האיגוד הישראלי לרפואת משפחה

דלקת עיניים - Eye inflammation

מתוך ויקירפואה

גרסה מ־07:14, 16 בספטמבר 2019 מאת Motyk (שיחה | תרומות) (יצירת דף עם התוכן "דלקת עיניים ==רקע כללי== דלקת עיניים הינה מצב הנגרם לרוב על ידי חיידק או נגיף. העין נחשפת ל...")
(הבדל) → הגרסה הקודמת | הגרסה האחרונה (הבדל) | הגרסה הבאה ← (הבדל)

דלקת עיניים

רקע כללי

דלקת עיניים הינה מצב הנגרם לרוב על ידי חיידק או נגיף. העין נחשפת למזהמים באופן קבוע, אך זיהום מתרחש לרוב כאשר מערכת ההגנה התקינה של הגוף כושלת. המקור לזיהום יכול להיות מקומי (מהעפעף השני) או מרוחק (מהסינוסים) ויכול להיות תוצאה של טראומה, ניתוח עיניים, מגע עם עדשה לעיניים, חסרים חיסוניים או מחלות אחרות המובילות לצמיחה של חיידקים או וירוסים.

אוכלוסייה בסיכון

דלקת עיניים יכולה להתרחש בכל קבוצת גיל, ומאחר ואף דלקות עיניים שפירות יחסית עלולות להתפתחת להרפעות חמורות, מרבית רופאי העיניים מטפלים בהן באגרסיביות. חולים לאחר ניתוחי עיניים או חבלה לעין נמצאים בסיכון מוגבר. מאחר וזיהומים מסויימים עלולים להיות מדבקים ביותר, אנשים אשר באו במגע עם חולה נמצאים גם הם בסיכון מוגבר.

רקע אנטומי

העין הינה איבר המזהה גלי אור ומשמש על ידי כך לראייה. כמעט לכל בעלי החיים יש עיניים, כאשר רמת מורכבותן משתנה בהתאם לצרכים האבולוציוניים אשר הביאו להתפתחותן. חלקיה העיקריים של העין כוללים: • לובן העין (סקלרה) - השכבה החיצונית ביותר של גלגל העין המשמשת כמעין מעטפת של העין. • לחמית (קונג'קטיבה) - קרום רירי שקוף העוטף את לובן העין ומרפד את פנים העפעף. הלחמית מסייעת בלחלוח העין באמצעות ייצור ריר ודמעות. בנוסף היא משמשת כחלק מן המערכת החיסונית ומגינה על חלקיה הרגישים של העין מפני מזהמים. • קרנית - שכבה שקופה ודקה אשר תפקידה לשבור ולאסוף את קרני האור הנכנסות לעין כדי שימוקדו על ידי העדשה ויפלו על הרשתית. • קשתית (איריס) - טבעת שרירים המקנה לעין את גוונה ומצויה מאחורי הקרנית, במרכזה נמצא חור האישון הדומה לצמצם המצלמה. תפקידה לשלוט בכמות האור הנכנסת לעין. • אישון - חור במרכז הקשתית המאפשר מעבר אור לכיוון הרשתית דרך העדשה. האישון מתכווץ ומתרחב בעזרת שרירים הנמצאים בקשתית כדי להתאים את כמות האור העוברת דרכו אל הרשתית. כאשר כמות האור קטנה - האישון מתרחב בניסיון לקלוט כמות גדולה יותר של קרני אור וכאשר כמות האור גדולה - הוא מתכווץ. • עדשה - גוף בעל מבנה שכבות כשל בצל, המצוי מאחורי הקשתית והאישון. העדשה משנה את עובייה ובכך את רמת השבירה של קרני האור ומאפשרת את מיקודם על הרשתית. • הגוף הזגוגי - חומר קרישי שקוף, מבוסס מים, הממלא את החלל שבין העדשה לבין הרשתית ותפקידו להגן על תאי האור הרגישים מפני מגע ישיר עם הסביבה. • רשתית (רטינה) - רקמה המצויה בחלק העמוק ביותר של העין, ובה מתרחשת ההמרה של גלי האור לזרמים חשמליים שמועברים למוח. • עצב הראייה - אגודת הסיבים העצביים אשר מקורם בתאי העצב ברשתית ותפקידם הולכת מידע עצבי אל המוח. מאחר והעין האנושית יוצרת דמות באמצעות עדשה מרכזת, מתקבלת על הרשתית דמות ממשית והפוכה, שמגיעה כך למוח דרך עצב הראייה והמוח יוצר ממנה תפיסה של דמות ישרה.

דלקות נפוצות

הפרק שלהלן יעסוק במספר סוגים שכיחים של דלקות עיניים:

דלקת לחמית (קונג'קטיטביטיס) חיידקית

הסוג הנפוץ ביותר של דלקת עיניים. הדלקת יכולה להגרם על ידי חיידק, נגיף או תגובה אלרגית (לדוגמא לאבקנים, עישון, כימיקלים ועוד). סוג מיוחד של דלקת לחמית אלרגית הנקרא מופיעה לאחר הרכבה ממושכת של עדשות מגע.

דלקת עפעפיים - בלפריטיס

מצב שכיח אך עיקש מאוד לטיפול. הדלקת לרוב נובעת מהיגיינה לקויה של העפעף, זיהום חיידקי מדרגה נמוכה, תגובה אלרגית או ליקוי בתפקוד בלוטות השומן של העפעף (חסימה, הפרשת יתר). במרבית המקרים אין מדובר במצב מסוכן ולא תהיה פגיעה בעין לטווח הארוך, יחד עם זאת בשל הקושי בטיפול מקרים רבים הופכים למצב כרוני.

שעורה

סוג נפוץ נוסף של דלקת עיניים. זוהי דלקת אשר מקורה בזיהום של בלוטת החלב הקטנטנה המצויה בקצה העפעף המקיף את בסיס הריס, או מחסימת בלוטות השומן המצויות סביב הריסים או בתוך העפעף.

אובאיטיס

מונח כולל לכל מצב דלקתי של החלקים הפנימיים של העין, חריף או כרוני ללא התייחסות למקום הדלקת בעין. מאחר וזהו מונח כללי, על כל מקרה לעבור הערכה מלאה על מנת שניתן יהיה להתאים את הטיפול ולצפות את הפרוגנוזה. לרוב הבסיס לכלל המצבים הללו הינו מחלה אוטואימונית (מחלה בה מערכת החיסונית מזהה רקמות בריאות כ'גורם עוין' ותוקפת אותן). במקרים רבים אובאיטיס מופיעה כחלק ממחלה אחרת רב מערכתית ועל כן יש לשים לב לתסמינים נוספים שאינם בהכרח נוגעים לראייה.

תסמינים

דלקת לחמית חיידקית

• עין אדומה • גרד בעין • תחושת שריפה בעין • הפרשה • דמעת • נפיחות של העין לעיתים התסמינים יכולים להעיד על הגורם: כך לדוגמא דלקת נגיפית מאופיינת בדמעת מרובה והפרשה הבירה ושקופה; דלקת חיידקית פוגעת לרוב בשתי העיניים וגורמת להפרשה סמיכה צהובה ולעיתים ירקרקה; דלקת אלרגית פוגעת לרוב בשתי העיניים וגורמת לגרד, עקצוץ ודמעת.

דלקת העפעף

• תחושת חוסר נוחות בעין • אודם • דמעת • תחושת שריפה • גרד • רגישות לאור • תחושת גירוי, חול וחספוס המחמירה בהתעוררות. • בבלפריטיס סטאפילוקוקלית יראו גם קשקשת והיווצרות קרום לאורך הריסים.

שעורה

• אדמומיות • רגישות • כאב • נפיחות ממוקדת או מפושטת של העפעף • דמעת • תחושת גירוי ואי נוחות בעת מצמוץ לרוב הדלקת מתחילה כבליטה אדומה ורגישה אשר כעבור כשלושה ימים מופיעה נקודה צהובה (מוגלתית) בולטת; לאחר מכן הנגע מתבקע, מתנקז ומחלים כעבור כשבוע.

אובאיטיס

• ירידה בראייה, עננות, נקודות שחורות צפות בשדה הראייה • כאבים • אודם • אי נוחות בעין

אבחנה

האבחנה של דלקות עיניים נעשית לרוב על בסיס הקליניקה. כלומר, זיהוי הדלקת הספציפית נעשה על בסיס התסמינים אותם מציג החולה והבדיקה של העין. פעמים רבות האבחנה והטיפול יכולים לעשות על ידי רופא המשפחה. במקרים בהם רופא המשפחה מתקשה לבצע אבחנה מדוייקת, כאשר הטיפול הראשוני כושל או כאשר נראה כי מדובר בדלקת חמורה יתכן ותופנה לטיפולו של רופא עיניים.

בדיקה במנורת סדק

מנורת סדק הינה מכשיר המשמש רופאי עיניים לבדיקה של העין. מנורת הסדק מכילה פנס שיוצר קרן אור צרה ומיקרוסקופ ומאפשרת לרופא העיניים לבחון את מבניי העין.

טיפול

דלקת הלחמית

זוהי דלקת מדבקת ביותר, והטיפול עשוי לדרוש היעדרות מהעבודה או בית הספר. הטיפול נקבע בהתאם לסוג הדלקת: בדלקת חיידקית הטיפול הינו בטיפות או משחות אנטיביוטיות; בדלקת ויראלית ניתן להמנע מטיפול מאחר ולרוב הדלקת תחלוף מעצמה, אך לרוב נהוג לטפל,בטיפות המכילות שילוב של סטרואידים ואנטיביוטיקה על מנת להקל על התסמינים למנוע סיבוכים; בדלקת אלרגית יהיה לרוב הטיפול טיפות אנטי-אלרגיות ולעיתים טיפות המכילות סטרואידים. יש להקפיד על הגיינה ולשטוף ידיים ביסודיות ולעיתים קרובות במהלך היום. חשוב לא לשפשף את העיניים, מאחר ופעולה זו מזהמת את הידיים והאצבעות. ניתן להניח קומפרסים חמים על העין על מנת להקל על התסמינים.

דלקת עפעפיים

הטיפול בדלקת עפעפיים דומה לטיפול בדלקות עיניים אחרות. קומפרס חם על העין נגועה הוא הגורם החשוב ביותר לטיפול יעיל. טיפול זה מסיר את הפסולת מהעפעף, מפחית את החיידקים ומייצב את שכבת הדמעות על ידי שחרור הפרשות שומניות מבלוטות העין.

שעורה

קיום הנחיות בסיסיות לטיפול בדלקות שעורה יכולים לעזור להפחית את חומרת ומשך הדלקת. טיפול ביתי כגון המנעות מאיפור עיניים או עדשות מגע עד ריפוי הדלקת, והנחת קומפרסים חמים, לחים על העין מספר פעמים ביום יכול לרפא את הדלקת בתוך מספר ימים. במידה וטיפול זה נכשל, יתכן ויהיה צורך בתרופות מרשם, כגון משחות או טיפות עיניים. מומלץ לפנות לסיוע רפואי במידה והדלקת הופכת מאוד כואבת, גדלה במהירות, או ממשיכה להפריש (במיוחד הפרשות מוגלתיות) או במידה ואדמומיות ונפיחות מתפשטות מעל העפעף, בתוך העפעף, או מעל גלגל העין.

אובאיטיס

ללא טיפול מרבית המקרים של אוביאיטיס כרוכים בסכנה לראייה ועל כן יש צורך בטיפול ומעקב. הטיפול באובאיטיס מתחיל בהערכת הדלקת: חלקי העין המעורבים וחיוניותם לראייה; חומרת הפגיעה; עוצמת התהליך הדלקתי; התנהגות המחלה על ציר הזמן (משך, עוצמת ותדירות ההתקפים). קיימות מספר תרופות המשמשות לטיפול באובאיטיס: • סטרואידים – חומרים בעלי תכונות נוגדות דלקת. זוהי התרופה היעילה ביותר נכון להיום לטיפול באובאיטיס והיא ניתנת בצורת טיפות, משחות, הזרקות או כדורים. הטיפול בתרופות אלו מוגבל עקב תופעות לוואי משמעותיות מקומיות ומערכתיות. • תרופות כימותרפיות – המינונים הניתנים לטיפול באובאיטיס קטנים בהרבה מהמינונים המקובלים לטיפול בסרטן. הטיפול בתרופות אלו התפתח על מנת למנוע את הצורך בטיפול ממושך בסטרואידים על תופעות הלוואי הקשות שלהם. • תרופות ביולוגיות - תכשירים בעלי השפעה על מערכת החיסון.

מניעה

דלקות עיניים ניתן להפיץ באמצעות מגע עם הפרשות עיניים, המכילות את הנגיף או החיידק שגרם לזיהום. נגיעה בעין חולה מותירה הפרשות על היד. נגיעה עם יד זו בעין השניה או בחפצים עלולה להוביל להתפשטות הזיהום. להלן מספר המלצות למניעת התפשטות של דלקות עיניים: • שטיפת ידיים לפני ואחרי מגע בעיניים או בפנים לפני ואחרי שימוש בתרופות לעיניים. • המנעות משיתוף במוצרי איפור. • המנעות משימוש באיפור עיניים עד ריפוי הדלקת, מאחר ותתכן הדבקה מחודשת באמצעות האיפור. • במידה הזיהום בעין נגרם על ידי חיידק או נגיף, מומלץ לזרוק את האיפור הישן ולקנות מוצרים חדשים. • המנעות משיתוף בציוד עדשות מגע, מיכלים או תמיסות. • המנעות מעדשות מגע עד ריפוי הדלקת. יש לנקות ביסודיות את עדשות המגע לפני הרכבתן מחדש ולהחליף את נרתיק העדשות. • המנעות משיתוף תרופות לעיניים. • המנעות משיתוף מגבות, מצעים, כריות או מטפחות. הקפדה על שימוש במגבות, מצעים ומטליות נקיות מדי יום. • נטילת ידיים ועטיית ככפות בעת סיוע לאדם אחר בהוצאת חפץ זר מהעין או שימוש בתרופות לעיניים. • הרכבת אמצעי הגנה לעיניים בעת חשיפה לחום, רוח או קור על מנת למנוע גירוי. • הרכבת משקפי בטיחות בעבודה עם חומרים כימיים. • המנעות מחשיפת העיניים למים מזוהמים.