגית (Radiologic) של דלקת מפרקים ניוונית. נבדקה השפעתם של חומרים אלה על הברכיים ועמוד השדרה המותני. תועלתו של הטיפול המשולב נצפתה בברכיים, אך לא בעמוד השדרה. התועלת התבטאה בהפחתה בכאבים ובשיפור היכולת לרוץ למרחקים ארוכים{{הערה|שם=הערה7|Leffler CT, Philippi AF, Leffler SG, Mosure JC, Kim PD. Glucosamine, chondroitin, and manganese ascorbate for degenerative joint disease of the knee or low back: a randomized, double-blind, placebo-controlled pilot study. Mil Med. 1999;164(2):85–91. [PubMed]}}. <br /> |
| + | בניסוי אקראי נוסף, שנמשך שלוש שנים, נתנו למשתתפים 1,500 מ"ג של Glucosamine או אינבו. תוצאות ניסוי זה הראו כי Glucosamine sulfate הביא לשיפור רב לעומת אינבו{{הערה|שם=הערה8|Rovati L. Clinical development of glucosamine sulfate as selective drug in osteoarthritis. Rheumatol Eur. 1997;26:70.}}. מחקר אחר השתמש ב-Glucosamine hydrochloride אך לא מצא תועלת במתן תכשיר זה. | ||
| − | == | + | ===Methylsulfonylmethane{{כ}} (MSM)=== |
| − | Methylsulfonylmethane{{כ}}, MSM, הוא תוסף מזון פופולרי (Popular) שמשמש לטיפול | + | Methylsulfonylmethane{{כ}}, MSM, הוא תוסף מזון פופולרי (Popular) שמשמש לטיפול בדלקת המפרקים הניוונית, לבדו או בשילוב עם Glucosamine ו-Chondroitin. מחקר שנערך בשיתוף פעולה בין שני מוסדות מחקר קנדיים, בדק את מידת תועלתו של MSM בצמצום או מניעת כאבי ברכיים בחולי דלקת מפרקים ניוונית{{הערה|שם=הערה8}}. המחקר היה אקראי, כפול סמיות ומבוקר אינבו, נמשך 12 שבועות ובו נטלו חלק 50 גברים ונשים בגילאי 76-40. המשתתפים קיבלו 3 גרם MSM פעמיים ביום, בסך הכל 6 גרם ליום. נמצא כי, בהשוואה לאינבו, נצפתה ירידה משמעותית בכאבים ושיפור ביכולת הביצוע של פעולות יומיומיות בקבוצה שקיבלה MSM{{כ}} (p<0.05). במהלך הניסוי לא נראו שינויים במצב הברכיים, אך גם לא נצפתה החמרה של המחלה. |
לא נרשמו, במהלך המחקר, תופעות לוואי ממשיות. מחקר זה היה מוגבל בזמן ויש לערוך מחקרים ממושכים יותר על מנת להבין את מנגנון הפעולה של תוסף מזון זה ולבחון את השפעתו לאורך פרקי זמן ארוכים יותר. | לא נרשמו, במהלך המחקר, תופעות לוואי ממשיות. מחקר זה היה מוגבל בזמן ויש לערוך מחקרים ממושכים יותר על מנת להבין את מנגנון הפעולה של תוסף מזון זה ולבחון את השפעתו לאורך פרקי זמן ארוכים יותר. | ||
| − | == | + | ==טיפול תזונתי== |
| − | + | ===תפריט ים תיכוני=== | |
| − | במחקר שנערך בשנת 2007 בסקוטלנד, נבדקה השפעתו של תפריט ים תיכוני על נשים החולות | + | במספר מקומות ביוון (למשל באי כרתים) וכן בדרום איטליה, נפוץ מאוד התפריט הים תיכוני שמרכיביו העיקריים הם ירקות, פירות, קטניות (Legumes), דגנים מלאים, דגים במקום [[צריכת בשר בקר - היבטים בריאותיים - Health aspects of beef consumption|בשר]] ושמן זית בכמות רבה. תפריט זה הוא מן היותר טובים באזורנו. הוא מצמצם את הסיכון לחלות במחלות רבות ובין השאר מצמצם גם את השכיחות של דלקת מפרקים ניוונית. |
| − | + | ||
| − | ==תפריט של מזון שכולו או רובו לא מבושל== | + | במחקר שנערך בשנת 2007 בסקוטלנד, נבדקה השפעתו של תפריט ים תיכוני על נשים החולות בדלקת מפרקים ניוונית. כשישה חודשים לאחר שהחלו לאכול לפי תפריט זה, דיווחו הנשים על ירידה בכאבי המפרקים ובנוקשות השרירים שהופיעה עם ההשכמה, וכל זאת ביחס למצבן של הנשים שאכלו לפי תפריט אירופאי רגיל. בתפריט הים תיכוני יש כמות רבה של נוגדי חמצון (Antioxidants), [[ויטמין Ascorbic acid - C|ויטמין C]]{{כ}} (Vitamin C) וחומצות שומן Omega-3. גורמים אלה ידועים ביכולתם להקל על תסמיני דלקת המפרקים הניוונית. בנוסף, תפריט ים תיכוני יעיל ל[[ירידה במשקל|הורדת משקל]] עודף. במחקר שנערך באוניברסיטת צפון קרוליינה בארצות הברית נמצא, כי ירידה של חמישה אחוזים ממשקלו של אדם שמן, מורידה את הסיכון שלו לחלות בדלקת מפרקים ניוונית בחמישה אחוזים גם כן{{הערה|שם=הערה11|http://tarc.med.unc.edu/research_callahan.php.}}. |
| + | |||
| + | ===תפריט של מזון שכולו או רובו לא מבושל=== | ||
| − | תפריט המורכב | + | תפריט המורכב בעיקרו ממזון לא מבושל, לא אפוי ולא קלוי, נעשה, בשנות האלפיים המוקדמות, יותר ויותר מקובל כדרך חיים המביאה לבריאות ולריפוי מחלות שונות. אכילת מזון לא מבושל מאפשרת לגוף לעכל טוב יותר חלבונים (למשל על ידי אכילת גרעינים, אגוזים ונבטים), ובדרך זו יכול אדם להוריד כמחצית מכמות החלבון הנצרכת מבלי לסבול ממחסור בחלבון. תפריט שכזה מספק לגוף יותר ויטמינים ויותר מינרלים בסיסיים (Alkaline minerals). בנוסף, מרבית מהערך הבריאותי של ירקות ופירות חיים, נבטים טריים וצמחי מרפא, מצוי ב-Phytochemicals שהם מספקים. |
| − | בתהליך | + | בתהליך העיכול של בשר ו[[חלב]] נוצרות בגוף חומצות. כדי לנטרל אותן, מוציא הגוף [[סידן - Calcium|סידן]] (Calcium) ו-[[מגנזיום - Magnesium|Magnesium]] מן העצמות, בכדי למנוע [[חמצת מטבולית]] (Metabolic acidosis). בתזונה המורכבת ממזון לא מבושל, יש כמות רבה של מינרלים בסיסיים כמו [[אשלגן - Potassium, Kalium|אשלגן]] (Potassium), סידן, Magnesium ועוד. מינרלים אלה עוזרים לגוף לשמור על pH תקין ששומר על העצמות, גורם לפחות שחיקה של הסחוסים ופחות דלקת ניוונית במפרקים (Osteoarthritis). |
| − | זאת ועוד, בבשר ובחלב של פרות המצויות כל היום במרעה | + | זאת ועוד, בבשר ובחלב של פרות המצויות כל היום במרעה, קיימת חומצת שומן מיוחדת הנקראת Conjugated Linoleic Acid {{כ}}(CLA). חומצת שומן זו חשובה לחילוף החומרים של השומנים בגוף, היא עוזרת למניעת השמנה. בישראל, פרות לא חיות במרעה ולא אוכלות עשבים לכן, החלב והבשר שלהן אינם מכילים CLA. ניתן לקבל חומצת שומן זו ממקורות צמחיים, על ידי שתיית מיץ ירק חיטה, צריכת אבקה מעלי שעורה או צריכת כמוסות של שמן CLA. |
| − | + | ואם לא די בזאת, הנה סיבה נוספת מדוע כדאי להמנע מאכילת בשר ומוצרי חלב. כדי להגביר את תנובת החלב שלהן, מקבלות הפרות הורמון גדילה של מעלי גירה (BGH, Bovine Growth Hormone) המעלה את תנובת החלב שלהן עד פי שלוש. אבל, הן חשופות ליותר זיהומים ולכן מקבלות [[אנטיביוטיקה]] (Antibiotics) שבסופו של דבר פוגעת באנשים ששותים את החלב הזה. פרות המקבלות את ההורמון הזה הן רזות יותר, בגופן פחות שומן, לכן, כשהן אוכלות מזון המכיל רעלים מן החקלאות, אלה לא נאגרים בשומן שלהן אלא עוברים לחלב. | |
| − | בישול הורס אנזימים המצויים במזון שאינו מבושל. חימום של 46.5 מעלות מחסל את מרבית האנזימים. כאשר אוכלים מזון לא מחומם, האנזימים שבו עוזרים לעיכול. כך | + | בישול הורס אנזימים (Enzymes) המצויים במזון שאינו מבושל. חימום של 46.5 מעלות Celsius מחסל את מרבית האנזימים. כאשר אוכלים מזון לא מחומם, האנזימים שבו עוזרים לעיכול. כך לגוף יש יותר משאבים לייצר אנזימים מטבוליים (Metabolic enzymes) ותיפקודיו משתפרים. למעשה, צריכת מזון לא מבושל היא חזרה לתפריט לפיו ניזון האדם לפני עידן החקלאות. אנשים אכלו עשרות מינים של צמחי בר ופירות בר אכילים, כמו גם בשר ציד. כיום, מומלצת המגמה לחזור לחלק הצמחוני של תפריט כזה. קיימים מצבים בהם גם אכילה של 85 אחוז של מזון לא מבושל, די בה להשגת תוצאות חיוביות. |
==ביבליוגרפיה== | ==ביבליוגרפיה== | ||
גרסה אחרונה מ־08:26, 12 באוגוסט 2022
| דלקת מפרקים ניוונית - טיפול תזונתי | ||
|---|---|---|
| Osteoarthritis - nutritional management | ||
| ||
The formation of hard nobs at the proximal interphalangeal
| ||
| שמות נוספים | טיפול תזונתי לריפוי ולמיתון אוסטאוארטריטיס Osteoarthritis - nutritional therapy |
|
| יוצר הערך | ד"ר מרדכי הוכברג | |
| אחראי הערך | 
|
|
לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושים – אוסטאוארתריטיס
דלקת המפרקים הניוונית (Osteoarthritis, OA) היא מחלה שכיחה ביותר אשר פוגעת בעיקר באוכלוסייה המבוגרת (גיל 50 ומעלה). המחלה פוגעת בסחוסים (Cartilages) שבמפרקים, בעיקר במפרקים עליהם יש יותר עומס: ברכיים, ראש הירך, עמוד השדרה ומפרקי הידיים.
הסיבות העיקריות למחלה הן שחיקה, סדקים ופציעה בסחוסים, חסרים תזונתיים, צריכת מזונות שמעלים את חומציות הגוף, עודף משקל, אלרגיות למזון (Food allergies), חוסר איזון הורמונלי (Hormonal imbalance), יציבה לא נכונה ומתח נפשי.
ניתן לחלק את הטיפולים המקובלים במחלה זו לשניים:
- מתן תרופות נגד הכאבים המלווים את המחלה
- שיפור התזונה ומתן תוספי מזון בעלי יכולת שיכוך כאבים וכאלה המהווים חומר גלם לתיקון ולבנייה מחדש, עד כמה שניתן, של הסחוסים שנפגעו
טיפולים נוגדי כאב, כגון נוגדי דלקת לא סטרואידלים (Non Steroidal Anti Inflammatory Drugs, NSAIDs), עשויים למתן את הכאבים, אבל יש להם תופעות לוואי רבות. רק טיפול תזונתי מתאים (המורכב מתפריט העשיר במזונות לא מעובדים), יחד עם תוספי מזון המהווים חומר גלם לתיקון ולבנייה מחדש של הסחוסים, יוכלו לעזור באופן יסודי יותר לריפוי ולמניעה, או לפחות למיתון התסמינים של מחלה זו. שני גורמים אלה, התוספים והתפריט, חשובים ופועלים יחדיו.
מן הראוי להזכיר כאן, שבגישה התזונתית לטיפול במחלות באופן כללי, חשוב לשים לב לשתי נקודות מרכזיות: הראשונה, שלא יהיו חסרים תזונתיים באף לא אחד מרכיבי התזונה החיוניים; והשנייה, שיוכנסו לגוף כמה שפחות חומרים מזיקים. אחרי ככלות הכל, גוף האדם נבנה ומתוחזק על ידי המזון שאותו הוא מטמיע, על ידי השתייה שצורך והאויר שנושם ועל ידי חשיפה לשמש לשם יצירת ויטמין D (Vitamin D) בגוף. בנוסף, דרושה לגוף פעילות גופנית, זהו נושא המוזכר בהקשר של כל נושאי שמירת הבריאות. חשיבה חיובית והימנעות מלחצים מוכרות אף הן כחשובות לבריאות.
קיימים כ-60 רכיבי תזונה חיוניים ועוד שישה Glyconutrients, אם הגוף לא מייצר אותם יש לקבלם באמצעות המזון. משמעות המונח "רכיב תזונה חיוני" היא שללא רכיב זה לא ניתן להתקיים, כלומר אם רמתו של הרכיב תרד מתחת לסף קריטי (Critical threshold), האדם ימות. זה מה שקרה לתינוקות בפרשת "רמדיה". ככל שרכיבי התזונה מתקרבים לרמתם המיטבית, כך יהיה האדם בריא יותר.
לא ניתן לומר שהתזונה בישראל בריאה ומספקת את הדרוש לגופם של התושבים. מוכרים היטב הנושאים של עודפי מזון מן החי ואיתם עודפי השומן מן החי, חוסר חומצות שומן הכרחיות, צריכת שומן מזיק מסוג טראנס (Trans fat), חוסר ויטמין D ועוד. מרבית תושבי ישראל אוכלים ירקות ופירות לא אורגניים המכילים חומרי הדברה חקלאיים וערכם התזונתי פחות.
התזונה שאמורה לספק את הדרוש לאדם עם כמה שפחות חומרים מיותרים, מורכבת בעיקר ממזון שרובו או כולו צמחי, אורגני, מלא ועם אחוז גבוה של מזון לא מבושל. עם תפריט כזה, חשוב לקחת תוספי ויטמין B12 (Vitamin B12), אצות ים כספקיות יוד (Iodine) ומינרלים (Minerals) נוספים מן הים. יש לצרוך אגוזי ברזיל כספקי Selenium, או ליטול Selenium כתוסף מזון בכמות המומלצת (כיוון שבהפרזה, חומר זה רעיל). יש לצרוך שמנים לא מחוממים, מזונות מספקי Omega-3 ו-Omega-6 כגרעינים, אגוזים לא קלויים ונבטים, ותוספי מזון אחרים בהתאם למצב הבריאות ולגיל. חשוב לשתות מים ללא Fluoride וללא כלור (Chlorine) ולהשתזף בשמש באופן מבוקר, אף פעם לא עד כדי כוויות שמש.
תוספי תזונה
Glucosamine ו-Chondroitin
Glucosamine sulfate ניתן כטיפול ישיר לבעיית שחיקת הסחוסים ובמקרים רבים מביא לתועלת רבה. אך יש מקרים שחומר זה כלל לא עוזר. ברור לחלוטין ש-Glucosamine ועוד מספר חומרים טבעיים דרושים לבנייה, תחזוקה וריפוי של סחוסים פגועים, אך הם לא יעזרו במידה ולמטופל חסרים במפגיע רכיבי תזונה נוספים, כגון ויטמין D ו-Silica.
ב-20 השנים האחרונות נערכו מספר מחקרים שבדקו את יכולתו של Glucosamine sulfate למתן את תסמיני דלקת המפרקים הניוונית (הגבלות תנועה וכאבים). נמצא כי 1,500 מ"ג (מיליגרם) ליום של Glucosamine sulfate, בנטילה פומית (Per os), ממתן את תסמיני המחלה ומאט את התקדמותה. תועלתו של תוסף מזון זה, נצפתה בעיקר במקרים של מחלה בגפיים התחתונות, בעיקר במצבי מחלה קלים עד בינוניים. במהלך חמש שנות מעקב נצפה, כי מתן התוסף צמצם עד למחצית את הצורך בניתוחים בגפיים התחתונות.
התועלת של Glucosamine sulfate התבטאה גם בצמצום הייצור של Prostaglandin E2 ורכיבי דלקת אחרים[1],[2]. בניסוי עם תרבית רקמה, מנע תוסף זה התבטאות של גן המגביר סיכון למחלה[3]. בניסוי אחר עם קביות (Guinea pigs), מתן שלו לתקופה ממושכת הפחית במידה רבה את הפגיעה בסחוסי הקביות[4]. עד כה, לא נמצאו נתונים המעידים על כך ש-Glucosamine מעורר תהליך בנייה (Anabolic process) בסחוסים, אך הוא נמצא כממתן תהליך פירוק (Catabolic process).
ניסויים רבים בדקו את התועלת שבנטילת חומר זה ואת תופעות הלוואי להן הוא עלול לגרום. בניסוי אקראי ומבוקר אינבו (Randomized, placebo-controlled trial) שנמשך שישה שבועות, בהשתתפות 153 חולי דלקת מפרקים ניוונית שחולקו לשתי קבוצות. בקבוצה אחת הוזרקה לשריר, פעמיים בשבוע, תמיסת Glucosamine sulfate ובקבוצה השנייה הוזרק אינבו. שבועיים לאחר סיום הניסוי נמצא, כי בקבוצה שקיבלה את התוסף היתה ירידה משמעותית במדד הכאב ובצורך לעבור ניתוחים[5]. בניסוי אחר ניתן 1,500 מ"ג Glucosamine ל-252 חולים, במשך ארבעה שבועות. בהשוואה לקבוצת האינבו, בקבוצת ה-Glucosamine נצפתה ירידה ניכרת במדד הכאב[6].
ניסויים עם Glucosamine נערכו גם לפרקי זמן ממושכים יותר. בניסוי שנמשך 16 שבועות, אקראי, כפול סמיות ומבוקר-אינבו (Double-blind, randomized, placebo-controlled trial), נתנו למשתתפים 1,500 מ"ג Glucosamine יחד עם 1,200 מ"ג Chondroitin ו-228 מ"ג Manganese ascorbate ליום. בניסוי זה השתתפו 34 מלחים מהצי האמריקאי עם כאבים כרוניים (Chronic) ועדות רדיולוגית (Radiologic) של דלקת מפרקים ניוונית. נבדקה השפעתם של חומרים אלה על הברכיים ועמוד השדרה המותני. תועלתו של הטיפול המשולב נצפתה בברכיים, אך לא בעמוד השדרה. התועלת התבטאה בהפחתה בכאבים ובשיפור היכולת לרוץ למרחקים ארוכים[7].
בניסוי אקראי נוסף, שנמשך שלוש שנים, נתנו למשתתפים 1,500 מ"ג של Glucosamine או אינבו. תוצאות ניסוי זה הראו כי Glucosamine sulfate הביא לשיפור רב לעומת אינבו[8]. מחקר אחר השתמש ב-Glucosamine hydrochloride אך לא מצא תועלת במתן תכשיר זה.
Methylsulfonylmethane (MSM)
Methylsulfonylmethane, MSM, הוא תוסף מזון פופולרי (Popular) שמשמש לטיפול בדלקת המפרקים הניוונית, לבדו או בשילוב עם Glucosamine ו-Chondroitin. מחקר שנערך בשיתוף פעולה בין שני מוסדות מחקר קנדיים, בדק את מידת תועלתו של MSM בצמצום או מניעת כאבי ברכיים בחולי דלקת מפרקים ניוונית[8]. המחקר היה אקראי, כפול סמיות ומבוקר אינבו, נמשך 12 שבועות ובו נטלו חלק 50 גברים ונשים בגילאי 76-40. המשתתפים קיבלו 3 גרם MSM פעמיים ביום, בסך הכל 6 גרם ליום. נמצא כי, בהשוואה לאינבו, נצפתה ירידה משמעותית בכאבים ושיפור ביכולת הביצוע של פעולות יומיומיות בקבוצה שקיבלה MSM (p<0.05). במהלך הניסוי לא נראו שינויים במצב הברכיים, אך גם לא נצפתה החמרה של המחלה.
לא נרשמו, במהלך המחקר, תופעות לוואי ממשיות. מחקר זה היה מוגבל בזמן ויש לערוך מחקרים ממושכים יותר על מנת להבין את מנגנון הפעולה של תוסף מזון זה ולבחון את השפעתו לאורך פרקי זמן ארוכים יותר.
טיפול תזונתי
תפריט ים תיכוני
במספר מקומות ביוון (למשל באי כרתים) וכן בדרום איטליה, נפוץ מאוד התפריט הים תיכוני שמרכיביו העיקריים הם ירקות, פירות, קטניות (Legumes), דגנים מלאים, דגים במקום בשר ושמן זית בכמות רבה. תפריט זה הוא מן היותר טובים באזורנו. הוא מצמצם את הסיכון לחלות במחלות רבות ובין השאר מצמצם גם את השכיחות של דלקת מפרקים ניוונית.
במחקר שנערך בשנת 2007 בסקוטלנד, נבדקה השפעתו של תפריט ים תיכוני על נשים החולות בדלקת מפרקים ניוונית. כשישה חודשים לאחר שהחלו לאכול לפי תפריט זה, דיווחו הנשים על ירידה בכאבי המפרקים ובנוקשות השרירים שהופיעה עם ההשכמה, וכל זאת ביחס למצבן של הנשים שאכלו לפי תפריט אירופאי רגיל. בתפריט הים תיכוני יש כמות רבה של נוגדי חמצון (Antioxidants), ויטמין C (Vitamin C) וחומצות שומן Omega-3. גורמים אלה ידועים ביכולתם להקל על תסמיני דלקת המפרקים הניוונית. בנוסף, תפריט ים תיכוני יעיל להורדת משקל עודף. במחקר שנערך באוניברסיטת צפון קרוליינה בארצות הברית נמצא, כי ירידה של חמישה אחוזים ממשקלו של אדם שמן, מורידה את הסיכון שלו לחלות בדלקת מפרקים ניוונית בחמישה אחוזים גם כן[9].
תפריט של מזון שכולו או רובו לא מבושל
תפריט המורכב בעיקרו ממזון לא מבושל, לא אפוי ולא קלוי, נעשה, בשנות האלפיים המוקדמות, יותר ויותר מקובל כדרך חיים המביאה לבריאות ולריפוי מחלות שונות. אכילת מזון לא מבושל מאפשרת לגוף לעכל טוב יותר חלבונים (למשל על ידי אכילת גרעינים, אגוזים ונבטים), ובדרך זו יכול אדם להוריד כמחצית מכמות החלבון הנצרכת מבלי לסבול ממחסור בחלבון. תפריט שכזה מספק לגוף יותר ויטמינים ויותר מינרלים בסיסיים (Alkaline minerals). בנוסף, מרבית מהערך הבריאותי של ירקות ופירות חיים, נבטים טריים וצמחי מרפא, מצוי ב-Phytochemicals שהם מספקים.
בתהליך העיכול של בשר וחלב נוצרות בגוף חומצות. כדי לנטרל אותן, מוציא הגוף סידן (Calcium) ו-Magnesium מן העצמות, בכדי למנוע חמצת מטבולית (Metabolic acidosis). בתזונה המורכבת ממזון לא מבושל, יש כמות רבה של מינרלים בסיסיים כמו אשלגן (Potassium), סידן, Magnesium ועוד. מינרלים אלה עוזרים לגוף לשמור על pH תקין ששומר על העצמות, גורם לפחות שחיקה של הסחוסים ופחות דלקת ניוונית במפרקים (Osteoarthritis).
זאת ועוד, בבשר ובחלב של פרות המצויות כל היום במרעה, קיימת חומצת שומן מיוחדת הנקראת Conjugated Linoleic Acid (CLA). חומצת שומן זו חשובה לחילוף החומרים של השומנים בגוף, היא עוזרת למניעת השמנה. בישראל, פרות לא חיות במרעה ולא אוכלות עשבים לכן, החלב והבשר שלהן אינם מכילים CLA. ניתן לקבל חומצת שומן זו ממקורות צמחיים, על ידי שתיית מיץ ירק חיטה, צריכת אבקה מעלי שעורה או צריכת כמוסות של שמן CLA.
ואם לא די בזאת, הנה סיבה נוספת מדוע כדאי להמנע מאכילת בשר ומוצרי חלב. כדי להגביר את תנובת החלב שלהן, מקבלות הפרות הורמון גדילה של מעלי גירה (BGH, Bovine Growth Hormone) המעלה את תנובת החלב שלהן עד פי שלוש. אבל, הן חשופות ליותר זיהומים ולכן מקבלות אנטיביוטיקה (Antibiotics) שבסופו של דבר פוגעת באנשים ששותים את החלב הזה. פרות המקבלות את ההורמון הזה הן רזות יותר, בגופן פחות שומן, לכן, כשהן אוכלות מזון המכיל רעלים מן החקלאות, אלה לא נאגרים בשומן שלהן אלא עוברים לחלב.
בישול הורס אנזימים (Enzymes) המצויים במזון שאינו מבושל. חימום של 46.5 מעלות Celsius מחסל את מרבית האנזימים. כאשר אוכלים מזון לא מחומם, האנזימים שבו עוזרים לעיכול. כך לגוף יש יותר משאבים לייצר אנזימים מטבוליים (Metabolic enzymes) ותיפקודיו משתפרים. למעשה, צריכת מזון לא מבושל היא חזרה לתפריט לפיו ניזון האדם לפני עידן החקלאות. אנשים אכלו עשרות מינים של צמחי בר ופירות בר אכילים, כמו גם בשר ציד. כיום, מומלצת המגמה לחזור לחלק הצמחוני של תפריט כזה. קיימים מצבים בהם גם אכילה של 85 אחוז של מזון לא מבושל, די בה להשגת תוצאות חיוביות.
ביבליוגרפיה
- Kim LS, Axelrod LJ, Howard P, Buratovich N, Waters RF. Efficacy of methylsulfonylmethane (MSM) in osteoarthritis pain of the knee: a pilot clinical trial. Osteoarthritis Cartilage. 2006 Mar;14(3):286-94. Epub 2005 Nov 23.
- Howenstine J. Chronic illness can be cured with raw foods. March 25, 2005.
- ↑ Largo R, Alvarez-Soria MA, Diez-Ortego I, Calvo E, Sanchez-Pernaute O, Egido J, Herrero-Beaumont G. Glucosamine inhibits IL-1beta-induced NFkappaB activation in human osteoarthritic chondrocytes. Osteoarthr Cartil. 2003;11(4):290–298. doi: 10.1016/S1063-4584(03)00028-1. [PubMed] [Cross Ref]
- ↑ Alvarez-Soria MA, Largo R, Calvo E, Herrero-Beaumont G. Differential anticatabolic profile of glucosamine sulfate versus other anti-osteoarthritic drugs on human osteoarthritic chondrocytes and synovial fibroblasts in culture. Osteoarthr Cartil. 2005;13:S153.
- ↑ Uitterlinden EJ, Jahr H, Koevoet JL, Jenniskens YM, Bierma-Zeinstra SM, Degroot J, Verhaar JA, Weinans H, Osch GJ. Glucosamine decreases expression of anabolic and catabolic genes in human osteoarthritic cartilage explants. Osteoarthr Cartil. 2006;14(3):250–257. doi: 10.1016/j.joca.2005.10.001. [PubMed] [Cross Ref]
- ↑ Taniguchi S, Ryu J, Seki M, Sumino T, Tokuhashi Y, Esumi M. Long-term oral administration of glucosamine or chondroitin sulfate reduces destruction of cartilage and up-regulation of MMP-3 mRNA in a model of spontaneous osteoarthritis in Hartley guinea pigs. J Orthop Res. 2011 [PubMed]
- ↑ Reichelt A, Forster KK, Fischer M, Rovati LC, Setnikar I. Efficacy and safety of intramuscular glucosamine sulfate in osteoarthritis of the knee. A randomised, placebo-controlled, double-blind study. Arzneimittelforschung. 1994;44(1):75–80. [PubMed]
- ↑ Setnikar I, Palumbo R, Canali S, Zanolo G. Pharmacokinetics of glucosamine in man. Arzneimittelforschung. 1993;43(10):1109–1113. [PubMed]
- ↑ Leffler CT, Philippi AF, Leffler SG, Mosure JC, Kim PD. Glucosamine, chondroitin, and manganese ascorbate for degenerative joint disease of the knee or low back: a randomized, double-blind, placebo-controlled pilot study. Mil Med. 1999;164(2):85–91. [PubMed]
- ↑ 8.0 8.1 Rovati L. Clinical development of glucosamine sulfate as selective drug in osteoarthritis. Rheumatol Eur. 1997;26:70.
- ↑ http://tarc.med.unc.edu/research_callahan.php.
קישורים חיצוניים
- טיפול תזונתי לריפוי ולמיתון אוסטאוארטריטיס TheMEDICAL
המידע שבדף זה נכתב על ידי ד"ר מרדכי הוכברג Ph.D, תזונאי