כניסה 
עקבו אחרינו בפייסבוק הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת מפרקים שגרונתית - Rheumatoid arthritis"
(דף חדש: {{ערך בבדיקה}} הקדמה דלקת מפרקים שגרונתית הנה מחלה שכיחה הפוגעת בכ1% מן האוכלוסייה. המחלה פוגעת בנשים ב...) |
|||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
{{ערך בבדיקה}} | {{ערך בבדיקה}} | ||
| − | + | '''דלקת מפרקים שגרונתית''' הנה מחלה שכיחה יחסית הגורמת לסבל וללא טיפול עלולה להוביל למגבלות גופניות. בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בטיפול בה עם יכולת לעצור את התהליך ברוב המקרים. יש חשיבות רבה לטיפול בשלבים המוקדמים של המחלה על מנת למנוע נזק למפרקים ופגיעה באיכות חיי החולה. | |
| − | דלקת מפרקים שגרונתית הנה מחלה שכיחה הפוגעת בכ1% מן האוכלוסייה. המחלה פוגעת | + | |
| − | + | == אפידמיולוגיה == | |
| − | + | ||
| − | + | דלקת מפרקים שגרונתית הנה מחלה שכיחה הפוגעת בכ1% מן האוכלוסייה. המחלה פוגעת בנשים בשכיחות גבוהה עד פי 3 מאשר בגברים, ושיא גיל הופעת המחלה הוא סביב 40 אם כי היא יכולה להופיע בכל גיל החל מילדים צעירים ועד מבוגרים מאד. | |
| − | דלקת מפרקים שגרונתית מתאפיינת בתהליך דלקתי רב מפרקי , לרוב סימטרי, כשהמפרקים | + | |
| − | + | == אטיולוגיה == | |
| − | + | ||
| − | + | == קליניקה == | |
| − | + | ||
| − | + | ===מחלה מפרקית=== | |
| − | + | ||
| − | + | דלקת מפרקים שגרונתית מתאפיינת בתהליך דלקתי רב מפרקי , לרוב סימטרי, כשהמפרקים הקטנים של אצבעות הידיים ורגליים מעורבים בשכיחות גבוהה. יחד עם זאת רוב החולים מפתחים דלקת גם במפרקים אחרים כגון כתפיים, מרפקים, פרקי ירכיים, ברכיים וקרסוליים. התהליך מתאפיין בכאב המלווה בחום מקומי, נפיחות ואודם- הכאב נוטה להופיע במנוחה ואף מגיע לשיאו באמצע הלילה ולקראת הבוקר עם נוקשות בוקר משמעותית וטיפוסית. ללא טיפול בתהליך הדלקתי , עלולים להיגרם שנויים בלתי הפיכים במפרקים עם התפתחות עיוותים ומגבלות בטווח תנועת המפרקים. | |
| − | דלקת מפרקים שגרונתית אינה "רק" מחלת מפרקים אלא לעיתים מערבת גם מערכות נוספות | + | |
| − | + | ===מחלה חוץ מפרקית=== | |
| − | + | ||
| − | + | דלקת מפרקים שגרונתית אינה "רק" מחלת מפרקים אלא לעיתים מערבת גם מערכות נוספות כגון עיניים ( יובש בעיניים או דלקות עיניים מסוגים שונים ) , יובש בפה, פגיעה בעצבים בגפיים או בחוט השדרה (כתוצאה מלחץ ישיר על העצבים השונים על ידי התהליך דלקתי, או עקב תהליך של דלקת בכלי הדם המזינים את העצבים). מערכות נוספות שעלולות להיפגע בתדירות נמוכה יותר הנן ראות, לב ודרכי העיכול. בנוסף, בשנים האחרונות, מצטברות העדויות אודות הקשר בין דלקת מפרקים שגרונתית לבין היארעות של מחלות קרדיו-וסקולריות עם שכיחות גבוהה יותר של אוטם שריר הלב ואירועים מוחיים , בקשר ישיר לתהליך הדלקתי הממושך. | |
| − | + | ||
| − | + | == אבחנה == | |
| − | + | ||
| − | האבחון של דלקת מפרקים שגרונית נעשה בעזרת הסיפור הקליני הטיפוסי , | + | האבחון של דלקת מפרקים שגרונית נעשה בעזרת הסיפור הקליני הטיפוסי , ממצאים של תהליך דלקתי סימטרי במפרקים בבדיקה הגופנית, ובדיקות מעבדה המצביעות על תהליך דלקתי עם עליה בשקיעת הדם ומדדים נוספים של דלקת. |
| − | + | * בכ70% מן החולים, ניתן לאתר בדם את "הגורם השגרוני". זהו נוגדן (חלבון) המאשר את האבחנה בחולים עם תמונה קלינית מתאימה, אך כשלעצמו הוא אינו מספיק על מנת לקבוע אבחנה, משום שהוא אינו ספציפי לדלקת מפרקים שגרונית אלא מופיע במגוון רחב של מחלות נוספות, ואף עשוי להימצא בדמם של נבדקים בריאים. בשנים האחרונות, התווספה בדיקת דם בעלת סגוליות גבוהה יותר לאבחון של דלקת מפרקים שגרונתית הקרויה. נוכחות של גורם ראומטואידי ו\או Anti-CCP מנבאים מחלה קשה יותר וצורך בגישה טיפולית אגרסיבית יותר. | |
| − | + | * אמצעי הדמיה כגון צילומי רנטגן של המפרקים עשויים לתרום לאבחנה ולהצביע על התקדמות המחלה. | |
| − | + | * קיימים 7 קריטריונים לאבחון של דלקת מפרקים שגרונתית : 1. נוקשות בוקר מעל לשעה 2. מעורבות של מעל ל3 מפרקים 3. מעורבות מפרקי כפות הידיים 4. דלקת מפרקים סימטרית 5. קשרית ראומטורידית 6. גורם ראומטואידי. 7. שינויים רנטגנטיים טיפוסיים. על מנת לקבוע אבחנה של דלקת מפרקים שגרונתית, על החולה למלא 4 מתוך 7 קריטריונים | |
| − | + | ||
| − | + | == טיפול == | |
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
| − | |||
הטיפול בדלקת מפרקים שגרונתית כולל מספר שלבים : | הטיפול בדלקת מפרקים שגרונתית כולל מספר שלבים : | ||
השלב הראשון והמידי כולל ניסיון להקל במהרה על סבלו של החולה על ידי מתן משככי | השלב הראשון והמידי כולל ניסיון להקל במהרה על סבלו של החולה על ידי מתן משככי | ||
| שורה 38: | שורה 33: | ||
Salazopyrine)), אימורן (Imuran) ,מינוצין (Minocin ), ערבה (Arava) ועוד. | Salazopyrine)), אימורן (Imuran) ,מינוצין (Minocin ), ערבה (Arava) ועוד. | ||
| − | + | בשנים האחרונות התווספו טיפולים ביולוגיים שונים. הקבוצה הראשונה הינה חוסמי TNFa. קבוצה זו כוללת היום 3 תכשירים זמינים – רמיקייד (Remicade) הניתן בעירוי פעם בכמה שבועות, אנברל (Enbrel) הניתן בהזרקה תת עורית פעמיים בשבוע ויומירה ((Humira הניתן בהזרקה תת עורית פעם בשבועיים. תכשירים אלה מועילים ביותר. שימושם עלול לגרום לשכיחות מעט מוגברת של זיהומים ויש הכרח בשלילת נוכחות שחפת סמויה לפני תחילת הטיפול. | |
| + | |||
| + | קבוצה שנייה של תכשירים ביולוגיים מכוונת לנטרול אנטיגן CD20 הנמצא על פני תת קבוצה של כדוריות לבנות (לימפוציטים מסוג B ) ואשר גורם לירידה מאד משמעותית של אותם התאים.בקבוצה זו, התכשיר שבשימוש נקרא מבתרה ((Mabthera והוא ניתן בצורה של עירוי- קורס כולל 2 עירויים בהפרש של שבועיים. השפעה התרופה הינה ארוכת טווח עם שיפור שלפחות חצי שנה. כעבור פרק זמן זה, ניתן לחזור על קורס נוסף. | ||
| − | + | תכשירים נוספים אשר בפתחנו הם האורנסיה (Orencia ) הפועל במנגנון של עיכוב הגירוי הבין תאי של תאים דנדריטים ותאי T (תאים המעורבים בתהליך הדלקתי ) ואקטמרה (Actemra) המנטרל קולטן של ציטוקין הקרוי IL-6 אשר הינו בעל תפקיד מרכזי בתהליך הדלקתי. שני התכשירים ניתנים בצורה של עירוי פעם בחודש. הם צפויים להיכנס לשימוש בארץ בשנה הקרובה. | |
| − | + | כל התכשירים הביולוגים מסוגלים לעצור באופן משמעותי את התקדמות המחלה ואת התפתחות השינויים הדפורמטיבים במקביל לטיפול התרופתי יש חשיבות רבה להזרקות לתוך המפרקים של תכשירים סטרואידים שגורמים בדרך כלל להטבה מהירה ומשמעותית. כמו-כן יש לשים דגש על הטיפול הפיסיותרפי אשר מיועד להקל על הסבל, לחזק שרירים ולשמור על טווח תנועה. | |
| − | + | == פרוגנוזה == | |
| − | + | == דגלים אדומים == | |
| − | + | == ביבליוגרפיה == | |
| − | + | == קישורים חיצוניים == | |
| − | + | [[קטגוריה:שם הקטגוריה]] | |
| − | |||
מאת- פרופ' אורי אלקיים | מאת- פרופ' אורי אלקיים | ||
גרסה מ־21:07, 7 בדצמבר 2011
ערך זה נמצא בבדיקה ועריכה על ידי מערכת ויקירפואה, וייתכן כי הוא לא ערוך ומוגה.
דלקת מפרקים שגרונתית הנה מחלה שכיחה יחסית הגורמת לסבל וללא טיפול עלולה להוביל למגבלות גופניות. בשנים האחרונות חלה התקדמות רבה בטיפול בה עם יכולת לעצור את התהליך ברוב המקרים. יש חשיבות רבה לטיפול בשלבים המוקדמים של המחלה על מנת למנוע נזק למפרקים ופגיעה באיכות חיי החולה.
אפידמיולוגיה
דלקת מפרקים שגרונתית הנה מחלה שכיחה הפוגעת בכ1% מן האוכלוסייה. המחלה פוגעת בנשים בשכיחות גבוהה עד פי 3 מאשר בגברים, ושיא גיל הופעת המחלה הוא סביב 40 אם כי היא יכולה להופיע בכל גיל החל מילדים צעירים ועד מבוגרים מאד.
אטיולוגיה
קליניקה
מחלה מפרקית
דלקת מפרקים שגרונתית מתאפיינת בתהליך דלקתי רב מפרקי , לרוב סימטרי, כשהמפרקים הקטנים של אצבעות הידיים ורגליים מעורבים בשכיחות גבוהה. יחד עם זאת רוב החולים מפתחים דלקת גם במפרקים אחרים כגון כתפיים, מרפקים, פרקי ירכיים, ברכיים וקרסוליים. התהליך מתאפיין בכאב המלווה בחום מקומי, נפיחות ואודם- הכאב נוטה להופיע במנוחה ואף מגיע לשיאו באמצע הלילה ולקראת הבוקר עם נוקשות בוקר משמעותית וטיפוסית. ללא טיפול בתהליך הדלקתי , עלולים להיגרם שנויים בלתי הפיכים במפרקים עם התפתחות עיוותים ומגבלות בטווח תנועת המפרקים.
מחלה חוץ מפרקית
דלקת מפרקים שגרונתית אינה "רק" מחלת מפרקים אלא לעיתים מערבת גם מערכות נוספות כגון עיניים ( יובש בעיניים או דלקות עיניים מסוגים שונים ) , יובש בפה, פגיעה בעצבים בגפיים או בחוט השדרה (כתוצאה מלחץ ישיר על העצבים השונים על ידי התהליך דלקתי, או עקב תהליך של דלקת בכלי הדם המזינים את העצבים). מערכות נוספות שעלולות להיפגע בתדירות נמוכה יותר הנן ראות, לב ודרכי העיכול. בנוסף, בשנים האחרונות, מצטברות העדויות אודות הקשר בין דלקת מפרקים שגרונתית לבין היארעות של מחלות קרדיו-וסקולריות עם שכיחות גבוהה יותר של אוטם שריר הלב ואירועים מוחיים , בקשר ישיר לתהליך הדלקתי הממושך.
אבחנה
האבחון של דלקת מפרקים שגרונית נעשה בעזרת הסיפור הקליני הטיפוסי , ממצאים של תהליך דלקתי סימטרי במפרקים בבדיקה הגופנית, ובדיקות מעבדה המצביעות על תהליך דלקתי עם עליה בשקיעת הדם ומדדים נוספים של דלקת.
- בכ70% מן החולים, ניתן לאתר בדם את "הגורם השגרוני". זהו נוגדן (חלבון) המאשר את האבחנה בחולים עם תמונה קלינית מתאימה, אך כשלעצמו הוא אינו מספיק על מנת לקבוע אבחנה, משום שהוא אינו ספציפי לדלקת מפרקים שגרונית אלא מופיע במגוון רחב של מחלות נוספות, ואף עשוי להימצא בדמם של נבדקים בריאים. בשנים האחרונות, התווספה בדיקת דם בעלת סגוליות גבוהה יותר לאבחון של דלקת מפרקים שגרונתית הקרויה. נוכחות של גורם ראומטואידי ו\או Anti-CCP מנבאים מחלה קשה יותר וצורך בגישה טיפולית אגרסיבית יותר.
- אמצעי הדמיה כגון צילומי רנטגן של המפרקים עשויים לתרום לאבחנה ולהצביע על התקדמות המחלה.
- קיימים 7 קריטריונים לאבחון של דלקת מפרקים שגרונתית : 1. נוקשות בוקר מעל לשעה 2. מעורבות של מעל ל3 מפרקים 3. מעורבות מפרקי כפות הידיים 4. דלקת מפרקים סימטרית 5. קשרית ראומטורידית 6. גורם ראומטואידי. 7. שינויים רנטגנטיים טיפוסיים. על מנת לקבוע אבחנה של דלקת מפרקים שגרונתית, על החולה למלא 4 מתוך 7 קריטריונים
טיפול
הטיפול בדלקת מפרקים שגרונתית כולל מספר שלבים : השלב הראשון והמידי כולל ניסיון להקל במהרה על סבלו של החולה על ידי מתן משככי
כאבים נוגדי דלקת שאינם סטרואידים או במקרים חריפים יותר על ידי מתן סטרואידים. טיפול זה עשוי לגרום להטבה מידית אך אינו מסוגל לעצור את התקדמות המחלה, ויש הכרח בטיפול נוסף ספציפי יותר אשר עשוי לעצור את התהליך. שלב שני זה כולל רשימה ארוכה של תרופות כגון מתוטרקסט (Methotrexate), פלקניל ((Plaquenil, סלזופירין Salazopyrine)), אימורן (Imuran) ,מינוצין (Minocin ), ערבה (Arava) ועוד.
בשנים האחרונות התווספו טיפולים ביולוגיים שונים. הקבוצה הראשונה הינה חוסמי TNFa. קבוצה זו כוללת היום 3 תכשירים זמינים – רמיקייד (Remicade) הניתן בעירוי פעם בכמה שבועות, אנברל (Enbrel) הניתן בהזרקה תת עורית פעמיים בשבוע ויומירה ((Humira הניתן בהזרקה תת עורית פעם בשבועיים. תכשירים אלה מועילים ביותר. שימושם עלול לגרום לשכיחות מעט מוגברת של זיהומים ויש הכרח בשלילת נוכחות שחפת סמויה לפני תחילת הטיפול.
קבוצה שנייה של תכשירים ביולוגיים מכוונת לנטרול אנטיגן CD20 הנמצא על פני תת קבוצה של כדוריות לבנות (לימפוציטים מסוג B ) ואשר גורם לירידה מאד משמעותית של אותם התאים.בקבוצה זו, התכשיר שבשימוש נקרא מבתרה ((Mabthera והוא ניתן בצורה של עירוי- קורס כולל 2 עירויים בהפרש של שבועיים. השפעה התרופה הינה ארוכת טווח עם שיפור שלפחות חצי שנה. כעבור פרק זמן זה, ניתן לחזור על קורס נוסף.
תכשירים נוספים אשר בפתחנו הם האורנסיה (Orencia ) הפועל במנגנון של עיכוב הגירוי הבין תאי של תאים דנדריטים ותאי T (תאים המעורבים בתהליך הדלקתי ) ואקטמרה (Actemra) המנטרל קולטן של ציטוקין הקרוי IL-6 אשר הינו בעל תפקיד מרכזי בתהליך הדלקתי. שני התכשירים ניתנים בצורה של עירוי פעם בחודש. הם צפויים להיכנס לשימוש בארץ בשנה הקרובה.
כל התכשירים הביולוגים מסוגלים לעצור באופן משמעותי את התקדמות המחלה ואת התפתחות השינויים הדפורמטיבים במקביל לטיפול התרופתי יש חשיבות רבה להזרקות לתוך המפרקים של תכשירים סטרואידים שגורמים בדרך כלל להטבה מהירה ומשמעותית. כמו-כן יש לשים דגש על הטיפול הפיסיותרפי אשר מיועד להקל על הסבל, לחזק שרירים ולשמור על טווח תנועה.
פרוגנוזה
דגלים אדומים
ביבליוגרפיה
קישורים חיצוניים
מאת- פרופ' אורי אלקיים