האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

הבדלים בין גרסאות בדף "דלקת עור אטופית, אטופיק דרמטיטיס – Atopic dermatitis"

מתוך ויקירפואה

 
(34 גרסאות ביניים של 2 משתמשים אינן מוצגות)
שורה 2: שורה 2:
 
|תמונה=[[קובץ:Atopic dermatitis child.JPG|250px]]
 
|תמונה=[[קובץ:Atopic dermatitis child.JPG|250px]]
 
|כיתוב תמונה=
 
|כיתוב תמונה=
|שם עברי=דלקת עור אטופית
+
|שם עברי=דלקת עור אטופית / אטופיק דרמטיטיס
 
|שם לועזי=Atopic dermatitis
 
|שם לועזי=Atopic dermatitis
 
|שמות נוספים=
 
|שמות נוספים=
שורה 12: שורה 12:
 
}}
 
}}
 
{{הרחבה|דלקת עור אטופית}}
 
{{הרחבה|דלקת עור אטופית}}
דרמטיטיס אטופית היא [[מחלת עור]] דלקתית שכיחה, הנוטה להופיע בגיל הילדות אך קיימת גם במבוגרים. המחלה נקראת אטופית (תגובה חריגה ביוונית), משום שהיא מהווה חלק ממערך של מחלות אלרגיות, כגון [[אסטמה]] , [[נזלת אלרגית]], [[רגישות למזון|רגישויות למזון]] ול[[דלקת לחמית אלרגית|דלקת לחמיות אלרגיות]], המופיעות במקביל במטופלים רבים. דרמטיטיס, היא דלקת עור והיא מהווה ביטוי למראה של המחלה הכולל [[נפיחות]], [[אודם]], [[בצקת|בצקות]], הפרשות, [[גרד]] וכד'. לעיתים מונח זה מוחלף במילה אקזמה (Eczema) או דלקת עור אטופית.
+
אטופיק דרמטיטיס (דלקת עור אטופית) היא [[מחלת עור]] דלקתית שכיחה, הנוטה להופיע בגיל הילדות אך קיימת גם במבוגרים. המחלה נקראת אטופית (תגובה חריגה ביוונית), משום שהיא מהווה חלק ממערך של מחלות אלרגיות, כגון [[אסתמה]], [[נזלת אלרגית]], [[רגישות למזון|רגישויות למזון]] ול[[דלקת לחמית אלרגית|דלקת לחמיות אלרגיות]], המופיעות במקביל במטופלים רבים. דרמטיטיס, משמעותה דלקת עור והיא מהווה ביטוי למראה של המחלה הכולל [[נפיחות]], [[אודם]], [[בצקת|בצקות]], הפרשות, [[גרד]]. לעיתים מונח זה מוחלף במילה אקזמה (Eczema) או דלקת עור אטופית.
  
 
==אפידמיולוגיה==
 
==אפידמיולוגיה==
אטופיק דרמטיטיס היא מחלת העור הדלקתית השכיחה ביות . בקרב תינוקות וילדים שכיחותה מגיעה עד כדי 10%-30% מהאוכלוסיה, ובמבוגרים שיעורה מוערך ב2%-10%. ביטוי המחלה משתנה בהתאם לגיל ומוכרים שלושה סוגי מופעים.
+
דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס) היא מחלת העור הדלקתית השכיחה ביותר. בקרב תינוקות וילדים שכיחותה מגיעה עד כדי 10 אחוזים עד 30 אחוזים מהאוכלוסייה, ובמבוגרים שיעורה מוערך ב-2 אחוזים עד 10 אחוזים. ביטוי המחלה משתנה בהתאם לגיל ומוכרים שלושה סוגי מופעים.
#אטופיק דרמטיטיס של הינקות- Infantile atopic dermatitis- כינוי להופעת המחלה עד גיל שנתיים
+
#אטופיק דרמטיטיס של הינקות - Infantile atopic dermatitis - כינוי להופעת המחלה עד גיל שנתיים
#אטופיק דרמטיטיס של הילדות- Childhood atopic dermatitis- כאשר המחלה מופיעה בין גיל שנתיים לגיל 12
+
#אטופיק דרמטיטיס של הילדות - Childhood atopic dermatitis - כאשר המחלה מופיעה בין גיל שנתיים לגיל 12
#אטופיק דרמטיטיס מאוחרת- Late onset atopic dermatitis- הופעה לאחר הבגרות
+
#אטופיק דרמטיטיס מאוחרת - Late onset atopic dermatitis - הופעה לאחר הבגרות
  
מחלה המופיעה בגיל צעיר נוטה להיות משולבת בתחלואה אלרגית נוספת, כגון אסטמה, ו[[ריניטיס אלרגית]].
+
מחלה המופיעה בגיל צעיר נוטה להיות משולבת בתחלואה אלרגית נוספת, כגון אסתמה, ו[[ריניטיס אלרגית]].
  
בניגוד, לסברה כי אטופיק דרמטיטיס חולפת לאחר הילדות, כ40% מהילדים ימשיכו עם המחלה לאחר גיל 12 וכאמור בהמשך יכולים גם מבוגרים ללקות בה
+
בניגוד, לסברה כי אטופיק דרמטיטיס חולפת לאחר הילדות, כ-40 אחוזים מהילדים ימשיכו עם המחלה לאחר גיל 12 וכאמור בהמשך יכולים גם מבוגרים ללקות בה.
  
 
==מנגנון המחלה==
 
==מנגנון המחלה==
Atopic dermatitis היא מחלה מורכבת, ונגרמת משילוב של מספר גורמים המשתלבים יחד לביטויה.  
+
דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס, Atopic dermatitis) היא מחלה מורכבת, ונגרמת משילוב של מספר גורמים המשתלבים יחד לביטויה.
*'''גורמים גנטיים -''' העדות החזקה ביותר לקיומם של מרכיבים גנטיים בקיום המחלה הוא התאחיזה המשפחתית שלהם. נוכחות אטופיק דרמטיטיס בקרב הורה היא גורם סיכון משמעותי להופעת המחלה בקרב ילדיו. על מנת לאתר גורמים תורשתיים הקשורים בהגברת הסיכון למחלה במחלה, נערכו מספר מחקרים בהם אותרו שינויים גנטיים בכ40 גנים. באופן לא מפתיע הגנים הללו מקודדים למרכיבים האחראים על שלמות המעטפת העורית ועל זרועות שונות במערכת החיסון. מוטציות בגן FLG, המקודד לחלבון פילגרין הוא גורם הסיכון הגנטי המחזק, המוכר והנחקר ביותר למחלה. פילגרין הוא חלבון המופרש בשכבות העליונות של העור ומהווה חלק חשוב במעטפת התאים (Cornified envelope) בשכבה הקרנית. מוטציות בגן זה, הפוגמות בביטוי התקין של פילגרין. הן שכיחות באוכלוסייה (עד 10%, באוכלוסייה האירופאית), ומגבירות את הסיכון לאטופיק דרמטיטיס מוקדמת, מתמשכת וקשורה בתחלואה נלווית כאסטמה וזיהום משני ב[[הרפס]]
+
*'''גורמים גנטיים:''' העדות החזקה ביותר לקיומם של מרכיבים גנטיים בקיום המחלה הוא התאחיזה המשפחתית שלהם. נוכחות אטופיק דרמטיטיס בקרב הורה היא גורם סיכון משמעותי להופעת המחלה בקרב ילדיו. על מנת לאתר גורמים תורשתיים הקשורים בהגברת הסיכון למחלה במחלה, נערכו מספר מחקרים בהם אותרו שינויים גנטיים בכ-40 גנים. באופן לא מפתיע הגנים הללו מקודדים למרכיבים האחראים על שלמות המעטפת העורית ועל זרועות שונות במערכת החיסון. מוטציות בגן FLG, המקודד לחלבון פילגרין הוא גורם הסיכון הגנטי המחזק, המוכר והנחקר ביותר למחלה. פילגרין הוא חלבון המופרש בשכבות העליונות של העור ומהווה חלק חשוב במעטפת התאים (Cornified envelope) בשכבה הקרנית. מוטציות בגן זה, הפוגמות בביטוי התקין של פילגרין. הן שכיחות באוכלוסייה (עד 10 אחוזים, באוכלוסייה האירופאית), ומגבירות את הסיכון לאטופיק דרמטיטיס מוקדמת, מתמשכת וקשורה בתחלואה נלווית כאסטמה וזיהום משני ב[[הרפס]]
*'''פגמים במחסום העורי -''' העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף, והשכבה העליונה בו (האפידרמיס), אחראית לבידוד פנים הגוף משינויי טמפרטורה, חדירת מזהמים, שמירת לחות הגוף והגנה מפני חדירת חומרים העלולים ליצור ריגוש אלרגי. על מנת לעמוד במטלות אלו, האפידרמיס עובר תהליך סדור במסגרתו התאים יוצרים שכבת מגן מבודדת (המחסום האפידרמלי). בדומה לנכתב לגבי פילגרין, באפידרמיס של חולים עם אטופיק דרמטיטיס נמצאו שינויים בחלבונים האחראים על המחסום האפידרמלי - כגון חלבונים ממשפחת הTight junctions, מפרקי חלבונים ומעכבי מפרקי חלבונים ושומנים הנועדים לאטום את השכבה החיצונית
+
*'''פגמים במחסום העורי:''' העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף, והשכבה העליונה בו (האפידרמיס), אחראית לבידוד פנים הגוף משינויי טמפרטורה, חדירת מזהמים, שמירת לחות הגוף והגנה מפני חדירת חומרים העלולים ליצור ריגוש אלרגי. על מנת לעמוד במטלות אלו, האפידרמיס עובר תהליך סדור במסגרתו התאים יוצרים שכבת מגן מבודדת (המחסום האפידרמלי). בדומה לנכתב לגבי פילגרין, באפידרמיס של חולים עם אטופיק דרמטיטיס נמצאו שינויים בחלבונים האחראים על המחסום האפידרמלי - כגון חלבונים ממשפחת ה-Tight junctions, מפרקי חלבונים ומעכבי מפרקי חלבונים ושומנים הנועדים לאטום את השכבה החיצונית
*'''שינויים במערכת החיסון -''' פעילות יתר של זרועות מערכת החיסון הקשורות לדלקת סוג 2 - Type 2 inflammation, הכוללים הופעת תאי T helper 2, עם הפרשת ציטקונים מסוג אינטרלוקין 4,13,31
+
*'''שינויים במערכת החיסון:''' פעילות יתר של זרועות מערכת החיסון הקשורות לדלקת סוג 2 - Type 2 inflammation, הכוללים הופעת תאי T helper 2, עם הפרשת ציטקונים מסוג אינטרלוקין 4,13,31
  
 
==קליניקה==
 
==קליניקה==
 
המאפיינים הקליניים של אטופיק דרמטיטיס הם [[גרד]] ו[[תפרחת]].
 
המאפיינים הקליניים של אטופיק דרמטיטיס הם [[גרד]] ו[[תפרחת]].
  
פיזור התפרחת, אופי הנגעים והמהלך שלהם שונים בין גילאים שונים.  
+
פיזור התפרחת, אופי הנגעים והמהלך שלהם שונים בין גילאים שונים.
  
כמו כן, למחלה מופעים שונים בהתאים לגיל הנגעים. נגעים אקוטיים, שהופיעו לא מכבר יתאפיינו בפריחה אדומה, בצקתית, היכולה להכיל שלפוחיות או גלד ( סרון מיובש בגוון צבהב כתום). נגעים כרוניים, המערבים את הגוף במשך שבועות-חודשים יאופיינו בנגעים מעובים בגוון עור-חום, מכוסים בקשקש ומלווים בעיבוי עור.
+
כמו כן, למחלה מופעים שונים בהתאים לגיל הנגעים. נגעים אקוטיים, שהופיעו לא מכבר יתאפיינו בפריחה אדומה, בצקתית, היכולה להכיל שלפוחיות או גלד (סרום מיובש בגוון צהבהב כתום). נגעים כרוניים, המערבים את הגוף במשך שבועות-חודשים יאופיינו בנגעים מעובים בגוון עור-חום, מכוסים בקשקש ומלווים בעיבוי עור.
  
אטופיק דרמטיטיס של הינקות מתאפיינת בנגעים אקוטיים על פני לחיים, חלקים מיישרים של הגפיים (מרפקים, ירכיים , ברכיים ושוקיים ומלווה באי נחת וגרד ניכר.  
+
אטופיק דרמטיטיס של הינקות מתאפיינת בנגעים אקוטיים על פני לחיים, חלקים מיישרים של הגפיים (מרפקים, ירכיים, ברכיים ושוקיים ומלווה באי נחת וגרד ניכר.
  
בילדות, מופיעה התפרחת הקלאסית המיוחסת לאטופיק דרמטיטיס עם נגעים בקיפולי הגוף- עפעפיים, צוואר, גומות מרפקים וברכיים.
+
בילדות, מופיעה התפרחת הקלאסית המיוחסת לאטופיק דרמטיטיס עם נגעים בקיפולי הגוף: עפעפיים, צוואר, גומות מרפקים וברכיים.
  
לאחר גיל הבגרות , אטופיק דרמטיטיס יכולה להתבטא האופן דומה לילדים, אך שכיח גם ביטוי ממוקד כגון מעורבות של כפות ידיים, מעורבות כפות רגליים, דלקת עפעפיים, דלקת של הפטמה וכד'. במקרים רבים, המקרים הללו מאובחנים כאקזמה כרונית ולא מיוחסים לאטופיק דרמטיטיס.
+
לאחר גיל הבגרות, אטופיק דרמטיטיס יכולה להתבטא האופן דומה לילדים, אך שכיח גם ביטוי ממוקד כגון מעורבות של כפות ידיים, מעורבות כפות רגליים, דלקת עפעפיים, דלקת של הפטמה. במקרים רבים, המקרים הללו מאובחנים כאקזמה כרונית ולא מיוחסים לאטופיק דרמטיטיס.
  
 
==אבחנה==
 
==אבחנה==
האבחנה של דלקת עור אטופית היא קלינית מעיקרה ומבוססת על זיהוי של המחלה הכרונית-חוזרת (Chronic-Relapsing), [[גרד]] טורדני ועיקש והמורפולוגיה האופיינית והתלויה בגיל של נגעי העור. למחלה נטייה משפחתית, וגרד הוא סימן היכר למחלה.
+
האבחנה של דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס) היא קלינית, כלומר מבוצעת על בסיס הסיפור של המטופל ועל סמך הממצאים בבדיקה הגופנית. אין בדיקת מעבדה המוכיחה את האבחנה.
  
לשם אבחון המחלה ניתן להיעזר בקריטריונים שכוללים: גרד, יובש של העור (Xerosis), אקזמה, מהלך כרוני או חוזר ונשנה. הקריטריונים המקובלים של Hanifin & Rajka עברו מספר שינויים והתאמות לצורך השימוש באוכלוסיית הילדים. לביסוס האבחנה יש צורך בשני קריטריונים עיקריים ושניים משניים לפחות.
+
הקריטריונים המקובלים, נקבעו לפני עשרות שנים ותוקפו על ידי האגודה האמריקאית למחלות עור, והם כוללים:
 +
;מאפיינים חיוניים לאבחנה:
 +
*גרד
 +
*מראה קליני אופייני על פי הגיל:
 +
**פנים, וחלקים מיישרים בתינוקות וילדים
 +
**קיפולי גוף בכלל הגילאים
 +
**היעדר מעורבות בתי שחי ומפשעות
 +
* מהלך חוזר ונשנה
  
;קריטריונים עיקריים:
+
;מאפיינים התומכים באבחנה:
#דלקת עור כרונית עם גרד ניכר
+
*גיל התחלה צעיר
#מיקום אופייני של נגעים
+
*אטופיה - מחלה אלרגית נלווית או רמות IGE גבוהות
#עור תקין באזורי החתלה וכן בפנים סביב הפה והאף
+
*יובש
#סיפור משפחתי של דלקת עור אטופית
 
  
;קריטריונים משניים:
+
;מאפיינים נלווים - תומכים באבחנה אך לא ספציפיים:
#יובש עור (Xerosis) / קשקשת (Ichtyosis) / היפרלינאריות של כפות הידיים
+
*קרטוזיס פילריס \ פיטריאזיס אלבה (כתמים לבנים בלחיים) \ ריבוי קווים בכפות ידיים
#חריצים פרה-אאוריקולריים
+
*חיוורון סביב הפה
#קשקשת כרונית בעור הקרקפת
+
*שינויים באזורי עיניים \ עפעפיים
#הדגשה פרה-פוליקולרית
+
*נגעי פרוריגו \ הדגשת זקיקי שיער \ עיבוי עור
  
===הערכת החומרה===
+
==הקשר למחלות אלרגיות אחרות==
הערכת החומרה מתבססת על הערכה של השטח הנגוע, חומרת הדלקת, נוכחות של סיבוכים כמו זיהומים משניים ושינויים כרוניים בעור. לצורכי מחקר ותקנון פותחו שיטות ניקוד המאפשרות מעקב אחר ההשפעות של הטיפולים השונים כמו למשל ה-SCORAD {{כ}}(SCORing Atopic Dermatitis). במקביל לחלוקה המקובלת היום בסיווג חומרת המחלה ב[[גנחת הסימפונות]] וב[[נזלת אלרגית]], גם חומרת דלקת עור אטופית נחלקת לקלה, בינונית וקשה. הערכת החומרה היא בעיקרה תפקודית ונשאלת השאלה אם ישנה הפרעה לתפקוד היומיומי של הילד ומהי חומרת הפרעה זו.
+
{{הפניה לערך מורחב|אסטמה אאוזינופילית חריפה, טיפולים ביולוגים חדשים - Acute eosinophilic asthma, new biological therapy - 2017}}
 +
חולים עם אטופיק דרמטיטיס נוטים לסבול גם מ[[תחלואה אלרגית]] נוספת, כגון [[אסתמה]], [[קדחת השחת]], [[דלקת לחמיות אלרגית]], אלרגיה סביבתית ואלרגיה למזונות. כסמן לתחלואה האלרגית הצולבת, ניתן לראות כי באחוזים ניכרים מהחולים עם אטופיק דרמטיטיס רמות גבוהות של [[IgE]], אולם אין צורך בבדיקה על מנת לאמת או לשלול את האבחנה. כ-40 אחוזים מהחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה חמורה יסבלו גם מאלרגיות למזון, אולם ברוב מוחלט של המקרים הביטוי שלהן יהיה בהופעת תגובה מיידית, מספר דקות לאחר מגע עם המזון (נפיחות שפתיים, פריחה בפנים או בידיים, הקאות וכדומה) ולא בהחמרה של הדלקת העורית. לכן, בהיעדר תלונות ספציפיות על רגישות למזון אין צורך בביצוע תבחיני אלרגיה למזון, משום שהדבר אינו רלוונטי לניהול מחלת העור ועלול לגרום להימנעות ממזונות שאינה נחוצה בתקופה קריטית לגדילה.
 +
 
 +
מעבר לתחלואה האלרגית המוגברת הנצפית בקרב חולי אטופיק דרמטיטיס, ישנה גם שכיחות מוגברת של תחלואה נפשית, הכוללת [[דיכאון]], אובדנות ו[[חרדה]]. הדבר נובע בין היתר מתחושת הגירוד התמידית, קושי בשינה, בידוד חברתי וירידה כללית באיכות החיים. ישנו גם קשר אפשרי לתהליך דלקתי של מערכת העצבים עצמה התורמת לפגיעה הנפשית. מעבר לכך, ישנה גם שכיחות מוגברת של זיהומים עוריים, בעיקר זיהומים חיידקיים וויראליים (כגון אימפטיגו וזיהומים הרפטיים), אך ישנם גם דיווחים על שכיחות מוגברת של זיהומים שאינם עוריים, כגון דלקת ריאות וזיהומים במערכת הנשימה העליונה. בנוסף, הולכות ומתרבות העדויות לשכיחות מוגברת של תחלואה לבבית בקרב חולי אטופיק דרמטיטיס, הנובעת בין היתר מחוסר בשינה, חוסר בפעילות גופנית, תופעות לוואי מטיפולים תרופתיים מסוימים, עישון וצריכה מופרזת של אלכוהול.  
  
 
==טיפול==
 
==טיפול==
למחלה אין טיפול ספציפי יחיד, אלא טיפולים רבים ומגוונים שמטרתם תחזוקה של העור וכן מניעת התקפים וטיפול בהתקפים חריפים.
+
{{הפניה לערך מורחב|דלקת עור אטופית - חידושים בטיפול - Atopic dermatItis - new treatments}}
 +
הטיפול באטופיק דרמטיטיס (דלקת עור אטופית) כולל טיפול אחזקתי שנועד לשמור על לחות העור המקטינה את חדירותו, טיפול בהתקפים בתכשירים במריחה או בבליעה או טיפול המשכי לחולים עם דרגת חומרה קשה.
  
הטיפול מכוון כלפי מנגנוני המחלה המוכרים לנו ולכן כולל מספר מרכיבים. חלקם נועדו להיות טיפול מונע קבוע וחלקם משמשים רק כטיפול בנגעים הפעילים בזמן התפרצות חריפה של המחלה. סוגי הטיפולים:
+
חלה מהפכה בהבנה של מנגנון המחלה באטופיק דרמטיטיס, ועל כן הטיפולים נהיו ממוקדים, יעילים ובטוחים יותר.
# מריחה יומיומית של קרם לחות על כל הגוף בערב אחרי הרחיצה, כגון Aqua cream ,Aquasum או Vaseline intensive care. על אזורי גוף יבשים ומחוספסים במיוחד ניתן למרוח Dermacol או [[Calmurid]] (קלמוריד). תכשירים פעילים יותר, אשר עלותם גבוהה יחסית, הם [[Aderma]] ו- [[Atopiclair]] {{כ}} (אטופיקלייר). ב-Atopiclair משמש גם כטיפול בנגעים פעילים ברמה נמוכה והוא יכול להוות טיפול מונע לטווח ארוך
 
# לרחיצה אין להשתמש בסבונים הרגילים החריפים. לתינוקות מומלץ להשתמש בסבון Hermal balneum F. ילדים ומבוגרים יכולים להשתמש בסבון לחות מוצק או נוזלי כגון דאב או ד"ר פישר. לאחר הרחיצה יש להשתמש במגבת רכה ולנגב ללא שפשוף של העור
 
# במקרה של התלקחות עם הופעת מוקדי [[אקזמה]] פעילים עם [[גרד]] רב נחוץ טיפול במרכיב הדלקתי המקומי. התכשירים היעילים ביותר הם משחות סטרואידיות, מכיוון שאלו מדכאים בצורה לא ספציפית את התאים המשתתפים בתהליך הדלקתי. שימוש ממושך או חוזר בתכשירים אלו יכול לגרום לשינויים דיסטרופיים בלתי הפיכים בעור. מריחה חוזרת על שטחי עור גדולים יכולה לגרום לעיכוב בגדילה עקב ספיגה למחזור הדם. בשל הסיבות האלו יש להגביל את משך הטיפול במשחות סטרואידיות עד כשבוע ומוטב לבחור בתכשירים בעלי עוצמה נמוכה/בינונית כגון [[Elocom]] (אלוקום) בצורת משחה לגוף וקרם לפנים למריחה פעם ביום בערב
 
# פותחה משפחה של [[מעכבי קלצינורין]] (Calcineurin inhibitors) כגון [[Elidel]] {{כ}}(Pimecrolimus) ו-[[Protopic]] {{כ}}(Tacrolimus) שאינם [[סטרואידים]] ופועלים ישירות לדיכוי פעילות היתר של תאי T המשופעלים בדרמיס. יש למרוח אותם ישירות על הנגעים פעמיים ביום במשך שבועיים לכל היותר. בזמנו הועלה חשד לריבוי-מה של מקרי סרטן דם בשימוש ממושך בתינוקות קטנים, אולם מחקרים מקיפים חדשים הוכיחו שטענה זו מופרכת לחלוטין ואין הצדקה להישארות "תיבת האזהרה" על גבי אריזת המשחה, בה אין כל חשש להשתמש מגיל 3 חודשים בהתאם להוראות. תכשירים אלו מהווים תחליף טוב לסטרואידים. חלק מהחולים מתלוננים בתחילת הטיפול על תחושת צריבה מקומית קלה החולפת תוך מספר ימים.
 
# ה[[גרד]] מהווה בעיה מרכזית בדלקת עור אטופית. החולים מתגרדים גם בשינה וגורמים לנזק מכני לעור המגביר את הסיכון לזיהום משני ולחדירת אלרגנים. אין תרופה ספציפית לבעיה זו אולם לתרופות האנטיהיסטמיניות החדשות מדור שני יש פעילות נוגדת דלקת ונוגדת גרד. התכשירים המועדפים מבחינה זו הם [[Aerinaze]] {{כ}}(Aerius) (ארינאז ; אריוס), [[Telfast]] (טלפסט) ו-[[Mizollen]] (מיזולן). ניתן להעלות את מינונם לפעמיים ביום בשעת הצורך. ההתוויה להשתמש בהם גוברת אצל חולים עם רמה גבוהה של IgE.{{ש}}לתינוקות ניתן לתת [[Fenistil]] (פניסטיל) בטיפות במינון של טיפה לקילוגרם פעמיים ביום. אפשר גם למרוח [[Fenistil]] בצורת ג'ל על אזורי גרד טורדני. לעיתים אפשר לשלב בטיפול גם תכשירים אנטיהיסטמינים מהדור הישן כגון [[Phenergan]] {{כ}}(Promethazine) (פנרגן ; פרומתזין), או [[Histazine]] (היסטזין)
 
# אצל למעלה מ-50% מהחולים קיים ריגוש אלרגי מסוג IgE, בעיקר לקרדיות האבק (Mites) או למזונות שונים. המזונות האלרגניים ביותר הם חלב פרה, ביצים, שומשום, דגים ופירות שונים. אצל חולים רבים נמצא IgE כללי גבוה כביטוי לנטייה האטופית העוברת לעיתים קרובות בתורשה. בשל כך חשוב לבצע אצל כל החולים בירור אלרגי על ידי [[תבחיני עור]] או בדיקת IgE ספציפי לאלרגנים השונים באמצעות תבחין RAST. לרוב הבדיקה האחרונה עדיפה עקב הרגישות הרבה של עור החולים לכל דקירה. יש להשתדל להרחיק אלרגנים מחולים בעלי רגישויות אלרגיות מוכחות במידת האפשר. נחוץ טיפול סביבתי המקטין את החשיפה לאבק ויש לבחון על גבי העטיפה של מזונות ארוזים את תכולתם. אצל חלק מהחולים יש שילוב של דלקת עור אטופית עם [[נזלת אלרגית]] ו/או [[גנחת הסימפונות]] על רקע רגישות לאלרגנים נשימתיים שונים. מקובל לטפל במחלות אלו על ידי [[אימונותרפיה]] חיסונית, אולם אין הוכחה ברורה לתועלת בטיפול זה במקרי דלקת עור אטופית. אין הוכחה לכך שדיאטה דלת אלרגנים אצל אמהות בהריונן או בזמן ההנקה מונעת ריגוש אלרגי או הופעת דלקת עור אטופית אצל הצאצאים
 
#הובאו עדויות לחשיבותה של רמה מספקת של [[ויטמין D]] לפעילות תקינה של המערכת החיסונית בכלל ולזרוע המווסתת תהליכים דלקתיים בפרט. בשל כך רצוי למדוד את רמת הוויטמין D בנסיוב ולהוסיפו בכל מקרה של רמה נמוכה. הדבר כנראה נכון גם אצל אנשים בריאים
 
# טיפול לא שגרתי נוסף הנמצא בוויכוח כולל פרוביוטיקה ופרהביוטיקה. לחיידקים פרוביוטיים השפעה מיטיבה על ויסות המערכת החיסונית. קיימות עדויות ברמת הוכחה נמוכה שחלק מהחולים נהנים מטיפול זה. לילדים קיים תכשיר Probiotic kid. אין לתת תכשירים אלו לחולים המקבלים טיפול מדכא מערכת חיסונית או בעלי חסר חיסוני מולד אך אצל האחרים אין תופעות לוואי של ממש ולכן הפרוביוטיקה יכולה להוות תוספת לטיפול המקובל
 
  
===תופעות לוואי===
+
===טיפול אחזקתי===
הטיפול בסטרואידים, שהוא בעל יעילות גבוהה, כרוך בבעיות העלולות להתעורר עקב הצורך בטיפול מתמשך, וטיפול מתמשך יכול לגרום לתופעות לוואי, כגון: סימני מתיחה (Striae){{כ}}, אטרופיה של העור (Atrophy) וטלנגיאקטזיות (Telangiectasia), שמגבילים את משך הטיפול. תופעות לוואי אלו גרמו לחלק מההורים להימנע לחלוטין משימוש בסטרואידים, תופעה שזכתה לכינוי Steroid phobia.
+
*'''אמבטיה''': רחצה בסבון לא מייבש, ללא בישום עם PH חומצי-נייטרלי. בתינוקות וילדים קטנים ניתן להשתמש בשמן אמבט המצוי בבתי המרקחת של קופות החולים. המקלחות צריכות להיות קצרות (5–7 דקות), במים פושרים ובסיומם, ייבוש העור צריך להיעשות בהטפחה ולהיות מלווה במריחה מיידית של קרם לחות (Bath and soak)
 +
*'''קרם לחות''': שמירת לחות העור היא אבן יסוד בטיפול באטופיק דרמטיטיס. עור יבש, הוא עור חדיר, הנוטה להיחשף למגוון גדול של אלרגנים היכולים להחמיר את המחלה. לאור זאת מומלצת מריחה של מספר פעמים ביום של קרם לחות ללא בישום. עבודות הדגימו, כי שימוש בקרם לחות הקטין הסיכון להתפתחות אטופיק דרמטיטיס בתינוקות שהיו עם גורס סיכון להתפתחותה, בהשוואה לתינוקות שלא טופלו בקרם לחות
 +
*'''איתור גורמים מחמירים:''' איתור ומניעה של גורמים חיצוניים, היא חשובה למניעת התפרצויות ולניהול בסיסי של אטופיק דרמטיטיס. הגורמים יכולים להיות קשורים לסביבה (אבק, שינויי טמפרטורה, יובש, דשא), לגומי לבוש (בגדי צמר, בדים סינתטיים), קוסמטיקה והיגיינה (רחצה בסבונים, מסירי שומן וחומרי ניקוי)
  
טיפולים מקומיים כוללים סטרואידים מקומיים ומעכבי קלצינוירין. מעכבי קלצינוירין, Elidel ו-Protopic, היו הבטחה לטיפול חדשני, ללא תופעות הלוואי של הסטרואידים, אך התעוררו חששות בטיפול בהם עקב הוספת אזהרת FDA ({{כ}}Food and Drug Administration) על תופעות לוואי חדשות, אם כי נדירות, הקשורות לדיכוי חיסוני ואף להופעת ממאירויות. למרות הודעות מרגיעות (כולל של החברה הישראלית לרפואת עור בילדים) עדיין יש הנרתעים מטיפול בהם.
+
===טיפול בגרד===
 +
גרד הוא תלונה בסיסית, שכיחה, המפריעה מאוד לאיכות חייהם של מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס. על אף שהתלונה נשמעת בנאלית, ידועים מספר מנגנונים שונים של גרד, שחלקם רלוונטיים לאטופיק דרמטיטיס. הטיפול המסורתי בגרד נעשה על ידי תרופות ממשפחת [[נוגדי היסטמין|נוגדי ההיסטמין]] ([[פניסטיל]], [[אריוס]], [[טלפסט]] ודומיהן), אולם בספרות יש עדויות מעטות על יעילותם של הטיפולים.
  
===חידושים בטיפול===
+
'''למעשה, הטיפול היעיל ביותר לגרד בחולי אטופיק דרמטיטיס, הוא טיפול בדלקת העור על ידי התכשירים השונים שיפורטו בהמשך ולא בטיפול ייחודי לגרד.'''
הטיפולים במחלה כוללים טיפולים מקומיים וטיפולים מערכתיים, כאשר הטיפולים המערכתיים שמורים למקרים קשים. הטיפולים המקומיים כוללים טיפולים שאינם תרופות, וניתן לקבל אותם ללא מרשם רופא (OTC - Over the counter drug).
 
  
הטיפול הסטנדרטי מבוסס עדיין על תכשירים על בסיס סטרואידים וטיפולים מקומיים תרופתיים שאינם על בסיס סטרואידים, בעיקר מקבוצת מעכבי קלצינוירין (Calcineurin Inhibitors).
+
===טיפול אנטי דלקתי===
 +
בעת הופעת דלקת עורית אקוטית, מומלץ טיפול בתכשירים נוגדי דלקת לתקופות משתנות באורכן. מטרת הטיפול היא הפחתת הגרד, ספיגת התפרחת ומניעת התפשטות.
 +
*'''סטרואידים טופיקליים:''' קבוצת תרופות זו היא השכיחה ביותר והוותיקה ביותר. לתרופות הללו יעילות רבה בטיפול בהחמרות של אטופיק דרמטיטיס ועל כן נמצאות בשימוש. עם זאת תופעות הלוואי האפשריות של התרופות הכוללות: הדקקות העור, שיעור יתר, עיכוב באיחוי פצעים, סימני מתיחה, סיבוכים תוך עיניים במריחה בעפעפיים ([[ירוד]] ו[[גלאוקומה]]) וספיגה מוגברת בקרב תינוקות וילדים קטנים, מצריכה התאמה וניהול הטיפול על ידי רופא. לאור זאת, ברור שגישה של הימנעות מוחלטת מסטרואידים או מריחה ממושכת שלהן הן גישות עם פוטנציאל רב לסיבוכים. סטרואידים במריחה מחולקים למספר קבוצות על פי חוזקן ועל הרופא המטפל להתאים את משך הטיפול ותדירותו למצב הקליני
 +
*'''מעכבי קלצינאורין:''' קבוצת תרופות שפותחו במפנה המאה ה-21. כלולות בה שתי תרופות: Elidel ([[Pimecrolimus]]) ו-Protopic ([[Tacrolimus]]), הפועלות ישירות לדיכוי פעילות היתר של תאי מערכת החיסון העורית. בשנים הראשונות לשימושן, נפוצה אזהרה בנוגע לשימוש בהם בשל עלייה של בשיעור מחלות דם ממאירות בעכברים שטופלו במינונים הגדולים פי עשרות מהמינונים בשימוש באטופיק דרמטיטיס. עם הצטברות הניסיון בשימוש בתרופה, פורסמו מספר רב של מחקרים שלא מצאו עלייה כזו בקרב ילדים \ מבוגרים שטופלו בתכשירים, והטיפול נחשב בטוח לשימוש, כשתופעת הלוואי העיקרית שלו היא צריבה או גירוי, במיוחד בעת מריחה על עור לח ומגורה. התכשירים, מאושרים בישראל לשימוש מגיל 3 חודשים (אלידל) או שנתיים (פרוטופיק). השימוש בתכשירים הללו, מיועד לחולים עם אטופיק דרמטיטיס קלה או לחולים עם הישנויות של המחלה לאחר הפסקת הטיפול בסטרואידים. יתרונם הגדול הוא היכולת להשתמש בהם לאורך זמן, לאור היעדר תופעות לוואי בשימוש ממושך בניגוד לסטרואידים במריחה
 +
*'''מעכבי פוספודיאסטרז:''' תרופה חדשה יחסית, המצויה בשימוש בארץ משנת 2017. התכשיר, [[Staquis]], מבוסס על עיכוב מסלול דלקתי חשוב באטופיק דרמטיטיס. הטיפול ניתן לאטופיק דרמטיטיס קלה-בינונית או למניעה של הישנויות המחלה בחולים בהם הפסקת סטרואידים גורמת להתפרצויות מחודשות שלה. התרופה מאושרת לשימוש מגיל שנתיים, במריחה פעמיים ליום. תופעת הלוואי העיקרית של התרופה היא עקצוץ וצריבה, הנוטים להשתפר בהמשך.
  
נכנסו לשימוש תכשירים מקומיים לא תרופתיים, כגון: [[Trixera]] ו-Atopiclair, שפותחו במיוחד לטיפול בדלקת עור אטופית. תכשירים אלו נבדקו במחקרים קליניים, הן ליעילות והן לבטיחות, והם מרכיב חשוב בטיפול הראשוני בדלקת עור אטופית.
+
===טיפול במחלה בינונית קשה===
 +
במצבים בהם טיפול אחזקתי מיטבי וטיפול אנטי דלקתי עיתי אינם מצליחים להביא להפוגה, הטיפול במחלה כולל תכשירים פיזיקליים וסיסטמיים:
 +
*'''פוטותרפיה:'''
 +
:[[טיפול בקרינת UV]] היא טיפול שכיח במחלות עור שונות, בהן אטופיק דרמטיטיס. הטיפול העיקרי בשימוש הוא טיפול בקרינת UVB צרת טווח (Narrow band UVB), העושה שימוש בקרינה בטווח צר של אורכי גל (308–311 ננומטר), המביאים לידי ביטוי מקסימלי את יעילות הטיפול בדלקת העורית ועם צמצום מקסימלי של תופעות הלוואי. הטיפול מדכא את תאי מערכת החיסון השונים ואת התגובה העורית אליהם. באופן מעשי, סדרת טיפולים כוללת 20–30 טיפולים, בתדירות של 2–3 לשבוע, במסגרתם נחשף המטופל לקרינת הUV למשך מספר דקות.
 +
*'''• תכשירים סיסטמיים אימונוסופרסיביים ואימונומודולטוריים:'''
 +
:במטופלים בהם המחלה בינונית-קשה ופוטותרפיה אינה יעילה או אינה אפשרית, נשקול טיפול בתכשירים סיסטמיים, שמעכבים מרכיבים שונים במערכת החיסון:
 +
**[[Methotrexate]]: מטוטרקסט היא תרופה ותיקה המעכבת את תאי מערכת החיסון, על ידי עיכוב אנזים המחזר [[חומצה פולית]]. התכשיר נמצא בשימוש בטיפול במחלות רבות, בהן מחלות עור ([[פסוריאזיס]]), מחלות מפרקים ומחלות מעי דלקתייות. בעבר, היה תכשיר בשימוש גם לטיפול של מחלות גידוליות, אולם במינון גדולים פי עשרות ומאות ובדרך מתן שונה. מטוטרקסט נחשבת לתרופה בטוחה ובעלת יעילות טובה באטופיק דרמטיטיס בינונית-קשה, בילדים ובמבוגרים. התרופה ניתנת בכדורים, או בזריקות, אחת לשבוע. תופעות הלוואי העיקריות כוללות: [[בחילות]] ו[[כאבי בטן]], [[כאבי ראש]] וחולשה, נדרש מעקב אחר [[ספירות דם]] ו[[תפקודי כבד]]. הסיכון לזיהומים משמעותיים קיים, אך נמוך
 +
**[[ציקלוספורין]]: תכשיר יעיל מאוד להתפרצויות קשות של אטופיק דרמטיטיס. התרופה מעכבת תאי מערכת החיסון מסוג T Helper 1. להבדיל ממטוטרקסט הטיפול ניתן באופן יומי והתגובה לטיפול מהירה, בתוך ימים-שבועות מעטים. הטיפול בציקלוסקורין, טומן בחובו סיכונים, בעיקר בעת שימוש ארוך טווח ובהם: [[לחץ דם גבוה|עליית לחצי דם]], [[פגיעה כלייתית]], [[פגיעה כבדית]], [[עליית שומני דם]] ועליית סיכון לזיהומים. לכן, הטיפול מוגבל בדרך כלל לחודשים ספורים ודורש מעקב הדוק
 +
**תכשירים נוספים לטיפול באטופיק דרמטיטיס הם [[Imuran]] ו- [[mycophenolate]]
 +
**מעכבי JAK: קבוצה חדשה של תרופות המשמשות לטיפול נוגד דלקת. התרופות, המאושרות לטיפול במחלות מעי דלקתיות ודלקות מפרקים, אושרו בישראל במתן פומי גם לטיפול באטופיק דרמטיטיס. מכיוון שהתרופות אינן סלקטיביות, ומעכבות מספר מסלולים דלקתיים תוך תאיים, יש להן השפעה על מגוון מתווכים דלקתיים התורמים להתפתחות של אטופיק דרמטיטיס. התרופות מפחיתות בצורה משמעותית את חומרת הפריחה בעור, וכן מקטינות באופן מהיר את תחושת הגירוד. התרופות ניתנות פעם ביום, וחלקן מאושרות גם לנערים מגיל 12. מכיוון שבקרב חולים במחלות מפרקים קבוצה זו של תרופות נקשרה לשכיחות גבוהה יותר של זיהומים וקרישתיות יתר, וכן לעליה באירועים לבביים וממאירויות, יש צורך בניטור מעבדתי ומעקב רפואי טרם התחלת הטיפול ובמהלכו
 +
*'''טיפול ביולוגי:'''
 +
:חלה מהפכה בהבנת מכנוני הפעילות של טופיק דרמטיטיס. שיאה של ההבנה הזו היא פיתוח תרופות ממוקדות, המעכבות את הגורמים הספציפיים לאטופיק דרמטיטיס. באופן כזה, יעילות הטיפול גבוהה ותופעות הלוואי מעטות.
 +
*[[דופילומאב]], [[דופיקסנט]] (Dupixent):
 +
:בתת הפרק על מנגנון המחלה, דנו בחשיבות ההפרשה של מתווכים דלקתיים (ציטוקינים) של דלקת מסוג Type 2,{{כ}} T helper 2 associated inflammation, ובראשם ציטוקינים הנקראים אינטרלאוקין 4, 13. חומרים אלו מופרשים מתאי מערכת החיסון הנקראים T helper 2, וגורמים לנזק העורי המתבטא בפריחה של אטופיק דרמטיטיס. דופילומאב הוא נוגדן החוסם את הקולטן המשותף לשני הציטוקינים הללו. הטיפול מפחית את הגרד בצורה מהירה, ומטפל ביעילות גבוהה מאוד בנגעים העוריים. הטיפול ניתן בזריקה תת-עורית אחת לשבועיים, ללא צורך בניטור מעבדתי הדוק. נכון לדצמבר 2020, התכשיר מאושר לשימוש בארץ מגיל 12 שנים ומעלה. בארצות הברית, רשות המזון והתרופות אישרה אותו במאי 2020, לשימוש מגיל 6 שנים
 +
*קיימים תכשירים נוספים המצויים בשלבי מחקרים קליניים ובהם נוגדנים נוספים לאינטרלוקין 13, ותרופות ממשפחת ה-Jak inhibitor
  
נכנסו לשימוש מספר תכשירים חדשים שפותחו במיוחד לדלקת עור אטופית במעבדות המחקר של חברות הקוסמטיקה. אלו תכשירים הניתנים ללא מרשם, וטיפול מתמשך בהם אינו כרוך בתופעות הלוואי או החששות שקיימים בטיפול בסטרואידים או במעכבי קלציניורין. חלק מתכשירים אלו אף קיבלו התוויה של FDA לטיפול בדלקת עור אטופית. חידושים בטיפולים מקומיים בדלקת עור אטופית, ובעיקר בטיפולים מקומיים שניתנים ללא מרשם, יצאו לארץ וכוללים את התכשירים הבאים:
+
==קישורים חיצונים==
*Atopiclair
+
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3440&sheetid=216 חידושים בטיפולים מקומיים, לא תרופתיים בדרמטיטיס אטופית], באתר "מדיקל מדיה"
*Aderma
 
*Trixera
 
 
 
====תכשירים לשימוש ברחצה באמבט====
 
=====שמן אמבט=====
 
רחצה באמבט עם תכשירים, כגון: Balneum hermal, {{כ}}Amol (ד"ר פישר), DR. OR BATH OIL (ד"ר עור), וכיוצא באלה.
 
 
 
אמבט עם שמן אמבט במים פושרים, רצוי פעמיים ביום, מסייע לריווי מים של העור היבש ומפחית גרד. הרחצה מסייעת לניקוי העור מאלרגנים וחומרים מגרים, ועצם הטבילה באמבט יש בה יסוד מרגיע. יש לנגב בטפיחות עדינות ולמרוח קרם לחות מיד לאחר הרחצה.
 
 
 
=====אמבט למניעת זיהום=====
 
בעור האטופי יש התיישבות מוגברת של חיידקים ובמיוחד סטפילוקוקוס זהוב (Staphylococcus aureus). יש השערה שהוא גורם מעורר למחלה בפעולתו כסופראנטיגן (Superantigen), ואכן זיהום יכול לגרום להתלקחות המחלה.
 
 
 
עקב העלייה בעמידות החיידק לטיפולים אנטיביוטיים שונים והופעת זני סטפילוקוק זהוב העמידים למתיצילין (MRSA - Methicillin-resistant staphylococcus aureus), אף בקהילה, בשכיחות עולה ומדאיגה, יש רופאים הנוהגים להמליץ על טבילה באמבט עם אקונומיקה מדוללת (Bleach bath). מקובל להוסיף חצי כוס לאמבט מים מלא, שלוש פעמים בשבוע (דומה למי בריכה עם כלור). תופעות לוואי אפשריות הן הלבנה של עור ושיער, אך גירוי עור נפוץ פחות מהצפוי. קיימים מספר פרסומים בנושא<ref>Huang JT, Abrams M, Tlougan B, et al. Treatment of Staphylococcus aureus Colonization in Atopic Dermatitis Decreases Disease Severity. Pediatrics 2009;123(5):808-814 </ref>.
 
 
 
====תכשירים למשיחה מקומית====
 
=====Aderma exomega=====
 
יובש של העור הוא מרכיב בסיסי בדלקת עור אטופית, וחשוב ביותר הטיפול בו. Aderma exomega (סדרת Avène של פייר פברה, צרפת) הוא תכשיר על בסיס שיבולת שועל, הידועה בתכונותיה המרגיעות על העור.
 
 
 
התכשיר מכיל שילוב של מיצוי שיבולת שועל מזן Rhealba עם חומר פעיל וטבעי עשיר במרכיבים המרככים את העור ומגנים עליו, הכוללים:
 
*אומגה 6
 
*חומצה גמא-לינואלית (Gamma linolenic acid) החסרה אצל חולי דלקת עור אטופית
 
*ויטמין B<sub>3</sub>
 
*עמילן - המונע איבוד מים, מרכך את העור ומרגיע גירויים
 
 
 
התכשיר מיועד לטיפול בעור מגורה, מפחית יובש, משחזר את שכבת ההגנה של העור, ומתאים לחולי דלקת עור אטופית. מתאים לתינוקות מיום הולדתם. אינו מכיל סטרואידים.
 
 
 
=====Trixera=====
 
 
 
Trixera (סדרת Avène של פייר פברה, צרפת) הוא תכשיר שפותח במיוחד לענות על שלוש בעיות בעור האטופי: שיקום המחסום העורי הפגום, הפחתה בדלקת ומניעת גרד.
 
 
 
Trixera מכיל את החומר Selectiose. מחקרים על מערכת החיסון בעור גילו שמספר סוכרים, כגון רמנוז (Rhamnose), מדכאים דלקת על ידי עיכוב שחרור ציטוקינים מעודדי-דלקת מקרטינוציטים (Keratinocyte). ברם, הזמינות הביולוגית שלהם נמוכה, וזאת בין השאר עקב המבנה ההידרופילי (Hydrophilic) שלהם. ה-Selectiose הוא פיתוח אמפיפילי (Amphiphilic) של הסוכר רמנוז ההידרופילי, ולכן בעל זמינות ביולוגית גבוהה, שכן הוא בעל כושר ספיגה טוב יותר לעור (תמונה 1).
 
 
 
[[קובץ:Dermatitis1.jpg|500px|מרכז|]]
 
 
 
מולקולות אמפיפיליות הן מולקולות גדולות למדי, שחלק אחד שלהן מסיס במים (הידרופילי), ואילו חלק אחר של אותה מולקולה מסיס בשומן (ליפופילי), ולכן יש להן חדירות וזמינות גבוהה יותר לעומת הסוכר ההידרופילי. התכשיר תורם לעיכוב היצמדות של לימפוציטים מסוג T ומעכב את הנדידה שלהם לעור. בכך הוא מווסת את התגובה הדלקתית ומעלה את הסף לתגובתיות עורית (תמונה 2).
 
 
 
[[קובץ:Dermatitis2.jpg|500px|מרכז|]]
 
 
 
נוסף על כך, התכשיר מכיל שלושה חומרים שהם אפידרמומימטיים (Epidermomimetic, מבנה ביוטכנולוגי שמחקה את מבנה שכבת עילית העור, האפידרמיס) לשומנים בעור:
 
# חומצות שומן חיוניות (Linolenic ו-Gamma linolenic)
 
# סראמידים (Ceramides)
 
# סטרולים צמחיים (Plant sterols)
 
 
 
שלושת החומרים מסייעים להקלת הדלקת ובמיוחד לשחזור המחסום העורי (Cutaneous barrier) שנפגע בדלקת עור אטופית.
 
התכשיר, בדומה לכל סדרת Avène, מבוסס על מים ממעיינות המרפא החמים בעיירה אוון שבצרפת, שלהם מיוחסות תכונות מרפא, כמו הקלה על אדמומית וגרד.
 
 
 
נוסף על כך, מכיל Trixera את החומצה האמינית גליצין (Glycine) שהיא נוגדת גרד, ו-Glycocol שמעכב דה-גרנולציה של תאי פיטום (Mast cells).
 
 
 
מומלץ להשתמש ב-Trixera לפחות פעמיים ביום. יש להימנע משימוש על נגעי עור מפרישים.
 
 
 
Trixera מוריד את חומרת המחלה על פי דירוג SCORAD ({{כ}}SCORing Atopic Dermatitis). בעת שימוש בו כטיפול משלים להם, הוא מפחית את השימוש בסטרואידים (Steroid sparing) בעת התקפים ומשמש כטיפול תחזוקה בין ההתקפים. במחקר קליני שנערך על ידי Barbaud{{כ}}<ref>Barbaud A, et al. Interest in Emollient Containing Pentyl Rhamnoside in the Management of Xerosis and Atopic Skin. Cosmetic Dermatology 2008;21(12):647-646 </ref> נמצא שיפור של 71% בשאלון איכות חיים DLQI ({{כ}}Dermatology life quality index).
 
 
 
=====Atopiclair=====
 
 
 
Atopiclair (סינקלייר, רפא) משווק כקרם ותחליב רפואיים המיועדים לטיפול בדלקת עור אטופית קלה עד בינונית. בדלקת עור אטופית בינונית עד קשה הוא מומלץ בשילוב סטרואידים ו/או מעכבי קלצינוירין.
 
 
 
התכשיר מכיל שילוב של חומרים טבעיים:
 
*חומצה היאלורונית (Hyaluronic acid)
 
*חמאת אגוז שיאה
 
*שמן זרעי ענבים
 
*Glycyrrhetinic acid - המופקת משורש צמח השוש (Liquorice)
 
 
 
Atopiclair מטפל בתסמיני המחלה (גרד, אדמומיות, תחושת בעירה וכאב), משחזר ומחדש את חומצות השומן החיוניות לעור, ומחזיר לעור את תפקודו כקו ההגנה הראשוני של הגוף. כמו כן, השימוש מפחית את מספר ההתלקחויות ואת חומרתן, וכן את מינון הסטרואידים והצורך בהם<ref>Eichenfield LF, Zeichner JA, Boguniewicz M, et al. MAS063DP is effective monotherapy for mild to moderate atopic dermatitis in infants and children: a multicenter, randomized, vehicle-controlled study. J Pediatr 2008;152(6):854-859 </ref>.
 
 
 
חומר זה הוא בעל הוכחות קליניות בתינוקות, בילדים, במתבגרים ובמבוגרים ויש לו אף התוויה של FDA לטיפול בדלקת עור אטופית. הוא מאושר ללא הגבלת גיל או משך שימוש.
 
  
==פרוגנוזה==
+
== ביבליוגרפיה ==
 
+
*הנחיות קליניות של האיגוד הרפואי לרפואת עור, "[[הנחיות קליניות לטיפול בדלקת עור אטופית]]", ספטמבר 2020
דלקת עור אטופית מופיעה לרוב בילדות, ומשתפרת עם הזמן בדרך כלל. במרבית הילדים המחלה קלה באופן יחסי והימנעות מחשיפה לגורמים מחמירים, בנוסף להיגיינת עור טובה והחזר לחות קפדני, מספיקים לצורך הטיפול ארוך הטווח. כ-60% מהחולים מחלימים באופן מלא עד או לקראת גיל ההתבגרות. גם ללא החלמה מלאה, יש לצפות לשיפור קליני משמעותי בחלוף השנים. ככל שחומרת המחלה קלה יותר הסיכויים להחלמה גדולים יותר. גם לאחר החלמה, הסיכון לפתח מחלות אטופיה אחרות כגון [[גנחת הסימפונות]] או [[נזלת אלרגית]] גבוה.
 
 
 
==דגלים אדומים==
 
==ביבליוגרפיה==
 
<blockquote>
 
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
+
* Eichenfield LF, Wynnis IT, Chamlin SI, et al. Guidelines of care for the management of atopic dermatitis. Section 1. Diagnosis and assessment of atopic dermatitis. J Am Acad Dermatol. 2014;70:338-351.
# Bieber T et al, Atopic Dermatitis. New Engl J Med 2008, 358:1483-94.
+
*Wollenberg A, Barbarot S, Bieber T, et al. Consensus based European guidelines for treatment of atopic eczema (atopic dermatitis) in adults and children: part I. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2018;32:850-878.
# Lam J and Friedlander SF, Atopic Dermatitis: A review of recent advances in the field. Pediatr Health 2008, 2:733-47.
+
* Paller A, Jaworski JC, Simpson EL, et al. Major Comorbidities of Atopic Dermatitis: Beyond Allergic Disorders. Am J Clin Dermatol. 2018;19:821-838.
# Boguniewicz M et al, Recent insights into atopic dermatitis and implications for management of infectious complications. J Aller Clin Immunol 2010, 125:4-13.
+
* Li AW, Yin ES, Antaya RJ. Topical corticosteroid phobia in atopic dermatitis: A systematic review. JAMA Dermatol. 2017;153:1036-1042.
# Stokowski LA, Food allergy in dermatology: The patient with atopic dermatitis. Medscape Allergy & Clin Immunol 2011.
+
*Paller AS, Tom WL, Lebwohl MG, et al. Efficacy and safety of crisaborole ointment, a novel, nonsteroidal phosphodiesterase 4 (PDE4) inhibitor for the topical treatment of atopic dermatitis (AD) in children and adults. J Am Acad Dermatol. 2016;75:494-503.
# Ricci G et al, Does improvement in management of atopic dermatitis influence the appearance of respiratory allergic diseases? Clin Molec Allergy 2010, 8:8.
+
* Sidbury R, Davis DM, Cohen DE, et al. Guidelines of care for the management of atopic dermatitis: section Management and treatment with phototherapy and systemic agents. J Am Acad Dermatol. 2014;71:327-349.
# Miyake Y et al, Brestfeeding and atopic eczema in Japanese infants: The Osaka maternal and child heath study. Pediatr Aller Immunol 2009, 20: 234-41.
+
*Simpson EL, Bruin-Weller M, Flohr C, et al. When does atopic dermatitis warrant systemic therapy?Recommendations from an expert panel of the International Eczema Council. J Am Acad Dermatol. 2017;77:623-633.
# Gruber C et al, Reduced occurrence of early atopic dermatitis because of immunoactive prebiotics among low-atopy children. J Aller Clin Immunol 2010, 126:791-97.
+
*Hernandez-Martin A, Noguera-Morel L, Bernardino-Cuesta B, et al. Cyclosporine A for severe atopic dermatitis in children: efficacy and safety in a retrospective study of 63 patients. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2017;31:837-842.
# Broccardo C et al, Comparative proteomic profiling of patients with atopic dermatitis based on history of eczema herpeticum and staphylococcal aureus colonization. J Aller Clin Immunol 2011, 127:186-93.
+
*Simpson EL, Bieber T, Guttman-Yassky E, et al. Two Phase 3 Trials of Dupilumab versus Placebo in Atopic Dermatitis. N Engl J Med. 2016;375:2335-2348.
# Leung DL et al, Human atopic dermatitis complicated by eczema herpeticum associated with abnormalities in IFN response. J Aller Clin Immunol 2011, 127:965-73.
 
# Bousquet J, Van Cauwenberge P, Khaltaev N. Allergic rhinitis and its impact on asthma. J Allergy Clin Immunol2001;108(5 Suppl):S147-S334
 
# Expert Panel Report 3: Guidelines for the Diagnosis and Management of Asthma. 2007 Ref Type: Report
 
# Hanifin JM, Rajka G. Diagnostic features of atopic dermatitis. Acta Derm Venereol Suppl (Stockh) 1980;92:44–47
 
# Williams HC, Jburney PG, Hay RJ, et al. The UK Working Party's Diagnostic Criteria for Atopic Dermatitis. British Association of Dermatologists. British Journal of Dermatology 1994;131:3:383-396
 
# Eichenfield LF, Hanifin JM, Luger TA, et al. The Consensus Conference on Pediatric Atopic Dermatitis: Consensus Conference on Pediatric Atopic Dermatitis. J Am Acad Dermatol 2003;49:1088–1095
 
# van Der Meer JB, Glazenburg EJ, Mulder PG, et al. The management of moderate to severe atopic dermatitis in adults with topical fluticasone propionate.The Netherlands Adult Atopic Dermatitis Study Group. Br J Dermatol 1999;140:1114–1121
 
# Hanifin JT, Gupta AK, Rajagopalan R. Intermittent dosing of fluticasone propionate cream for reducing the risk of relapse in atopic dermatitis patients. Br J Dermatol 2002;147:528–537
 
# Faergemann J, Christensen O, Sjövall P, et al, An open study of efficacy and safety of long-term treatment with mometasone furoate fatty cream in the treatment of adult patients with atopic dermatitis. J Eur Acad Dermatol Venereol 2000;14(5):393-396
 
# Ho VC, Gupta A, Kaufmann R, et al. Safety and efficacy of nonsteroid [[t:Pimecrolimus|Pimecrolimus]] cream 1% in the treatment of atopic dermatitis in infants. J Pediatr 2003;143:23-30
 
# Remitz A, Reitamo S. Long-term safety of [[t:Tacrolimus|Tacrolimus]] ointment in atopic dermatitis. Expert Opin Drug Saf 2009;8(4):501-506
 
 
 
 
</div>
 
</div>
 
</blockquote>
 
</blockquote>
  
==הערות שוליים==
 
 
<blockquote>
 
<div style="text-align: left; direction: ltr">
 
 
{{הערות שוליים}}
 
 
</div>
 
</blockquote>
 
 
==קישורים חיצונים==
 
* [http://www.medicalmedia.co.il/publications/ArticleDetails.aspx?artid=3440&sheetid=216 חידושים בטיפולים מקומיים, לא תרופתיים בדרמטיטיס אטופית ], מדיקל מדיה
 
{{שש}}
 
{{ייחוס|[[משתמש:זאב תאודור הנדזל|פרופ' זאב תאודור הנדזל]] וד"ר מונה ינקוביץ-כידון|פרק חידושים בטיפול ע"י [[משתמש:רון יניב|ד"ר רון יניב]] - רופא נלווה בכיר, המרכז הרפואי ע"ש ח' שיבא, תל השומר; מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת. עדכון כל הערך ע"י ד"ר ערן כהן ברק רופא בכיר במחלקת עור ומנהל תחום עור ילדים במרכז הרפואי העמק. }}
 
 
{{שש}}
 
{{שש}}
<center>'''פרק חידושים בטיפול פורסם בכתב העת לרפואת המשפחה, ספטמבר 2010, גיליון מס' 157, מדיקל מדיה'''</center>
+
{{ייחוס|[[משתמש:זאב תאודור הנדזל|פרופ' זאב תאודור הנדזל]] |ד"ר מונה ינקוביץ-כידון.{{ש}}הפרק "חידושים בטיפול" נכתב ע"י [[משתמש:רון יניב|ד"ר רון יניב]] - רופא נלווה בכיר, המרכז הרפואי ע"ש ח' שיבא, תל השומר; מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת.{{ש}}עדכון כל הערך בוצע בינואר 2021 בידי ד"ר ערן כהן ברק, רופא בכיר במחלקת עור ומנהל תחום עור ילדים במרכז הרפואי העמק.{{ש}}עדכון נוסף בוצע בדצמבר 2021 על ידי פרופסור יובל רמות}}
 +
{{ש}}
 +
<center>'''תכנים מהפרק "טיפול" פורסמו בכתב העת לרפואת המשפחה, גיליון מס' 157, ספטמבר 2010, מדיקל מדיה'''</center>
  
 
[[קטגוריה:ילדים]]
 
[[קטגוריה:ילדים]]
שורה 209: שורה 137:
 
[[קטגוריה:אלרגיה ואימונולוגיה]]
 
[[קטגוריה:אלרגיה ואימונולוגיה]]
 
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]
 
[[קטגוריה:מדיקל מדיה]]
[[קטגוריה:ערכים מומלצים]]
 

גרסה אחרונה מ־11:16, 5 בינואר 2022


דלקת עור אטופית / אטופיק דרמטיטיס
Atopic dermatitis
Atopic dermatitis child.JPG
ICD-10 Chapter L 20.
ICD-9 691.8
MeSH D003876
יוצר הערך פרופ' זאב תאודור הנדזל, ד"ר מונה ינקוביץ-כידון, ד"ר רון יניב.
TopLogoR.jpg
עודכן ע"י ד"ר ערן כהן ברק
 


לערכים נוספים הקשורים לנושא זה, ראו את דף הפירושיםדלקת עור אטופית

אטופיק דרמטיטיס (דלקת עור אטופית) היא מחלת עור דלקתית שכיחה, הנוטה להופיע בגיל הילדות אך קיימת גם במבוגרים. המחלה נקראת אטופית (תגובה חריגה ביוונית), משום שהיא מהווה חלק ממערך של מחלות אלרגיות, כגון אסתמה, נזלת אלרגית, רגישויות למזון ולדלקת לחמיות אלרגיות, המופיעות במקביל במטופלים רבים. דרמטיטיס, משמעותה דלקת עור והיא מהווה ביטוי למראה של המחלה הכולל נפיחות, אודם, בצקות, הפרשות, גרד. לעיתים מונח זה מוחלף במילה אקזמה (Eczema) או דלקת עור אטופית.

אפידמיולוגיה

דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס) היא מחלת העור הדלקתית השכיחה ביותר. בקרב תינוקות וילדים שכיחותה מגיעה עד כדי 10 אחוזים עד 30 אחוזים מהאוכלוסייה, ובמבוגרים שיעורה מוערך ב-2 אחוזים עד 10 אחוזים. ביטוי המחלה משתנה בהתאם לגיל ומוכרים שלושה סוגי מופעים.

  1. אטופיק דרמטיטיס של הינקות - Infantile atopic dermatitis - כינוי להופעת המחלה עד גיל שנתיים
  2. אטופיק דרמטיטיס של הילדות - Childhood atopic dermatitis - כאשר המחלה מופיעה בין גיל שנתיים לגיל 12
  3. אטופיק דרמטיטיס מאוחרת - Late onset atopic dermatitis - הופעה לאחר הבגרות

מחלה המופיעה בגיל צעיר נוטה להיות משולבת בתחלואה אלרגית נוספת, כגון אסתמה, וריניטיס אלרגית.

בניגוד, לסברה כי אטופיק דרמטיטיס חולפת לאחר הילדות, כ-40 אחוזים מהילדים ימשיכו עם המחלה לאחר גיל 12 וכאמור בהמשך יכולים גם מבוגרים ללקות בה.

מנגנון המחלה

דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס, Atopic dermatitis) היא מחלה מורכבת, ונגרמת משילוב של מספר גורמים המשתלבים יחד לביטויה.

  • גורמים גנטיים: העדות החזקה ביותר לקיומם של מרכיבים גנטיים בקיום המחלה הוא התאחיזה המשפחתית שלהם. נוכחות אטופיק דרמטיטיס בקרב הורה היא גורם סיכון משמעותי להופעת המחלה בקרב ילדיו. על מנת לאתר גורמים תורשתיים הקשורים בהגברת הסיכון למחלה במחלה, נערכו מספר מחקרים בהם אותרו שינויים גנטיים בכ-40 גנים. באופן לא מפתיע הגנים הללו מקודדים למרכיבים האחראים על שלמות המעטפת העורית ועל זרועות שונות במערכת החיסון. מוטציות בגן FLG, המקודד לחלבון פילגרין הוא גורם הסיכון הגנטי המחזק, המוכר והנחקר ביותר למחלה. פילגרין הוא חלבון המופרש בשכבות העליונות של העור ומהווה חלק חשוב במעטפת התאים (Cornified envelope) בשכבה הקרנית. מוטציות בגן זה, הפוגמות בביטוי התקין של פילגרין. הן שכיחות באוכלוסייה (עד 10 אחוזים, באוכלוסייה האירופאית), ומגבירות את הסיכון לאטופיק דרמטיטיס מוקדמת, מתמשכת וקשורה בתחלואה נלווית כאסטמה וזיהום משני בהרפס
  • פגמים במחסום העורי: העור הוא האיבר הגדול ביותר בגוף, והשכבה העליונה בו (האפידרמיס), אחראית לבידוד פנים הגוף משינויי טמפרטורה, חדירת מזהמים, שמירת לחות הגוף והגנה מפני חדירת חומרים העלולים ליצור ריגוש אלרגי. על מנת לעמוד במטלות אלו, האפידרמיס עובר תהליך סדור במסגרתו התאים יוצרים שכבת מגן מבודדת (המחסום האפידרמלי). בדומה לנכתב לגבי פילגרין, באפידרמיס של חולים עם אטופיק דרמטיטיס נמצאו שינויים בחלבונים האחראים על המחסום האפידרמלי - כגון חלבונים ממשפחת ה-Tight junctions, מפרקי חלבונים ומעכבי מפרקי חלבונים ושומנים הנועדים לאטום את השכבה החיצונית
  • שינויים במערכת החיסון: פעילות יתר של זרועות מערכת החיסון הקשורות לדלקת סוג 2 - Type 2 inflammation, הכוללים הופעת תאי T helper 2, עם הפרשת ציטקונים מסוג אינטרלוקין 4,13,31

קליניקה

המאפיינים הקליניים של אטופיק דרמטיטיס הם גרד ותפרחת.

פיזור התפרחת, אופי הנגעים והמהלך שלהם שונים בין גילאים שונים.

כמו כן, למחלה מופעים שונים בהתאים לגיל הנגעים. נגעים אקוטיים, שהופיעו לא מכבר יתאפיינו בפריחה אדומה, בצקתית, היכולה להכיל שלפוחיות או גלד (סרום מיובש בגוון צהבהב כתום). נגעים כרוניים, המערבים את הגוף במשך שבועות-חודשים יאופיינו בנגעים מעובים בגוון עור-חום, מכוסים בקשקש ומלווים בעיבוי עור.

אטופיק דרמטיטיס של הינקות מתאפיינת בנגעים אקוטיים על פני לחיים, חלקים מיישרים של הגפיים (מרפקים, ירכיים, ברכיים ושוקיים ומלווה באי נחת וגרד ניכר.

בילדות, מופיעה התפרחת הקלאסית המיוחסת לאטופיק דרמטיטיס עם נגעים בקיפולי הגוף: עפעפיים, צוואר, גומות מרפקים וברכיים.

לאחר גיל הבגרות, אטופיק דרמטיטיס יכולה להתבטא האופן דומה לילדים, אך שכיח גם ביטוי ממוקד כגון מעורבות של כפות ידיים, מעורבות כפות רגליים, דלקת עפעפיים, דלקת של הפטמה. במקרים רבים, המקרים הללו מאובחנים כאקזמה כרונית ולא מיוחסים לאטופיק דרמטיטיס.

אבחנה

האבחנה של דלקת עור אטופית (אטופיק דרמטיטיס) היא קלינית, כלומר מבוצעת על בסיס הסיפור של המטופל ועל סמך הממצאים בבדיקה הגופנית. אין בדיקת מעבדה המוכיחה את האבחנה.

הקריטריונים המקובלים, נקבעו לפני עשרות שנים ותוקפו על ידי האגודה האמריקאית למחלות עור, והם כוללים:

מאפיינים חיוניים לאבחנה
  • גרד
  • מראה קליני אופייני על פי הגיל:
    • פנים, וחלקים מיישרים בתינוקות וילדים
    • קיפולי גוף בכלל הגילאים
    • היעדר מעורבות בתי שחי ומפשעות
  • מהלך חוזר ונשנה
מאפיינים התומכים באבחנה
  • גיל התחלה צעיר
  • אטופיה - מחלה אלרגית נלווית או רמות IGE גבוהות
  • יובש
מאפיינים נלווים - תומכים באבחנה אך לא ספציפיים
  • קרטוזיס פילריס \ פיטריאזיס אלבה (כתמים לבנים בלחיים) \ ריבוי קווים בכפות ידיים
  • חיוורון סביב הפה
  • שינויים באזורי עיניים \ עפעפיים
  • נגעי פרוריגו \ הדגשת זקיקי שיער \ עיבוי עור

הקשר למחלות אלרגיות אחרות

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבאסטמה אאוזינופילית חריפה, טיפולים ביולוגים חדשים - Acute eosinophilic asthma, new biological therapy - 2017

חולים עם אטופיק דרמטיטיס נוטים לסבול גם מתחלואה אלרגית נוספת, כגון אסתמה, קדחת השחת, דלקת לחמיות אלרגית, אלרגיה סביבתית ואלרגיה למזונות. כסמן לתחלואה האלרגית הצולבת, ניתן לראות כי באחוזים ניכרים מהחולים עם אטופיק דרמטיטיס רמות גבוהות של IgE, אולם אין צורך בבדיקה על מנת לאמת או לשלול את האבחנה. כ-40 אחוזים מהחולים עם אטופיק דרמטיטיס בדרגה חמורה יסבלו גם מאלרגיות למזון, אולם ברוב מוחלט של המקרים הביטוי שלהן יהיה בהופעת תגובה מיידית, מספר דקות לאחר מגע עם המזון (נפיחות שפתיים, פריחה בפנים או בידיים, הקאות וכדומה) ולא בהחמרה של הדלקת העורית. לכן, בהיעדר תלונות ספציפיות על רגישות למזון אין צורך בביצוע תבחיני אלרגיה למזון, משום שהדבר אינו רלוונטי לניהול מחלת העור ועלול לגרום להימנעות ממזונות שאינה נחוצה בתקופה קריטית לגדילה.

מעבר לתחלואה האלרגית המוגברת הנצפית בקרב חולי אטופיק דרמטיטיס, ישנה גם שכיחות מוגברת של תחלואה נפשית, הכוללת דיכאון, אובדנות וחרדה. הדבר נובע בין היתר מתחושת הגירוד התמידית, קושי בשינה, בידוד חברתי וירידה כללית באיכות החיים. ישנו גם קשר אפשרי לתהליך דלקתי של מערכת העצבים עצמה התורמת לפגיעה הנפשית. מעבר לכך, ישנה גם שכיחות מוגברת של זיהומים עוריים, בעיקר זיהומים חיידקיים וויראליים (כגון אימפטיגו וזיהומים הרפטיים), אך ישנם גם דיווחים על שכיחות מוגברת של זיהומים שאינם עוריים, כגון דלקת ריאות וזיהומים במערכת הנשימה העליונה. בנוסף, הולכות ומתרבות העדויות לשכיחות מוגברת של תחלואה לבבית בקרב חולי אטופיק דרמטיטיס, הנובעת בין היתר מחוסר בשינה, חוסר בפעילות גופנית, תופעות לוואי מטיפולים תרופתיים מסוימים, עישון וצריכה מופרזת של אלכוהול.

טיפול

Postscript-viewer-shaded.png

ערך מורחבדלקת עור אטופית - חידושים בטיפול - Atopic dermatItis - new treatments

הטיפול באטופיק דרמטיטיס (דלקת עור אטופית) כולל טיפול אחזקתי שנועד לשמור על לחות העור המקטינה את חדירותו, טיפול בהתקפים בתכשירים במריחה או בבליעה או טיפול המשכי לחולים עם דרגת חומרה קשה.

חלה מהפכה בהבנה של מנגנון המחלה באטופיק דרמטיטיס, ועל כן הטיפולים נהיו ממוקדים, יעילים ובטוחים יותר.

טיפול אחזקתי

  • אמבטיה: רחצה בסבון לא מייבש, ללא בישום עם PH חומצי-נייטרלי. בתינוקות וילדים קטנים ניתן להשתמש בשמן אמבט המצוי בבתי המרקחת של קופות החולים. המקלחות צריכות להיות קצרות (5–7 דקות), במים פושרים ובסיומם, ייבוש העור צריך להיעשות בהטפחה ולהיות מלווה במריחה מיידית של קרם לחות (Bath and soak)
  • קרם לחות: שמירת לחות העור היא אבן יסוד בטיפול באטופיק דרמטיטיס. עור יבש, הוא עור חדיר, הנוטה להיחשף למגוון גדול של אלרגנים היכולים להחמיר את המחלה. לאור זאת מומלצת מריחה של מספר פעמים ביום של קרם לחות ללא בישום. עבודות הדגימו, כי שימוש בקרם לחות הקטין הסיכון להתפתחות אטופיק דרמטיטיס בתינוקות שהיו עם גורס סיכון להתפתחותה, בהשוואה לתינוקות שלא טופלו בקרם לחות
  • איתור גורמים מחמירים: איתור ומניעה של גורמים חיצוניים, היא חשובה למניעת התפרצויות ולניהול בסיסי של אטופיק דרמטיטיס. הגורמים יכולים להיות קשורים לסביבה (אבק, שינויי טמפרטורה, יובש, דשא), לגומי לבוש (בגדי צמר, בדים סינתטיים), קוסמטיקה והיגיינה (רחצה בסבונים, מסירי שומן וחומרי ניקוי)

טיפול בגרד

גרד הוא תלונה בסיסית, שכיחה, המפריעה מאוד לאיכות חייהם של מטופלים עם אטופיק דרמטיטיס. על אף שהתלונה נשמעת בנאלית, ידועים מספר מנגנונים שונים של גרד, שחלקם רלוונטיים לאטופיק דרמטיטיס. הטיפול המסורתי בגרד נעשה על ידי תרופות ממשפחת נוגדי ההיסטמין (פניסטיל, אריוס, טלפסט ודומיהן), אולם בספרות יש עדויות מעטות על יעילותם של הטיפולים.

למעשה, הטיפול היעיל ביותר לגרד בחולי אטופיק דרמטיטיס, הוא טיפול בדלקת העור על ידי התכשירים השונים שיפורטו בהמשך ולא בטיפול ייחודי לגרד.

טיפול אנטי דלקתי

בעת הופעת דלקת עורית אקוטית, מומלץ טיפול בתכשירים נוגדי דלקת לתקופות משתנות באורכן. מטרת הטיפול היא הפחתת הגרד, ספיגת התפרחת ומניעת התפשטות.

  • סטרואידים טופיקליים: קבוצת תרופות זו היא השכיחה ביותר והוותיקה ביותר. לתרופות הללו יעילות רבה בטיפול בהחמרות של אטופיק דרמטיטיס ועל כן נמצאות בשימוש. עם זאת תופעות הלוואי האפשריות של התרופות הכוללות: הדקקות העור, שיעור יתר, עיכוב באיחוי פצעים, סימני מתיחה, סיבוכים תוך עיניים במריחה בעפעפיים (ירוד וגלאוקומה) וספיגה מוגברת בקרב תינוקות וילדים קטנים, מצריכה התאמה וניהול הטיפול על ידי רופא. לאור זאת, ברור שגישה של הימנעות מוחלטת מסטרואידים או מריחה ממושכת שלהן הן גישות עם פוטנציאל רב לסיבוכים. סטרואידים במריחה מחולקים למספר קבוצות על פי חוזקן ועל הרופא המטפל להתאים את משך הטיפול ותדירותו למצב הקליני
  • מעכבי קלצינאורין: קבוצת תרופות שפותחו במפנה המאה ה-21. כלולות בה שתי תרופות: Elidel (Pimecrolimus) ו-Protopic (Tacrolimus), הפועלות ישירות לדיכוי פעילות היתר של תאי מערכת החיסון העורית. בשנים הראשונות לשימושן, נפוצה אזהרה בנוגע לשימוש בהם בשל עלייה של בשיעור מחלות דם ממאירות בעכברים שטופלו במינונים הגדולים פי עשרות מהמינונים בשימוש באטופיק דרמטיטיס. עם הצטברות הניסיון בשימוש בתרופה, פורסמו מספר רב של מחקרים שלא מצאו עלייה כזו בקרב ילדים \ מבוגרים שטופלו בתכשירים, והטיפול נחשב בטוח לשימוש, כשתופעת הלוואי העיקרית שלו היא צריבה או גירוי, במיוחד בעת מריחה על עור לח ומגורה. התכשירים, מאושרים בישראל לשימוש מגיל 3 חודשים (אלידל) או שנתיים (פרוטופיק). השימוש בתכשירים הללו, מיועד לחולים עם אטופיק דרמטיטיס קלה או לחולים עם הישנויות של המחלה לאחר הפסקת הטיפול בסטרואידים. יתרונם הגדול הוא היכולת להשתמש בהם לאורך זמן, לאור היעדר תופעות לוואי בשימוש ממושך בניגוד לסטרואידים במריחה
  • מעכבי פוספודיאסטרז: תרופה חדשה יחסית, המצויה בשימוש בארץ משנת 2017. התכשיר, Staquis, מבוסס על עיכוב מסלול דלקתי חשוב באטופיק דרמטיטיס. הטיפול ניתן לאטופיק דרמטיטיס קלה-בינונית או למניעה של הישנויות המחלה בחולים בהם הפסקת סטרואידים גורמת להתפרצויות מחודשות שלה. התרופה מאושרת לשימוש מגיל שנתיים, במריחה פעמיים ליום. תופעת הלוואי העיקרית של התרופה היא עקצוץ וצריבה, הנוטים להשתפר בהמשך.

טיפול במחלה בינונית קשה

במצבים בהם טיפול אחזקתי מיטבי וטיפול אנטי דלקתי עיתי אינם מצליחים להביא להפוגה, הטיפול במחלה כולל תכשירים פיזיקליים וסיסטמיים:

  • פוטותרפיה:
טיפול בקרינת UV היא טיפול שכיח במחלות עור שונות, בהן אטופיק דרמטיטיס. הטיפול העיקרי בשימוש הוא טיפול בקרינת UVB צרת טווח (Narrow band UVB), העושה שימוש בקרינה בטווח צר של אורכי גל (308–311 ננומטר), המביאים לידי ביטוי מקסימלי את יעילות הטיפול בדלקת העורית ועם צמצום מקסימלי של תופעות הלוואי. הטיפול מדכא את תאי מערכת החיסון השונים ואת התגובה העורית אליהם. באופן מעשי, סדרת טיפולים כוללת 20–30 טיפולים, בתדירות של 2–3 לשבוע, במסגרתם נחשף המטופל לקרינת הUV למשך מספר דקות.
  • • תכשירים סיסטמיים אימונוסופרסיביים ואימונומודולטוריים:
במטופלים בהם המחלה בינונית-קשה ופוטותרפיה אינה יעילה או אינה אפשרית, נשקול טיפול בתכשירים סיסטמיים, שמעכבים מרכיבים שונים במערכת החיסון:
    • Methotrexate: מטוטרקסט היא תרופה ותיקה המעכבת את תאי מערכת החיסון, על ידי עיכוב אנזים המחזר חומצה פולית. התכשיר נמצא בשימוש בטיפול במחלות רבות, בהן מחלות עור (פסוריאזיס), מחלות מפרקים ומחלות מעי דלקתייות. בעבר, היה תכשיר בשימוש גם לטיפול של מחלות גידוליות, אולם במינון גדולים פי עשרות ומאות ובדרך מתן שונה. מטוטרקסט נחשבת לתרופה בטוחה ובעלת יעילות טובה באטופיק דרמטיטיס בינונית-קשה, בילדים ובמבוגרים. התרופה ניתנת בכדורים, או בזריקות, אחת לשבוע. תופעות הלוואי העיקריות כוללות: בחילות וכאבי בטן, כאבי ראש וחולשה, נדרש מעקב אחר ספירות דם ותפקודי כבד. הסיכון לזיהומים משמעותיים קיים, אך נמוך
    • ציקלוספורין: תכשיר יעיל מאוד להתפרצויות קשות של אטופיק דרמטיטיס. התרופה מעכבת תאי מערכת החיסון מסוג T Helper 1. להבדיל ממטוטרקסט הטיפול ניתן באופן יומי והתגובה לטיפול מהירה, בתוך ימים-שבועות מעטים. הטיפול בציקלוסקורין, טומן בחובו סיכונים, בעיקר בעת שימוש ארוך טווח ובהם: עליית לחצי דם, פגיעה כלייתית, פגיעה כבדית, עליית שומני דם ועליית סיכון לזיהומים. לכן, הטיפול מוגבל בדרך כלל לחודשים ספורים ודורש מעקב הדוק
    • תכשירים נוספים לטיפול באטופיק דרמטיטיס הם Imuran ו- mycophenolate
    • מעכבי JAK: קבוצה חדשה של תרופות המשמשות לטיפול נוגד דלקת. התרופות, המאושרות לטיפול במחלות מעי דלקתיות ודלקות מפרקים, אושרו בישראל במתן פומי גם לטיפול באטופיק דרמטיטיס. מכיוון שהתרופות אינן סלקטיביות, ומעכבות מספר מסלולים דלקתיים תוך תאיים, יש להן השפעה על מגוון מתווכים דלקתיים התורמים להתפתחות של אטופיק דרמטיטיס. התרופות מפחיתות בצורה משמעותית את חומרת הפריחה בעור, וכן מקטינות באופן מהיר את תחושת הגירוד. התרופות ניתנות פעם ביום, וחלקן מאושרות גם לנערים מגיל 12. מכיוון שבקרב חולים במחלות מפרקים קבוצה זו של תרופות נקשרה לשכיחות גבוהה יותר של זיהומים וקרישתיות יתר, וכן לעליה באירועים לבביים וממאירויות, יש צורך בניטור מעבדתי ומעקב רפואי טרם התחלת הטיפול ובמהלכו
  • טיפול ביולוגי:
חלה מהפכה בהבנת מכנוני הפעילות של טופיק דרמטיטיס. שיאה של ההבנה הזו היא פיתוח תרופות ממוקדות, המעכבות את הגורמים הספציפיים לאטופיק דרמטיטיס. באופן כזה, יעילות הטיפול גבוהה ותופעות הלוואי מעטות.
בתת הפרק על מנגנון המחלה, דנו בחשיבות ההפרשה של מתווכים דלקתיים (ציטוקינים) של דלקת מסוג Type 2,‏ T helper 2 associated inflammation, ובראשם ציטוקינים הנקראים אינטרלאוקין 4, 13. חומרים אלו מופרשים מתאי מערכת החיסון הנקראים T helper 2, וגורמים לנזק העורי המתבטא בפריחה של אטופיק דרמטיטיס. דופילומאב הוא נוגדן החוסם את הקולטן המשותף לשני הציטוקינים הללו. הטיפול מפחית את הגרד בצורה מהירה, ומטפל ביעילות גבוהה מאוד בנגעים העוריים. הטיפול ניתן בזריקה תת-עורית אחת לשבועיים, ללא צורך בניטור מעבדתי הדוק. נכון לדצמבר 2020, התכשיר מאושר לשימוש בארץ מגיל 12 שנים ומעלה. בארצות הברית, רשות המזון והתרופות אישרה אותו במאי 2020, לשימוש מגיל 6 שנים
  • קיימים תכשירים נוספים המצויים בשלבי מחקרים קליניים ובהם נוגדנים נוספים לאינטרלוקין 13, ותרופות ממשפחת ה-Jak inhibitor

קישורים חיצונים

ביבליוגרפיה

  • Eichenfield LF, Wynnis IT, Chamlin SI, et al. Guidelines of care for the management of atopic dermatitis. Section 1. Diagnosis and assessment of atopic dermatitis. J Am Acad Dermatol. 2014;70:338-351.
  • Wollenberg A, Barbarot S, Bieber T, et al. Consensus based European guidelines for treatment of atopic eczema (atopic dermatitis) in adults and children: part I. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2018;32:850-878.
  • Paller A, Jaworski JC, Simpson EL, et al. Major Comorbidities of Atopic Dermatitis: Beyond Allergic Disorders. Am J Clin Dermatol. 2018;19:821-838.
  • Li AW, Yin ES, Antaya RJ. Topical corticosteroid phobia in atopic dermatitis: A systematic review. JAMA Dermatol. 2017;153:1036-1042.
  • Paller AS, Tom WL, Lebwohl MG, et al. Efficacy and safety of crisaborole ointment, a novel, nonsteroidal phosphodiesterase 4 (PDE4) inhibitor for the topical treatment of atopic dermatitis (AD) in children and adults. J Am Acad Dermatol. 2016;75:494-503.
  • Sidbury R, Davis DM, Cohen DE, et al. Guidelines of care for the management of atopic dermatitis: section Management and treatment with phototherapy and systemic agents. J Am Acad Dermatol. 2014;71:327-349.
  • Simpson EL, Bruin-Weller M, Flohr C, et al. When does atopic dermatitis warrant systemic therapy?Recommendations from an expert panel of the International Eczema Council. J Am Acad Dermatol. 2017;77:623-633.
  • Hernandez-Martin A, Noguera-Morel L, Bernardino-Cuesta B, et al. Cyclosporine A for severe atopic dermatitis in children: efficacy and safety in a retrospective study of 63 patients. J Eur Acad Dermatol Venereol. 2017;31:837-842.
  • Simpson EL, Bieber T, Guttman-Yassky E, et al. Two Phase 3 Trials of Dupilumab versus Placebo in Atopic Dermatitis. N Engl J Med. 2016;375:2335-2348.



המידע שבדף זה נכתב על ידי פרופ' זאב תאודור הנדזל וד"ר מונה ינקוביץ-כידון.
הפרק "חידושים בטיפול" נכתב ע"י ד"ר רון יניב - רופא נלווה בכיר, המרכז הרפואי ע"ש ח' שיבא, תל השומר; מכבי שירותי בריאות, קופת חולים מאוחדת.
עדכון כל הערך בוצע בינואר 2021 בידי ד"ר ערן כהן ברק, רופא בכיר במחלקת עור ומנהל תחום עור ילדים במרכז הרפואי העמק.
עדכון נוסף בוצע בדצמבר 2021 על ידי פרופסור יובל רמות



תכנים מהפרק "טיפול" פורסמו בכתב העת לרפואת המשפחה, גיליון מס' 157, ספטמבר 2010, מדיקל מדיה